פורסם בראשונה: 12.02.2015
עדכון אחרון: 12.02.2015
  • רואי גור רואי גור

כל השאלות שצריך לשאול על מחלות נפש

לקריאה נוחה
כשהגוף שלך כואב, את או אתה הולכים מייד לרופאה. אבל איך תדעו אם אתם או מישהו קרוב אליכם צריכים לקבל עזרה בגלל מחלת נפש? מי קובע, אילו סוגים של מחלות נפש יש והאם היום כבר גילינו מה גורם להן?
שירותי בריאות כללית: מה חשוב לדעת על בריאות הנפש

בקיצור

1.

מחלות נפש או הפרעות נפש הן קשיים ובעיות בתחושה הרגשית, בתפקוד המנטאלי ולפעמים גם בתחושה פיזית. הן יכולות להתבטא במקרה חד פעמי וגם במקרים כרוניים שנמשכים לאורך זמן.

2.

ההבדל, בגדול, בין מחלת נפש למצב מצוקה "רגיל" הוא בין היתר בהרגשה. כשם שאדם חולה בגוף מרגיש שהוא חולה, כשמדובר במחלת נפש מרגישים שמשהו לא כשורה. לרוב גם התפקוד היומיומי נפגע.

3.

גם היום עדיין לא יודעים מה בדיוק גורם למחלות נפש. ההסבר המקובל הוא שזה שילוב של נטייה גנטית תורשתית עם מצבי סטרס סביבתיים. ולהפך - יש גם מצבים סביבתיים שיכולים לחזק ולמנוע.

הפרעות נפש - מה זה בכלל?

כשהגוף שלנו חולה אנחנו מרגישים כאב פיזי ותחושת סבל. וכמו שיש מחלות שפוגעות באדם ומפריעות לתפקודו, יש הפרעות או מחלות שבאות לידי ביטוי בנפש, וכמו מחלה גופנית שגורמת לכאב, לקושי ולמצוקה, הן מפריעות וגורמות לסבל נפשי, ומקשות על התפקוד.

הפרעות נפש או מחלות נפש הן שם כולל למגוון של התמודדויות, קשיים ובעיות איתן מתמודדת האוכלוסייה הרחבה, שבאות לידי ביטוי דרך קושי בחוויה האנושית, בתחושה הרגשית, בתפקודים המנטאליים ולעיתים בתחושות גופניות.

זהו תחום רחב של מצבים, החל מהפרעות חד פעמיות ועד הפרעות כרוניות שנמשכות לאורך זמן רב ומצריכות טיפול ממושך.

 איך מגדירים?

ארגון הבריאות העולמי מגדיר הפרעות נפש כשילוב של מחשבות, רגשות, התנהגויות ויחסים עם אחרים שסוטות מהנורמה. ההגדרה שמה דגש על תחושת המצוקה ו/או הפגיעה המשמעותית בתפקוד. בגלל שההגדרה מבוססת על נורמה מקובלת, היא נתונה לפרשנות.

מה שהופך התנהלות למקובלת וללא מקובלת תלוי בהמון סיבות וגורמים כמו תפיסות חברתיות, השלכות פוליטיות, מוסריות ותרבותיות. כל אלו נתפסים באופן שונה בחברות אנושיות שונות.

גם בישראל אפשר למצוא הרבה הבדלים בין מה שנחשב "התנהגות מקובלת" לעומת "התנהגות הסוטה מדרך הישר" אצל קבוצות שונות מבחינת מסורת, תרבות ואמונה. הפרשנות משתנה גם בתוך הקבוצות עצמן עם הזמן.

למשל, עד לא מזמן התנהגות הומוסקסואלית הוגדרה כהפרעה נפשית בספרי הפסיכיאטריה. היא הוצאה מרשימת ההפרעות הנפשיות בשעה טובה רק בשליש השני של המאה ה-20,הודות לשינוי ערכי תפיסתי שחל בנושא בחברה המערבית. 

אז על מה מסתמכים המומחים? שני מקורות הידע המרכזיים שמסווגים הפרעות נפשיות היום הם מדריך הסיווגים של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ה־DSM בגרסתו החמישית, וסיווג ה־ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי.

הם כלים שמסייעים לאנשי המקצוע לאבחן הפרעות נפשיות ולהחליט לפי האבחנה על טיפול מתאים. הם גם מספקים שפה משותפת בין- לאומית להגדרה ולהבנה של הפרעות נפשיות שונות.

מה גורם להתפתחות של הפרעת נפש?

שאלה טובה, עם תשובה מורכבת. גם היום עדיין קשה מאוד לזהות את הגורמים הביולוגיים - גופניים הנסיבתיים שיכולים להסביר את הסימפטומים של הפרעות הנפש.

כן מוסכם שנטייה גנטית היא גורם כמעט הכרחי להתפרצות להפרעות נפש. המחקר מצביע על הפרעות נפשיות שונות שמושפעות מגורמים שמועברים בתורשה.

למשל, השכיחות של סכיזופרניה באוכלוסייה היא 1%. אבל אם אדם לוקה בסכיזופרניה, לצאצא שלו יש סיכוי של 12% להיות מאובחן אף הוא.

קיימות סיבות נוספות, ביניהן גורמים סביבתיים או חברתיים. הסביבה שבה אנחנו גדלים ואיתה אנחנו מתמודדים יכולה להשפיע הופעת הפרעות נפשיות. בסביבה הכוונה למשל לתזונת האם בזמן ההריון, מצוקה במהלך הלידה, מושקעות ומוטיבציה הורית, תנאי מגורים, זמינות להשכלה, מצב סוציואקונומי, קשרים חברתיים מספקים, משברי חיים וזה רק קצה המזלג.

גם מחקרים מצאו גורמים סביבתיים שקשורים לפגיעות להפרעות נפש, כמו סביבת מגורים (דמיינו עצמכם גרים באזור לחימה כמו יישובי עוטף עזה), מצב סוציואקונומי נמוך ואפילו משברי חיים (גירושין, שכול, מעבר דירה).

לעומת זאת יש גם גורמי חוסן סביבתיים שתורמים סטטיסטית לעמידות בפני התפתחות הפרעות נפש. למשל מודעות ואבחון מוקדם של קשיים בילדות או סביבה משפחתית וחברתית תומכת.

אז מה קובע בסוף?

אף אחד מההסברים שהוזכרו לא יכול להסביר לבדו התפתחותה של הפרעה נפשית. לכן המודל המוביל כיום הוא מודל "דיאתזה-דחק" שמשלב בין פגיעות גנטית מולדת לבין מפגש עם גורמי דחק (סטרס) סביבתיים שמביא להתפרצות ההפרעה.

קחו מצב שבו שני חברים עומדים בתחנת אוטובוס, ולפתע מתרחשת מולם תאונת דרכים מחרידה. בהחלט ייתכן שחבר אחד יחווה תגובת חרדה עוצמתית שתלווה אותו עוד זמן רב, ואילו החבר השני ישכח מהאירוע אחרי כמה ימים.

שניהם חוו את אותה סיטואציה בדיוק או בקירוב רב, אבל אפשר להסביר את התגובה של החבר הראשון בכך שהוא הגיע לסיטואציה מראש עם פגיעות תורשתית להתפתחות חרדה, לעומת החבר השני.

אילו הפרעות נפש יש, והאם הן שכיחות?

אפשר לעשות חלוקה לשתי קבוצות עיקריות:

 1. הפרעות נפש שמתפרצות או מופיעות בשלב מסוים בחיים. הנה כמה סוגים עיקריים בקבוצה זו:

הפרעות חרדה: פוביות, חרדה חברתית, חרדה מוכללת, פאניקה, חרדת פרידה ועוד.

הפרעות אפקטיביות (מצב רוח): בהן ניתן למנות את הדיכאון לסוגיו, מאניה, הפרעה בי-פולארית (מאניה דיפרסיה) דיסתימיה ועוד.

הפרעות בספקטרום הסכיזופרני: סכיזופרניה, הפרעה דלוזיונית, הפרעה סכיזו-אפקטיבית ועוד.

הפרעות אכילה והזנה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה ועוד.

הפרעות הקשורות לטראומה ומשבר: הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעת הסתגלות.

2. הפרעות אישיות: מצבים שבהם הקשיים הנפשיים הם מתמשכים, ובסיסם נעוץ בתכונות אופי ובדפוסי התנהגות אישיותיים שמתפתחים ומלווים את האדם משלב מוקדם יחסית בחייו.

הקבוצה הזו כוללת הפרעות שסוטות באופן בולט מהמצופה בחברה ובתרבות בה האדם חי וכן מופיעות במגוון מצבים בחייו של האדם כגון: עבודה, זוגיות ויחסים בין-אישיים.

אלו תכונות שנתפסות בדרך כלל על ידי הפרט כחלק ממנו ומאישיותו ולא כמחלות או הפרעות. יחד עם זאת הסגנון האישיותי בדרך כלל יוצר מצוקה רבה אצל הפרט או בקרב הסובבים אותו, ומפריע מאוד בתפקוד בתחומים השונים.

כיום נהוג לייחס את סיבת היווצרותן של הפרעות אישיות בעיקר לגורמי סביבת התפתחות הפרט, בדגש על קשרים בינאישיים ראשוניים (כלומר קשר הורה-ילד). בין היתר ניתן לציין תחת קבוצה זו את הפרעת האישיות הגבולית, האישיות התלותית, האישיות האנטי-סוציאלית, הנרקיסיסטית ועוד.

יש הפרעות נפש נפוצות מאוד, למשל לפי סקר בריאות הנפש העולמי שנערך בישראל, כ־18% מהאוכלוסייה תסבול בשלב כלשהו בחייה מדיכאון או חרדה ברמות שונות. לעומת זאת יש הפרעות בעלות שכיחות נמוכה בהרבה כמו סכיזופרניה (כ־1% באוכלוסיה בקירוב).

האם אני סובל ממחלת נפש?

לכל מחלת נפש יש סימפטומים ספציפיים, ובכל זאת אפשר לציין כמה שקיימים בכל הפרעות הנפש, שמגדירים את המצב כהפרעה לעומת מצב של מצוקה נפשית שנחשבת "נורמלית".

ההבדל המרכזי הוא המצוקה הסובייקטיבית שאתה מרגיש. הפרעות נפש גורמות לקושי משמעותי בהתמודדות, לכאב נפשי ולחוסר יכולת להסתגל.
זאת אומרת בעצם שאדם חולה מרגיש שהוא חולה. נוסף על המצוקה, הפרעות נפש גורמות בדרך כלל לפגיעה ביכולת התפקוד באחד ממישורי החיים או יותר: הזוגי, החברתי, התעסוקתי והלימודי.

לדעתי אני או חבר שלי סובל מהפרעת נפש, מה לעשות?

מומלץ מאוד לפנות להערכה וטיפול במרפאה לבריאות הנפש או אצל מומחה לבריאות הנפש, כמו פסיכיאטר או פסיכולוג. מי המומחים לתחום בריאות הנפש? מה זה בעצם טיפול נפשי ומה השיטות הקיימות? על כך בכתבה הבאה.

רואי גור הוא פסיכולוג בוגר MA בפסיכולוגיה קלינית, עובד במרפאות בריאות הנפש של הכללית בקרית שמונה ובמרכז לטיפול יום בבית חולים "העמק" בעפולה וכן בשירות הפסיכולוגי החינוכי קריית שמונה.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל