פורסם בראשונה: 13.08.2007
עדכון אחרון: 09.03.2008
  • פרופ' חנה לייבה פרופ' חנה לייבה

דמעות בלי בכי

לקריאה נוחה
מה עושות הדמעות ומה יכולה להיות הסיבה לדלקות העיניים שמופיעות אצ הילד כל שני וחמישי? איך צינורות הדמע נסתמים ומהן השיטות לפתיחתם? כתבה להורים לילדים דומעים

​​​​נפתח בשאלה נפוצה, המוכרת לרופאי הילדים והמשפחה ולאחיות במרכזי בריאות הילד ובטיפת חלב:"הילד שלי דומע כל הזמן וסובל מדלקת עיניים כל שני וחמישי. מה לעשות?" 

השאלה הזאת אכן חוזרת על עצמה, משום שמדובר בבעיה שכיחה מאוד בשנה הראשונה לחיים. בלוטת הדמעות, שממנה זולגות הדמעות, מתפתחת בימים הראשונים ועד שבועיים לאחר הלידה.

למה בכלל אנחנו צריכים את הדמעות?

 הדמעות חשובות להגנה על העין: הן שוטפות אותה באופן מכני והן מכילות נוגדנים נגד חיידקים. מסך הדמעות גם מאפשר יצירת פני שטח אחידים על פני הקרנית, דבר ההכרחי לראייה טובה.

יש שני סוגים של הפרשת דמעות (דמעת): 

דמעת בסיסית - קיימת כל הזמן באופן נורמלי. 

דמעת רפלקס - מתרחשת כתגובה לגירוי פיזי של העין (גירוד, גוף זר וכו') או בתגובה לגירוי רגשי.​

ואיך הן זולגות?

בלוטת הדמעות ממוקמת בחלקה העליון הצדדי של העין, מתחת לעפעף העליון. הדמעות המופרשות מהבלוטה נמרחות על פני העין ומתנקזות מהעין דרך מערכת איסוף הדמעות. הדמעות נכנסות למערכת האיסוף דרך שני פתחים, הנמצאים בעפעף העליון ובעפעף התחתון בקרבת האף. משם, דרך תעלות הדמעות, הן נאספות אל שק הדמעות וממנו דרך צינור אל האף. כאשר קצב הפרשת הדמעות גדול מקצב הניקוז שלהן, נוצרת דמעת, כמו בזמן בכי. הסיבה השכיחה ביותר לדמעת אצל תינוקות היא חסימה מולדת של הצינור המחבר בין שק הדמעות והאף (nasolacrimal duct obstruction).​

​​

התופעות אצל ילדים הסובלים מחסימת דרכי דמעות הן:

1. העין רטובה כל הזמן ומוצפת באגם של דמעות מעל העפעף התחתון. 

2. קרום רירי קבוע בקרבת האף ("דמעות לילה") וריסים דבוקים זה לזה. בחלק מהמקרים חיידקי העור מתרבים בתוך שק הדמעות המלא והילד עלול לסבול מדלקות חוזרות ונשנות עם הפרשה מוגלתית מרובה, המלווה לפעמים בהתנפחות.

איך הצינורות הללו בסופו של דבר נפתחים?

רוב רובם של הצינורות החסומים נפתחים מעצמם ללא כל התערבות עד גיל חצי שנה. הסבירות לפתיחה עצמאית פוחתת בצורה משמעותית אחרי גיל שנה.​

ומה עושים?

במשך תקופת המעקב, הטיפול השמרני משלב עיסויים של שק הדמעות, עם טיפול באנטיביוטיקה על פי הצורך. מטרת העיסוי היא למנוע הצטברות נוזל בשק הדמעות ועל ידי כך למנוע התרבות חיידקים בשק ויצירת דלקת או אבצס בשק הדמעות. חשוב להקפיד ולתת טיפול אנטיביוטי רק בזמן דלקת.​

ואם זה לא עוזר?

אם הבעיה לא חולפת עד גיל שנה, מבצעים שטיפה של דרכי הדמעות. אם הילד סובל מדלקות לעתים תכופות או שהילד סובל מדמעת מרובה, נהוג להקדים את השטיפה. כיוון שמדובר בילדים פעוטים, השטיפה נעשית בהרדמה כללית. לאחר שהילד מורדם, מחדירים צינורית עדינה דרך פתחי התעלה שבעפעפיים. באמצעות הצינורית מחדירים נוזל אל מסלול ניקוז הדמעות ובודקים אם הוא מגיע לאף. אם השטיפה לא עוברת בקלות, אפשר להרחיב את התעלה בעזרת הצינורית. שיעורי ההצלחה של שטיפת דרכי הדמעות הם גבוהים ומגיעים עד ל - 90 אחוזים, אם השטיפה בוצעה לפני גיל 18 חודש.​

ומה עושים בעשרה אחוזים מהמקרים הנותרים?

אם למרות השטיפה נמשכת הדמעת והדלקות, נהוג לבצע שטיפה נוספת ולהעביר צינורית מסיליקון לתוך מסלול הדמעות. הצינורית נשארת במקומה עד שהיא נקרעת ונופלת באופן עצמאי או שמוציאים אותה כעבור מספר חדשים. אם גם הצינורית אינה מספקת, נהוג לבצע ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות. רק מעט מאוד ילדים בריאים מגיעים בכלל לשטיפה הראשונה ורק מעט מאד ילדים בכלל נזקקים טיפול כלשהו. 

ד"ר חנה לייבה היא מנהלת היחידה לרפואת עיניים של ילדים ונאורואופתלמולוגיה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית.

עריכה וייעוץ רפואי: ד"ר ענת רובינסון

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל