• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 08.07.2012
עדכון אחרון: 08.07.2012

  • פרופ' אשר טל פרופ' אשר טל

הפרעות שינה אצל ילדים פוגעות בהתנהגות

מחקר גילה כי ילדים בגיל הגן הסובלים מבעיות שינה (כמו דום נשימה חסימתי) ומהפרעות במהלכה עלולים לפתח בעיות והתנהגותיות - יותר מאשר ילדים אחרים

ילד ישן עם דובי
בקיצור

1. איך תדעו אם לילד יש דום נשימה חסימתי? שימו לב אם הילד נוחר, נושם בכבדות בשינה או ששנתו לא רגועה.

2. למי לפנות? רופאי ילדים, רופאי אף אוזן וגרון, ורופאים מומחים לבעיות נשימה ושינה בילדים הם המפנים העיקריים לאבחון במעבדת שינה.

3. מהו הטיפול? טיפול תרופתי במקרים קלים; במקרים קשים יותר דרושה התערבות כירורגית: כריתת שקדים ואדנואידים או כריתת אדנואידים בלבד.

​דום נשימה חסימתי בשינה והפרעות שינה אצל ילדים עלולים לפגוע בתפקוד ההתנהגותי והקוגניטיבי כבר בגיל הגן - כך עולה ממחקר חדש שביצענו במרכז הרפואי סורוקה.

האם מדובר בתופעה נפוצה?

דום נשימה אצל ילדים המתרחש בעת שינה (Sleep Apnea) הוא תופעה נפוצה המופיעה בקרב כ־3% מאוכלוסיית הילדים.

מהם המאפיינים של דום נשימה חסימתי בשינה?

נחירות, נשימה כבדה, קשיי נשימה בשינה ושינה מאוד לא רגועה. במהלך השינה הנשימות מאומצות ומדי פעם נחסמות לחלוטין.

עד כדי הפסקת הנשימה?

הפסקת נשימה מוגדרת כאשר ישנה חסימה של שתי נשימות או יותר. תופעה זו היא מחזורית לאורך כל השינה, בעיקר בזמן שנת חלום (במחצית השנייה של הלילה). מספר הפסקות הנשימה עשוי להגיע למאות במהלך השינה.

האם זה מסוכן?

דום נשימה בשינה אינו מהווה סכנה מיידית, אלא סיכון לפגיעה בתפקוד היומי, בעיקר בהתנהגות ובתפקוד קוגניטיבי, אבל גם בגדילה ובתפקוד הלב וכלי הדם.

מהם הגורמים לתופעה?

בעיקר שקדים גדולים, ו/או אדנואידים (שקד שלישי) מוגדלים, ובשכיחות נמוכה יותר - אף סתום עקב הגדלת קונכיות אף וסטיית מחיצת אף. משקל עודף ומבנה אנטומי של הגולגולת נחשבים גם הם כגורמי סיכון. קיימת נטייה משפחתית ברורה להופעה של הפרעות נשימה בשינה בקרב הורים ואחים.

מה בין דום נשימה לבעיות בתפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי?

המחקר, שנמשך כחמש שנים, בדק את תפקודם ההתנהגותי והקוגניטיבי של ילדים בגיל הגן, שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. המחקר כלל ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד חמש שנים, שאובחנו כסובלים מהתופעה.

אצל ילדים בטווח גילים זה מתפתחים "תפקודי ניהול", כגון: חשיבה מופשטת, תהליכים ראשונים של חשבון והתמודדות עם בעיות מסובכות יותר. באמצעות שאלונים להורים ומבדקים פסיכולוגיים לילדים נבדקו במחקר מגוון רחב של דפוסי התנהגות ותפקודים קוגניטיביים.

מהן מסקנות המחקר?

מהמחקר עולה כי הפרעות שינה אצל ילדים בגיל הגן, כמו דום נשימה חסימתי בשינה, קשיי נשימה בשינה ונחירות, גורמות לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות יותר מאשר ילדים שאינם סובלים מהתופעה.

מהן הבעיות?

קשיים בתכנון פעולה (PLANING), קושי בהתנהלות ובעיה בשטף הדיבור, הפרעה בקשב ובריכוז, נטייה להיפר־אקטיביות ופגיעה באיכות חיים שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בתחלואה רבה יותר.

האם מדובר במחקר חדשני?

במהלך השנים נעשו לא מעט עבודות על ידי חוקרים מסורוקה שמראות שלדום נשימה חסימתי בשינה יש השלכות על תחלואה בגיל הילדות ומגוון רחב של התנהגויות, על הישגים בלימודים, על הגדילה ועל בעיות לב. ממצאי מחקר זה מחזקים את הצורך באבחון ובטיפול בהפרעות נשימה ושינה בגיל צעיר יותר. החידוש בעבודה זו הוא גילם הצעיר של הנבדקים וההיקף הרחב של תפקודים שנבדקו לפני ואחרי טיפול ניתוחי.

כיצד נעשה תהליך האבחון?

מודעות גבוהה יותר לתופעה, איתור ילדים כבר בגיל צעיר אשר נוחרים ומתקשים בנשימה בשינה, ואבחון בבדיקות במעבדת שינה לאבחון וקביעת חומרת ההפרעה.

האם יש צורך בהפניית רופא ילדים?

רופאי ילדים, רופאי אף אוזן וגרון, ורופאים מומחים לבעיות נשימה ושינה בילדים הם המפנים העיקריים. הפנייה למעבדת שינה בכללית נעשית על ידי מומחה לאף אוזן וגרון.

מהו הטיפול בתסמונת?

במקרים הקלים ניתן לטפל בטיפול תרופתי שמרני (נוגדי לויקוטריאנים ו/או תרסיס סטרואידים לאף). במקרים הקשים יותר דרושה התערבות כירורגית על ידי רופא אף אוזן וגרון: כריתת שקדים ואדנואידים או כריתת אדנואידים בלבד.

מהם אחוזי ההצלחה בטיפול?

אצל מרבית הילדים ניכר שיפור משמעותי אחרי הניתוח. עודף משקל משמעותי, גיל מעל שבע שנים וחומרה קשה של הפרעת נשימה הם גורמי סיכון להחלמה חלקית בלבד של התופעה אחרי הניתוח, לכן נדרש מעקב.

מתי כדאי לפנות לרופא?

כאשר הילד לא ישן טוב, נוחר ומתקשה בנשימה בלילה, ובנוסף לכך מראה סימנים של בעיות התנהגות, אימפולסיביות, אגרסיביות והיפראקטיביות - מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ולברר האם הפרעת השינה היא זו שגורמת להפרעות ההתנהגות.

ואם הילד לא ישן טוב אבל לא מראה סימנים של בעיות התנהגותיות - עדיין לפנות לרופא?

בהחלט כן! המטרה היא לטפל בבעיה מוקדם, לפני שמתפתחות ההשלכות על התנהגות ותפקוד קוגניטיבי.

המחקר, שבוצע על ידי הפסיכולוגית ד"ר יעל לנדאו בראשותו של פרופ' אשר טל, התפרסם בפברואר בכתב העת PEDIATRIC PULMONOLOGY. (Pediatric Pulmonology 47:180–188 (2012)).​

חשוב לדעת
בדרך להיות הורים?

בואו לראות מה מגיע לכם בכללית מושלם

ניוזלטר כללית
רוצה לקבל את הניוזלטר השבועי שלנו?
אני מסכים לקבל הודעות במייל