פורסם בראשונה: 08.07.2009
עדכון אחרון: 13.05.2015

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

מתי צריך חיסון טטנוס

מחלות כמו טטנוס לא נעלמות, אלא יושבות וממתינות שנפסיק להתחסן נגדן. מדוע אסור לוותר על חיסון טטנוס שניתן בטיפת חלב, ומתי ובאילו פציעות חשוב להתחסן נגד המחלה?

אישה באה לתת זריקה לילדה בזרוע
בקיצור

1. טטנוס היא מחלה זיהומית של מערכת העצבים המרכזית. הגורם למחלה הוא חיידק שנפוץ בטבע - במיוחד באדמה, אך מצוי גם באבק, בהפרשות בעלי חיים ובצואת האדם.

2. מהרגע שהרעלן שמפריש חיידק הטטנוס התיישב בקצות העצבים, הוא אינו ניתן לנטרול באמצעות אנטי טוקסין, ולכן כל כך חשוב למנוע את המחלה מלכתחילה, כשעדיין אפשר.

3. שיעור התמותה בעולם ממחלת הטטנוס עומד על 50%. החיסון מפני המחלה מורכב מחלבון דמוי הרעלן (טוקסואיד) הגורם ליצירת נוגדנים בגוף המנטרלים את הרעלן.

​טטנוס, המוכרת גם בשמותיה העבריים צפדת ופלצת, היא מחלה ותיקה, ואפילו הרופא היווני היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית שחי לפני כ־2,400 שנה, הכיר וידע לתאר אותה.

האם טטנוס היא מחלה מסוכנת?

המחלה מסוכנת ועלולה להיות קטלנית. כך, לדוגמה, ב־1954 דוּוח בישראל על 50 תינוקות שמתו מהמחלה. למרבה המזל, פותח חיסון נגדה, ומאז 1990 נעלמה המחלה לחלוטין ולא נצפתה בישראל.

אז אפשר לוותר על חיסון?

יש להדגיש שמחלות שפותחו נגדן חיסונים אינן נעלמות לעד אלא יושבות וממתינות שנפסיק להתחסן, כך שזו ההזדמנות להדגיש עד כמה חשוב לקחת את הילדים לטיפת חלב כדי לקבל את שגרת החיסונים. בארצות המתפתחות האוכלוסייה אינה מתחסנת נגד טטנוס, ועל פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, מתו ב־2001 מטטנוס באותן המדינות קרוב ל־300 אלף בני אדם, רובם ילדים מתחת לגיל 5! המחלה שכיחה יותר באקלימים חמים ולחים בעלי קרקע עשירה בחומרים אורגניים.

ממה נגרמת מחלת הטטנוס?

טטנוס היא מחלה זיהומית של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת מהחיידק Clostridium tetani. החיידק הזה נפוץ בטבע ובמיוחד בתוך אדמה חקלאית מעובדת, אך הוא מצוי גם בקרקע עירונית, באבק הבית, במעי של בעלי חיים ובהפרשותיהם וכן בצואת האדם. החיידק הוא אנאירובי, כלומר מעדיף סביבה דלה בחמצן כדי להתרבות ונוטה לייצר נבגים שעמידים לחום, ליובש ולחומרי חיטוי. החיידק חודר לגוף דרך הפצע, ולאחר חדירתו מפריש רעלן (טוקסין), שמובל עם זרם הדם ומערכת הלימפה למערכת העצבים המרכזית, תוקף אותה וגורם לסימני המחלה.

הסכנה מהחיידק, אם כן, נובעת מהפרשות הרעלנים שלו: טטנוספזמין וטטנוליזין. הרעלנים (טוקסינים) האלה לא מאפשרים לעצבים הנפגעים לשחרר מתוכם חומרים כימיים - שנקראים נוירוטרנסמיטורים - הדרושים להפעלה השוטפת של העצבים ולהעברת גירויים ביניהם. התוצאה היא התכווצות של כמה קבוצות שרירים בעת ובעונה אחת ("תגובה טטנית").

מהם תסמיני המחלה?

תקופת הדגירה של הטטנוס היא בין 3 ימים ל־15 שבועות, והממוצע הוא כשמונה ימים. בדרך כלל תקופת הדגירה ארוכה יותר ככל שהפציעה רחוקה יותר ממערכת העצבים המרכזית. משך תקופת הדגירה והסיכון למוות נמצאים ביחס הפוך. פצע עמוק ומזוהם, שנוח להתרבות החיידקים ושגורם במהירות לדלקת תוקפנית, מסוכן הרבה יותר מפצע רדוד ונקי יותר היוצר תסמינים קלים יותר כעבור כמה שבועות.

המחלה מאופיינת בנוקשות ובצפידות של השרירים וגורמת לכאב עז ולחוסר יכולת לתפקד ולנשום באופן עצמאי.

בשלב הראשון של המחלה מתקשים שרירי הפנים והצוואר, וקשה לפתוח את הלסת. לאחר מכן מתפשט הטוקסין לשרירי הגוף האחרים. מהרגע שהרעלן התיישב בקצות העצבים, הוא אינו ניתן לנטרול באמצעות אנטי טוקסין, ולכן כל כך חשוב למנוע את המחלה מלכתחילה, כשעדיין אפשר.

השם "צפדת" מתאר את אחד ממאפייני המחלה - צביתת הלסתות: אלה ננעלות כמו בצבת. שם עברי נוסף של הטטנוס הוא פלצת.

פרט להתכווצויות השרירים הקשות מתלווים למחלה גם חום גבוה, העולה עד ל־40 מעלות, וכן הזעה מוגברת ודופק מהיר בהתקפים. ההתכווצויות נמשכות שלושה עד ארבעה שבועות, אך ההחלמה המלאה מושגת רק לאחר כמה חודשים. שיעור התמותה בעולם מהמחלה עומד על 50%.

כיצד פועל החיסון?

תפקיד החיסון הוא למנוע את נזקי החיידק ורעלניו. החיסון מפני המחלה מורכב מחלבון דמוי הרעלן (טוקסואיד) הגורם ליצירת נוגדנים בגוף המנטרלים את הרעלן. זהו חיסון פעיל (אקטיבי).

כל תינוק שנולד בארץ מקבל סדרת חיסונים מפני טטנוס במסגרת חיסוני השגרה בטיפת חלב.

החיסון לטטנוס שניתן בגיל הינקות הוא חלק מתרכיב משולב שכולל גם חיסון נגד מחלת הפוליו, נגד המופילוס (דלקת קרום המוח) ונגד שעלת (נקרא חיסון מרובע). למבוגרים ולילדים מעל גיל 7 ניתן חיסון רק נגד טוקסואיד הדיפטריה והטטנוס (DT).

כל כמה זמן צריך להתחסן?

רמת הנוגדנים פוחתת בהדרגה, ולכן יש צורך לחדש את החיסון מדי חמש עד עשר שנים - בהתאם לחומרת הזיהום של הפציעה. ילדים בגיל בית הספר נוטים להיפצע, ודווקא בגיל הזה דועכת רמת הנוגדנים שהושגה בגיל הינקות בעקבות מתן החיסונים. לפיכך יש להקפיד על חיסון השגרה מפני טטנוס שניתן בגילים האלה, ואכן בישראל נהוג לתת זריקת דחף נוספת בכיתה א' ובכיתה ח'. מנה נוספת ניתנת עם הגיוס לצה"ל.

לכל מי שלא זוכר מתי קיבל חיסון, אפשר לבדוק בפנקס החיסונים האם באמת ניתן לו חיסון אקטיבי בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים וזריקת דחף בגיל שנה עד שנה וחצי.

מהי זריקת דחף?

זריקת דחף היא  חיסון שמטרתו לעורר את התגובה החיסונית הקיימת בגוף מזמן שחוסן לראשונה בטיפת חלב. לאחר שנפצעים, הרי אם עברו חמש עד עשר שנים מהזריקה הראשונה, ובהתאם לחומרת הפציעה, רצוי לקבל זריקת דחף שמטרתה להבטיח שהגוף שלנו יידע לזהות את הפולש המסוכן ולהילחם בו. ללא זריקת הדחף ייתכן שמערכת החיסון תשכח את מה שלמדה בזמן קבלת החיסון הפעיל בהיותנו תינוקות. בפציעות קלות תוקף החיסון הוא עד עשר שנים, ואילו בפציעות קשות תוקפו חמש שנים בלבד.

מהו ההבדל בין חיסון פעיל לסביל?

כל מי שלא קיבל את החיסון בילדותו ונפצע פציעה קשה בבגרותו - רצוי לתת לו בזה אחר זה שני חיסונים: חיסון פעיל (שכפי שהוסבר קודם לכן כולל חלבון דמוי הרעלן) וחיסון סביל (שמכיל נוגדנים לטטנוס שמקורם בבני אדם מחוסנים).

החיסון הסביל נקרא TIGGlobulin Immune Tetanus, ומשתמשים בו כשהחיסון הקיים אינו מלא וקיים סיכון משמעותי לחלות בטטנוס. חיסון כזה יקר יותר, כואב יותר ומלוּוה בסיכון גבוה יותר שתתפתח תגובה אלרגית בהשוואה לזריקת דחף.

מהן תופעות הלוואי של החיסון?

מדובר בעיקר בתגובות מקומיות במקום ההזרקה ועליית חום מתונה, קצרה וחולפת.

אם נפצעתי, כיצד לנהוג?

פצע מזוהם חייבים לנקות מיד וביסודיות במים ובסבון כדי להרחיק כל שארית של לכלוך. לאחר מכן יש לפנות בהקדם האפשרי (רצוי מאוד בתוך 24 שעות) למרפאה עם פנקס החיסונים ולהתחסן נגד טטנוס.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

חשוב לדעת
בדרך להיות הורים?

​​​​​בואו לראות מה מגיע לכם בכללית מושלם

ניוזלטר כללית
אני מסכים לקבל הודעות במייל