פורסם בראשונה: 16.04.2007
עדכון אחרון: 02.08.2007
  • דוקטור רז אבן ד"ר רז אבן

הכול על מחלת השינה

לקריאה נוחה
נרקולפסיה היא מחלה נדירה, אך ייתכן מאוד שמספר הסובלים ממנה גדול מכפי שסבורים - וזאת בשל הקשיים באבחון. סימני הנרקולפסיה: ישנוניות מוגברת, חולשת שרירים, שיתוק לפני או אחרי השינה והזיות בזמן הערות
מחלת השינה

נרקולפסיה (Narcolepsy) היא מחלה המתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במשך היום, גם במצבים פעילים, והיא אף מתגברת במצבי התרגשות.
נרקו – משמעה שינה (כמו המילה נרקוזה) ולפסיה - נפילה. החולים נופלים לתוך מצבי שינה.

על פי הסטטיסטיקה, המחלה פוגעת באדם אחד מתוך אלפיים ועוברת לרוב בתורשה. נראה שהיא נפוצה בעיקר ביפן. מעריכים שהיא נדירה בקרב יהודים, אך יש עדיין ויכוחים בנוגע לשכיחותה בארץ, וייתכן שרבים מהסובלים מנרקולפסיה אינם מאובחנים.

מהם מאפייני המחלה?

ארבעה תסמינים יש לנרקולפסיה, אך בדרך לא כולם מופיעים בבת אחת אצל החולה:

1. התפרצויות הדרגתיות או פתאומיות של ישנוניות מוגברת במשך היום. החולה יכול להירדם פעמים רבות ביממה לפרקי זמן של דקות. השינה לרוב מרעננת.

2. לעיתים יסבלו החולים משיתוק (Cataplexy) - התקף של חולשת שרירים בזמן שערים. לעיתים קרובות השיתוק הוא תוצר של רגשות חזקים כמו: כעס, צחוק או התרגשות גדולה. חולה כזה, לדוגמה, עלול להתמוטט לפתע באמצע החתונה שלו. החולשה באה לידי ביטוי ברפיון שרירים ובעצם דומה לשיתוק הטבעי שמתקיים בעת שנת חלום, שנת REM. השיתוק הזה מונע מאיתנו לבצע את החלומות שלנו.

3. שיתוק שינה (Sleep paralysis) - חוסר יכולת מוחלט לנוע כמה דקות לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה. ישנם אנשים בריאים החווים לפעמים שיתוק שינה, אך אנשים שסובלים מנרקולפסיה חווים אותו בתכיפות גדולה יותר.

4. Hypnagogic hallucinations - חוויות בעלות אופי של חלום שהאדם מתקשה להבחין בינן לבין המציאות. החוויות האלה מתרחשות בדרך כלל בתחילת השינה או מיד עם ההתעוררות. ההזיות האלה יכולות להתלוות לשיתוק השינה, כשהאדם שוכב ער במיטה, קפוא, ורואה חזיונות  מול עיניו.

האם אירועים כאלה מופיעים גם ללא קשר לשינה?

ניתן לראות בכל אחד מהתסמינים האלה פלישה של שנת REM לתוך הערות - פלישה של הזיות החלום או חדירה של מרכיב מסוים של החלום - כמו השיתוק.

אנשים הסובלים מנרקולפסיה מפגינים לעיתים התנהגויות מוזרות שבהן הם כאילו "מציגים את חלומותיהם" או עושים פעולות מוזרות באופן כמעט אוטומטי, בלי שיזכרו אותן לאחר מכן. לדוגמה: טיגון הגרביים, הנחת ניירות במקרר.

במשך היום הם יכולים לחוות לפעמים מצבי תודעה מעורבים, שבהם הדמיון מתערבב במציאות. הם יכולים לא לזכור אחר כך מה עשו או מה אמרו (מדובר בדקות ספורות).

מהו המנגנון המוחי של הנרקולפסיה?

נראה שקיים חוסר איזון במערכת שמפקחת על שנת החלום. המערכת הזאת כוללת את גזע המוח, בעיקר באזור המכונה PONS, וכן חלקים בגרעינים חשובים בעומק המוח - היפותלמוס ותלמוס.

ייתכן שנרקולפסיה נגרמת בשל פעילות יתרה של סינפסות של אצטילכולין, המגיעות מגרעינים בגזע המוח. אצטילכולין הוא מתווך עצבי החיוני להחלת שנת ה־REM.

נוסף על תפקידם ביצירת מצב החלום, חלק מהמסלולים של האצטילכולין מפעילים אזורים בסביבת גזע המוח (פונס) אשר תפקידם הוא בדרך כלל להעביר מסרים אל חוט השדרה כדי לדכא פעילות שרירים בזמן ה־REM.

שליחת מסרים כאלה במשך היום יוצרת קטפלקסיה, שהיא אחד המאפיינים של הנרקולפסיה .

מה ההסבר הביוכימי לתופעה?

יש מולקולה חשובה בהיפותלמוס הצדדי במוח שנקראת אורקסין. המולקולה הזאת יכולה לעורר תיאבון (היא התגלתה במחקר על התנהגות של אכילה), אך היא גם אחראית להפעלת רשתות העצבים שמחוללות ערנות.
ייתכן שחוסר באורקסין גורם לירידה במנגנון הערנות ולנפילות הפתאומיות והלא רצויות לשינה גם במשך היום.

האם יש תרופה למחלה?

עדיין לא. הפתרון יבוא כאשר יצליחו לפתח תרופה שתדמה את פעילות האורקסין ותרפא את המחלה.

למה קשה לאבחן את המחלה?

נרקולפסיה היא לא מחלה נפוצה. אומנם נעשו עליה סרטים (למשל, איידהו שלי עם ריבר פיניקס), היא מופיעה בספרות (למשל, בית השינה מאת ג'ונתן קו) ואף בתיאטרון בית לסין הישראלי (ריגוש מאת הלל מיטלפונקט), אך לעיתים קרובות הסימפטומים משויכים בטעות למחלות אחרות.

את או אתה ישנוניים, נרדמים לעיתים קרובות ומתנתקים?

ייתכן שיש לכם נרקולפסיה, ובטעות אומרים לכם שאתם מדוכאים או משועמים או חסרי מוטיווציה.

חוסר ריכוז ברגעי הישנוניות נתפס לעיתים כהפרעת קשב וריכוז, בעיקר בילדים, וכתוצאה מכך האבחון הוא שגוי.

הנפילות הפתאומיות לקרקע עקב שיתוק השרירים (קטפלקסיה) יכולות להביא לאבחון שגוי נוסף - מחלת הנפילה (אפילפסיה).

האם קורה שחולי נרקולפסיה נחשבים בטעות לחולי נפש?

לעיתים יש גם אבחונים שגויים בכיוון הזה. מצב התודעה המעורב עם הזיות שמופיעות גם בזמן הערות וההתנהגויות האוטומטיות ומצב הבלבול יכולים להיראות כסימנים למחלת נפש. לכן רבים מהחולים האלה מופנים קודם כול לפסיכיאטר. זו הסיבה שחשוב מאוד להכיר את המחלה ולקבל אבחון נכון.

איך מאבחנים נרקולפסיה?

אם יש חשד קליני על סמך התיאור של החולה עצמו, יש להשלים את הבירור במעבדת שינה. נוסף על בדיקת השינה הרגילה - שנעשית כאשר ישנים במכון ומחוברים למכשירי מדידה - עושים בדיקת MSLT, שבה הנבדק מתבקש להירדם כמה פעמים ביום לאחר לילה של שינה טובה. רוב האנשים לא יצליחו להירדם מהר מספר רב של פעמים. מי שיצליח - כנראה סובל מהמחלה.

איך מטפלים בנרקולפסיה?

אומנם פיתוח תרופה שתחליף את האורקסין היא רק בתחילת הדרך, אך יש אפשרויות נוספות:

ראשית מטפלים בישנוניות בעזרת תרופות מעוררות כגון ריטלין, תרופה ידועה נגד הפרעות קשב, או בסטימולנטים אחרים דמויי אמפטמין. באחרונה פותחה תרופה  מעוררת חדשה ויעילה בשם מודאפיניל (PROVIGIL) שתופסת מקום חשוב בטיפול. התרופה עדיין לא בסל והיא יקרה מאוד.

בשיתוקים (קטפלקסיה) מטפלים גם בתרופות ממשפחת ה־SSRI שמשמשות לטיפול בחרדה ובדיכאון, אך הן יעילות גם לטיפול בנרקולפסיה עקב יכולתן לדכא שנת REM.

נוסף על כך חשובה היגיינה נכונה של השינה ושמירה על שנת לילה רצופה ומספקת.

ד"ר רז אבן הוא רופא פסיכיאטר בכיר במרפאה לבריאות הנפש בשלוותה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל