פורסם בראשונה: 08.12.2010
עדכון אחרון: 17.02.2016

תרופות נגד דיכאון: מדריך למשתמשים

לקריאה נוחה
נוגדי דיכאון הם כלי פופולרי לטיפול במחלה. מהם סוגי התרופות שקיימים? איך התרופות עובדות? מהן תופעות הלוואי האפשריות? כמה מהר הן מתחילות להשפיע, וכמה זמן צריך לקחת אותן?
תרופות נגד דיכאון

בקיצור

1.

נוגדי דיכאון לא משנים את המציאות או את האישיות, אך הם יעילים ועוזרים להקל על המצוקה ועל הסבל שנגרמים מהמחלה.

2.

SSRI היא קבוצת התרופות הפופולרית ביותר לטיפול בדיכאון. תרופות אלו נחשבות לבטוחות יותר ועם פחות תופעות לוואי.

3.

כיום, אם הן קיימות בכלל, תופעות הלוואי הן קלות. בכל מקרה, עדיף להיות עם כמה תופעות לוואי קלות מאשר להיות בדיכאון.

350 מיליון אנשים בעולם, כך לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, סובלים מדיכאון בדרגות שונות. נתון מדהים ומדאיג לא פחות הוא שכ־75% מאותם אנשים לא מטפלים במחלה שלהם, שפוגעת בכל תחומי החיים ועלולה להימשך תקופה ארוכה. 

כיום יש טיפול יעיל בכמה מישורים - העיקריים הם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. לעיתים מספיק באחד מהם כדי לסייע, לעיתים הטיפול הטוב ביותר הוא משולב. בכתבה זו נתמקד בטיפול התרופתי.

איך נוגדי דיכאון עובדים?

כל התרופות האנטי־דיכאוניות עובדות על עיקרון דומה: ויסות הרמה של  מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מסוימים במוח, בדרך־כלל סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין. תרופות אלו לא משנות את המציאות וגם לא את האישיות של האדם, אך הן יעילות ועוזרות להקל על המצוקה ועל הסבל שנגרמים מהמחלה.

עד כמה יעילים הכדורים האלו?

לפי הערכה של מומחי הקולג' המלכותי של הפסיכיאטרים בבריטניה, 65%-50% מהאנשים הסובלים מדיכאון שמטופלים בנוגדי דיכאון יחוו שיפור במצבם, בהשוואה ל־30%-25% מאלו שמקבלים כדורי דמה (פלסיבו). 

אילו סוגי תרופות קיימות נגד דיכאון?

SSRI (ראשי תיבות של Serotonin Reuptake Inhibitors)
קבוצת התרופות הפופולרית ביותר לטיפול בדיכאון, שנכנסה לשוק בשלהי שנות ה־80. התרופות ממשפחה זו נחשבות לבטוחות יותר ועם פחות תופעות לוואי לעומת נוגדי דיכאון אחרים.

תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר כאבי ראש, אי־שקט עם התחלת הטיפול, בחילות שחולפות לרוב לאחר התחלת הטיפול, והפרעות בתפקוד המיני (בעיקר עיכוב בשפיכה).

התרופות המוכרות ביותר ממשפחה זו הן: 

1. פרוזק (עוד שמות מסחריים: אפקטין, פלוטין, פריזמה)

2. סרטרלין טבע (לוסטרל, סרנדה)

3. פרוקסטין טבע (סרוקסט, פקסיל, פרוטין, פקסט)

4. ציפרמיל (רסיטל)

5. פבוקסיל

6. ציפרלקס (אסטו, אסציטאלופרם טבע)

הרפורמה בבריאות הנפש

כל מה שרציתם לדעת ולא ידעתם את מי לשאול. לחצו כאן
הרפורמה בבריאות הנפש

SNRI (ראשי תיבות של Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor) 
לרוב משתמשים בקבוצת התרופות הזאת כאשר התגובה לתרופות ממשפחת ה־SSRI לא משביעת רצון, ולפעמים כתרופה ראשונה. התרופות מקבוצה זו החלו להימכר בתחילת שנות ה־90.

לקבוצה הזאת שייכות, בין היתר, התרופות הבאות:

1. ונלפקסין (עוד שמות מסחריים: ויאפקס, ונלה, אפקסור)

2. איקסל

3. סימבאלטה

גם בקבוצה זו תופעות הלוואי הן מועטות וכוללות בעיקר בחילות (שחולפות כעבור כשבועיים לאחר התחלת הטיפול) והפרעות בתפקוד המיני (בעיקר עיכוב בשפיכה).

TCA (ראשי תיבות של Tricyclic antidepressants)
הטריציקליות היא קבוצת תרופות ותיקה, שנכנסה לשוק כבר בשנות ה־50. תרופות אלו כמעט כבר לא מומלצות בתור אופציה ראשונה או אפילו שנייה לטיפול בדיכאון. הסיבות: הן עלולות להיות מסוכנות יותר במקרה של מנת־יתר, ויש להן גם תופעות לוואי נעימות פחות לעומת התרופות מקבוצות SSRI ו-SNRI.

תופעות הלוואי שעלולות להופיע: יובש בפה, הפרעות במתן שתן, הפרעות בקצב לב, ושינויים בלחץ הדם. 

למשפחת התרופות הטריציקליות שייכות, בין היתר:

1. כלומיפרמין (שם מסחרי נוסף: אנפרניל, מרוניל)

2. אימיפרמין (טופרניל, טבליות בי.פי, פרימוניל)

3. אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל)

4. נורטריפטילין (נורטילין)

5. דזיפרמין (דפרקסן)

MAOI (ראשי תיבות של Monoamine Oxidase Inhibitors)
התרופות ממשפחה זו עלולות להיות מסוכנות כאשר הן משולבות עם סוגים מסוימים של אוכל. מסיבה זו, הן יינתנו בעדיפות נמוכה, ולאחר שכל שאר התרופות נוגדות הדיכאון הוכחו כלא יעילות עבור המטופל.

NASSA (ראשי תיבות של Noradrenaline and specific serotonergic antidepressants)
הכדורים ממשפחה זו לא משמשים בדרך־כלל כאופציה ראשונה לטיפול. 

למשפחה זו שייכים, בין היתר:
1. מירטזפין (רמרון)

2. מיאנסרין (בונסרין)

תופעת הלוואי הבולטת של הרמרון היא סדציה - כלומר, הוא מרדים. לכן, משתמשים בו לפעמים במינון נמוך כתוספת לכדורים ממשפחת SSRI, למקרים שבהם יש אי־שקט רב, או קשיי הרדמות. כך גם לגבי הבונסרין.

מה בנוגע לטיפול בתרופות על בסיס צמחי מרפא?

בשנים האחרונות נעשה מאמץ רב למצוא צמחי מרפא לטיפול בדיכאון ובחרדה. צמח שנמצא יעיל לכך הוא היפריקום (בעברית: פרח הפרע). הצמח משמש בעיקר לטיפול בדיכאון קל ובחרדה מתונה. התרופה המשווקת בישראל שמכילה את הצמח נקראת רמוטיב.

מהן תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון?

רבים חוששים מתופעות הלוואי, בעיקר בגלל תרופות שהיו פופולריות בעבר שגרמו בעבר לתופעות לוואי קשות. כיום, אם הן קיימות בכלל, תופעות הלוואי הן קלות. בכל מקרה, עדיף להיות עם כמה תופעות לוואי קלות מאשר להיות בדיכאון.

הודות למגוון הגדול הקיים בשוק, אפשר למצוא לכל אחד את התרופה שמתאימה לו במינון שטוב בשבילו עם כמה שפחות תופעות לוואי.

האתגר העיקרי הוא שלא ניתן לדעת מראש מי יסבול מתופעות לוואי מתרופה מסוימת, ולכן צריך להתחיל ולראות. אם המצב לא משתפר, אפשר להחליף את התרופה.

מי אמר שדיכאון זה רק לחלשים?

10 מיתוסים על דיכאון - חשוב שתדעו את האמת. לכתבה המלאה

בתוך כמה זמן מתחילה התרופה להשפיע?

כדי שהתרופה תעזור חשוב לקחת אותה באופן עקבי, כל יום, בהתאם למינון שקבע לך הרופא.

מילת מפתח היא סבלנות. לוקח שלושה עד שישה שבועות עד שהתרופות משפיעות. אין טעם לקחת את התרופה לימים ספורים ולהפסיק, או לנסות לקחת אותה רק ביום רע ולא לקחת ביום טוב, או לשנות מינונים על דעת עצמכם. היא פשוט לא תפעל.

כמה זמן אצטרך לקחת תרופות?

משך הזמן משתנה בין מטופל למטופל. חשוב לדעת שאם מפסיקים את הטיפול לפני הזמן הדיכאון עלול לחזור. מסיבות אלו חשוב להיות בליווי אצל פסיכיאטר או אצל רופא המשפחה שיעקוב אחרי המצב, ויידע מתי להעלות או להוריד את המינון, או להפסיק את הטיפול. 

האם מותר לקחת נוגדי דיכאון בהריון?

לפי האגודה האמריקאית לרופאים מיילדים וגינקולוגים, 23%-14% מהנשים סובלות במהלך ההריון מתסמיני דיכאון. הריון הוא לא סיבה לא לתת טיפול תרופתי מתאים, וניתן למצוא תרופה שהאישה תוכל לקבל ולהיעזר בה. כמובן שהדבר צריך להיעשות רק לאחר התייעצות ובהמלצת הגורמים הרפואיים המתאימים.

האם מותר לקחת נוגדי דיכאון בשילוב עם תרופות אחרות?

צריך להתייעץ עם הרופא המטפל. 

מי יכול לרשום לי תרופות נגד דיכאון?

רופא משפחה או פסיכיאטר.

איך אפשר לחדש מרשם לתרופה קבועה?

קלי קלות! לכניסה לשירות בקשות למרפאה ללא סיסמה.  

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומשיבה לשאלות בפורום בריאות המשפחה כאן באתר

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית ומנהלת בפורום חרדות וסיוע נפשי כאן באתר

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל