פורסם בראשונה: 13.09.2012
עדכון אחרון: 13.09.2012
  • טל יעקובינסקי טל יעקובינסקי

אנשי המקצוע בתחום האבחון והטיפול באוטיזם

לקריאה נוחה
אם מקנן בכם החשש שהילד שלכם סובל מהפרעה בספקטרום האוטיסטי, עליכם לגשת לאבחון, ולטיפול במקרה הצורך. מיהם אנשי המקצוע שמשתתפים בתהליך המורכב הזה ומהו תפקידו של כל אחד מהם? המדריך המלא

בקיצור

1.

איך מתחילים? כאשר עולה חשד ללקות תקשורת, יש להתייעץ עם רופא הילדים שבמקרה הצורך יפנה את הילד למכון להתפתחות הילד או ליחידה המתמחה בטיפול בגיל הרך.

2.

מי באבחון? רופא שהוא נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכיאטר, וכן פסיכולוג. האבחון הפסיכולוגי נדרש בחוק על מנת לאשר את האבחנה שניתנה על ידי הרופא.

3.

מי בטיפול? הרטפא והפסיכולוג שהוזכרו, ובנוסף: עובדת סוציאלית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מטפלת רגשי, מורה או גננת בחינוך מיוחד, מנתחת התנהגות, משלבת, מטפלת בתכנית ביתית וחונכת.

​​הורים לילדים המאובחנים לראשונה עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מוצאים את עצמם לפתע מתמודדים לא רק עם האבחנה, משמעותה והשפעתה על המשפחה, אלא גם עם הצורך לארגן עבור ילדם תכנית טיפולית.

המערכת שמאבחנת את הילד מיידעת את ההורים לגבי הטיפולים להם הילד זכאי בחוק, ומסייעת בבניית מערך טיפולים. עם זאת, שפע המידע שניתן להורים והמשימה המורכבת שנחתה עליהם ללא הכנה יכולים להיות מבלבלים מאוד.

איך הכל מתחיל?

כאשר עולה לראשונה חשד ללקות תקשורת, ההמלצה הראשונית להורים היא להתייעץ עם רופא הילדים. במקרה הצורך יפנה הרופא את הילד למכון להתפתחות הילד או ליחידה המתמחה בטיפול בגיל הרך באזור מגוריו. במקום זה יעבור הילד הערכה מקיפה יותר על מנת לקבוע את הסיבה לקשייו, לרוב על ידי מספר אנשי מקצוע. ילד עם לקות תקשורת לרוב מפגין קשיים במספר תחומים בחיי היום יום, וזקוק למספר מטפלים מתחומים שונים.

​​

מיהם אנשי המקצוע העיקריים שתפגשו במהלך האבחון והטיפול בילד?

רופא
אחת הדרישות לאבחון אוטיזם היא אבחון על ידי רופא שהוא נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכיאטר. לרוב יהיה הרופא איש המקצוע הראשון אשר ההורים יפגשו במכון להתפתחות הילד. תפקידו של הרופא הוא לעשות הערכה כללית של הילד, להמליץ על הטיפולים להם הילד יזדקק, וכן לאבחן במקרה הצורך מצבים רפואיים אחרים היכולים להשפיע על תפקודו של הילד. למשל, בעיות שמיעה או ראייה שלא אותרו ואשר עשויות להשפיע על תפקודו של הילד וליצור רושם ראשוני של קשיי תקשורת.

הרופא יקיים פגישות מעקב עם הילד אחת למספר חודשים או שנה, וימליץ להורים על המשך תכנית הטיפול בילד. אם ישנה בעיה נלווית המשפיעה מאוד על תפקודו של הילד, וטיפולים אחרים אינם מסייעים לה, הרופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי. מצבים אלו עשויים להיות הפרעות חמורות בשינה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה קשות, הופעה של "טיקים" או התקפים אפילפטיים. במצבים בהם הרופא יראה צורך להמליץ על טיפול תרופתי, סביר להניח כי הוא יראה את הילד לביקורת חוזרת לעתים תכופות יותר.

פסיכולוג
אבחון פסיכולוגי נדרש בחוק על מנת לאשר את האבחנה שניתנה על ידי הרופא. הפסיכולוג יקיים שיחה עם ההורים בה הוא יאסוף מידע על אודות ההיסטוריה של הילד ותפקודו בעבר ובהווה, ויקיים פגישות אבחון עם הילד.

הפסיכולוג יכול להעביר לילד כלי אבחון פורמליים בהם הילד יצטרך להתמודד עם מטלות שונות בכדי להעריך את תפקודו השפתי והקוגניטיבי; ולערוך לילד משחק חופשי איתו או עם ההורה, כדי להעריך את יכולותיו התקשורתיות של הילד. במקרים מסוימים יחליט הפסיכולוג לערוך תצפית במסגרת הלימודים של הילד על מנת להעריך את תפקודו היום יומי באופן טוב יותר. בסיום האבחון, תינתן לילד אבחנה פורמלית וכן המלצות לגבי תכנית הטיפול לה הוא זקוק.

לאחר האבחון הפסיכולוג עשוי להציע טיפול רגשי לילד, המלצה המקובלת כיום לילדים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי. הסיבה לכך היא, שההפרעה עצמה מפריעה לילד לזהות ולהבין את רגשותיו ואת רגשות הסובבים אותו, ומקשה עליו לפתח יחסים אינטימיים עם הקרובים אליו. טיפול רגשי אמור לסייע לו לפתח את יכולותיו בתחום זה. הוא יתקיים באופן קבוע לפחות פעם בשבוע, ולרוב יכלול עבודה עם הילד והדרכה להורים שתסייע להם להתמודד עם קשייו של הילד בחיי היום יום.

עובדת סוציאלית
לעתים קרובות לאחר האבחון יופנו ההורים לעובדת סוציאלית על מנת לסייע להם לקבל את זכויות הילד שמגיעות להם בעירייה ובמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, עובדת סוציאלית שעברה הכשרה בטיפול יכולה להציע גם טיפול רגשי לילד והדרכת הורים.

קלינאית תקשורת
קלינאית תקשורת היא אשת מקצוע בעלת הכשרה בטיפול בקשיי שפה ותקשורת. כל ילד המאובחן עם אוטיזם מופנה כמעט אוטומטית לטיפול על ידי קלינאית תקשורת, לעתים כבר בשלב האבחון וכחלק ממנו. הטיפול יהיה קבוע ויתקיים לפחות פעם בשבוע, ובו תעבוד אשת המקצוע עם הילד על פיתוח יוזמות ופניות משלו לאחר, תחום שילדים רבים המאובחנים עם הלקות יתקשו בו.

כמו כן, היא תתייחס בטיפול ליכולתו לבטא את עצמו באופן ורבלי, ותסייע לו לפתח אינטראקציה חברתית מותאמת עם מבוגרים ועם בני קבוצת הגיל שלו. במצבים בהם יהיה צורך בכך, קלינאית התקשורת תסייע לארגן לילד עם קשיי דיבור מערכת תקשורת תומכת בה יוכל הילד לבטא את רצונותיו באופן לא ורבלי.

בנוסף, תנחה קלינאית התקשורת את ההורים כיצד להתנהל מול הילד באופן שפתי, כך שהילד יהיה מסוגל להבין טוב יותר את סביבתו וליזום מולה יותר תקשורת.

מרפאה בעיסוק
טיפול בסיסי נוסף שמומלץ לילדים עם אוטיזם הוא טיפול על ידי מרפאה בעיסוק. כמו במקרה של קלינאית התקשורת, גם ההפניה למרפאה בעיסוק יכולה להיעשות עוד במהלך האבחון.

מרפאה בעיסוק תתייחס גם היא ליכולת המשחק של הילד, ולאופן בו הוא יוצר אינטראקציה עם האחר ומביע את רצונותיו, אך בנוסף היא תעשה הערכה של תחום הוויסות. זהו תחום המתייחס לרגישויות יוצאות דופן של הילד לרעשים, קולות, מראות ותחושות פיזיות, אשר לעתים משפיעות מאוד על תפקודו של הילד, כמו גם סימפטומים של תת רגישות בתחומים אלו. כמו כן היא תתייחס לרמות פעילות יוצאות דופן שילדים מסוימים מפגינים. לאחר הערכה מקצועית תוכל המרפאה בעיסוק לייעץ להורים כיצד להתמודד עם קשיים אלו בחיי היום יום, באופן שיאפשר להם ליצור סביבה מותאמת יותר לילד.

בנוסף, מרפאה בעיסוק יכולה להעריך גם את תפקודו המוטורי של הילד, יכולתו להתארגן לפעילות במרחב, לטפס, להתחבא, לרוץ, ועוד. לאחר הערכה תוכל המרפאה בעיסוק להציע תכנית טיפול בתחומים אלו, ולסייע להורים לקדם את תפקודו העצמאי של הילד.

אנשי מקצוע נוספים אותם תפגשו במהלך הדרך:

מטפלת רגשית
במסגרות רבות המטפלות בילדים עם אוטיזם עובדים כיום מטפלים רגשיים מתחומים שונים שאינם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. רשימה חלקית של מקצועות אלו תהיה: מטפלים בהבעה ויצירה, מטפלים בעזרת בעלי חיים, מטפלים בתנועה, מטפלים במוזיקה ומטפלים בהידרותרפיה (מטפלים במים שלרוב יעבדו עם הילד בבריכה). למרבית המטפלים האלו יש תואר שני, או שהם השלימו לימודי הסמכה לאחר תואר ראשון בתחומם. מטפלים אלו יעבדו להשגת מטרות בטיפול הרגשי שיהיו דומות לאלו שתוארו עבור פסיכולוג או עובד סוציאלי, אך ישתמשו בכלים נוספים, כגון עבודה עם בעלי חיים, מוזיקה, מקצב ותנועה, על מנת לעודד את הילד לתקשורת.

מורה/ גננת לחינוך מיוחד
מורה או גננת לחינוך מיוחד היא אשת מקצוע אשר יש לה הכשרה בהתאמת תכנית הלימודים לילד עם צרכים מיוחדים. גננות ומורות לחינוך מיוחד יעבדו לרוב במסגרת גנים וכיתות לחינוך מיוחד, והן דמויות משמעותיות מאוד בטיפול בילד. יש לשים לב שגם ילדים ששולבו ולמדו בחינוך הרגיל לעתים ירוויחו מעבודה ממוקדת עם מורה או גננת לחינוך מיוחד. למשל, לקראת העלייה לכיתה א' גם ילדים נבונים מאוד עם לקות תקשורת זקוקים להכנה בכדי להתמודד בצורה טובה יותר עם הדרישות של בית הספר: עבודה בקבוצה גדולה, הבנה של חוקים כגון משמעות של צלצול פעמון כדי לסמן הפסקה, ועוד.

מנתחת התנהגות
אחת משיטות הטיפול המרכזיות בתחום היא שיטת ניתוח ההתנהגות. כיום ישנם מטפלים הלומדים את השיטה, ורבים מהם עובדים במרכזים המטפלים בילדים עם אוטיזם. כמו כן, רבים מהם מועסקים באופן ישיר על ידי הורים ועוזרים להם לנהל תכנית טיפול בבית הילד.

במסגרת עבודתו עורך מנתח ההתנהגות תצפיות על הילד, ומנתח את הסיבות לקשייו בתחומים שונים. מנתח ההתנהגות משתמש במידע הזה בכדי לפתח תכנית למידה מפורטת לילד, בה יבחרו עבורו מטרות התנהגותיות ממוקדות, כגון גמילה מחיתולים, פנייה חברתית מותאמת לילד אחר, ועוד. עבור מטרות אלו נבנית תכנית עבודה ממוקדת בה הילד מקבל "אימון" לקראת השגת מטרות אלו.

מנתח התנהגות מקצועי צריך להיות בקשר עם שאר המטפלים בילד: קלינאית התקשורת, המרפאה בעיסוק והמטפל הרגשי, ולתאם איתם את מטרות הטיפול ואופן העבודה לשם השגתם.

משלבת
משלבת היא דמות המלווה ילד עם לקות תקשורת הלומד במסגרת החינוך הרגיל, ותפקידה לסייע לילד ולקדם את יכולותיו החברתיות והתקשורתיות. לרוב למשלבת לא תהיה השכלה רשמית בתחום, אך היא תקבל הדרכה מתאימה. כיום, במרבית מסגרות החינוך הציבוריות, המשלבת היא עובדת עירייה. במצבים מסוימים הורים יחפשו משלבת בכוחות עצמם.

מטפלת בתכנית ביתית
המערכת הטיפולית המומלצת כיום לילד עם אוטיזם היא של 25 שעות טיפוליות בשבוע. מרבית מסגרות החינוך המיוחד עומדות בדרישות אלו, אולם כאשר הילד אינו לומד בחינוך המיוחד, או כאשר מסיבות שונות הוחלט להוסיף תכנית ביתית, מרבית שעות הטיפול לא ייעשו על ידי אנשי מקצוע. במקום זאת, הן ייעשו על ידי מטפלים ללא הכשרה פורמלית, אשר לעתים יהיו סטודנטים למקצועות טיפוליים, שיקבלו הדרכה על ידי איש מקצוע: פסיכולוג, מטפל רגשי אחר, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או מנתחת התנהגות.

חונכת
כיום עיריות רבות וארגונים אחרים יכולים לסייע למשפחה לקבל עבור הילד חונך או חונכת, אשר יעבדו תחת הדרכה של איש מקצוע. החונך או החונכת יבואו לבית המשפחה, ישחקו עם הילד ויהוו דמות נוספת המשקיעה בילד ומקדמת את יכולתו הרגשית והחברתית.

בניית תכנית טיפולית
לאחר שהורכב עבור הילד צוות טיפולי, אנשי הצוות צריכים להיפגש בעצמם באופן קבוע, לעדכן זה את זה לגבי התקדמות הטיפולים, ולחשוב ביחד על מטרות הטיפול. בשירות הציבורי פגישות אלו מתוכננות לרוב בשעות העבודה של העובדים. כאשר הילד מטופל בנוסף באופן פרטי והמטפלים אינם עובדים באותו מקום יהיה צורך ליידע כל מטפל על מסגרות הטיפול השונות ולוודא שהם נמצאים בקשר זה עם זה.

טל יעקובינסקי היא פסיכולוגית במכון התפתחות הילד בתל אביב ועורכת ערוץ אוטיזם באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל