פורסם בראשונה: 26.04.2007
עדכון אחרון: 09.02.2011
  • דנה דין דנה דין

אקטיבי ופסיבי נכנסו למיטה: מי נשאר בריא? בשאיפה - שניכם! מין בטוח לגייז

לקריאה נוחה
המצאת את הטרנד, אתה חי את הסצינה ואין עליך באופן כללי. יפה. אז בטח לא נוכל לחדש לך שום דבר על מין בטוח יותר להומואים ועל "ביירבקינג". (במקרה שאתה לא לגמרי משוכנע בזה – אתה מוזמן לקרוא. וטיפ קטן: אתה יכול להשאיר את "אטרף" פתוח ברקע...)

מה כבר אפשר להגיד להומו על מין בטוח ועל איידס שהוא לא שמע קודם?

האמת, הרבה. מספר ההומואים הנדבקים באיידס נמצא בעלייה, וזה אומר, שלא משנה אם אתה ערסון, כוסון או דובון – כנראה שלא כל ההומואים יודעים כל מה שצריך (או שיודעים ומדחיקים)... עובדה.

דרכי הדבקה בנגיף HIV הגורם לאיידס

HIV הוא נגיף שנישא בחמישה נוזלי גוף: דם, זרע, נוזל הזרע (הנוזל השקוף הנפלט מאיבר המין הגברי לפני הזרע, באנגלית Pre Cum), הפרשות הנרתיק וחלב אם.

האם איידס עובר ברוק?

לא איש. פשוט לא. למרות שהנגיף נמצא ברוק, בשתן ובדמעות הוא נמצא בהם בריכוז מאוד נמוך, שלא גורם להדבקה. אגב, הנגיף לא מצוי בזיעה.

אז אפשר לחטוף איידס מנשיקה צרפתית לוהטת?

לא. גם אם הלשון שלך דגדגה לו את השקדים והלשון שלו דגדגה לך את הענבל. הבנו את התמונה הכוללת?

כדי שנשיקה צרפתית לוהטת תסכן אותך באיזושהי צורה, המצב צריך להיות כזה: לשניכם יש פצעים גדולים ומגירי דם בפה ועליכם להגיע למצב שבו דם מתערבב בדם. וגם אז, הסיכוי להדבקה קלוש. אבל מי מתנשק במצב כזה?!

בוא נסגור את רשימת ה"לא":

הנגיף לא חי באוויר ולא על העור, ולכן זה אומר שבעצם אם בא לך, אתה יכול ללקק חופשי נשאים וחולים. אני מקצינה פה, כן, אבל ברור בגדול? סגרנו? לא עובר במגע פיזי, לא עובר בנשיקה, לא עובר בחיבוק.

אם נשא או נשאית HIV או חולה באיידס ישתעלו עליך, או יתעטשו בקרבתך? אתה עלול לחטוף צינון, אז אני מאוד מקווה שאתה לוקח ויטמין סי.

אגב, כיוון שהנגיף לא חי באוויר והכמות שלו ברוק לא מדבקת, אפשר לחלוק כלי אוכל ושירותים. רק מה, אם השירותים ממש ממש מטונפים, אתה יכול לחטוף דברים אחרים, אבל לא איידס.

איידס גם לא מועבר בעקיצות יתושים או חרקים, כיוון שהם לא יכולים לשאת את נגיף האיידס. לשמחתנו, זה כולל כיני ערווה...

דרכי ההדבקה העיקריות הן:

• ביחסי־מין לא־מוגנים (בעיקר מין וגינאלי ומין אנאלי).

• בקבלת עירוי דם נגוע.

• בשימוש במחט נגועה להזרקת סמים.

אגב, סכנת ההידבקות קיימת, ככל הנראה, גם במין אוראלי לא־מוגן, אך היא פחותה בצורה משמעותית מאוד. (וזה לא אומר שלא צריך להיזהר. פרטים בהמשך).

לגמור בחוץ זה מוגן לא?

ממש לא!

מין מוגן הוא חדירה רק, אבל רק, עם קונדום. להיכנס לבקר אצל מישהו ולעשות לו נעים בלי קונדום זה לא־מוגן - לא לך ולא לו!

איך בדיוק נדבקים?

הדבקה מתרחשת רק כאשר אחד או יותר מחמשת הנוזלים האלה מגופו של אדם החי עם הנגיף נכנסים ישירות לזרם הדם של אדם שלא נחשף לנגיף. דבר כזה עלול לקרות ביחסי־מין לא־מוגנים. או במגע של איזור פצוע בגוף עם אחד הנוזלים האלה.

כמו בחלק מחלות המין, לגבר הנחדר ביחסי־מין (או לאשה) סיכוי גבוה יותר להידבק מאשר לגבר החודר.

במידה ויש לך איזושהי מחלת מין אחרת, הסיכוי שלך להידבק ב-HIV עולה במידה ניכרת, ולכך יש כמה הסברים. הסבר אחד הוא שסטטיסטית זה פשוט ככה. הסבר אחר הוא שלעתים מחלת מין קיימת מגבירה את הפרשת הווירוס באברי המין. בנוסף לכך, במחלות מין שונות נוצרים כיבים באברי המין וגם הם תורמים לעלייה בסיכון להדבקה. עוד סיבה היא "שבירה" של מנגנוני ההגנה במי שסובלים ממחלת מין.

למה צריך להיבדק פעמיים?

בבדיקות השגרתיות אפשר לגלות אם מישהו נדבק בנגיף HIV רק חודשיים אחרי ההדבקה. ולכן חשוב להיות מוגנים במשך חודשיים עם פרטנר חדש. נכון, חודשיים זה המון זמן. אבל למות מאיידס או לחיות עם HIV זה ממש לא כיף. תחשוב מה אתה מעדיף. יש אומנם בדיקות רגישות יותר שבהן ניתן לגלות אם מישהו נדבק בנגיף כבר אחרי כשלושה שבועות – אבל הן יקרות יותר ולא מבוצעות באופן שגרתי. אגב, לבדיקה קוראים קומבו.

מתי הן כן מבוצעות?

רק במצבים של חשד גבוה להידבקות – ורק בבתי־חולים.

מה הסיפור עם מין אוראלי?

אחת השאלות הכי נפוצות בעניין הזה היא "האם סכנת ההדבקה באיידס קיימת גם במין אוראלי?" התשובה המדויקת ביותר שאפשר לתת היא "ככל הנראה כן, אבל הרבה הרבה פחות".

יש מחקרים שהעלו כי ניתן להידבק ממין אוראלי. יש מחקרים אחרים שהעלו שהסכנה היא מזערית עד לא קיימת. מה לעשות – אלה הנתונים. תחיה עם זה. מי אמר שהמציאות פשוטה. אתה כבר ילד גדול.

אז מה אפשר להגיד ברמה גבוהה מאוד של ודאות?

שרמת הסיכון להידבק באיידס במין אוראלי לא־מוגן נמוכה באופן משמעותי מאוד מהסכנה להידבק באיידס ממין ואגינלי לא־מוגן או ממין אנאלי לא־מוגן.

אז היא 0%?

לא תמצא מישהו שיחתום לך על זה. הנגיף כנראה כן עשוי לעבור במין אוראלי, באחוז מאוד מאוד קטן, אבל עשוי לעבור.

למה?

קשה למדוד או לכמת את הסכנה הקיימת להידבק באיידס במין אוראלי, בין השאר מכיוון שאנשים רבים מקיימים סוגים שונים של פעילויות מיניות ביחד כאשר מתרחשת הדבקה – ולך תדע ממה בדיוק נדבקת. עם זאת, פצעים בפה, כיבים על אברי המין, דימום מהחניכיים ומציאותן של מחלות מין אחרות מגבירים באופן משמעותי את סכנת ההידבקות באיידס ממין אוראלי. אז זה לא רעיון טוב לצחצח שיניים באגרסיביות לפני...

כיוון שהנגיפים נמצאים בנוזל הזרע, שפיכה בפה מגבירה את הסיכון להעברת הנגיף. נגיפי ה-HIV מצויים בכמות קטנה גם בנוזל המקדים לשפיכה בגברים (Pre Cum), ובהפרשות הנרתיק (בנשים), ולכן בן הזוג המבצע מין אוראלי עלול להסתכן בהדבקה.

אף כי הסיכון להידבק באיידס במין אוראלי אינו עומד על 0% (והוא אינו, כזכור!), מי שמסתכן יותר בהידבקות הוא בעיקר מי שאצלו או אצלה יש פצעים פתוחים או מדממים בחלל הפה, דלקות חניכיים וכיבים או פצעים מדממים באברי המין – ולא משנה אם הוא המבצע או המקבל במין האוראלי.

מה לגבי טיפול מונע להדבקה ב-HIV?

השימוש בקונדום הוא אמצעי המניעה החשוב ביותר והיעיל ביותר (חוץ מהימנעות מוחלטת ממין). אבל אם קרתה לך תקלה, הקונדום נקרע, לא השתמשת בקונדום (רע מאוד!) או חלילה נאנסת, תוכל לגשת לרופא המשפחה כדי שיפנה אותך לחדר המיון. אתה יכול גם לגשת ישירות לחדר המיון של בית החולים הקרוב ולקבל טיפול מונע נגד הדבקה ב-HIV. לטיפול הזה קוראים באנגלית PEP (Post Exposure Prophylaxis).

בהתבסס על ניסיון שנרכש בשנים האחרונות, החוקרים והרופאים מאמינים כי ככל שמקדימים לקבל את הטיפול המונע, הוא יעיל יותר, וכי יעילותו המרבית היא ב-72 השעות הראשונות מרגע המגע המיני המסוכן.

חשוב להדגיש שלא בכל מקרה שקיימת מגע מיני לא־מוגן תקבל טיפול מונע לאיידס, כיוון שגם הטיפול כרוך בתופעות לוואי ובסכנות. כל מגע מיני נמדד בשני פרמטרים: הסיכון של המגע עצמו וקבוצת הסיכון שבה נמצא בן הזוג. לדוגמה, גבר נחדר במגע מיני הומוסקסואלי לא־מוגן נמצא, על־פי הקריטריונים הקיימים, ברמת סיכון גבוהה יותר מאשה שקיימה יחסי־מין ואגינליים לא־מוגנים ומגבר חודר במגע מיני הומוסקסואלי לא־מוגן. בכל מקרה, אם אפשר, כדאי להביא את בן הזוג שאיתו קיימת יחסי־מין לבדיקה. נכון, זה לא תמיד אפשרי. עוד סיבה שכדאי להתנהג באחריות. אתה כבר לא ילד.

חשוב לזכור
הטיפול המונע לא מונע את ההדבקה במאה אחוזים ואין מחקרים התומכים בכך שהטיפול הזה יעיל לגמרי – להיפך, יש מחקרים שאומרים שהטיפול לא יעיל לחלוטין. הטיפול לא מונע הדבקה ב-100%. הדרך היעילה ביותר להימנע מאיידס היא להשתמש בקונדומים בצורה בטוחה ויעילה.

מהו הטיפול המונע?

הטיפול המונע הוא טיפול תרופתי של מספר תרופות ("קוקטייל") שנועד לעכב את שכפול נגיף ה-HIV. מי שיחליט אילו תרופות תקבל - ואיזה קוקטייל יתאים לך - הם רק רופאים מוסמכים בתחום. את התרופות יש ליטול כחודש, לפי ההוראות ויש להקפיד מאוד על הנטילה.

לקוקטייל תופעות לוואי לא קלות וביניהן: בחילה, חולשה, כאבי בטן, פריחה קלה, סחרחורת, עצבנות או עצב. בחלק מהאנשים הנוטלים את הקוקטייל ייתכנו תופעות לוואי חמורות יותר. ועוד לא דיברנו על הלחץ הנפשי. על כל אלה חשוב לדבר עם הרופא המטפל.

מתי כדאי לקחת את הטיפול המונע?

חשוב להתייעץ עם רופא, או רופאה, בנושא הזה. במידה של רמה גבוהה של סיכון, למשל אם אתה יודע שהפרטנר שאיתו קיימת יחסי־מין באופן לא־מוגן נושא את הנגיף, ייתכן שכדאי ליטול את הטיפול המונע למרות תופעות הלוואי. אם אתה יודע שהפרטנר נשא וקיימת יחסי־מין לא־מוגנים בטוח שצריך לקחת את הטיפול; אם קיימת יחסי־מין עם פרטנר שאתה לא יודע אם הוא נשא, או לא - ייתכן שתצטרך את הטיפול, אך בכל מקרה חשוב לזכור שהוא לא נותן הגנה של 100%. ברוב בתי החולים בארץ יש רופאים מומחים לאיידס, ורופא המשפחה שלך, או הרופאים בכל חדר מיון של בית חולים, יפנו אותך באופן מתאים.

אוקיי, אז עכשיו יש לי עוד כמה שאלות. אפשר?

בכבוד.

האם שני גברים שלא מכירים זה את זה ולא יודעים שום דבר על ההיסטוריה המינית זה של זה, יכולים היום לעשות סקס טוב בלי שום אמצעי הגנה ובלי להסתכן?

תתפלא!

אם אתה חושב על מין אנאלי או אוראלי – תשכח מזה. אבל שום דבר רע לא יקרה ממין שמערב אוננות הדדית, נשיקות והתחרמנות גוף אל גוף (מה שקרוי באנגלית "פרוטאג'", Frottage, או "דריי האמפינג", Dry Humping). רבאק, הכל חדירה בחיים?

אנחנו זוג מונוגמי, שנינו עשינו בדיקת איידס ויצאנו שליליים ואין לנו מחלות מין אחרות. החבר שלי אוהב לגמור בתוכי. זה מסוכן לי באיזושהי צורה?

במקרה הזה, לא. הכל ממילא ייצא בפעולת המעיים הבאה שלך (או אפילו לפני זה). העניין במקרה שלך הוא להבטיח שבן הזוג שלך באמת נאמן לך ובאמת מקיים יחסי־מין רק איתך. זה אולי יבוא לך בהפתעה (די...), אבל לא רק אצל הסטרייטים רווח הפתגם ההודי העתיק "גם פרה קשורה אוכלת עשב". אם אתה לא בטוח (או לא בוטח בו) – לך על קונדום. אל תוותר.

היה לי סטוץ עם מישהו לפני שנה. הוא חדר אלי פעם פעמיים ויצא בלי לגמור. ועד כמה שאני יכול להגיד – לא יצא לו גם נוזל זרע (Pre Cum). נבדקתי אחר כך פעמיים, מספר חודשים לאחר מכן, ובשתי הפעמים קיבלתי תשובה שלילית. לפני כמה זמן היה לי סטוץ אחר שבו קיימת יחסי־מין אוראליים הדדיים עם מישהו, אבל לא גמרנו זה לזה בפה. נבדקתי שוב ואני שלילי. אבל למרות הכל, עכשיו אני מה-זה-לחוץ ומדמיין לעצמי כל מיני דברים. כל פצעון, כל תחושה מוזרה בגרון, כל קלקול קיבה וכל אפטה בפה מכניסים אותי לסרטים.

"כשהזין עומד, השכל בתחת" – מכיר? זה לא עליך במקרה? לא הגיע הזמן ללמוד משהו? סביר שכן... ועכשיו באופן יותר רציני: בקרב הרבה גייז (ולא רק בקרב גייז גם אצל הרבה סטרייטים ובעיקר אצל סטרייטיות) נפוצה מאוד תסמונת מוכרת של "חרדה שלאחר קיום יחסי־מין מזדמנים". כלומר, אתה לא לבד בעניין הזה. גם אם הסטוץ הוא עם מישהו שמכירים, וגם אם הסטוץ הוא עם מישהו שלא מכירים. ועם זאת, הבדיקות הקיימות היום לאיתור הווירוס HIV, הגורם לאיידס, אמינות מאוד. אם נבדקת ויצאת שלילי – יכול להיות שיש לך אולי הרבה אפטות בפה, התפרצויות של הרפס או קלקולי קיבה תכופים (כולם תסמינים שקורים לאנשים בריאים לגמרי), אבל איידס, כנראה, אין לך.

אבל?...

ברור שיש גם אבל... (מעצבן, נכון?) איידס הוא לא הדבר היחיד שאתה יכול לחטוף במין לא־מוגן. אקיצר – אם אתה פעיל מינית, משתדל לקיים מין מוגן אבל איכשהו לא תמיד יוצא לך (לא טוב! באמת לא טוב!), כדאי לך להיבדק באופן סדיר, כלומר בערך כל שישה חודשים, כדי לוודא שאין לך זיבה, כלמידיה, עגבת או הרפס. וכמו כן, בהתאם לסוג הפעילות החביב עליך, כדאי לבדוק גם את הגרון (לזיבה) וגם את פי הטבעת (לזיבה ולכלמידיה). והכי כדאי – לעשות מין בטוח יותר. ולא יזיק למצוא בן זוג קבוע. אהבה זה רע?

מה זה "ביירבקינג" (Barebacking)

קיום יחסי־מין אנאליים לא־מוגנים בין גברים, עם או בלי גמירה בפנים.

זה חכם?

ממש לא (אתה לא באמת צריך אותי בשביל לדעת את זה. נכון?).

אבל שמעתי שאם אני אקטיבי (חודר) אני כמעט לא מסתכן בעצם.

שמעת לא נכון, ובעיקר לא מדויק. מדובר פה בסוג של "רולטה רוסית".

כלומר?

בהימור מטופש.

כלומר?

גם אם תכוון לעצמך לראש אקדח תופי ותטען רק כדור אחד במחסנית, תכוון לעצמך לראש ותירה, יש סיכוי שתיהרג ויש סיכוי שלא.

אז גם אקטיבים מסתכנים במין לא־מוגן?

ועוד איך.

אני כבר ילד גדול ואני רוצה לדעת מספרים...

בסדר. על־פי הידוע היום (בהתבסס על נתונים מדעיים של אוניברסיטת קליפורניה בסן־פרנסיסקו, ארה"ב, ושל אגף הרפואה של עיריית סן-פרנסיסקו, שניים ממרכזי הידע והמחקר הגדולים לאיידס בארה"ב ובעולם כולו ובייחוד כאלה שעוסקים הרבה במחקר איידס בקרב הומואים (University of California SF

San Francisco Dept. of Public Health)

סיכון ההידבקות שלך באיידס הוא אחד ל-100 אם אתה פסיבי (נחדר) בסקס אנאלי לא־מוגן, ואחד ל-1000 אם אתה אקטיבי (חודר) בסקס אנאלי לא־מוגן. שלא יהיו לך טעויות: זה סיכון מפחיד בהסתברות שלו!

ואגב, הסיכוי מזנק פי כמה וכמה אם לאחד מבני הזוג יש מחלת מין פעילה, או שריטה שהוא לא מודע לה באיבר המין או ברקמות הריריות של הרקטום.

אפשר להכניס את זה לפרופורציה?

כן. הסיכוי שלך לחטוף איידס במין לא־מוגן הוא ענק. פשוט ככה. תזכור, ואת זה חשוב מאוד לזכור, כל שבוע מתגלים בישראל נשאים חדשים של HIV שהם גברים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם גברים, כל שבוע שניים-שלושה נשאים חדשים. אז אל תשכח גם כשאתה מסטול וגם שאתה שיכור בטירוף במסיבה פרועה - קונדום זו הדרך היחידה למנוע את זה.

אז למה אנשים עושים ביירבקינג?

שאלה טובה... מיטב החוקרים בתחומי הסוציולוגיה, הסקסולוגיה והפסיכולוגיה שופכים עליה מיליוני מילים כבר כמה שנים טובות, והאמת היא שאין לאף אחד מהם הסבר אחד קצר וממצה.

מאיפה זה בא בכלל, הטרנד הזה?

קודם כל, ביירקבקינג זה ממש לא טרנד חדש, רק שכמו כל אופנה אמריקנית, אימצנו אותה קצת באיחור. התופעה הזו מוכרת בארה"ב כבר מתחילת שנות ה-90.

אפשר היסטוריה קצרה?

עם הגורמים שהולידו את הביירבקינג אפשר למנות את הייאוש (אז) מאוזלת היד הרפואית ומההגבלות על המין החופשי מצד אחד, את מסעות הפרסום הפטרוניים למין בטוח (הומואים לא אוהבים שסטרייטים אומרים להם מה לעשות) ואת התחושה של ההומואים הצעירים ש"איידס היא מחלה של זקנים, לא שלנו". ערבב בכך קמצוץ תחושה של "איך איך איך הפסדנו את החגיגה הגדולה של שנות ה-70" – והתוצאה היא גל של ביירבקינג ששטף את המרכזים העירוניים העיקריים בארה"ב, ובעקבותיו – כמובן – עלייה גדולה במספר ההומואים בני פחות מ-30 שנדבקו באיידס.

בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים – עם הופעת התרופות המתקדמות וה"קוקטייל" – העניין הסתבך עוד טיפה: עכשיו החלה רווחת התחושה שלא מתים יותר מאיידס. ולחיות עם הקוקטייל עלול להיות סיוט שאתה לא ממש מאחל לעצמך. ממש ככה. לישראל הביירבקינג "עשה עלייה" רק בשנים האחרונות.

והתוצאה?

לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2009 נדבקו כ-80 גברים שמקיימים יחסי־מין עם גברים ב-HIV שזה אומר הומו אחד כל ארבעה-חמישה ימים בערך. זה המון. חלק ניכר מהם מתחת לגיל 30 - ולדאבוננו, תדירות ההידבקות הולכת ועולה.

אפשר לעשות משהו בעניין הזה?

כן. לשים קונדום. וזה בידיים שלך.

איפה אפשר לקבל הפניה לבדיקת איידס?

הפניה לבדיקת איידס ניתן לקבל מרופא או מרופאת המשפחה שלך, אך בנוסף לכך ניתן לפנות גם לאחד מהמרכזים הבאים לבדיקות איידס הנמצאים בבתי החולים, או לוועד למלחמה באיידס.

מספרי הטלפון של מרכזי בדיקות לאיידס, מעודכנים ל-01.12.2008

הוועד למלחמה באיידס: 
קו פתוח (בימי א'-ד', בין השעות 20:00 עד 22:00) - 03-5613300. או באתר.

בתל אביב, בבית החולים "איכילוב":

טלפון 03-6973653.

ברמת־גן, במרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר:

טלפון: 03-5304937.

בפתח־תקווה, בכפר־סבא ובשרון: במרכז הרפואי "רבין" בפתח־תקווה

טלפון: 03-9376920.

במרכז הרפואי "מאיר" בכפר־סבא
טלפון 09-7472896.

ברחובות ובשפלה, במרכז הרפואי "קפלן":
טלפון: 08-9441917.

בירושלים ובאיזור, בבית הבריאות "הדסה" של המרכז הרפואי "הדסה עין־כרם":
טלפון: 02-6231921.

בחיפה ובצפון, במרכז הרפואי רמב"ם:

טלפון: 04-8543452.

בבאר־שבע ובדרום, במרכז הרפואי "סורוקה":

טלפון: 08-6244607.

בעפולה, בעמקים ובצפון, במרכז הרפואי "העמק":
טלפון: 04-6494120.

בצפת, בבית־החולים "זיו" (הבדיקות מועברות לרמב"ם בחיפה וזה אורך זמן):
טלפון: 04-6828881.

באשקלון, בבית־החולים "ברזילי":
טלפון: 08-6745341 (בימי א' מהשעה 13:30).

דנה דין כתבת על סקס ב"20 פלוס"
ייעוץ מקצועי:   ד"ר צחי בן-ציון, היועץ המדעי של עולם הסקס;

ד"ר דנה פלורנטין, רופאת הבית;

ד"ר אילן אשר, מרפאת האיידס, המרכז הרפואי "קפלן", מקבוצת שירותי בריאות כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל