פורסם בראשונה: 26.09.2007
עדכון אחרון: 30.07.2017
  • סרג' גרדשטיין ד"ר סרג' גרדשטיין
  • דוקטור צביקה ליס ד"ר צביקה ליס

שפעת: כל מה שתמיד רציתם לדעת על המחלה

לקריאה נוחה
בכל חורף השפעת מגיעה לביקור, ולקראת כל ביקור כזה צריך להתחסן נגד הנגיף שלא מפסיק להשתנות. כל מה שצריך לדעת על השפעת ועל מבצע החיסונים של כללית
שפעת - כל מה שחשוב וצריך לדעת

בקיצור

1.

לקראת עונת השפעת נערכת כללית לחיסון מבוטחיה. ההמלצה להתחסן היא לכלל הציבור, אך מאמץ מיוחד מושקע בחיסון ילדים בני חצי שנה עד 12 שנים, כיוון שהם רגישים יותר להידבקות והם מקור להדבקה של סביבתם.

2.

לנגיף השפעת יש יכולת להשתנות מדי שנה, ולכן בכל שנה יש לייצר חיסונים מתאימים ולהתחסן מחדש. יתר על כן, אחת ל־10 שנים מצליח הנגיף להשתנות באופן קיצוני ולחולל נוסף על המגיפות השנתיות, המוגבלות יחסית, מגיפות עצומות ממדים המתפשטות בכל העולם.

3.

התמותה השנתית מהשפעת היא גבוהה מאוד. נופלים לה קורבן בעיקר מי שמנגנוני ההגנה שלהם ירודים: זקנים וחולים במחלות כרוניות למיניהן. לכן על האוכלוסיות האלה להקפיד במיוחד על קבלת חיסון מדי שנה.

כללית מתחילה את מבצע החיסון נגד השפעת לחורף. החיסונים בזריקה יינתנו בחינם ללקוחות.

למי מומלץ להתחסן נגד שפעת?

כללית מקדישה מאמצים רבים כדי לעודד התחסנות בקרב ילדים בני חצי שנה עד 12 שנים. כיוון שהם רגישים יותר להידבקות והם מקור להדבקה של בני המשפחה ובגני הילדים. כמו כן החיסון מומלץ גם לאוכלוסיות רגישות נוספות: מבוגרים בני 65+, חולים כרוניים, נשים הרות, נשים המתכננות הריון ונשים לאחר לידה.

איפה אפשר להתחסן?

החיסון ניתן במרפאות של כללית.

מאיפה מגיעה השפעת?

השפעת היא חלק בלתי נפרד מהחורף, והיא מלווה אותנו כמעט משחר ההיסטוריה. כבר במאה ה־4 לפני הספירה דיווח אבי הרפואה היפוקרטס על מגיפת שפעת. זו הייתה המגיפה המתועדת הראשונה של המחלה הנפוצה הזאת.

התיעוד שלאחר מכן שנמצא בכתובים הוא מ־1781. אז גרמה  השפעת לתמותה של קשישים רבים ברוסיה בעקבות מגיפה שהחלה באסיה. מאז קיים תיעוד על מגיפות שפעת שקטלו רבים, אך זכורה לרע המגיפה הנוראית שהחלה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ואשר כונתה "השפעת הספרדית". בתוך שנתיים, בשנים 1919-1918 מתו מהמחלה בין 50 ל־100 מיליון בני אדם. לשם השוואה: המספר הכולל של חללי מלחמת העולם הראשונה הגיע לכ־10 מיליון.

בעקבות השפעת הספרדית הגיעו מגפות נוספות, וכמה מהן קיבלו שמות ייחודיים כמו שפעת החזירים, השפעת האסייתית (1957), שפעת הונג־קונג (1967), השפעת הרוסית ושפעת העופות ( 1997). 

השפעת היא אחת המחלות הנגיפיות השכיחות. בארצות־הברית לבדה יש מדי שנה בין רבע מיליון לחצי מיליון חולים בשפעת. כ־200 אלף  נזקקים מדי שנה לאשפוז בגלל השפעת וסיבוכיה וכ־20 אלף אמריקאים מתים מדי שנה מהמחלה.

מדוע אין חיסון קבוע נגד שפעת?

השפעת שונה ממחלות נגיפיות (ויראליות) אחרות כמו חצבת, אבעבועות רוח וצהבת A, שבהן אנו חולים לכל היותר פעם אחת בחיינו. השפעת אורבת לנו מחדש בכל חורף בשל יכולתו המרשימה של נגיף השפעת לשנות את תכונות המעטפת שלו מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו השכילה לייצר נגדו בשנה הקודמת.

לנגיף השפעת יש תכונה ממזרית נוספת: במחזוריות ראויה לציון של אחת ל־10 שנים הוא מצליח להפוך את עורו באופן קיצוני ומחולל נוסף על המגיפות השנתיות, המוגבלות יחסית, מגיפות עצומות ממדים המתפשטות בכל העולם ונקראות פנדמיות (Pandemia). לכן בכל שנה מפתחים חיסון נגד שפעת שהוא ייחודי לסוג השפעת שמצפים לו באותו החורף.

האם לנגיף השפעת יש כמה זנים?

את נגיף השפעת זיהו לראשונה ב־1933 שלושה חוקרים: סר כריסטופר אנדריוס, וילסון סמית וסר פטריק ליידלו. התברר שהנגיף הזה כולל שני זנים עיקריים:

זן A
פוגע בבני אדם, אך גם בעופות ובבעלי חיים אחרים.

זן B
פוגע רק בבני אדם.

התחלואה נובעת בעיקר מזן A, בין השאר גם בגלל יכולת ההשתנות שלו. השפעת היא מחלה מידבקת במיוחד, וכאשר בן אדם חולה משתעל, מתפזרים הנגיפים בנקל לחלל האוויר בתוך טיפות הרוק הניתזות לכל עבר. בחורף, כשכולם מצטופפים במקומות סגורים - באמצעי התחבורה הציבורית, בגני הילדים, בבתי הספר ובקניונים (כי יורד גשם בחוץ ואי־אפשר לצאת) - קל מאוד לנגיף לעבור מאדם לאדם.

איך אדם בריא יכול להדביק אחרים במחלה?

בכ־40%-20% מהמקרים חודר הנגיף לגוף בלי לגרום לסימני המחלה. אולם אותם האנשים הם למעשה נשאים של המחלה. נגיפי השפעת יכולים להתפשט במהירות באזורים שונים, ממש כמו וירוסים במחשב. בזמן מגיפה כ־40% מהאוכלוסייה עלולים להיפגע באזור גיאוגרפי מסוים בתוך ארבעה עד שישה שבועות. התמותה השנתית מהמחלה הזאת היא גבוהה מאוד. נופלים לה קורבן בעיקר מי שמנגנוני ההגנה שלהם ירודים: זקנים וחולים במחלות כרוניות למיניהן.

בקרב ילדים התמותה אינה כה גבוהה, אך התחלואה ומספר האשפוזים עולה מאוד בעונת השפעת. בזמן פנדמיה התמותה משפעת מרקיעה שחקים ונאמדת בעשרות מיליונים מעל הממוצע השנתי בעולם.

הביולוגיה של השפעת

בנגיף השפעת מצויות שתי מולקולות, שבעיקר אליהן נקשרים הנוגדנים למחלה:

• מולקולת Neuraminidase - ובקיצור N.
• מולקולת Hemaglutinin - ובקיצור H.

בהתאם למבנה שלהן אנחנו רושמים מספר בצמוד לאות. כך יוצא שאנו מכנים את הנגיפים בשמות כמו H2N2 או H3N2.

במולקולות האלה ייתכנו  שינויים מבניים - קטנים מכדי לזכותם במספר שונה, אך מספיק משמעותיים כדי לבלבל את מערכת החיסון ולגרום לתחלואה. מדי פעם מתוארות מגפות הנגרמות מזנים שונים. לדוגמה, הנגיף H5N1 גורם לשפעת העופות. הופעת הנגיף אצל בני אדם מלמדת שהנגיף שתוקף עופות חבר לנגיף שתוקף בני אדם ויחד הם יצרו נגיף חדש. אם נגיף כזה מתנהג בצורה תוקפנית ואם הוא עובר בקלות מאדם לאדם, הוא עלול לחולל מגפה כלל עולמית. 

באזורים שונים בדרום־מזרח אסיה, שבהם חיים בני אדם בקרבה יתרה לעופות (במשקי הבית ובשווקים הצפופים והלא מפוקחים), עלולים לצוץ צאצאים מעורבים של נגיפי שפעת אנושית ושל נגיפי שפעת העופות. המערכת החיסונית שלנו לא מזהה את הנגיפים האלה, ולכן הם מאוד מסוכנים.

תופעה דומה מתרחשת כנראה גם בנגיפי שפעת הנפוצים בקרב חזירים. גופו של החזיר הוא גם מקום מפגש בין נגיפי השפעת אנושית ונגיפים של שפעת העופות. שם הם "מכירים" ולפעמים "מתחתנים" ויוצרים זנים חדשים. גם לווייתנים חולים בשפעת, אבל מכיוון שבני אדם כמעט שלא באים במגע עם היצורים האלה, לא נשקפת מהם סכנה מיידית.

יש אנשים שמקבלים חיסון נגד שפעת ובכל זאת חולים במחלה. האם החיסון בכלל עובד?

השינוי התמידי במבנה ובאופי של נגיפי השפעת מקשה על חייהם של המדענים שצריכים לפתח מדי שנה חיסון נגד שפעת. בכל שנה הם צריכים לשער אילו זנים יגרמו למגפת החורף. ומובן שעליהם להתייחס לשאלת השאלות: האם יופיע זן שונה במיוחד העלול לגרום למגפה קשה כלל עולמית. הם מצליחים במשימתם הודות לתצפיות במקומות שונים בעולם שבהם בודקים מהם הזנים השכיחים המצויים באוכלוסיות השונות ואילו זנים חדשים מצטרפים ל"חגיגה".

עם זאת מדענים לא תמיד מצליחים לזהות את כל הזנים החדשים, ואז החיסון נותן מענה חלקי בלבד. כך קורה שלמרות החיסון אנשים חולים בשפעת. אך יש לדעת: גם כשהתחזית אינה מדויקת מספיק, עדיין החיסון גורם להופעת נוגדנים המגינים באופן חלקי על המחוסן.

מדוע יש המלצה גורפת לחסן ילדים לקראת עונת השפעת?

ילדים הם מוליך חשוב של הנגיף בקרב האוכלוסייה. מבוגר משופע נשאר במיטתו מתחת לשמיכות עם בקבוק מים חמים על הראש ואפילו לא טורח להגיע למרפאה.

לעומת זאת, ילד חולה בא במגע עם הרבה אנשים, החל מהוריו ועד הסבתות והדודות. הם גם מבלים זמן רב בחדר ההמתנה של הרופא ומדביקים את שאר הממתינים שם. לכן חיסון הילדים הוא צעד חשוב בדרך למיגור המגיפה.

לשפעת ביטויים חריפים יותר מאשר להצטננות רגילה, ומאפייניה (סימפטומים בשפת הרופאים) כוללים חום גבוה, צמרמורת, כאבי שרירים וכאבים במפרקי הגוף, כאבי ראש, עייפות וחולשה ניכרים. לא נדיר למצוא גם כאב גרון,  גודש באף ונזלת ושיעול יבש. לעיתים נמצא גם דלקת בלחמיות העיניים והגדלה של קשרי לימפה בצוואר. 

על פי רוב אין צורך בבדיקות מעבדה כלשהן, והאבחנה נעשית על סמך התלונות וממצאי הבדיקה (ובקיצור, על סמך הסימפטומים שתוארו כאן). לרוב אין חשיבות לזיהוי מדויק של סוג הנגיף, חוץ מאשר למיפוי התחלואה ולאבחון בחולים שנמצאים בסיכון גבוה. יתר על כן, תהליך הזיהוי נמשך כמה ימים, ובמהלכם רוב האנשים מחלימים ממילא מהמחלה.

גם שפעת העופות קיבלה בעבר כותרות גדולות. האם היא צפויה להופיע שוב?

אחת לכמה זמן, ולא תמיד מסיבה מוצדקת, זוכה שפעת העופות  לכותרות בכלי התקשורת. הכותרות האלה מבלבלות את הציבור, שכן הוא מתקשה לעיתים להבדיל בין השפעת הרגילה לשפעת העופות.

מהי שפעת העופות?

שפעת העופות היא מחלה שהגורם לה הוא נגיף השייך למשפחת הנגיפים מחוללי השפעת העונתית הרגילה בבני האדם. המחלה תוקפת בדרך כלל עופות, והסיכון לאדם להידבק  בה הוא נמוך מאוד. עד כה חלו במחלה בעולם כולו עשרות אנשים בלבד. 

החשש הוא שנגיף שפעת העופות - שכאמור אינו עובר מאדם לאדם, ואשר הסיכון להידבק בו מעופות חולים הוא נמוך - יעבור שינוי ויהפוך לנגיף מידבק. מטבע הדברים אין בנמצא חיסון נגד הנגיף החדש שעוד לא נוצר. חולפים כמה חודשים מהרגע שבו מופיע זן חדש של נגיפים ועד שמצליחים לפתח נגדם חיסון יעיל. עד אז עלולה להתפשט מחלה קשה שנגדה אין לנו חיסון.

החיסון שניתן במרפאות נגד שפעת אינו יעיל נגד הצאצא שעלול להתפתח מהמגע בין שפעת העופות לשפעת האנושית. יש בכלל טעם בחיסון הרגיל?

בהחלט כן: חיסוני שפעת שניתנים במרפאות הם נגד נגיפי שפעת, שלפי הערכותיהם של גורמים רפואיים צפויים לתקוף באותה השנה. חיסון השפעת הזה (שהוא בעצם חיסון עונתי) אינו יעיל  נגד שפעת העופות, ולמעשה אין חיסון לבני אדם נגד שפעת העופות. לפני כמה שנים פיתחו חיסון נגד זן של שפעת העופות, אולם הוא כבר אינו יעיל, כיוון שהנגיף הצליח להשתנות מאז (ובלשון המדענים: עבר מאז מוטציות גנטיות) - מה שהפך אותו לחסין בפני החיסון.

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים בקבוצת כללית.

ד"ר צביקה ליס הוא רופא משפחה בקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל