• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום מהיר תשלום מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 03.03.2008
עדכון אחרון: 13.08.2012

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

מסע לתוך האוזן

לא שומעים טוב באחרונה? יכול להיות שמדובר בבעיה פשוטה שתיפתר באמצעות טיפול פשוט, יכול להיות שהגיע הזמן למכשיר שמיעה, ויש גם בעיות שאינן ניתנות לפתרון כל כך פשוט. מדריך שמיעה

בעיות שמיעה

האוזן היא איבר מתוחכם ויעיל להפליא: היא מעבירה גלי קול למוח, והוא מתרגם אותם לצלילים ולשפה. האוזן מורכבת משלושה חלקים:

1. האוזן החיצונית - כוללת את האפרכסת, את תעלת האוזן ואת המשטח החיצוני של עור התוף.

2. האוזן התיכונה - מכילה את המשטח הפנימי של עור התוף ושלוש עצמות שמע זעירות: פטיש, סדן וארכובה.

3. האוזן הפנימית - מכילה איבר ע"ש קורטי, שמתרגם את גלי הקול לאותות חשמליים, ואת השבלול שאחראי לתחושת הכיוון ולשיווי המשקל.

מהן הסיבות לירידה בשמיעה?

הירידה בשמיעה נחלקת לשני סוגים עיקריים:
1. ירידה בשמיעה ההולכתית - פגיעה בהעברת גלי הקול.

2. ירידה בשמיעה העצבית -  פגיעה באיבר ע"ש קורטי או בעצב השמיעה עצמו.

 

מבנה האוזן

OZEN.png

 מהן הסיבות לירידה בשמיעה ההולכתית?

1. שעווה מרובה באוזן היא הסיבה השכיחה ביותר לירידה בשמיעה ההולכתית. עודף שעווה חוסם את המעבר לגלי הקול באוזן החיצונית.

איך מטפלים בשעווה?
ממיסים את השעווה בטיפות אוזניים (למשל באמצעות טיפות צרומול). אם הטיפול בטיפות אינו פותר את הבעיה, ניתן לשטוף את האוזן מהשעווה או לשאוב אותה במכשיר מיוחד. באותה ההזדמנות נפטרים גם מלכלוכים אחרים. את הטיפול נותן רופא אף־אוזן־גרון.

אפשר לנקות את האוזן במקלונים?
לאוזן יש מנגנון ייחודי לניקוי השעווה שגורם לשעווה להידחף החוצה. לכן ניקוי אוזניים בעומק באמצעות מקלונים אינו בריא ואפילו עלול להזיק ולגרום להופעת דלקת באוזן החיצונית. מומלץ לנקות רק את החלקים החיצוניים של האוזן באמצעות מגבת.

2. דלקת באוזן החיצונית גורמת לנפיחות ולבצקת בתעלה ויכולה לחסום את מעבר גלי הקול ולגרום לירידה בשמיעה.

איך מטפלים בדלקת?
טיפול מקומי בדלקת יפחית את הבצקת, והשמיעה תשוב להיות תקינה.

3. אוטוסקלרוזיס - מחלה גרמית שגורמת לקיבוע של עצמות השמע הזעירות באוזן התיכונה. קיבוע עצמות השמע פוגע בהולכת גלי הקול וכתוצאה מכך נפגעת השמיעה ההולכתית. מעריכים ששכיחות התופעה הזאת היא כ־1% בקרב הלבנים וכ־0.1% בקרב השחורים. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים (שני שלישים מהמקרים). הריון יכול להחמיר את האוטוסקלרוזיס. בדרך כלל מדובר במחלה תורשתית, והיא מופיעה לראשונה בעשור השני או השלישי לחיים.

4. אקסוסטוזות - גופיפי עצם שמופיעים בתעלת האוזן החיצונית. בדרך כלל הם מופיעים בשתי האוזניים, ויש קשר בין הופעתם לחשיפה חוזרת ונשנית של האוזן למים קרים. הגופיפים האלה יכולים לחסום את תעלת האוזן החיצונית ואת המעבר לגלי הקול. לפעמים מצטברת סביבם שעווה, ונוצר זיהום מקומי שתורם לחסימת התעלה. 

5. גידולי גלומוס -  מדובר בגידולים שפירים נדירים ועשירים בכלי דם. הגידולים האלה גורמים להופעת גידול באוזן התיכונה, חוסמים את מעבר גלי הקול ולכן גורמים לאובדן שמיעה הולכתי. תסמינים נוספים של הגידול הנדיר הזה כוללים דימום ספונטני מתעלת האוזן החיצונה, שיתוק חלק מעצבי הפנים והופעת טנטון (שמיעת צפצופים באוזניים).

6. דלקת אוזניים כרונית עם נוזל באוזן התיכונה - שכיחה מאוד בקרב ילדים ונדירה בקרב מבוגרים. הנוזל המצוי באוזן התיכונה מפריע למעבר גלי הקול ולכן גורם לירידה בשמיעה ההולכתית. הדלקת מופיעה בדרך כלל בעקבות דלקות נגיפיות בדרכי הנשימה העליונות, אם הנוזל אינו חולף מעצמו בתוך שלושה חודשים דרוש המשך בירור לבעיות נוספות שיכולות להיות באזור הלוע.

מהן הסיבות לירידה בשמיעה העצבית?

אובדן שמיעה עצבי נובע מליקוי בתפקוד של איבר השמיעה באוזן הפנימית או מליקוי בתפקוד של עצב השמיעה. ירידה בשמיעה העצבית מתבטאת בעיקר בקושי בדיסקרימינציה - היכולת להבדיל בין מילים וצלילים. לכן הסובלים מפגיעה מתלוננים כי הם שומעים את הקרובים אליהם מדברים, אבל לא מצליחים להבין מה הם אומרים. צעקות רק מחריפות את הבעיה. לעיתים קרובות מתלווה לפגיעה כזאת שמיעת צפצופים באוזניים (טנטון).

1. פרסביאקוזיס הוא הסיבה השכיחה ביותר לירידה בשמיעה העצבית, והוא שכיח ביותר בגיל המבוגר. השינויים שגורמים להפרעה הזאת נעוצים בתהליכים ניווניים של עצב השמיעה ואובדן תאי שיער באיבר השמיעה באוזן הפנימית. תאי השיער אחראים לתרגום גלי הקול לאותות עצביים.

אובדן שמיעה מהסוג הזה מופיע בדרך כלל בשתי האוזניים, וככל שהזמן חולף, גדלה במקביל עוצמת הפגיעה. בדרך כלל אובדן השמיעה חמור יותר בהתחלה בצלילים בתדירות גבוהה, וכך יכול לקרות שאותו חולה מתקשה לשמוע צלצול בדלת ובטלפון ואותות אזעקה למיניהם. לבסוף מצטרפים לירידת השמיעה גם צלילים בתדרים בינוניים ונמוכים. הפתרון הוא מכשיר שמיעה.

2. אובדן שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש - חשיפה ממושכת לקולות בעוצמה גבוהה מעל 85 עד 90 דציבלים יכולה לגרום לאובדן שמיעה. אובדן השמיעה מתחיל בתדרים גבוהים, בדרך כלל בסביבות 4,000 הרץ. כיוון שהתדרים של הדיבור נעים בטווח של  500 עד 4,000 הרץ, לפעמים האדם ששמיעתו מתחילה להיפגע אינו מודע לליקוי, ורק בהמשך, כשגם שמיעת התדרים היותר נמוכים נפגעת, הוא מתחיל לשים לב לתופעה.

סימנים ראשונים לירידת השמיעה מסוג הזה: שמיעת צפצופים או רעש עמום, הרגשת מלאות באוזן או הרגשת לחץ באוזן. אם בשלב הזה החשיפה לרעש תיפסק, בדרך כלל הפגיעה תהיה זמנית, והאוזן תחזור לתפקד באורח תקין.

פגיעת רעש נוספת מכונה טראומה אקוסטית, והיא מציינת רעש חזק ובודד, כמו  יריית אקדח, שגורם לאובדן שמיעה מיידי שאינו ניתן לתיקון.

3. אובדן שמיעה כתוצאה משימוש בתרופות -  כמה תרופות יכולות לגרום לירידה בשמיעה. בין התרופות האלה: אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידים (למשל, גנטמיצין). סימן ראשון לירידת שמיעה כתוצאה מהתרופה הזאת הוא הפרעה בשיווי המשקל. כדי להימנע מפגיעה בשמיעה מומלץ לנטר את רמת התרופה בדם. תרופות נוספות הפוגעות בשמיעה כוללות אספירין, פוסיד ותרופות כימותרפיות. אספירין גורם לירידת שמיעה המלווה בטיטון, והפסקת התרופה מחזירה את כושר השמיעה כפי שהיה קודם לנטילת התרופה.
4. מחלת מנייר - מתבטאת בכאב באוזן אחת. הכאב מגיע בהתקפים ומלווה באובדן שמיעה לתדרים נמוכים ובדרך כלל מלווה גם בטנטון, בהרגשת מלאות באוזן ובסחרחורת סיבובית הנמשכת יום־יומיים. לפעמים התסמין הראשון של מחלת מנייר הוא הסחרחורת, ורק מאוחר יותר תופיע הירידה בשמיעה.

5. נוירומה של עצב השמיעה - גידול שפיר ונדיר המתאפיין בירידת שמיעה באוזן אחת. לפעמים מתלווה לירידה בשמיעה גם תחושת חוסר שיווי משקל. הנוירומה מתאפיינת בירידה ביכולת להבין מילים (דיסקרימינציה) ללא כל פרופורציה לירידה בשמיעה. ככל שהגידול גדל, כך גם גדלה הפגיעה ביכולת השמיעה.

5. אובדן פתאומי של השמיעה - יכול להתרחש בעקבות חבלת ראש וגם יכול להופיע ללא כל סיבה הנראית לעין. אם מתרחש אובדן שמיעה פתאומי, זו לא תמיד חוזרת לעצמה. אם נלווית סחרחורת, הסיכויים לחזרת השמיעה גדולים יותר. ניתן לעשות בדיקת אלקטרוניסטגמוגרם כדי לבדוק את טיב ההולכה של עצב השמיעה, ולפיו ניתן להסיק אם השמיעה תזור לעצמה. הסיבה לאובדן השמיעה הפתאומי אינה ידועה, ובדרך כלל תולים את האשם בנגיף.

6. סיבה גנטית - אובדן שמיעה תורשתי הוא בדרך כלל  בשתי האוזניים. קיים פגם גנטי שפוגע בייצור חלבון שנקרא קונקסין, אשר חיוני לתהליך שמיעה תקין. ילדים שנולדו עם גנים פגומים לקונקסין גם מהאבא וגם מהאמא, עלולים להיות חירשים. לעומת זאת, מבוגרים עם גן אחד פגום וגן אחד תקין יכולים לסבול מבעיות שמיעה מאוחר יותר במהלך החיים. רמז לבעיה כזאת יכול להיות סיפור משפחתי של חירשות מולדת או ירידת שמיעה בגיל מבוגר יותר.

7. טראומה - שבר בגולגולת, דלקת בקרום המוח וגם מחלת החזרת עלולים לגרום טראומה לעצב השמיעה או לאוזן הפנימית. טראומה כזאת עלולה לבוא לידי ביטוי בירידה בשמיעה העצבית באוזן אחת.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית