פורסם בראשונה: 22.09.2014
עדכון אחרון: 30.03.2015
  • לירון סיני

ארוחה משפחתית בחג: מדריך חיוני

לקריאה נוחה
מה עושים כדי לא להילחץ בחג ואפילו להצליח ליהנות בארוחה המשפחתית? חיפשנו ומצאנו אי אלו תרחישי אימים שמעלים את רף המתח והעצבים סביב ארוחת החג, ואנחנו מציעים פתרונות שפויים למי שיש לו יותר מדי קרובים וגם למי שמוצאים את עצמם לבד בחג
ארוחה משפחתית בחג

בקיצור

1.

למי שנוסעים לחו"ל: נסו לאפשר לעצמכם להשתחרר ולנפוש באמת. דאגו למחליף בעבודה, או לפחות למייל שיבהיר שאתם לא שם ולצמצם את הקשר למינימום.

2.

אם אתם לבד בחג, אבל רוצים בכל זאת להרגיש את האווירה, רוב הסיכויים שאם רק תשאלו חברים טובים הם ישמחו לצרף אתכם לארוחה המשפחתית שלהם.

3.

מפחדים מההערות חסרות הטאקט של הדודה והדוד? בקשו מראש שלא ידונו בענייניכם מול כולם, תחתכו את השאלות כשהן רק מתחילות ותמצאו קרוב בן ברית שיצחק איתכם על כל העניין.

החלק הכי חשוב בכל חג הוא כמובן ארוחת החג. התופעות שמלוות את הארוחה הזו הן כמויות אדירות של אוכל ומפגש עם אנשים שאת חלקם אתה רואה כל הזמן, ואת חלקם רק באירועים משפחתיים.

המפגש הזה יכול להיות טעון, או לעורר מתחים מבעוד מועד. זה קורה בעיקר בגלל עצם החשיבות שמייחסים לאירוע והיחסים שלך עם האנשים שיהיו בו.

ליקטנו מבחר של שאלות, אתגרים ונקודות רתיחה שונות שקשורות לארוחות החג, ואנחנו מציעים גם כמה תשובות ופתרונות למפגשים שפויים ואפילו נעימים:

השאלה: איפה אתם בחג

אם אתה בזוגיות לרוב תצטרך לבחור בין לעשות את החג אצל המשפחה של בן או בת הזוג, או אצל המשפחה שלך. אם אתה רווק אבל ההורים חיים בנפרד, עלולות לצוץ דילמות לגבי אצל מי לבלות.

אם עוד לפני שמצבך הזוגי בכלל משחק תפקיד, עולים רגשות טעונים שקשורים ביחסים מורכבים עם ההורים - זו כבר שאלה אחרת. ואם אין לך משפחה, או שהמשפחה שלך לא כזו שתציין אצלה את החגים, השאלה איפה אתה בחג יכולה להעלות בך אי נעימות בפני עצמה.

התשובה לחוגג:

אם אתה בזוגיות: במקרה שצריך באמת לחלק את התא הזוגי בין שתי המשפחות, נסו לייצר רוטציה שמקובלת על כולם. ארוחת חג ראשון כאן, חג שני שם.

אם בשני הצדדים רוצים לראות אתכם בחג וכמה שיותר, טוב תעשה אם תתריע מראש אם אתם מגיעים או לא, וכבר תציע פתרון חלופי, נוסח: אני ובת/בן הזוג חוגגים אצלה את החג, אבל נבוא בסופ"ש שאחרי. או שתציע לארח אצלכם לארוחה חלופית ואינטימית יותר בשבוע אחר, אם משהו כזה מתאים לך.

אם ההורים חיים בנפרד: גם כאן כדאי לסכם מראש על חלוקה הוגנת. ועוד משהו שכדאי לקחת בחשבון - אם הורה אחד משופע בקרובי משפחה סביבו מזוגיות חדשה, והאחר יהיה יותר לבד בחג, אולי עדיף לפנות לזה שעבורו נוכחותך תהיה יותר נדרשת.


ומה אם הם עושים רגשי? היעלבויות קשות, מניפולציות ושאר ירקות לא צריכים לבוא בחשבון ובטח שלא על חשבונך. אלו ההורים שלך, בוא נקווה שגם אם הם גורמים לך לאי־נוחות הם עושים את זה מכוונות טובות: מתגעגעים, רוצים שתבוא ותאכל משהו איתם, או להשוויץ בך בפני שאר קרובי המשפחה.

אתה מכיר אותם ואת עצמך, ותעשה את השיקולים שלך אם יש כאן עניינים אחרים שמתרחשים על גבך ואצל מי לחגוג. וכשהחלטת מראש שהשנה אתה אצל הורה אחד, או אתה פשוט לא יכול להיות אצל אף אחד - זו זכותך, וככל שתעמוד עליה מוקדם יותר ותאמר להם את זה בישירות ובכנות, הלחץ שיופעל עליך יעבור מבחינתך יותר בקלות.

ואם המשפחה היא לא אופציה? לא אצל כולם חוגגים את החגים, מסיבות שונות, ריחוק גיאוגרפי, מטענים רגשיים ועוד אינספור מקרים אפשריים.

אם טוב לך בשקט, למה לא. תנוח, לך לים, תעשה משהו נחמד בשביל עצמך. אם אתה מרגיש את הרצון להתארח ולקחת חלק באווירה חגיגית - לפעמים חברים טובים רק מחכים שתשאל בשביל להציע לך להצטרף. לרוב מי שכבר נמצא בארוחה מרובת משתתפים יוכל תמיד להביא בשמחה עוד חבר לחגיגה.

האתגר: להצליח להתרחק

אז החלטת לטוס לחו"ל לרגל החג. אין בעיה, חופשה מושלמת, מצאת דיל בזול, ויהיה כיף אדיר לשים את כל המחויבויות מאחוריך לזמן מה. אבל... מה עם ייסורי המצפון שהמשפחה עלולה להעביר אותך?

ואם אתה מת מפחד שמקום העבודה שלך יקרוס כשלא תהיה כי אין לך מחליף שיימצא בזמן, הכלב נמצא בפנסיון ואתה מתגעגע והילדים אצל הסבתא ואתה בכלל משתגע? איך משחררים?

מילה למאותגר:

ייסורי מצפון מצד המשפחה המארחת יכולים להיות לא נעימים, זה נכון. השאלה היא עד כמה באמת תחסר שם, עד כמה החופשה החשובה לעומת הארוחה. אם החופשה הכרחית לבריאות הנפש שלך ומנצחת זה בסדר גמור.

נסה להסביר את זה בעדינות, בנימוס ובאופן חד משמעי למשפחה, והכי חשוב: לומר את זה מספיק זמן מראש. אם כבר ייבנו עליך ויגלו על ההיעדרות ברגע האחרון, ההיעלבות תהיה גדולה יותר. 

לגבי העבודה, אנחנו ממליצים בחום לנסות וכן לתפוס מרחק מגורמי הלחץ שבשגרה. גם אם התפקיד שלך הכי חשוב בעולם, פעם בכמה זמן מגיע גם לך להטעין מצברים ולא להיות זמין. נסה לתכנן את החופשה מספיק זמן מראש ולעדכן את הגורמים הרלוונטיים, כך שמי שבדרך כלל זקוק לך יידע שאתה לא שם.

אם יש מחליף, מה טוב. אין? שים הודעה קבועה במייל, וסע לשלום. לא מסוגל להשתחרר במאה אחוז? תגביל את הזמינות שלך למינימום ההכרחי, שיידעו שאפשר לדבר איתך פעם ביום נניח ורק במקרים דחופים שלא מצליחים להיפתר לבד. בינינו, לרוב גם אם אתה לא נמצא - העולם לא ייחרב והחברה לא תיפגע. כשאנשים יודעים שאתה לא שם, הם פשוט נאלצים להסתדר.

לגבי געגועים לילדים, חיות מחמד ושאר חברים: אנחנו ממליצים שתשמרו על קשר, אבל לא ברמה שתכניס אתכם לכוננות באמצע החופשה. למשל, בקשו שישלחו לכם תמונה ביום של הזאטוטים, עדכון נחמד שהכול כשורה, וזה יכול להספיק. אין טעם בחופש אם אתם רק דואגים במהלכו.

העצבים: נכנסים לך לקרביים

הם אורבים בכל שולחן, מציצים מכל בופה. הנשמות הטובות, המתעניינות, קרובי המשפחה או החברים והחברות - אלה שרק רוצים לשאול אותך מה שלומך, להתעדכן במצבך ועל הדרך לחטט ולברר:

מה עם חבר?

מתי תביא לנו לשולחן כלה?

את לא שותה יין, משהו שאנחנו צריכים לדעת?

בשנה הבאה תשמחו אותנו ותבואו עם נכד, נכון?

נו, מצאת עבודה?

יכול להיות שהשמנת?

מילה למתעצבן:

במקרה הזה אנחנו איתך - מותר להתעצבן, כי, ובכן, כשנכנסים לך לחיים הפרטיים ועוד בפורמט פומבי כמו מפגש משפחתי זה עשוי לנוע ממרגיז למרתיח. השאלה היא מה עושים עם זה.

ההמלצה שלנו: אם יש מועדים לפורענות ידועים שנוטים להעיר הערות ולשאול שאלות שגורמות לך לאי נוחות, דבר איתם מראש, ותבקש לכבד את הפרטיות שלך.

אם זה לא עוזר, לשיקולך איך לנהוג בהתאם לסיטואציה. יכול להיות שהתעלמות אלגנטית או בקשה ברורה ומנומסת לא לדון בנושא יעזרו, או לחלופין מצא לך חילוץ בהכנות ובהגשות כך שתיראה מאוד עסוק. אף אחד לא יעיז להציק לך אם אתה בדיוק מתרכז בקילוף 20 ביצים קשות. 

קח בחשבון שמותר גם לך להיות כן ולומר שלא, זו לא שאלה שאתה מעוניין לענות עליה, בטח שלא כאן ועכשיו. ומה עם להיות קצת יותר בוטה? אפשרי, השאלה איזה מחיר זה יגבה. אם הערה חותכת או סרקסטית תגרור ויכוח רב משתתפים, אולי כדאי לנשום עמוק ולשנות נושא. 

עוד אפשרות לעזרה היא מציאת בני ברית. אם זה בן או בת הזוג, אחות או הבן דוד שסובל גם הוא מהערות מעצבנות. אחים לצרה יכולים לנחם זה את זה כשקרוב המשפחה המציק מתחיל להעיק.

לפעמים אפילו חיוך של מביני עניין, הוצאת קיטור משותפת אחר כך או סימן מוסכם לפיו יקראו לך בדיוק באותו הרגע לעזור שנייה עם קיפול אמנותי של המפיות יכולים לסייע.

מילה למעצבן:

למקרה שזה לא היה ברור: להיכנס לבני אדם לרחם, ללב או למעיים זה פשוט לא לעניין. אם אתם קרובים מאוד ובאמת אכפת לכם אפשר לשאול את השאלה בצד באופן פרטי, לא כשכל שאר המשפחה והחברים בסביבה. ואם אתם לא קרובים אבל מאוד מתעניינים, ובכן אנחנו מצטערים - תתאפקו.

למה? מעבר לכך שרצוי לכבד אנשים ולא להעמיד אותם במצב שבו הם צריכים לענות על שאלות פרטיות, שימו את עצמכם רגע במקומם: מה אם אתה בדיוק אחרי פרידה? מה אם את בצומת דרכים בקריירה? מה אם את באמצע טיפולי פוריות, או לא מעוניינת בילדים? למה את צריכה להסביר את עצמך בפני מישהו אחר?

זה מאוד פשוט - גופם של אנשים והחיים שלהם בכלל הם ברשותם, ומה שהם עושים איתם מבחינת משקל/הריון/הגשמה עצמית הוא לא עניינו של האחר, ובטח שלא נושא לשיחה על השולחן עם עוד המון אנשים שאף אחד מכם לא רואה בהכרח ביום יום. תכבדו את הקרובים לכם, ותחסכו מהם את אי הנעימות. 

התהייה: איך ישבו יחד טבעונים, צמחונים קרניבורים ואלרגים?

בימים רגילים כל אחד אוכל מה שבא לו, ולרוב אפשר לשמור את האידיאולוגיה מחוץ לארוחה. אבל כשבארוחה משפחתית אחת מתיישבים לסעוד גם טבעונים שלא ייגעו במוצרים מן החי, גם מי שבשבילם ארוחת חג בלי בשר אינה ארוחה כלל ותוסיפו לכך מי שבשל סיבות בריאותיות שונות צריכים תפריט מיוחד, והרי לכם פוטנציאל לקטסטרופה.

מילה למסעידים:

זה לא קל לארח כשכל אורח מגיע עם צרכים שונים. כמו בכל הילולה שכוללת אוכל, שתייה וכמה אנשים, תעשה לעצמך את החיים קלים ותברר מראש מי אלרגי לבוטנים, ובכלל מי לא אוכל כל מיני דברים.

והשלב הבא: לא להתבייש לבקש עזרה! במיוחד אם כל אחד אוכל משהו אחר, למה שרק אתה תבשל? בקש מאנשים להביא איתם מטעמים שהם אוהבים, ושיתאימו לכל אחד לדרישות ולטעמים.

מילה לסועדים:

קודם כל תיאום ציפיות. אידיאולוגית או בריאותית, אם יש משהו שאתה או מי שמגיע איתך בשום פנים ואופן לא יכול או מוכן לאכול, כדאי שתגיד מראש למארחים. אם זה מתאים, תציע להביא בעצמך מנה או שתיים שמתאימות לך. כך על הדרך תוכל לפתוח את הראש הקולינרי של שאר הסועדים לרעיונות חדשים, ולא תצא רעב.

בנוסף, כדאי לזכור שהארוחה היא בסופו של דבר רק עילה להתכנסות ולמפגש, כך שגם אם היא לא קולעת לטעם של כולם, לפחות היא גרמה לנו להתכנס, לחגוג ולאחל זה לזו חג שמח ושנה טובה.

ומה עם האידיאולוגיה? יש מי שדוגל בכך ששינוי יגיע רק דרך פעולות רדיקליות, קיצוניות ולא בהכרח נעימות לצד שצריך להשתנות. יש מי שדוגל בהסברה מקבלת ולא מחייבת. בימים שבשגרה, שאיש יעשה כטוב בעיניו, ונוכל להמשיך להתווכח על מה עובד יותר טוב.

בימי החג, ההמלצה שלנו היא לנטות לצד הסבלני יותר למען שלום בית ושלווה מסביב לשולחן. גם אם אתה יודע שבשר זה רצח, ותעשיית הביצים והחלב כרוכה בסבל נוראי לבעלי החיים, לערב אחד או שניים בשנה קבל את העובדה שיהיו גם מוצרים מן החי על השולחן.

אדרבה, תגיע, תביא מטעמים טבעוניים, ואולי תגרום לאחרים לשנות את הגישה ולשבור כמה מיתוסים על טבעונים ובישולים.

שיהיה לנו חג שמח, נעים ורגוע. למי שזקוק או זקוקה להתייעצות נוספת, דברו עם המומחיות בפורום החרדה והסיוע הנפשי שלנו.

ייעוץ מקצועי: מירי קרייזמן

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל