פורסם בראשונה: 16.10.2006
עדכון אחרון: 26.08.2014
  • ד"ר ענת רובינסון ד"ר ענת רובינסון

קטרקט: כל מה שחשוב לדעת על העכירות בעדשה

לקריאה נוחה
קטרקט (ירוד) הוא מצב נפוץ שבו מופיעה עכירות בעדשת העין ומפריעה לראייה. הטיפול בקטרקט הוא באמצעות ניתוח להחלפת העדשה. הניתוח חיוני לשמירה על עצמאותו ועל בטיחותו של המטופל
קטרקט

בקיצור

1.

קטרקט (עדשה עכורה) היא בעיקר מחלה של אנשים מבוגרים, אך יכולה להיגרם גם משינויים מטבוליים, מחבלות בעין, מתרופות ומחשיפה ממושכת לשמש.

2.

התסמינים של קטרקט הם סנווּר, טשטוש ראייה שמתקדם בהדרגה, ירידה ביכולת הראייה בלילה, צורך תכוף בהחלפת המשקפיים, כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, שינוי בראיית צבעים.

3.

בניתוח קטרקט עושה המנתח חתך קטן בן מילימטרים בודדים, ודרכו נשאבת החוצה העדשה הטבעית העכורה ומוכנסת במקומה העדשה המלאכותית.

קטרקט (ירוד) הוא מצב שכיח שבו מופיעה בעדשת העין עכירות שמפריעה לראייה. בעין בריאה העדשה, שממקדת את קרני האור, שקופה לחלוטין, וכך מתקבלת תמונה חדה וברורה. בעין עם קטרקט גורמת העכירות בעדשה להפרעה בראייה. זו הולכת ומחמירה ככל שהעכירות בולטת יותר.

מהן הסיבות להופעת קטרקט?

גיל מתקדם הוא הסיבה השכיחה ביותר.

שינויים מטבוליים: סוכרת, מחלות מטבוליות והפרעות תזונתיות. מחלות מטבוליות נגרמות עקב חוסר באנזים זה או אחר האחראי לפירוק חומרים בגוף. חוסר באנזים גורם לרוב להצטברות מוגזמת של החומר ברקמות הגוף השונות.

חבלות ישירות בעין.

קטרקט מולד - לרוב עקב סיבה גנטית.

תרופות שניתנו בכדורים או בטיפות ישירות לעין, כמו סטרואידים.

חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה עלולה לגרום להופעת קטרקט בגיל צעיר יותר.

מהם הסימנים האופייניים של קטרקט?

מי שסובל מקטרקט עלול לסבול מסדרה של תסמינים: סנווּר, טשטוש ראייה שמתקדם בהדרגה, ירידה ביכולת הראייה בלילה, צורך תכוף בהחלפת המשקפיים, כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, שינוי בראיית צבעים. בדיקה של רופא עיניים תאבחן ירידה בחדות הראייה, עכירות בעדשה וקושי בבדיקת קרקעית העין.

איך מטפלים בקטרקט?

בשלב הראשון של הקטרקט, כשהעכירות עדיין קלה, אפשר להחליף משקפיים. בשלב המתקדם יותר, כשהעכירות בולטת, החלפת המשקפיים כבר לא תעזור - וזה הזמן לניתוח.

ניתוח? בגיל מבוגר? זה לא מסוכן?

ניתוח קטרקט נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית. ההחלטה לנתח מתקבלת כאשר הקטרקט גורם לירידה בחדות הראייה ולהפרעה בתפקודו היום־יומי של האדם. הניתוח נועד לשמור על אורח חיים תקין, עצמאי ובטוח. טשטוש ראייה עלול לגרום להיתקלויות במכשולים, לנפילות, לחבלות ולתאונות דרכים

מה עושים כשיש קטרקט בשתי העיניים?

במקרים רבים מופיע קטרקט בשתי העיניים, ולכן צריך לנתח את שתיהן. כל עין תנותח בנפרד, ולרוב תנותח קודם העין שבה הקטרקט מפריע יותר. ניתוח העין השנייה ייעשה רק לאחר החלמה מלאה מהניתוח של העין הראשונה.

אילו בדיקות צריך לעבור לפני ניתוח קטרקט?

לפני שמחליטים על ניתוח, צריך להיבדק אצל רופא המשפחה וכן אצל רופא עיניים. רופא המשפחה בודק את תפקודו ואת בריאותו הכלליים של המטופל. הוא גם מתייחס בבדיקתו לאפשרויות ההרדמה, על אף ש־95% מניתוחי הקטרקט נעשים בהרדמה מקומית. ההמלצה של רופא המשפחה תינתן בהסתמך על המצבים הבאים:

1. ניתוח מעקפים, אוטם לב, אירוע מוחי או כל ניתוח גדול בחצי השנה האחרונה - יחייבו את דחיית הניתוח.

2. מחלות שעלולות להפריע למנותח לשכב במהלך הניתוח, כמו מחלות של מערכת הנשימה, אי־ספיקת לב, מחלות של מערכת העצבים ומחלות של עמוד השדרה.

3. לחץ דם גבוה לא מאוזן.

4. מחלות שעלולות למנוע את האפשרות לניתוח בהרדמה מקומית, כמו מחלות נפש ופיגור שכלי.

5. טיפול בתרופות נוגדות קרישה כמו: אספירין, מיקרופירין, קרטיה או קומדין.

 6. רגישות ידועה לתרופות להרדמה מקומית, לתרופות אנטיביוטיות ולחומרי חיטוי (פולידין).

רופא העיניים יעשה בדיקת עיניים מלאה כדי לשלול מחלות אחרות הגורמות לירידה בראייה וכדי לוודא שאכן מדובר בקטרקט. נוסף על כך הוא יערוך  מדידה לתשבורת העין (רפרקציה), לקמירות הקרנית (קרטומטריה) ולאורך גלגל העין כדי לקבוע את כוחה התשבורתי של העדשה המלאכותית אשר תושתל במהלך הניתוח.

האם צריך לעבור בדיקה אצל רופא מרדים?

בדיקה אצל רופא מרדים הכרחית רק במקרים שבהם מתוכנן ניתוח בהרדמה כללית. הרדמה כזאת מומלצת לתינוקות, לילדים וכן למבוגרים שמצבם הרפואי אינו מאפשר הרדמה מקומית.

עברתי את הבדיקות. איך מתכוננים לניתוח?

טיפול אנטיביוטי מונע. ברוב המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי מונע לפני הניתוח. טיפול כזה יינתן אם רופא העיניים המליץ על כך. הוכח כי חיטוי העין לפני הניתוח בטיפות פולידין יעיל יותר מטיפול אנטיביוטי מקומי.

הפסקת טיפול בתרופות נוגדות קרישה אינה חיונית ותיעשה רק לפי הוראות המנתח.

הרחבת האישונים. ביום הניתוח, כשעה עד שעתיים לפני הניתוח, מקבל המנותח טיפות להרחבת האישונים.

ההרדמה המקומית נעשית באמצעות טפטוף טיפות עיניים או ג'ל וזריקות מקומיות. הניתוח נעשה בחדר ניתוח, דרך מיקרוסקופ ובתנאי סטריליזציה מלאים.

במהלך הניתוח עושה המנתח חתך קטן בן מילימטרים בודדים, ודרכו נשאבת החוצה העדשה הטבעית העכורה ומוכנסת העדשה המלאכותית למקום שבו הייתה מונחת קודם לכן העדשה הטבעית. הניתוח נמשך בדרך כלל 60-20 דקות, ואין צורך באשפוז אחריו. רוב המנותחים ישוחררו הביתה כמה שעות לאחר הניתוח ויוזמנו לביקורת ביום למחרת.

האם יש שיטות שונות לביצוע הניתוח?

יש שלוש שיטות ניתוח שמקובלות כיום:

הפאקואמולסיפיקציה: שיטה שבה נעשה שימוש במכשיר המפרק את גרעין העדשה בוויברציות על־קוליות ושואב את חלקיו.

הטכניקה הזאת מאפשרת להוציא את הקטרקט דרך חתך מזערי (בין 1 מ"מ ל־3 מ"מ) הנסגר לאחר הניתוח באופן עצמוני - לרוב ללא צורך בתפרים. לעיתים מצריך החתך תפר אחד או יותר.

מינינוק: זוהי שיטה שבה מוציאים את גרעין העדשה בשלמותו ואחר כך שואבים את רקמת העדשה שסביבו. הטכניקה הזאת אינה תלויה בשימוש במכשיר אך מחייבת חתך מעט יותר ארוך (בין 4 ל־5 מ"מ). הסגירה מחייבת לעיתים תפרים.

הוצאת הירוד בצורה חוץ־נרתיקית ותוך־נרתיקית: בשיטות האלה נדרש לעשות חתך גדול יותר, וסגירתו מחייבת תפרים. אלה שיטות שהיום משתמשים בהן לעיתים נדירות בלבד.

אילו עדשות משתילים בניתוח?

עדשות קשיחות עשויות מחומרים סינתטיים קשיחים. כדי להכניס אותן צריך המנתח לעשות חתך גדול יותר (5 מ"מ לפחות). סגירת החתך מחייבת לעיתים שימוש בתפרים.

עדשות מתקפלות עשויות מחומרים סינתטיים רכים המאפשרים למנתח לקפל ולהזריק אותן לעין דרך החתך המזערי. עם הכנסתן לעין הן נפתחות לגודלן המקורי ותופסות את מקומן בעין. כיום נעשים רוב ניתוחי הקטרקט בעולם המערבי בשיטת הפאקואמולסיפיקציה, ורוב המנתחים מעדיפים עדשות מלאכותיות מתקפלות. את שיטת הניתוח קובע המנתח בהתאם לניסיונו ובהתאם למצב הקטרקט.

האם תוך כדי הניתוח עלולים להיות סיבוכים?

הסיכון הממוצע לסיבוכים בניתוחי קטרקט הוא נמוך מאוד. אלה הם העיקריים שבהם: אובדן זגוגית וחוסר יכולת להשתיל את העדשה המלאכותית במקומה המיועד, חוסר יכולת להוציא את הקטרקט בשלמותו או נפילת גרעין העדשה לחלל הזגוגיתי. הסיבוכים האלה מחייבים התערבות ניתוחית נוספת.

וסיבוכים אחרי הניתוח?

ייתכנו כמה סיבוכים לאחר הניתוח: זיהום חיידקי שיכול לפגוע בכל רקמות העין ותגובה דלקתית בולטת (זו שכיחה יותר אצל ילדים ואצל צעירים); עליית הלחץ התוך־עיני בימים הראשונים שלאחר הניתוח; דימום לאחר הניתוח; בצקת קרנית; אסטיגמטיזם גבוה והיפרדות הרשתית.

איך מטפלים בעין אחרי הניתוח?

המעקב לאחר הניתוח כולל בדיקת העין למחרת הניתוח, בדיקת ביקורת שבוע לאחר מכן ובדיקה חודש לאחר הניתוח. התאמת משקפיים אינה מומלצת לפני סיום המעקב הראשוני הזה. הטיפול בעין יהיה על פי ההמלצות הבאות:

1. חבישת העין מומלצת לרוב רק ב־24 השעות הראשונות לאחר הניתוח.

2. מגן לעין מומלץ בשבוע הראשון לאחר הניתוח בשעות השינה. במהלך היום אפשר להסתפק במשקפיים.

3. טיפול אנטיביוטי ואנטי דלקתי מקומי בטיפות כדי למנוע זיהום ותגובה דלקתית בולטת. הטיפול כולל שילוב של טיפות אנטיביוטיקה רחבת טווח עם טיפות אנטי דלקתיות.

4. במקרה הצורך - טיפול נוגד כאב (אנלגטי) מקומי בטיפות. 

5. טיפול להורדת הלחץ התוך־עיני. הטיפות האלה אינן ניתנות באופן שגרתי לאחר הניתוח, אלא רק במקרים שבהם עלה הלחץ התוך־עיני לאחר הניתוח. בחולי גלאוקומה שכיח יותר לראות עלייה של הלחץ התוך־עיני לאחר הניתוח. 

מצב תקין

catartakinjpg1.png
עין עם קטרקט

catrjpg2.png 

אחרי הניתוח אפשר לחזור לפעילות רגילה?

אין הגבלות מיוחדות לאחר הניתוח, ואפשר לחזור לאורח חיים רגיל. עם זאת מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת ומהרמת משאות כבדים בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח כדי לאפשר לעין החלמה מלאה ותקינה.

יש להימנע מהרטבת העין במקלחת בשבוע הראשון ולהימנע מחשיפה לאבק או ללכלוך אחר. אסור לשפשף את העין או ללחוץ עליה. יש לשמור על ידיים נקיות בעת נגיעה כלשהי בעין ובמיוחד בעת הזלפת הטיפות. בניגוב העין אסור להשתמש בפד או בצמר גפן יותר מפעם אחת. ביציאה מהבית מומלץ להרכיב משקפי שמש.

מתי אפשר להתאים משקפיים חדשים?

התאמת משקפיים לאחר הניתוח תיעשה לפי הצורך ולאחר שחלפו לפחות ארבעה שבועות מהניתוח. חלק מהחולים יזדקקו למשקפי ראייה למרחק בלבד, אחרים יזדקקו למשקפי קריאה בלבד, וחלק - לשני הסוגים.

היעדר יכולת המיקוד יכול ליצור בעיה אצל מנותחים צעירים המאבדים את יכולת המיקוד הטובה והטבעית שלהם בעקבות הניתוח. יש היום עדשות תוך עיניות רב־מוקדיות (מולטיפוקליות), המאפשרות ראייה הן לרחוק והן לקרוב. הניסיון בהשתלה של עדשות כאלה בניתוחי קטרקט הוא קצר יחסית, והן אינן מתאימות לכולם. עדשות תוך־עיניות אחרות המאפשרות מיקוד פיזיולוגי לאחר הניתוח נמצאות אף הן בשימוש, אך התוצאות הקליניות שלהן שנויות במחלוקת.

מה זה קטרקט משני?

כ־20% מהמטופלים שעברו ניתוח קטרקט יפתחו בתוך כמה חודשים או שנים עכירות בקופסית האחורית של העדשה - אותה רקמה עדינה שעליה מונחת העדשה המלאכותית. כתוצאה מכך יש ירידה בראייה, שאינה ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים. הטיפול במצב הזה פשוט וקצר: הסרת העכירות בקרני לייזר מסוג יאג לייזר. הטיפול אינו מצריך אשפוז.

ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל