• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום מהיר תשלום מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 08.07.2009
עדכון אחרון: 08.07.2009

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

מתי צריך חיסון טטנוס

מחלות כמו טטנוס לא נעלמות, אלא יושבות וממתינות שנפסיק להתחסן כנגדן. מדוע אסור לוותר על חיסון טטנוס שניתן בטיפת חלב ומתי ובאיזה פציעות חשוב להתחסן כנגד מחלת הטטנוס

אישה באה לתת זריקה לילדה בזרוע

​מחלת הטטנוס, המוכרת גם בשמותיה העבריים צפדת ופלצת, היא  מחלה ותיקה, ואפילו הרופא היווני היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית שחי לפני כ־2400 שנה, הכיר וידע לתאר את המחלה.

האם טטנוס היא מחלה מסוכנת?

המחלה מסוכנת ויכולה לגרום למוות. כך לדוגמה, בשנת 1954 דווח בישראל על 50 תינוקות שמתו מהמחלה. למרבה המזל, פותח חיסון כנגדה ומאז שנת 1990 המחלה נעלמה לחלוטין ולא נצפתה בישראל.

אז אפשר לוותר על חיסון?

חשוב להדגיש שמחלות שפותח כנגדן חיסונים, אינן נעלמות לעד אלא יושבות וממתינות שנפסיק להתחסן, כך שזו ההזדמנות להדגיש עד כמה חשוב לקחת את הילדים לטיפת חלב לקבל את שגרת החיסונים. בארצות המתפתחות, האוכלוסייה לא מתחסנת כנגד טטנוס, ועל פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2001 מתו מטטנוס באותן מדינות קרוב ל־300,000 ורובם ילדים מתחת לגיל חמש! המחלה שכיחה יותר באקלימים חמים ולחים בעלי קרקע עשיר בחומרים אורגניים.

ממה נגרמת מחלת הטטנוס?

טטנוס היא מחלה זיהומית של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת מחיידק הClostridium tetani. חיידק זה נפוץ בטבע ובמיוחד בתוך אדמה חקלאית מעובדת, אך הוא גם מצוי  בקרקע, באבק הבית, במעי בעלי חיים ובהפרשותיהם וכן בצואת האדם. החיידק אנאארובי, כלומר מעדיף סביבה דלה בחמצן על מנת להתרבות, ונוטה ליצור נבגים היציבים לחום, יובש ולחומרים מחטאים. החיידק חודר לגוף דרך הפצע, ולאחר חדירתו החיידק מפריש רעלן (טוקסין), שמובל עם זרם הדם ומערכת הלימפה למערכת העצבים המרכזית, תוקף אותה, וגורם לסימני המחלה.

הסכנה מהחיידק, אם כן, נובעת מהפרשות הרעלנים שלו: טטנוספזמין וטטנוליזין. רעלנים (טוקסינים) אלו לא מאפשרים לעצבים הנפגעים לשחרר מתוכם חומרים כימיים - המוכרים בשם נאורוטרנסמיטורים - הדרושים להפעלה השוטפת של העצבים והעברת גירויים ביניהם. התוצאה היא התכווצות של כמה קבוצות שרירים בעת ובעונה אחת, מה שקרוי תגובה טטנית.

כיצד מתבטאת המחלה?

תקופת הדגירה של הטטנוס היא בין שלושה ימים עד 15 שבועות, כאשר הממוצע הוא כשמונה ימים. בדרך כלל, משך תקופת הדגירה עולה ככל שהפציעה רחוקה ממערכת העצבים המרכזית. משך תקופת הדגירה והסיכוי למוות נמצאים ביחס הפוך. פצע עמוק ומזוהם התומך בהתרבות החיידקים, והגורם במהירות לדלקת תוקפנית, מסוכן הרבה יותר מפצע רדוד ונקי יותר, והיוצר תסמינים קלים יותר כעבור מספר שבועות.

המחלה מאופיינת בנוקשות ובצפידות של השרירים, וגורמת לכאב עז ולחוסר יכולת לתפקד ולנשום באופן עצמאי.

בשלב הראשון מתקשים שרירי הפנים והצוואר וקשה לפתוח את הלסת, ולאחר מכן הטוקסין מתפשט לשרירי הגוף האחרים. מרגע שהרעלן התיישב בקצות העצבים, הוא אינו ניתן לנטרול  על־ידי אנטי טוקסין, ולכן כל כך חשוב למנוע אותה מלכתחילה, כשעדיין אפשר.

השם "צפדת" מתאר את אחד ממאפייני המחלה - צביתת לסתות. ואמנם הלסתות ננעלות כמו בצבת. שם עברי נוסף לטטנוס הוא פלצת.

פרט להתכווצויות השרירים הקשות, יופיע גם חום גבוה העולה עד ל־40 מעלות, וכן גם הזעה מוגברת ודופק מהיר בהתקפים. ההתכווצויות נמשכות שלשה עד ארבעה שבועות והזמן להחלמה מלאה יכול לקחת מספר חודשים. שיעור התמותה העולמי הוא 50אחוזים.

כיצד פועל החיסון?

תפקיד החיסון למנוע את נזקי החיידק ורעלניו. החיסון מפני המחלה מורכב מחלבון דמוי הרעלן (טוקסואיד) הגורם ליצירת נוגדנים בגוף המנטרלים את הרעלן. זהו חיסון פעיל (אקטיבי).

כל תינוק שנולד בארץ מקבל סדרת חיסונים מפני טטנוס כחלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב.

החיסון לטטנוס הניתן בגיל הינקות הוא חלק מחיסון משולב גם כנגד מחלת הפוליו, המופילוס ושעלת (נקרא חיסון מרובע). במבוגרים וילדים מעל גיל שבע שנים, ניתן חיסון של טוקסואיד הדיפטריה והטטנוס בלבד (DT).

כל כמה זמן צריך להתחסן?

רמת הנוגדנים פוחתת בהדרגה ולכן יש צורך לחדש את החיסון מדי חמש עד עשר שנים, כתלות בחומרת הזיהום של הפציעה ובדרגתו. ילדים בגיל בית הספר נוטים להיפצע, ודווקא בגיל זה רמת הנוגדנים שהושגה בגיל הינקות עם מתן החיסונים דועכת. לפיכך חשוב להקפיד על חיסון השגרה מפני טטנוס שניתן בגילים אלה, ובאמת בישראל נהוג לתת זריקת דחף נוספת בכיתה א' ובכיתה ח'. מנה נוספת ניתנת עם הגיוס לצה"ל.

לכל מי שלא זוכר מתי קיבל חיסון, אפשר לבדוק בפנקס החיסונים האם באמת ניתן חיסון אקטיבי בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, ששה חודשים וזריקת דחף בגיל שנה עד שנה וחצי.

מהי זריקת דחף?

זריקת דחף היא  חיסון שמטרתו לעורר את התגובה החיסונית הקיימת בגוף מזמן שחוסנו  לראשונה בטיפת חלב.  לאחר שנפצעים, אם עברו חמש עד עשר שנים מהזריקה הראשונה, כתלות בחומרת הפציעה, רצוי לגשת ולקבל זריקת טטנוס. זוהי למעשה זריקת דחף, ומטרתה להבטיח שהגוף שלנו ידע לזהות את הפולש האכזר ולהילחם בו. ללא זריקת הדחף, ייתכן ומערכת החיסון תשכח את מה שלמדה בזמן קבלת החיסון הפעיל בהיותינו תינוקות. בפציעות קלות, תוקף החיסון עשר שנים ואילו בפציעות קשות תוקפו חמש שנים.

מה ההבדל בין חיסון פעיל לסביל?

לכל מי שלא קבל את החיסון בילדותו, אם הפציעה קשה, רצוי לשלב הזרקה זו עם חיסון סביל (חיסון המכיל נוגדנים כנגד הטטנוס ושמקורם - הומני). חיסון זה נקרא TIGGlobulin Immune Tetanus , ומשתמשים בו כשהחיסון אינו מלא וקיים סיכון משמעותי לחלות בטטנוס. חיסון זה יקר יותר, כואב יותר ומלווה בסיכון גבוה יותר שתתפתח תגובה אלרגית בהשוואה לזריקת דחף.

מהם תופעות הלוואי של החיסון?

תופעות הלוואי של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.

אם נפצעתי, כיצד לנהוג?

בטיפול בפצע מזוהם חייבים לנקותו מיד וביסודיות במים וסבון כדי להרחיק כל שארית של לכלוך, ויש לפנות בהקדם האפשרי (רצוי בתוך 24 שעות) למרפאה עם פנקס החיסונים, ולהתחסן בהתאם.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בכללית