פורסם בראשונה: 21.09.2010
עדכון אחרון: 14.10.2015
  • ד"ר איילת אביטל־מגן

אוטיזם: תשובות להרבה שאלות

לקריאה נוחה
מהו אוטיזם? מהם המאפיינים שלו? עד כמה הוא נפוץ? איך מאבחנים? איך מטפלים? האם יש עדויות לטיפול מוצלח באוטיזם? מהו הסיכוי שהילד האוטיסט ינהל חיים עצמאיים?
ילד עם אוטיזם

בקיצור

1.

אוטיזם הוא שם כללי לקשת של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית־ נוירולוגית שמקשה על האדם לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית.

2.

מחקרים איכותיים רבים שנעשו בארה"ב, באנגליה ובארצות אחרות שללו כל קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש שניתן בגיל שנה.

3.

עלה החשד שחשיפת העובר לזיהומים כמו נגיפי CMV או אדמת, מעלה את הסיכון שהוא יסבול מאוטיזם. גם גיל גבוה של ההורים הוא גורם סיכון.

מהו אוטיזם?

אוטיזם הוא שם כללי לקשת של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית־נוירולוגית שמקשה על האדם לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית. בחומרת ההפרעה יש דרגות שונות. לכן השם המדויק הוא "הפרעות בספקטרום האוטיסטי" ובאנגלית: autism spectrum disorders. את האוטיזם ניתן לאבחן בדרך כלל בשנים הראשונות לחיי הילד.

עד לאחרונה כללה קבוצת האוטיזם שמות נוספים כמו "הפרעות התפתחות נרחבות" (PDD) ותסמונת אספרגר. מאז פרסום הגרסה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM-5) השם המקובל הוא, כאמור, הפרעה בספקטרום האוטיסטי.

הילדים הלוקים באוטיזם בדרגת חומרה קשה אינם מדברים כלל, ולרוב התנהגותם שונה מההתנהגות המקובלת לבני גילם, ואילו ילדים ב"ספקטרום" בדרגת חומרה קלה או בינונית מתנהגים ומדברים בדומה לבני גילם, אולם לוקים בקשיים להבין ולקיים תקשורת הדדית תקינה.

ההפרעה מאופיינת בקשיים ובעיכובים באינטראקציה החברתית וברכישת שפה, ובחלק מהמקרים קיימות פגיעות ביכולות הקוגניטיביות, המוטוריות והחושיות. ההפרעות באות לידי ביטוי במגוון רחב של יכולות רגשיות של הילד וכן בהתנהגויות "תבניתיות" שבאות לידי ביטוי במשחק ובשפה.

בשנות ה־50 של המאה הקודמת עוד ראו באוטיזם הפרעה פסיכולוגית הנגרמת עקב דחייה של התינוק על ידי האם אשר לא נענית לצרכיו. בניגוד לגישה הזאת, כיום יודעים שגורמים גנטיים, מטבוליים וסביבתיים גורמים להופעת האוטיזם.

מהם המאפיינים של אוטיזם?

ביטויי האוטיזם מתחילים להיראות כבר בשנת החיים הראשונה של התינוק או בהמשך, בשנות החיים הראשונות. בספרות מתוארים שלושה מהלכים קליניים אפשריים:

1. התינוק סובל מקשיי התפתחות כבר בשלב מוקדם.

2. התינוק מפגין בתחילה התפתחות תקינה, ורק בגיל 18-12 חודשים מופיעים סימנים לאוטיזם, והתפתחותו נבלמת.

3. התינוק מפגין התפתחות תקינה בשנת החיים הראשונה ונסיגה התפתחותית בשנה השנייה.

אלה הם התסמינים העיקריים המופיעים בילדים שאובחנה אצלם הפרעה בספקטרום האוטיסטי:

• אינטראקציה חברתית לקויה (קושי בהבנה נכונה של התנהגות חברתית, ביצירת קשר או בניהול שיחה).

• ליקויים בתקשורת המילולית והבלתי מילולית (היעדר שימוש בשפה או שימוש שאינו יעיל בשפה. האוטיסטים אינם שומרים על קשר עין בעת שיחה, אין התאמה בין הבעת הפנים ושפת הגוף לבין התוכן המילולי).

• תחומי עניין צרים ומוגבלים ו/או פעילויות מוגבלות שחוזרות על עצמן (המשחק הוא שונה מאשר אצל בני גילם. לעיתים הם מפגינים עניין מוגבר בתחומים מוזרים כמו המספרים של קווי האוטובוסים וכדומה).

הליקויים במישור החברתי
תופעות האוטיזם משתנות בחומרתן ובאופן הביטוי שלהן בילדים שונים. עם זאת, לרוב הילדים האוטיסטים יש ליקויים ביכולת להעניק תשומת לב: הם אינם יכולים - באופן מלא או חלקי - ליצור קשר עין ולהצביע על חפץ שבו הם מעוניינים או להצביע על אובייקט מעניין כדי לחלוק את העניין עם מישהו אחר.

ישנם אוטיסטים שיכולים ליצור קשר עין לסירוגין וליצור קשר עם הסביבה באופן זמני או חלקי. לעיתים קשר זמני כזה מלוּוה בחיוך או בחיבוק, אבל התנהגות כזאת מקורה ביוזמתו של הילד, וקשה לעורר אותה באמצעות אדם אחר. לעומת זאת מתינוקות ומילדים שאינם סובלים מההפרעה ניתן "להוציא" חיוך או חיבוק באמצעות גירוי חיצוני. התנהגות כזאת מעידה על חוסר הדדיות חברתית. זו מתלווה לליקויים ביכולת לפתח יחסי גומלין רגשיים שהם חלק מכל קשר בין־אישי.

הילד האוטיסט אינו משתתף בדרך כלל במשחקי חברה - גם הפשוטים ביותר - ומעדיף להעסיק את עצמו לבד. אגב כך הוא מפגין היעדר מודעות לזולת. התנהגות כזאת היא ביטוי להפרעה ביכולת להתחבר עם ילדים או עם בוגרים. לעיתים מעדיפים הילדים האוטיסטים לשחק עם מבוגרים או עם ילדים קטנים מהם.

הליקויים המישור התקשורתי
לילדים אוטיסטים יש בעיה בתקשורת המילולית. התפתחות השפה מתאחרת, וטווח הפגיעה יכול להיות רחב: מחוסר דיבור כלל ועד כושר דיבור בולט שבא לידי ביטוי בדיבור מרובה ובשימוש בשפה גבוהה.

ילד אוטיסט עשוי לדבר בשפה אישית ייחודית שמובנת רק לו או לקרובים לו (כמו ג'יבריש). תופעה בולטת בקרב ילדים אוטיסטים היא התבטאות ואינטונציה מוזרות (דיבור במנגינת דיבור מוזרה, כמו דיבור של מחשב) ולפעמים באקולליה (היגוי חוזר של מילה מסוימת, דיבור חסר משמעות וקשר לנעשה בסביבתו והיפוך כינויי גוף).

הליקויים במישור ההתנהגותי
ילדים אוטיסטים נוטים להציג דפוסי התנהגות חוזרים ונשנים: תנועות גוף חוזרות כמו נפנוף כפות הידיים או תנועות חוזרות ומונוטוניות. מאפיין דומה נוסף הוא התנהגות אובססיבית למראית עין כמו הליכה במסלול קבוע לבית הספר או סידור חפצים בשורה, התעסקות מוגברת בחפצים והיצמדות חריגה אליהם.

ילדים אוטיסטים גם נוטים לתחומי התעניינות צרים ומגיבים בחריפות על שינויים בשגרה.

האם אוטיסטים לוקים גם בפיגור שכלי?

כ־75% מהילדים האוטיסטים לוקים בפיגור שכלי. עם זאת, ההתנהגות האינטלקטואלית של חלקם מתאפיינת בכישרון מפותח יחסית בתחום מסוים כמו הרכבת פאזלים, אמנות או מוזיקה. כ־25% מהלוקים באוטיזם מפתחים התקפי פרכוסים בגיל ההתבגרות, שהם ביטוי לאפילפסיה.

המנבאים הטובים ביותר לעתיד הילד האוטיסט הם רמת התפקוד שלו בתחום השפה בסביבות גיל 5 ומנת המשכל שלו. עם זאת, גם אוטיסטים שמגיעים לגיל בגרות ומפגינים תפקוד תקין ממשיכים לסבול מבעיות בשלושת המישורים שצוינו קודם לכן: החברתי, התקשורתי וההתנהגותי.

עד כמה נפוץ האוטיזם?

לפי חוזר של משרד הבריאות מ־2013, שכיחות האוטיזם מגיעה ל־10 ילדים מתוך 1,000. בעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת באבחון אוטיזם. העלייה הזאת מיוחסת - לפחות בחלקה - למודעות גבוהה יותר לתסמונת הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב אנשי המקצוע. סיבות נוספות הן שינויים בהגדרת התסמונת ושינויים באורח החיים אשר חושפים יותר עוברים לגורמי סיכון ביולוגיים כמו גיל מבוגר של ההורים בעת הולדת הילד.

מה גורם לאוטיזם?

עדיין לא ידוע בוודאות מה גורם לאוטיזם, אך קרוב לוודאי שלתסמונת יש גורמים משולבים רבים (בלשון הרופאים: מנגנון מולטי־פקטורלי).

מחקרים משפחתיים ומחקרי תאומים מחזקים את הסברה שלתסמונת אחראים - לפחות באופן חלקי - גורמים גנטיים (תורשתיים). ממחקרים על תאומים זהים עולה כי אם אחד התאומים אוטיסט, הסיכון שאחיו התאום (הזהה) יהיה גם הוא אוטיסט נע בין 60% ל־90%. כאשר מדובר בתאומים לא זהים או באחים רגילים שאחד מהם אוטיסט, הסיכון שהאח האחר יהיה אוטיסט עומד על 10%-3%. שיעור הסיכון הזה אינו מושפע מהמעמד הסוציו־אקונומי של ההורים או מהשכלתם.

נוסף על כך נמצא שאם במשפחה יש ילד אוטיסט, יש סבירות של 20% שאצל בני משפחה אחרים תימצא הפרעה בתחום השפה.

למרות ההוכחות שבאוטיזם יש מרכיב גנטי, הרי שהגנטיקה מסבירה רק כ־25% ממקרי האוטיזם. בכ־5% ממקרי האוטיזם ניתן למצוא הפרעה כרומוזומלית שאחראית לכך (כמו תסמונת פרדר־וילי, תסמונת אנגלמן או תסמונת דאון). בכ־5% נוספים מהמקרים ניתן למצוא הפרעה בגן בודד (כמו בתסמונת ה־X השביר ובתסמונת סוטו).

כמו כן עלה החשד שחשיפת העובר לתרופות נוגדות פרכוס או לזיהומים שונים, כמו נגיף ה־CMV או נגיף האדמת, מעלה את הסיכון שהוא יסבול מאוטיזם.

נמצא קשר מסוים בין הסיכון לאוטיזם לבין האזור שבו התגוררה המשפחה בעת הלידה. למשל, נמצא קשר בין מגורים ליד עורקי תחבורה מרכזיים לבין עלייה בשיעור האוטיזם. גם התברר כי ככל שההורים מבוגרים יותר - ובמיוחד האב - כך גדל הסיכון להולדת ילד אוטיסט.

בעבר הייתה דעה שלפיה אוטיזם נובע מריחוק רגשי של ההורים (ובעיקר של האם) מהתינוק, אולם מחקרים רבים שללו את ההנחה הזאת.

האם אוטיזם יכול להתפתח בעקבות חיסונים?

הדעה שיש קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש שניתן בגיל שנה נשללה לחלוטין. מחקרים איכותיים רבים שנעשו בארה"ב, באנגליה ובארצות אחרות שללו כל קשר בין החיסון לאוטיזם. יתר על כן, במחקר אחר נבדק הקשר האפשרי בין החומר המשמר שבחיסון הזה ובחיסונים אחרים לבין אוטיזם, וגם הבדיקה הזאת לא העלתה שום קשר בין הדברים. לכן אפשר לקבוע בוודאות שאוטיזם אינו נגרם מחיסון כלשהו.

אילו סימנים עלולים להעלות חשד לאוטיזם?

אור אדום צריך להידלק אצל ההורים נוכח ליקויים בהתפתחות החברתית של התינוק. חוסר בכישורים חברתיים בא לידי ביטוי בדרכים הבאות:

• קשר עין לקוי או חסר.

• תינוק/פעוט שאינו מגיב לקריאה בשמו.

• תינוק/פעוט שאינו מצביע על חפצים.

• תינוק/פעוט שאינו יוצר קשר אינטראקטיבי עם ההורים.

• תינוק/פעוט שאינו מחייך.

• תינוק/פעוט שאינו מפגין עניין בילדים אחרים.

איחור בהתפתחות השפה והכישורים החברתיים או נסיגה בפרמטרים האלה לאחר שהתפתחו מעוררים חשד לאוטיזם ומחייבים לעשות בהקדם האפשרי הערכת התפתחות.

ברגע שהחשד מתבסס, מופנה הילד למערכת אבחון וסינון כדי לשלול או לאשש את החשד הזה. קיימות כמה מערכות הערכה שבהן ניתן להשתמש כדי לבדוק את מידת הפגיעה האוטיסטית וכן את מנת המשכל. האבחון הוא חיוני כדי שניתן יהיה להחליט על הטיפול המתאים - שאותו מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר.

איך מאבחנים אוטיזם?

כאשר עולה לראשונה חשד ללקות תקשורת, ההמלצה להורים היא להתייעץ עם רופא הילדים. במקרה הצורך יפנה הרופא את הילד למכון להתפתחות הילד או ליחידה המתמחה בטיפול בגיל הרך באזור מגוריו. שם יעבור הילד הערכה מקיפה יותר כדי לקבוע את הסיבה לקשייו. את ההערכה נותנים לרוב כמה אנשי מקצוע. אחד מהם יהיה נוירולוג ילדים או מומחה בהתפתחות הילד או פסיכיאטר ילדים. חלק מהאבחון יעשה פסיכולוג. אנשי מקצוע חשובים נוספים בתחומי האבחון והטיפול הם קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, ועובדים סוציאליים.

כיום אין עדיין בדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה שמאבחנות אוטיזם. בבדיקות הדמיה - CT או MRI - שנעשו למוחות של ילדים אוטיסטים התגלו ממצאים המעידים על שינויים מבניים שאולי קשורים לאוטיזם. עם זאת, מבחינת האבחון, הטיפול או הפרוגנוזה אין ערך רב לממצאים האלה.

האם יש טיפול לאוטיזם?

הטיפול באוטיזם הוא כוללני ורב־מקצועי, ומשולבים בו אנשי מקצוע מתחומים שונים. על הצוות ליצור תוכנית פעולה כוללת לטיפול בילד בבית ובמסגרת החינוכית. ההורים הם שותפים מרכזיים בטיפול.

מחקרים מראים כי למספר שעות הטיפול שמקבל הילד יש השפעה ישירה על סיכויי ההתקדמות שלו ועל קצב ההתקדמות. נוסף על כך, ככל שההתערבות נעשית בגיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לבניית דפוסי תקשורת ויחסים תקינים יותר.

אין טיפול תרופתי מוכח לאוטיזם. קיימות טענות על הצלחה של טיפולים שונים לאוטיזם, למשל שינויי תזונה, אך למרבה הצער אף לא אחד מהם הוכיח את יעילותו או עמד בביקורת מדעית אמיתית.

נוסף על כך, לא זו בלבד שטיפולים כאלה לא עזרו, אלא הם עיכבו את התחלת הטיפולים ההתנהגותיים שהם האמצעי היחיד שהוכח עד כה כי ביכולתו לסייע לילדים אוטיסטים.

אצל ילדים אוטיסטים שסובלים מתסמינים פסיכיאטריים עשוי טיפול בתרופות פסיכיאטריות להשפיע לטובה. מדובר בתסמינים כמו היפראקטיביות, התקפי זעם, נטייה לאלימות פיזית, נטייה לגרימת נזק עצמי והתנהגות אובססיבית כפייתית.


האם יש עדויות לטיפול מוצלח באוטיזם?

יש עדויות משכנעות וברורות שטיפול התנהגותי אינטנסיבי, שמתחיל לפני גיל 3 ושמתמקד בהתפתחות השפה והלשון, עשוי להביא לשיפור משמעותי ביכולות המילוליות. בשלב מאוחר יותר משפיע הטיפול הזה גם על התפקוד החברתי.

ממחקרים מבוקרים על מתן טיפולים התנהגותיים אינטנסיביים (40 שעות בשבוע) לילדים קטנים במשך שנתיים עולה כי אלה השיגו התקדמות משמעותית ביותר בתחומי ההתנהגות והקוגניציה. בטיפול מושם הדגש על רכישת התנהגות שמותאמת למצב, על רכישת היכולת לחקות את האחר, על רכישת שפה ועל חיבור עם ילדים בני אותה שכבת גיל. תוכנית הטיפול מותאמת אישית לפי יכולותיו וקשייו של הילד המטופל. הוכח שאימון לשיפור הכישורים החברתיים יעיל אף הוא - במיוחד במסגרת טיפול קבוצתי. לצד אלה חשוב לתת תמיכה להורים שכן התברר כי זו חיונית לשלומו הכולל של הילד. מרבית הילדים עם אוטיזם זקוקים למסגרת חינוך מיוחדת, גם אם כישורי השפה שלהם קרובים לנורמה. בארץ ישנם שני גופים עיקריים שמרכזים את התחום של גני ילדים תקשורתיים: אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון.

ילדים ומתבגרים הסובלים מליקויים בכישורים החברתיים סובלים לעיתים גם מתופעות פסיכיאטריות (כמו דיכאון, חרדה והתנהגות אובססיבית כפייתית) ואז פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי או קוגניטיבי וגם טיפול תרופתי פסיכיאטרי יכולים לסייע.

מהו הסיכוי שהילד האוטיסט ינהל חיים עצמאיים?

יש ילדים, בעיקר אלה שהצליחו לרכוש כישורי שפה ודיבור, שעשויים עם התבגרותם לחיות חיים עצמאיים, גם אם יהיו מסוגרים חברתית. רבים אחרים יהיו תלויים במשפחותיהם או בגורמי רווחה לצורך ניהול חיי היומיום.

ד"ר איילת אביטל־מגן היא רופאה בכירה במערך הפסיכיאטריה במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל