פורסם בראשונה: 25.02.2008
עדכון אחרון: 04.02.2014
  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

אפשר למנוע: סרטן המעי הגס

לקריאה נוחה
אין לנו עדיין מה לעשות נגד נטיות גנטיות, אבל אפשר בהחלט להקטין את הסיכון להופעת סרטן במעי הגס אם מקפידים על בדיקות תקופתיות ותזונה בריאה ועשירה בסיבים, ויטמינים ומינרלים
איך מונעים את סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס נגרם כתוצאה משילוב של שני גורמים עיקריים: נטייה גנטית (וכאן אין לנו עדיין דרך להתערב) ואורח חיים.

ברפואה מדברים על מניעה ראשונית ועל מניעה משנית. הראשונה מסתמכת בעיקר על אימוץ אורח חיים בריא, ואילו השנייה כוללת בדיקות לאיתור המחלה בשלביה המוקדמים, כאשר עדיין ניתן לטפל בה בהצלחה גבוהה יחסית.

מה צריך לאכול כדי למנוע סרטן במעי הגס?

תזונה נכונה שמכילה ויטמינים ומינרלים חיוניים כמו גם סיבים תזונתיים היא בסיס בדוק ובריא שעשוי למנוע את הופעתו של סרטן המעי הגס:

סידן וויטמין D
נעשו מחקרים שהראו השפעה זעירה בהגנה מפני סרטן המעי הגס אצל מי שלקחו סידן וויטמין D.

תזונה עתירת שומן
מחקרים רבים הראו קשר בין צריכת שומן בכמות רבה לבין הופעת סרטן המעי הגס. מדובר בעיקר בשומן מסוג טרנס. גם דיאטה עתירת קלוריות, לאו דווקא עם שיעורי שומן גבוהים, מגבירה את הסיכון לסרטן המעי הגס.

סיבים תזונתיים
סרטן המעי הגס נדיר בארצות העולם השלישי, כנראה משום שהדיאטה שם היא עתירת סיבים. זו הסיבה שממליצים על דיאטה עתירת סיבים: חמישה פירות או ירקות ליום.

ויטמינים
כמה מחקרים הראו קשר בין צריכת ויטמין C, ויטמין E או בטאקרוטן לבין ירידה בהיארעות סרטן המעי הגס, וזאת, כנראה, כתוצאה מנטרול רדיקלים חופשיים. המומחים ממליצים לאכול פירות וירקות המספקים את הוויטמינים האלה, ולדבריהם אין תחליף לוויטמינים הבאים מן הצומח - הן מבחינת הרכבם והן מבחינת הפעילות הביולוגית שלהם.

חומצה פולית
כמה מחקרים הראו ירידה בשכיחות של היווצרות סרטן המעי הגס גם בקרב אלה שנטלו חומצה פולית במינון יומי של 5 מ"ג. מחקרים אחרים הפריכו זאת. ההמלצה לאכול פירות וירקות עומדת בעינה, ומי שצורך מספיק ירקות,  מעלה את רמת החומצה הפולית בגופו.

סלניום
הסלניום נמצא בפטריות ובשום. מתנהלים מחקרים שונים שבודקים אם יש לסלניום יכולת להגן מפני סרטן המעי הגס.

האם יש תרופות שיכולות למנוע סרטן במעי הגס?

ישנן תרופות אנטי דלקתיות מקבוצת NSAID’S או מעכבי 2-COX אשר נטילתן באופן קבוע מגנה על רירית המעי מפני הופעת סרטן המעי הגס. התרופות ניתנות בדרך כלל לשיכוך כאבים או לטיפול בדלקות גידים או מפרקים. התרופות האלה לא ניתנות לטיפול מונע, כיוון שהנזק בנטילתן גבוה מהתועלת שאולי ניתן להפיק מהן.

קבוצת התרופות מסוג NSAID’S או אספירין מגינות על מערכת העיכול מפני הופעת סרטן המעי הגס. מלבד ירידה בחזרת הסרטן ופוליפים במערכת העיכול הוכחה גם ירידה בתמותה מסרטן המעי הגס אצל מי שנטל בקביעות את התרופות האלה.

מנגנון הפעולה של תרופות מסוג NSAID’S נסמך על עיכוב אנזים בשם COX. מדובר בתרופות מסוג וולטרן, איבופן, אדקס, אדויל, נורופן וגם אספירין. גם לקבוצת התרופות מעכבי 2-COX השפעה דומה על סרטן המעי הגס (סלברה, סלקוקסיב).

איך עובדות התרופות האלה?

התרופות פועלות לעיכוב תאי הסרטן בשני מנגנונים: המנגנון הראשון הוא עיכוב בחלוקת הרקמות, והמנגנון השני הוא הגברת המוות התאי המתוכנן ברקמה הסרטנית.

כדאי לקחת את התרופות האלה רק ליתר ביטחון?

ממש לא. לתרופות האלה יש תופעות לוואי, והסיכון לסבול מהן גבוה יותר מהסיכוי למנוע סרטן במעי הגס. נתוני התמותה לשנת 1997 מראים שרק בארצות־הברית מתו 50 אנשים בכל יום משום שצרכו תרופות מסוג NSAID’S. שיעור התמותה הזה דומה לשיעור התמותה מלוקמיה או מאיידס. התמותה הייתה בגלל תופעות לוואי, שכללו בעיקר דימומים ממערכת העיכול ואי־ספיקת כליות.

גם למתן ממושך של מעכבי 2-COX יש תופעות לוואי - בעיקר שיעור יותר גבוה של התקפי לב ושל מחלות לב.

לכן לא ממליצים ליטול תרופות מסוג מעכבי 2-COX או NSAID’S באופן שגרתי כדי למנוע התפרצות של סרטן מעי גס. עם זאת, בחולים שיש להם סיכון גבוה לפתח סרטן - למשל חולים עם תסמונות גנטיות שונות שבהן הסיכון לפתח סרטן מעי הוא גבוה ומגיע עד לשיעור שבין 85% ל־100%, (לדוגמה: תסמונת פוליפואידית משפחתית) - ייתכן שיש מקום לשקול טיפול בתרופות האלה, במיוחד בקרב צעירים ללא גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

איזו בדיקה מזהה סרטן במעי הגס?

סרטן מעי הגס מתפתח באופן איטי יחסית למחלות סרטן אחרות, ואם מזהים את המחלה מוקדם, שיעור ההצלחה בטיפול במחלה הוא גבוה יחסית. ניתן לגלות את המחלה בעזרת בדיקות לגילוי דם סמוי בצואה.

מתי כדאי להיבדק?

החל מגיל 50 מומלץ לעשות את הבדיקה פעם בשנה. הבדיקה נעשית באמצעות ערכות שאותן ניתן לקבל במרפאה. ניתן לעשות את הבדיקה בבית ולמסור את הערכה בחזרה למרפאה. התשובה מגיעה לרופא המשפחה.

מה עושים אם מגלים דם בצואה?

אם מגלים דם סמוי בצואה (כלומר הבדיקה יצאה חיובית), יש לעשות קולונוסקופיה - בדיקה הנעשית על ידי סיב אופטי המוחדר למערכת העיכול דרך פי הטבעת. בבדיקה הזאת ניתן לגלות נגעים טרום ממאירים (פוליפים), לכרות אותם תוך כדי הבדיקה וכך למנוע את הפיכתם בעתיד לסרטניים.

האם מומלץ לעשות קולונסקופיה באופן שגרתי?

למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס מומלץ לעבור קולונוסקופיה במקום בדיקת דם סמוי בצואה. במקרים כאלה ממליצים הרופאים לעבור בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50 או בגיל שהוא עשר שנים פחות מהגיל שבו גילו את סרטן המעי אצל קרוב המשפחה - הגיל הצעיר יותר בין השניים.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

חבילת תמיכה בחולה האונקולוגי ובמשפחה שלו - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל