פורסם בראשונה: 11.07.2009
עדכון אחרון: 25.08.2014
  • דורון קוראל דורון קוראל

המדריך לוורקוֹהוֹליק המצוי: כך תקצר בהצלחה את חייך (אם יש לך חיים...)

לקריאה נוחה
מבלה את רוב הזמן במשרד? אוהבת לעבוד קשה? "שוכחים" לצאת בזמן? אתם כנראה וורקוהוליקים. אזהרה: ההתמכרות לעבודה יכולה לעלות לכם ביוקר. מודאגים? בצדק! ממש ממש בצדק (וגם: איך אתם בדיוק עושים את זה – ואיך עוצרים את ההידרדרות)

בקיצור

1.

מה כל־כך רע בלהיות וורקוהוליק? המכורים לעבודה סובלים ממגוון בעיות: מלחץ ועד דיכאון, חרדה, צריכה מרובה של אלכוהול, הזנחה רפואית, השמנת יתר ועוד.

2.

אז מה עושים? לומדים להירגע לקחת את העבודה בפרופורציות, להבין שאנחנו לא מנתחי לב ושלא צריך להיות דרוכים וזמינים כל הזמן. אוכלים מסודר ובריא, ישנים כמו שצריך והולכים לרופא בזמן.

3.

איך בכלל נרגעים? יש דרכים מגוונות להירגע: מדיטציה, הרפיות, ספורט, פעילויות פנאי עם המשפחה או עם חברים וגם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור.

החטא:

לא יוצאים מהסטרס

שוכחים להירגע? סטרס (דחק בעברית צחה) הוא לא בהכרח דבר רע. לפעמים הוא דווקא עוזר לשמור על ערנות גבוהה ומעניק כוח להמשיך לתפקד בימים קשים. יותר מדי סטרס, לעומת זאת, משפיע לרעה על הגוף שלכם. מאוד לרעה.​

העונש:

"סטרס מאיץ את הדופק, מעלה את לחץ הדם, מגביר את הפרשת החומציות בקיבה, מעורר אולקוס וגורם למתח בשרירים", אומר ד"ר צחי בן־ציון, סגן־מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה", מקבוצת כללית, סגן־מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של המרכז, רופא מומחה בפסיכיאטריה, סקסולוג ומומחה ברפואת מין.

"ואם זה לא מספיק, סטרס הוא עלול להחמיר מחלות כרוניות, למשל, מי שחולה באסטמה או סובלים מהרפס עשויים לחוות התקפים מרובים יותר, למי שסובלים מתסמונת המעי הרגיז יהיו התפרצויות מוגברות, מי שסובלים מדיסטמיה עלולים להיכנס לדיכאון יותר עמוק. ויש עוד הרבה השפעות שליליות של סטרס על חיי היומיום".​

מה הפתרון?

"סטרס הוא לא רק דבר שלילי", מבהיר ד"ר בן־ציון. "אם לא היינו לחוצים מבחינות לא היינו לומדים, אם לא היינו לחוצים ממחסור כלכלי לא היתה לנו מוטיבציה לגמור תואר וללכת לעבוד... כלומר, סטרס יכול להיות גם תמריץ משמעותי". ובכל זאת, איך נרגעים? "אם את בעבודה, את יכולה לקום ללכת לדבר עם חברה, לפרוק קצת מתח, לצאת לשבת על הספסל בחוץ לכמה דקות. אם אתה בבית, אתה יכול לעשות אמבטיה, לשתות כוס יין אדום, לבצע פעילות גופנית שמרגיעה, או פשוט לקחת יום חופש".

מסבירה הפסיכולוגית הקלינית דנה גורדין-בקר, ממנהלות פורום הסיוע הנפשי: "מצבי דחק הם מצבים שמוכרים היטב לכולנו. החברה שלנו מעודדת הישגיות ותחרותיות, קצב החיים מהיר, ורובנו לוקחים על עצמנו משימות מורכבות (הורות, קריירה, רכישת השכלה, עמידה בקריטריונים חברתיים ותרבותיים שהצבנו לעצמנו), ומנסים, איכשהו, לעמוד בכולן.

"חוץ מזה, אנחנו גם חשופים להמון מידע, שהרבה פעמים מכניס אותנו למתח נוסף, ואז, כשמופיע אירוע בלתי־צפוי, גורם נוסף למשוואה, כמו למשל משימה גדולה בעבודה, בחינות גדולות בסיום השנה או התואר, ילד חדש בבית, או מעבר דירה, זה מרגיש כמו דבר אחד יותר מדי.

"חשוב להכיר כל מיני דרכים להרגעה עצמית. הרפיה, נשימות, מדיטציה, פעילות גופנית, פעילות פנאי עם החבר או החברה, או המשפחה - כל אלה הן דרכים יעילות וחשובות ביותר. לפעמים זה לא מספיק. לפעמים העומס הנפשי גדול מדי. המחשבה האוטומטית היא ש'גם ככה אני עמוסה, למי יש זמן וכסף לטיפול?!'. יחד עם זאת, במצבי דחק, חשוב מאד שיהיה מקום פרטי, יציב ושקט, שבו אפשר לעשות עיבוד רגשי של ההתמודדות, לדבר על הדברים עם מישהי או מישהו שמוכנים להיות לגמרי אתנו, לבחון ביחד את דרכי ההתמודדות שלנו, לקבל תמיכה והכלה, ולהבין את עצמנו קצת יותר כדי לצאת מחוזקים.

"במילים אחרות, פשוט 'להיות'. לחשוב, להרגיש, בלי להצטרך לפעול ולעשות.​

"לכן, דווקא כשעמוס וקשה, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי, לדעת להיעזר, לדעת לאפשר לעצמנו להיות נתמכים כדי שנוכל להמשיך לעמוד מול העומס והדחק".​

​​
החטא:

לא אוכלים בריא

את האמת בבקשה: מתי ישבת בפעם האחרונה לאכול ארוחת־צהריים שקטה ובריאה?...

"כשעובדים קשה ותחת לחץ, נוהגים לחטוף משהו על הדרך - המבורגר, צ'יפס, בורקסים וחטיפים – מזונות שמכילים כמויות גבוהות של קלוריות, סוכרים שומן רווי ומלח", אומרת הדיאטנית הקלינית ד"ר מיכל גילאון. "זה אולי טעים, אבל זה ממש רע למערכת".

העונש:

"דפוס אכילה כזה מציב אותך במסלול קידום ישיר לפיתוח השמנת־יתר, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם".​

מה עושים?

"שימי את עצמך במרכז, לא את העבודה שלך! (אגב, זה טיפ מצוין גם לגברים וגם לחיים באופן כללי). תכננו מראש את הארוחה שלכם: קנו בעבודה אוכל בריא כמו סלט או חזה עוף עם אורז וירקות, או הביאו מהבית כריכים בריאים, ירקות, פירות, יוגורט - ואפילו אוכל מבושל שרק צריך לחמם.​

אבל אין זמן...

קשקוש בלבוּש! אתם לא מנתחי־לב.

פנו לכם זמן לאכילה ואל תענו לטלפונים במשך 20 דקות – זה לא נורא! "דחוף" זה רק החייאה!

אגב, לתזונה מאוזנת יש עוד פלוס: אם תאכלו מזון בריא יותר ומאוזן יותר, תהיו גם עצבניים פחות ומרוכזים יותר. בצורה כזאת, גם הבוסית שלכם, שאצלה הכל "דחוף", תהיה בסופו של דבר מרוצה יותר.​

החטא:

לא ישנים מספיק

שוב נשארת במשרד עד השעות המאוחרות של הלילה, או שקמת בבוקר מוקדם כדי להספיק לגמור את טבלת האקסל המעיקה הזו - ועכשיו אתם גמורים מעייפות?... לא פלא.

העונש:

חוסר בשעות־שינה יכול לגרום לכל אחד מהדברים הבאים, או לכולם:

• עצבנות.

• קשיי־ריכוז.

• בעיות זיכרון.

• שיפוט לקוי.

• השמנת־יתר.​

השמנת־יתר?

כן, קראת נכון.

"מיעוט בשעות השינה עלול לגרום לעלייה במשקל כתוצאה משינוי ברמות ההורמונים הקשורים לוויסות האכילה. מעט מדי שינה מתבטאת גם בהגברת הסיכון לחלות בסוכרת, במחלות לב וכלי דם ואף בעלייה בתמותה", אומר ד"ר אריה אוקסנברג, נוירופיזיולוג של המוח ומנהל מעבדת־השינה של בית־החולים לווינשטיין, מקבוצת כללית, מומחה לשינה.

"אגב, זה לא הכל: אחת התוצאות המשמעותיות של מיעוט בשעות שינה, במיוחד בקרב הצעירים, היא עלייה ניכרת בסיכון למעורבות בתאונות־עבודה ובמיוחד בתאונות־דרכים. בארצות־הברית, שבה הנושא נחקר לעומק, כ-20% מתאונות־הדרכים קשורות לישנוניות־יתר ביום; וכ-37% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחים על אירוע של הירדמות על ההגה במהלך החיים. לחץ כאן לשישה סימנים שאו-טו-טו אתה נרדם על ההגה.​

מה עושים?

"ישנים מספיק!"​

כמה זה מספיק?

"בין שבע לשמונה שעות בלילה. התועלות הבריאותיות ברורות ומיידיות: יהיה לכם קל יותר לקום, מצב הרוח יהיה טוב יותר, הקשב, הריכוז והזיכרון ישתפרו פלאים ואיתם החיוניות והיעילות בעבודה. ובכלל, בגלל שתהיו עירניים יותר, תוכלו אפילו ליהנות מתוכנית הטלוויזיה האהובה עליכם בלי להירדם על הספה".​

החטא:

לא קמים מהכסא

שכחת לזוז בחמש השעות האחרונות? אפילו לא הלכת להשתין בגלל המצגת לסמנכ"ל? קבלו מבזק: אנשים לא נועדו לשבת ליד שולחן שמונה שעות ביום, זה ממש – אבל ממש - לא לעניין.​

העונש:

"ישיבה במשך שעות וחוסר תזוזה מספקת במשך היום מעוררים בעיות כמו כאבי־גב, השמנה, כאבי־פרקים, חולשה של השרירים ובעיות ביציבה", אומרת יעל דרור, דיאטנית קלינית וספורט. "ואם זה לא מספיק, מחקר אחרי מחקר הוכיחו שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכונים לחלות במחלות משמעותיות ומסייעת בלחימה בתופעות כמו חרדה ודיכאון".​

מה עושים?

"מנצלים כל משימה כדי לזוז מהמקום", אומרת דרור. "למשל, במקום להרים טלפון או לשלוח מייל בתוך הארגון או הבניין, ניגשים לדבר עם אותו אדם. במקום לעלות במעלית, עולים או יורדים במדרגות. וכאשר צריך לגשת לשירותים, מטפסים לשירותים בקומה גבוהה יותר. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל הפעולות הקטנות האלה מצטברות, וההשפעה שלהן בסוף היום היא משמעותית".

"וגם", מוסיף הגסטראנטרולוג ד"ר רם דיקמן, "אל תתאפקו. כשאתם מרגישים צורך טבעי ללכת לשירותים, זה הזמן ללכת".​

החטא:

באים חולים לעבודה

קמת בבוקר עם חום בינוני, נמוך או גבוה? מיגרנה נוראית? כאבי־בטן או סתם תחושה כללית רעה ובכל זאת באתם לעבודה? לא טוב.

חוץ מזה שהחברים שלכם במשרד ישנאו אתכם כשתדביקו אותם במה שחטפתם, יש עוד סיבות ממש טובות למה לקחת יום מחלה.​

העונש:

"כשחולים חשוב מאוד לתת לגוף לנוח, כדי שיבריא", אומרת ד"ר דנה פלורנטין, מומחית ברפואת משפחה ורופאת־הבית של אתר הכללית. "אם ממשיכים להתנהל כרגיל, המצב עלול להסתבך ובמקום להחלים, הופכים חולים יותר".​

למשל?

הצטננות שלא זוכה להתייחסות הולמת כמו מנוחה ושתייה מרובה, עלולה להסתבך לדלקת ריאות. אבל יש עוד הרבה דוגמאות כאלה". רוצה לדעת איזה? קרא/י על זה כאן... ​

מה עושים?

"מצד אחד, לא נכנסים לפאניקה מכל נזלת, אבל כדאי להקשיב לגוף שלכם: אם מרגישים חולשה, סובלים מחום גבוה (מעל 38 מעלות) וההרגשה הכללית רעה – נשארים בבית. בשביל זה המציאו את חופשת המחלה. ואת האישור לחופשת המחלה מקבלים מרופא או מרופאת המשפחה".​

החטא:

שותים יותר מדי אלכוהול

הבוס (שוב) צעק עליך בישיבה מול כולם? הקידום שלך (שוב) נדחה? (שוב) לא העלו לכם את המשכורת ואתם חושבים שרק בקבוק בירה או כוס וויסקי ירגיעו אתכם עכשיו? תחשבו שוב. לצריכת אלכוהול מתונה יש אומנם השלכות בריאותיות מיטיבות מוכחות, אבל שתייה מופרזת עלולה היא "ביג נו נו".​

העונש:

"שתיית אלכוהול בכמות מופרזת מעלה את לחץ הדם, עלולה לגרום לדלקת כרונית בכבד, מהווה גורם סיכון להתפתחות עתידית של סרטן הכבד ועלולה לגרום להפרעות קוגניטיביות", מסבירה ד"ר דנה פלורנטין, "שלא לדבר על זה שממש, אבל ממש, לא כדאי לנהוג ככה".​

מה עושים?

כמו בהרבה מקרים, גם כאן "איזון" היא מילת המפתח. "שתיית כוס יין אדום אחת ביום מפחיתה, ככל הנראה, התפתחות של מחלות לב. זו תופעה הידועה כפרדוקס הצרפתי: ביין האדום קיימים נוגדי־חמצון, שאחראים, כנראה, להשבחת בריאות הלב".​

החטא:

לא רואים מספיק רופאים...

האם את מזניחה את הבריאות שלך? האם אתה שוכח לטפל בעצמך? האם אתם מתחמקים מלבקר את רופא או רופאת המשפחה? חשוב לערוך בדיקות תקופתיות כדי לדעת מה המצב הרפואי שלכם ולהיות עם יד על הדופק לגבי כל שינוי שעשוי להתרחש.

העונש:

"ישנן דוגמאות רבות לחשיבות ביצוע בדיקות תקופתיות", אומרת ד"ר דנה פלורנטין, "זו הסיבה שמומלץ לכל בחורה להגיע לרופא או לרופאת נשים לבדיקה פעם בשישה חודשים, ולבצע בדיקת פאפ בהתאם להחלטת הרופא או הרופאה.

"גברים, בייחוד גברים לא פעילים גופנית, אבל גם כאלה שפעילים גופנית, שמתחילים לראות באופק את גיל 40, צריכים לבצע מספר בדיקות סקר להימצאות שומנים בדם, למדידת לחץ הדם ולאיתור רמת הסוכרים בדם, כדי לראות היכן הם נמצאים. במיוחד, אבל לא רק, חשוב לאתר מצבים של יתר לחץ דם, שלא סתם קוראים לו 'הרוצח השקט' – פשוט אין לו תסמינים.

"בגילאים המבוגרים יותר, חשוב להקפיד על עוד כמה בדיקות (ואת, או אתה, יכולים להזכיר להורים). מי שלא מקפידים על ביצוע בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה מעל גיל 50 אחת לשנה עלולים לפספס את סרטן המעי הגס בשלבים שבו אפשר לרפא אותו. אותו דבר תופס גם לגבי אי־ביצוע ממוגרפיה של השד אצל נשים, אחת לשנתיים, מעל גיל 50.​

מה עושים?

קובעים בדיקות קבועות בכל חצי שנה, שנה עד חמש שנים, בהתאם לגיל, להיסטוריה המשפחתית ולסגנון החיים - ולאחר התייעצות עם רופא או רופאת המשפחה. ואצלנו, בכללית, אפשר לקבוע תור לרופא או רופאת המשפחה גם אם אין לך סיסמה לאתר השירותים שלנו. למה? כי אתם לא בעונש... לחץ/י כאן עכשיו כדי להזמין תור לרופא או לרופאת המשפחה שלך - ללא סיסמה.

דורון קוראל כותב על מגוון נושאים באתר כללית. סייעו לו בייעוץ מקצועי: ד"ר צחי בן־ציון, ד"ר מיכל גילאון, ד"ר אריה אוקסנברג, יעל דרור, ד"ר רם דיקמן וד"ר דנה פלורנטין

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל