פורסם בראשונה: 17.03.2008
עדכון אחרון: 08.03.2016

סרטן המעי הגס

לקריאה נוחה
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני הכי שכיח בישראל - גם בגברים וגם בנשים. מהם התסמינים? מהם גורמי הסיכון? איך מאבחנים? מה הטיפולים? מדריך
סרטן המעי הגס

שם האבחנה: סרטן המעי הגס
שם האבחנה באנגלית: colon cancer
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Malignant Neoplasm Colon

מה זה סרטן המעי הגס?

כפי שמשתמע משם המחלה - זהו סרטן שמתחיל במעי הגס. אולם אם הוא לא מתגלה בזמן ולא מטופל, הוא עלול להתפשט לאיברים אחרים, ובהם הכבד, הריאות וכדומה.

איך נגרם סרטן המעי הגס?

ראשיתו של סרטן המעי הגס - בדרך כלל - בפוליפים, שהם גידולים לא סרטניים הגדלים באיטיות, בקצב של כמילימטר לשנה. פוליפים גדולים עלולים להפוך לסרטניים. הפוליפים שכיחים מאוד בקרב מבוגרים מעל גיל 50, ולאחד מכל ארבעה יש כבר פוליפ אחד או יותר במעי הגס. לא ניתן להרגיש בקיומו של הפוליפ, והדרך היחידה לזהות אותו היא בבדיקה. חשוב לגלות ולכרות את הפוליפים ועל ידי כך למנוע כמעט לחלוטין את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

מהם התסמינים?

ברגע שישנם אחד או יותר מהתסמינים הבאים יש לבדוק את החשד שמדובר בסרטן המעי הגס:

1. דם ביציאות.

2. שינויים בהרגלי היציאות (שלשולים או עצירות) שנמשכים יותר משישה שבועות, ואין להם סיבה ברורה.

3. ירידה בלתי מוסברת במשקל.

4. כאבי בטן חדשים חוזרים ונשנים.

5. תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.

6. אנמיה.

אם החולה מתעלם מהסימנים האלה, ואכן מדובר בסרטן המעי הגס, הרי כעבור זמן מה עלולה להתפתח חסימת מעי. תסמיניה הם הקאות, כאבי בטן עזים ובטן נפוחה.

יש לציין שהתסמינים האלה אינם מעידים בהכרח על סרטן המעי הגס, אבל בכל מקרה שבו הם מופיעים, יש לעבור בדיקה יסודית.

​מוקד אחיות אונקולוגי: יש עם מי לדבר

בין אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן, מחלימים ממנה, או יש לכם בן משפחה שחווה אותה - אנחנו שם בשבילכם. רוצים לדעת עוד? לחצו כאן

מוקד אחיות אונקולוגי 

מהם גורמי הסיכון לסרטן מעי הגס?

1. מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים, אחיות) שחלה בסרטן המעי גס, מצוי בסיכון מוגדל לחלות במחלה.

2. היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של פוליפים במעי הגס.

3. מי שאובחן אצלו פוליפ או גדול שפיר במעי הגס.

4. כמו ברוב מקרי הסרטן, גם הסרטן הזה שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים: יותר מ־80% ממקרי הסרטן האלה מאובחנים בקרב אנשים בני 60 ויותר. המחלה פוגעת בגברים ובנשים באותה המידה. 

5. מחלות מעי דלקתיות כרוניות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.

6. תסמונת תורשתיות כמו פוליפוזיס משפחתית (FAP) או תסמונת לינץ'.

החוקרים סבורים שהמקרים הרבים של סרטן המעי הגס שנצפו בשנים האחרונות בארצות המערב, ובכלל זה בישראל, קשורים ברובם לגורמי סיכון שהם חלק מסגנון החיים המערבי:

1. צריכה מרובה של מזונות תעשייתיים מעובדים, במיוחד מהחי (נקניקים, פסטרמות), וצריכה מועטה מדי של מזונות טבעיים עתירי סיבים תזונתיים (פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות).

2. השמנה.

3. עישון.

4. חוסר בפעילות גופנית

5. צריכה מופרזת של אלכוהול

איך אני לעומת האחרים?

זהו הסרטן השני בשכיחותו בישראל הן בקרב גברים יהודיים (אחרי סרטן הערמונית), הן בקרב נשים יהודיות וערביות (אחרי סרטן השד), והן בקרב גברים ערביים (אחרי סרטן הריאות). בכל יום מתים כארבעה ישראלים מסרטן המעי הגס.

בשנת 2013 אובחנו 3,224 ישראלים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת - 1,336 מתוכם (41%) מתו מהמחלה.

מהם סיכויי ההחלמה?

סיכויי הריפוי נגזרים מהיקף ההתפשטות של התאים הסרטניים. ככל שמגלים את המחלה בשלבים מוקדמים יותר, כך משתפרים סיכויי הריפוי. כך, למשל, סרטן שמתגלה בשלב הראשוני ביותר, כשהוא מוגבל רק לדופן המעי, ניתן לרפא באופן מלא ב־90% מהמקרים.

סיכויי הריפוי יורדים באופן דרסטי כשהסרטן כבר מפושט ו"התנחל" באיברים אחרים כמו הכבד והריאות. בין השלב הראשוני לשלב המתקדם ביותר יש שלבי ביניים שונים (הגידול עבר מדופן המעי לתוך המעי, הגידול הגיע אל בלוטות הלימפה).

יש לציין שסיכויי ההחלמה נקבעים לא רק על־פי מידת ההתפשטות של הסרטן אלא גם על פי מידת ממאירותו. יש סוגי סרטן אלימים יותר ואלימים פחות.

איך מאבחנים?

סרטן המעי הגס נמנה עם המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם, עוד לפני שהן פורצות. שני האמצעים לגילוי מוקדם הם בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה.

מהי בדיקת דם סמוי בצואה ולמי היא מומלצת?

הבדיקה נועדה לבדוק אם יש דימום סמוי שאינו נראה לעין. המחשבה העומדת מאחורי הבדיקה היא שפוליפים במערכת העיכול נוטים לדמם. אם בדיקת הדם הסמוי בצואה חיובית, קיים חשד לכך שישנו פוליפ במערכת העיכול שעלול להתפתח לסרטן המעי הגס.

למי שבדיקת הדם הסמוי בצואה חיובית מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה המאפשרת לגלות פוליפים, ואם הם אכן קיימים - לכרות אותם ולמנוע בכך התפתחות של סרטן במעי הגס.

החל מגיל 50 ועד גיל 74 מומלץ לעשות את הבדיקה פעם בשנה. היא כלולה בסל הבריאות.

כיצד עושים בדיקת דם סמוי בצואה?

בכללית משתמשים בערכה מאוד רגישה שנקראת Hemoccult Sensa המבוססת על שיטת הפרואוקסידז. פראוקסידז הוא אנזים שמצוי בהֶם (שהוא אחד משני המרכיבים של ההמוגלובין. המרכיב השני הוא החלבון גלובין). ברגע שמגלים פראוקסידז בדגימת הצואה (באמצעות הוספת חומר מיוחד שנקשר לפראוקסידז וצובע את הדגימה בכחול), משמעות הדבר היא שיש דם בצואה.

אחד היתרונות של הבדיקה - היא לא מושפעת מהמזונות שצורכים לפני שעושים אותה. בערכה שהייתה בשימוש קודם לכן צריך היה, בין היתר, להפסיק את צריכתם של מזונות אדומים כמו סלק בשבוע שלפני הבדיקה.

מדובר בבדיקה שמגלה גם כמויות זעירות של דם. שיעור הגילוי של פוליפים בשיטה הזאת עומד על 30%. חשוב להדגיש: אם מתגלה דם סמוי בצואה, אין זאת אומרת שמדובר בהכרח בסרטן. רק 10%-2% מהנבדקים שהתגלה אצלם דם סמוי בצואה הם אכן חולים בסרטן המעי הגס.

כדי לשפר את דיוק התוצאות יש לקרוא - לפני שעושים את הבדיקה - את העלון שמצוי בערכה ולענות על השאלון המצורף.

את ערכת הבדיקה, המכילה שלוש מעטפות וקיסמים (וכן, כאמור, עלון ושאלון), ניתן לקבל מהרופא המטפל או מהאחות באחת מהמרפאות של כללית. הבדיקה נעשית באופן עצמאי בבית. אחת ליום, ובמשך שלושה ימים ברציפות, יש לקחת דגימת צואה ולמרוח על גבי המקום המסומן במעטפה. את הערכה מחזירים למעטפה ושולחים - עם השאלון - בדואר. התוצאות מגיעות אל הרופא המטפל.

​הזמנת ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה

לחיצת כפתור יכולה להציל חיים

הזמנת ערכה לבדיקת דם סמוי בצואה 

בדיקה חדשנית לגילוי דם סמוי בצואה
1. באחרונה הוכנסה לשימוש בדיקה חדשנית לזיהוי דם סמוי בצואה הנעשית בשיטה אימונולוגית הנקראת FIT (ראשי תיבות של Fecal Immunochemical Test). בקרוב תיכנס השיטה הזאת לכללית ותחליף את שיטת הפראוקסידז.

בבדיקה הזאת משתמשים בנוגדנים שנצמדים לגלובין (שכאמור, הוא אחד ממרכיבי ההמוגלובין שבדם). אם יש דם בצואה, הוא מתגלה שכן הנוגדן נצמד לגלובין ומסמן אותו.

הבדיקה הזאת מדויקת כמו הבדיקה בשיטת הפראוקסידז, אך נוח יותר לעשותה: אפשר להסתפק בלקיחת דגימה אחת בלבד ולא צריך לקחת שלוש דגימות כפי שנהוג בשיטת הפראוקסידז. גם הבדיקה הזאת אינה דורשת הכנה מיוחדת או הימנעות ממזונות מסוימים לפני שעושים אותה.

בדיקת DNA בצואה
בדיקה נוספת, שעדיין לא הוכללה בסל הבריאות, היא בדיקת DNA בצואה בטכניקת ה־PCR. שיטת PCR מאפשרת לזהות - בין היתר - מוטציות גנטיות מוכרות שגורמות למחלות גנטיות וכן תאים סרטניים (שכוללים גם הם מוטציות גנטיות). הבדיקה הזאת יכולה לגלות כמעט 90% מהמקרים של סרטן המעי הגס וכ־80% מהאדנומות (פוליפים לא ממאירים שעלולים במשך הזמן להפוך לממאירים).

קפסולה של המעי הגס
בדיקה נוספת שנמצאת עדיין בשלבי למידה ולא כלולה בסל הבריאות היא בדיקת קפסולה של המעי הגס. בבדיקה הזאת בולעים קפסולת וידאו המכילה מצלמה ומקור אור. לאחר שבולעים את הקפסולה היא צריכה לשהות במעיים כמה שעות, ובמהלכן היא משדרת תמונות למכשיר הקלטה שמוצמד למותניים. במשך כל אותו הזמן ניתן לנוע בחופשיות ממקום למקום. לאחר הבדיקה צופה הרופא בתמונות על צג הווידאו. ההכנות לבדיקה הזאת הן כמו ההכנות לבדיקת קולונוסקופיה רגילה. מידת הדיוק של הבדיקה - כ־80%.

מהי רמת הדיוק של בדיקת דם סמוי בצואה?

בחלק מהמקרים, הופעת דם סמוי בצואה אינה בהכרח ביטוי להימצאות גידול סרטני במעי הגס, בשל העובדה שכל מקור דימום לאורך מערכת העיכול, מהחניכיים ועד לפי הטבעת, עלול לגרום לכך. כמו כן ייתכנו מצבים שבהם תוצאת הבדיקה שלילית למרות הימצאותו של גידול במעי. לכן חייבים להיות ערניים לסימני האזהרה. כפי שכבר צוין, רק 10%-2% מהנבדקים שהתגלה אצלם דם סמוי בצואה הם אכן חולים בסרטן המעי הגס.

על אף שהבדיקה אינה מדויקת כמו בדיקת קולונוסקופיה, היא מקובלת לעריכת סקר של אוכלוסיות ללא סיכון יתר (כלומר, כאשר אין סיפור משפחתי או אישי המגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס). מחקרים רבים הוכיחו שהתמותה מסרטן המעי הגס יורדת משמעותית בקרב אוכלוסיות שנבדקות אחת לשנה בטכניקה הפשוטה הזאת.

מהי בדיקת קולונוסקופיה?

קולונוסקופ הוא כלי אנדוסקופי, שמאפשר אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי. היא נעשית באמצעות מכשיר גמיש, בצורת צינורית דקה, שבקצהו מצלמה דיגיטלית ומקור תאורה. המכשיר מוחדר בקלות יחסית דרך פי הטבעת ומנווט לכל אורך המעי הגס. הבדיקה נעשית בטשטוש קל ולכן אינה כואבת.

בדיקת קולונסקופיה מאפשרת לעשות את הפעולות הבאות: חיפוש פוליפים, צילום של המעי, הסרה או צריבה של גידולים שפירים ללא צורך בניתוח, ונטילת דגימות רקמה - ביופסיות - לאבחון הגידול.

כל מה שצריך לדעת על קולונוסקופיה - צפו עכשיו

בדיקת קולונוסקופיה

חלופה אפשרית לבדיקת קולונוסקופיה היא בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית. זוהי שיטה לבדיקת המעי הגס באמצעות מכשיר CT שמביא ליצירת תמונות דו־ממדיות ותלת־ממדיות של המעיים. התמונות האלה מאפשרות להעריך את מצבו של המעי הגס. הרדיולוג בוחן בקפדנות את הצילומים של המעי בסיוע תוכנה מיוחדת ומחפש את הפוליפים. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות.

גם לקראת הבדיקה הזאת יש לעשות הכנה הכוללת ניקוי של המעיים. במקרה שמתגלים פוליפים, מפנים את הנבדק לבדיקת קולונוסקופיה רגילה להסרתם - מה שמחייב לעבור שוב הליך של ניקוי מעיים.

כל פוליפ שמוסר במהלך קולונוסקופיה נשלח לביופסיה, ואם מתברר שהוא סרטני, יש צורך לעשות בדיקות נוספות כדי לברר את היקף הגידול הסרטני, את מיקומו ואת מידת ההתפשטות שלו. מדובר לרוב בבדיקות הבאות: בדיקת דם (כדי לבחון את הימצאותו של חלבון מסוים שמיוצר בתאים סרטניים של המעי הגס), צילום חזה או CT של החזה, אולטרסאונד בטן, CT של הבטן, בדיקת MRI, בדיקת PET CT.

איך מטפלים?

כמו בכל סוגי הסרטן - גם במקרה של סרטן המעי הגס עומדים לרשות הרופאים שלושה אמצעים מרכזיים לטיפול במחלה: ניתוח, כימותרפיה (טיפולים תרופתיים)  ורדיותרפיה (הקרנות).

ניתוח
זהו הטיפול הראשון שניתן במקרה של סרטן המעי הגס. את הניתוח יש להתאים לדרגת הגידול הסרטני ולמיקומו. במהלך הניתוח מסיר הרופא את החלק של המעי שבו נמצא הגידול, ואם אפשר - מחבר את שני הקצוות הפתוחים. הרופא מסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי, מכיוון שזהו המקום הראשון שאליו עלול הסרטן להתפשט.

אם מסיבה כלשהי לא ניתן לחבר שוב את קצות המעי, יעלה אותו הרופא המנתח אל פני העור בדופן הבטן. לניתוח שבו קצה אחד של המעי מחובר לדופן הבטן נקרא קולוסטומיה, והפתח במעי נקרא סטומה (או פיום). על פני הסטומה מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לעיתים הסטומה היא זמנית, וניתן לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצות המעי כמה חודשים מאוחר יותר. אם ניתוח כזה אינו אפשרי, הסטומה תהיה קבועה.

טיפול תרופתי
בשנים האחרונות נכנסו לשימוש - נוסף על הכימותרפיה הוותיקה - תרופות ביולוגיות חדישות שפוגעות באופן ממוקד ביכולתם של התאים הסרטניים להתרבות ולשגשג.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

לא מתחסנים נגד סרטן. מי שחלה והחלים יכול לחלות שוב, ולכן עליו להימצא במעקב.

עלולים להיות סיבוכים?

סרטן המעי הגס שאינו מתגלה בזמן עלול להיות קטלני.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

דם ביציאות; שינויים בהרגלי היציאות (שלשולים או עצירות) שנמשכים יותר משישה שבועות, ואין להם סיבה ברורה; ירידה בלתי מוסברת במשקל; כאבי בטן חדשים חוזרים ונשנים; תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה - כל אלה הם סימני אזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה, בפורום טיפול בסרטן ואונקולוגיה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרפאת עומר בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון. בעבר היה סגן המנהל של המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת כללית

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

חבילת תמיכה בחולה האונקולוגי ובמשפחה שלו - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל