פורסם בראשונה: 31.05.2009
עדכון אחרון: 24.08.2014
  • ד"ר עילית בור ד"ר עילית בור
  • ד"ר ענת רובינסון ד"ר ענת רובינסון

אולטרסאונד: דרך אמינה לאבחון קרע ברשתית

לקריאה נוחה
בדיקת אולטרסאונד B-scan היא שיטה אבחון מדויקת לזיהוי קרעים ברשתית. ניתן להשתמש בה במקרים של היפרדות זגוגית אחורית שבהם לא ניתן לראות את הרשתית או שהאישון צר

בקיצור

1.

היפרדות זגוגית אחורית אינה גורמת בדרך כלל להפרעה בראייה או לבעיה רפואית כלשהי, אך לעיתים עלולים להיגרם בעקבותיה סיבוכים כמו קרע ברשתית או דימום תוך־עיני.

2.

כיוון שאין תסמינים ברורים שמאפשרים לנו להבדיל בין היפרדות זגוגית אחורית עם קרע ברשתית לבין היפרדות ללא קרע ברשתית, גילוי מוקדם של קרעים ברשתית הוא הכרחי כדי לתת טיפול ראשוני למניעתה של היפרדות רשתית.

3.

תוצאה חיובית באולטרסאונד עיניים (גילוי קרע ברשתית) מעלה את הסיכויים שאכן יש קרע כזה מ־10% לכ־89%, ואילו שלילת הימצאותו של קרע ברשתית בבדיקת אולטרסאונד עיניים מורידה את הסיכון להימצאות קרע כזה לכמעט 0%.

​​​​​​היפרדות זגוגית אחורית (Posterior Vitreous Detachment) היא הבעיה הנפוצה ביותר מבין הבעיות בזגוגית שקשורות לגיל. בדרך כלל התופעה הזאת אינה גורמת להפרעה בראייה או לבעיה רפואית כלשהי, אך לעיתים עלולים להיגרם בעקבותיה סיבוכים כמו קרע ברשתית או דימום תוך־עיני.


האם מדובר בבעיה שכיחה?

כבר בבדיקה הראשונית מזהים רופאי העיניים קרעים ברשתית אצל 14%-10% מהאנשים שאיבחנו אצלם היפרדות זגוגית אחורית חריפה. אם זוהה קרע כזה ברשתית, ואם הטיפול הנדרש לא יינתן בזמן, יתפתחו בסופו של דבר 50%-30% מהקרעים הסימפטומטיים האלה להיפרדות הרשתית כתוצאה ממשיכתה על ידי הזגוגית.

כיוון שאין תסמינים ברורים שמאפשרים לנו להבדיל בין היפרדות זגוגית אחורית עם קרע ברשתית לבין היפרדות ללא קרע ברשתית, גילוי מוקדם של קרעים ברשתית הוא הכרחי כדי לתת טיפול ראשוני למניעתה של היפרדות רשתית.
 

​​

איך מאבחנים קרע ברשתית?

רופאי העיניים מעדיפים בדרך־כלל אבחון המסתמך על אופתלמוסקופיה עקיפה (בדיקה תוך־עינית באמצעות מערכות הארה והגדלה - בדיקה שנעשית בלחיצה על לובן־העין). רופא עיניים יכול לעשות את הבדיקה אם האישון מתרחב היטב, אם אין בעיות של עכירות ואם הלקוח הנבדק משתף פעולה. 

במקרים שבהם לא ניתן לעשות אופתלמוסקופיה, השיטה המועדפת היא בדיקת אולטרסאונד, שמידת יעילותה קיבלה חיזוק ממחקר בראשותו של רופא העינים הספרדי ד"ר ג'וזה לורנצו קררו ושפורסם בינואר 2009. ​

שיטת המחקר

המחקר נעשה במחלקת העיניים של בית החולים פוביסה​ בספרד, והשתתפו בו חולים שהופנו לחדר המיון בשל תסמינים האופייניים להיפרדות זגוגית אחורית חריפה כמו "ראיית זבובים" ו/או הבזקי אור. המשתתפים במחקר עברו בדיקת עיניים במיון במנורת סדק עם או בלי שימוש בעדשת שלוש־מראות. הרשתית ההיקפית נבדקה באופתלמוסקופיה עקיפה עם או בלי לחץ על לובן העין. 

לא הוכנסו למחקר חולים אשר התסמינים אצלם הופיעו לפני יותר מחודש או כאלה שסבלו מבעיות אחרות היכולות לפגום במצב הזגוגית או שסבלו מעכירויות אחרות שיכלו למנוע בדיקה טובה של רופא העיניים.

כל החולים הופנו בהמשך לבדיקת אולטרסאונד עיניים במכשיר בעל רגישות גבוהה המותאם לבדיקת הזגוגית. הבדיקה נעשתה תמיד על ידי אותו הרופא ובאותה הצורה:

• בהרדמה מקומית.

• הנבדק שוכב על הגב.

• עפעפייו של הנבדק פקוחים.

• אמצעי הבדיקה מונח ישירות על לובן העין. 

קרעים ברשתית שנצפו בבדיקה חולקו לשלוש קבוצות:

• חשודים - משיכה של הרשתית על ידי הזגוגית, ללא קרע ברור.

• ברורים - חלק מתנפנף של הרשתית נצפה משוך על ידי הזגוגית.

• חסרים - לא נצפו קרעים כלל. 

קרעים שהוגדרו "חשודים" או "ברורים" נחשבו לאבחנה חיובית. נבדקים עם תוצאות שהיו שונות בבדיקת האולטרסאונד מהבדיקה הראשונית בחדר המיון נשלחו לבדיקה חוזרת אצל מומחה רשתית ביום שלמחרת, והממצאים הושוו.​

תוצאות המחקר

בסך הכול, אחרי המיונים השונים שתוארו כאן, השתתפו במחקר​ 250 חולים שאובחנה אצלם היפרדות זגוגית אחורית. אצל 11 מהם הוכח באולטרסאונד כי הזגוגית למעשה צמודה ואינה מופרדת, ולכן הם הוצאו מהמחקר.הגיל הממוצע של 239 החולים שנותרו היה 65 (טווח הגילים 82-40); 96 מהם היו גברים (40%) ו־143 היו נשים (60%). 

אצל כ־11% מהנבדקים הוכח כי ישנו לפחות קרע אחד ברשתית נוסף על היפרדות הזגוגית האחורית. הנתון שהתקבל מתאים למה שידוע ממחקרים קודמים על הנושא הזה. ב־22 עיניים היה קרע בודד; בשתי עיניים נצפה קרע עם התנפנפות של הרשתית מעליו; בשתי עיניים נמצאו שני קרעים בכל רשתית.

הנתונים הדמוגרפיים של הנבדקים שסלו מהיפרדות הזגוגית האחורית ומקרעים ברשתית היו דומים לנתוני הנבדקים שסבלו מהיפרדות הזגוגית האחורית ללא קרעים ברשתית. 

בדיקת רופא עיניים במיון גילתה בסך הכול 25 קרעים ברשתית. בדיקת אולטרסאונד עיניים גילתה 30 קרעים ברשתית - 25 מהם היו ברורים, וחמישה היו חשודים. שלושה קרעים ברשתית שהוגדרו "חשודים" באולטרסאונד לא היו קיימים למעשה - מה שהתברר בבדיקה חוזרת של מומחה רשתית. שלושה קרעים ברשתית הוחמצו בבדיקה הראשונית במיון והתגלו הן באולטרסאונד עיניים והן בבדיקה חוזרת של מומחה רשתית. קרע אחד בלבד לא זוהה באולטרסאונד העיניים ואובחן בבדיקה חוזרת של רופא עיניים המומחה לרשתית.

מהתוצאות עולה שהרגישות של בדיקת האולטרסאונד הייתה בשיעור של 96% ושל הבדיקה הראשונית במיון - בשיעור של 89%. לשתי הבדיקות היה ערך ניבוי שלילי דומה: 99%. הספציפיות של האולטרסאונד הייתה 98%. משמעות הדבר: תוצאה חיובית באולטרסאונד עיניים (גילוי קרע ברשתית) מעלה את הסיכויים שאכן יש קרע כזה מ־10% לכ־89%, ואילו שלילת הימצאותו של קרע ברשתית בבדיקת אולטרסאונד עיניים מורידה את הסיכון להימצאות קרע כזה לכמעט 0% ולמעשה שוללת לחלוטין את הימצאותו. בדיקה אופתלמוסקופית היא הכרחית שכן באמצעותה ניתן לאבחן מצבים אחרים של הרשתית שיכולים להיות מקושרים יותר עם קרעים ברשתית, כמו מחלות ניווניות, חורים או קרעים ישנים.​

מסקנות המחקר

• בדיקת אולטרסאונד B-scan היא שיטה אבחון מדויקת לזיהוי קרעים ברשתית, וניתן להשתמש בה בכל אותם המקרים של היפרדות זגוגית אחורית שבהם לא ניתן לראות את הרשתית או שהאישון צר. 

• הסיכוי שקרע ברשתית לא יתגלה באולטרסאונד עיניים הוא נמוך מאוד.

ד"ר עילית בור היא רופאת עיניים בבית החולים בילינסון, במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

ייעוץ מקצועי: ד"ר ענת רובינסון - רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל