פורסם בראשונה: 30.08.2006
עדכון אחרון: 20.12.2016
  • ד"ר איריס מנור ד"ר איריס מנור

נהיגה תחת השפעה של... הפרעת קשב

לקריאה נוחה
צעירים הסובלים מהפרעת קשב נוטים להסתכן ולחפש ריגושים בחייהם - גם בזמן נסיעה על הכביש. ממחקרים עולה: נהיגה עם הפרעת קשב עלולה להיות קטלנית - נטילת תרופות להפרעת קשב מפחיתה משמעותית את הסיכון לתאונות
תאונות והפרעת קשב

בקיצור

1.

חוסר היכולת למקד קשב מפריע מאוד בלמידה, אך מפריע לא פחות במצבם אחרים הדורשים קשב ממוקד. נהיגה למשל.

2.

נהגים צעירים עם ADHD, בהשוואה לנהגים ללא ההפרעה, נמצאים בסבירות כפולה עד משולשת להיות מעורבים בתאונת דרכים.

3.

בעזרת התרופות, נהגים עם הפרעות קשב מבחינים בפרטים שלא הבחינו בהם קודם, ולכן מועדים פחות לטעויות בנהיגה.

אנשים רבים חושבים שהפרעת קשב "לא גורמת לנזק משמעותי לחיים". אלא שעם עובדות קשה להתווכח: הפרעת קשב - ובמיוחד זו הכוללת התנהגות היפראקטיבית, המלווה 70%-60% ממקרי ההפרעה - אחראית לשיעור ניכר מתאונות הדרכים שבהן מעורבים צעירים ובני נוער. מנתונים שנאספו בארצות־הברית עולה כי צעירים שסובלים מההפרעה מעורבים בתאונות דרכים בשיעור גבוה יותר מאלו שחיים בלי הפרעת קשב.

הסיכונים שבנהיגה עם הפרעת קשב

אחד מהמאפיינים של הפרעת קשב הוא פיזור גדול של הקשב: האדם נע בין גירויים רבים המציפים את עולמו, ואינו יכול להתמקד באף אחד מהם. חוסר היכולת למקד קשב מפריע מאוד בלמידה, אך מפריע לא פחות במצבם אחרים הדורשים קשב ממוקד. נהיגה למשל דורשת התמקדות בתמרורים ובציות להם ולסימני דרך. לכן, אנשים הסובלים מחוסר קשב, לאו דווקא היפראקטיביות, מועדים יותר לתאונות של חוסר תשומת־לב ושל "טעויות טיפשיות".

​אז אמרו... מיתוסים על הפרעת קשב

כל מיני אגדות אורבניות נקשרות בהפרעת קשב ובטיפול התרופתי - אבל מה האמת?
מיתוסים על הפרעת קשב

 

בנוסף, בניגוד למה שרבים חושבים, לאנשים עם הפרעת קשב אין עודף אדרנלין בדם - אלא להיפך. כדי להיות ממוקדים יותר, צעירים הסובלים מהפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות מנסים להעלות את רמת האדרנלין בדם - ומכאן, מאפיין בולט של הפרעת קשב הוא נטייה להסתכן והצורך בריגוש שיוצר את הסכנה. זו הסיבה שצעירים אלו מועדים יותר לביצוע מעשים על גבול הפלילי, לנטילת סמים וכאמור לתאונות דרכים.

צעירים עם הפרעת קשב גם נוטים יותר להרגלי נהיגה המושכים את תשומת הלב של רשויות אכיפת החוק (למשל נהיגה מעל המהירות המותרת): הם נוטים יותר לקבל דו"חות תנועה, לעבור הליכים משפטיים ולאבד את רישיון הנהיגה שלהם - כל זאת בסבירות הגדולה פי שניים עד ארבעה לעומת המתבגרים שאינם סובלים מהפרעת קשב.

מה מספרת הסטטיסטיקה?

מנתונים רשמיים שפורסמו בארצות־הברית עולה כי סיבת המוות המובילה בצעירים בני 24-16 היא תאונות דרכים. שיעור בני הנוער מכלל הנהגים האמריקנים הוא 7% בלבד, אבל הם מעורבים ב־1 מכל 5 תאונות (20%) המתרחשות במדינה וב־14% מכלל תאונות הדרכים הקטלניות. מתברר כי נוכחות של הפרעת קשב תורמת משמעותית לסטטיסטיקות המפחידות.

ממחקרים עולה כי נהגים צעירים עם הפרעת קשב, בהשוואה לנהגים צעירים ללא הפרעות קשב:
• נמצאים בסבירות כפולה עד משולשת להיות מעורבים בתאונת דרכים
• נמצאים בסבירות גבוהה פי ארבעה להיות אשמים בתאונות
• נמצאים בסבירות גבוהה יותר מפי שלושה להיפצע

אגב, השפעת הפרעת קשב על הנהיגה לא מוגבלת לבנים: מחקרים מדעיים מצאו כי הפרעת קשב והיפראקטיביות קשורה באופן משמעותי לסיכון מוגבר לתאונות דרכים והרשעות תנועה גם בקרב בנות.

איך מטפלים בהפרעת הקשב?

בראש ובראשונה טיפול תרופתי - הטיפול העיקרי כיום הוא בעזרת תרופות מעוררות - ולצידו מומלץ טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

תרופות? זה נשמע מפחיד!

למרות הסטיגמה המפחידה שנוצרה לתרופות הממריצות, ובעיקר לריטלין, חשוב לדעת: מניעת הטיפול התרופתי מסוכנת הרבה יותר מהתרופה ותופעות הלוואי שלה. אם מונעים את הטיפול, נוצר "מודל פנינה", כאשר על גבי ההפרעה הבסיסית מצטברות שכבות של תפקוד לקוי ושל מצוקה. ממחקרים עולה כי ילדים שלא טופלו להפרעות קשב נמצאים בסבירות גבוהה יותר לפתח בגיל ההתבגרות דיכאון, חרדה והתמכרויות ולהידרדר לעבריינות.

רגע, התרופות הממריצות לא ממכרות?

לא, אבל יש תופעות לוואי אפשריות, ביניהן: דיכוי תיאבון, דיכוי עייפות, כאבי בטן, רעד בידיים, מצב רוח ירוד ועוד. עוד דבר שחשוב לדעת: כל התרופות הממריצות פועלות מיידית, אבל זמן ההשפעה משתנה מתרופה לתרופה. ריטלין למשל משפיע לארבע שעות בלבד ואז יוצא בשתן. קיימות תרופות חדשניות שמשפיעות לפרקי זמן ארוכים יותר וגורמות לפחות תופעות לוואי, מה שמשפר במידה משמעותית את איכות החיים של הסובלים מהפרעות קשב.

​לא רק ריטלין: תרופות להפרעת קשב

מהן סוגי התרופות הקיימות בישראל, מהם ההבדלים ביניהן ומהן תופעות הלוואי האפשריות? התשובות כאן
תרופות להפרעת קשב

אולי אפשר להסתפק רק בטיפול פסיכולוגי?

הורים רבים משוכנעים שאם הם יחנכו את ילדיהם טוב יותר, או אם יפנו אותם לטיפול פסיכולוגי, הבעיות ייפתרו ללא צורך בתרופות. למרבה הצער, תפיסה זו לא הוכחה באף אחד מהמחקרים הרבים שנערכו. להפך, מכולם עולה כי יש טיפול תרופתי הוא הכרחי ואילו טיפול פסיכולוגי־התנהגותי יעיל באופן מוגבל, ומומלץ כתוספת בלבד.

בשורה התחתונה, תרופות ממריצות באמת מונעות תאונות דרכים?

ממחקרים רבים מתברר כי טיפול בתרופות ממריצות אכן מוריד משמעותית את שכיחות תאונות הדרכים בקרב אנשים הסובלים מהפרעת קשב. הטיפול התרופתי משפר את יכולת המיקוד והריכוז, וכך נהגים עם הפרעות קשב מבחינים בפרטים שלא הבחינו בהם קודם, ולכן מועדים פחות לטעויות בנהיגה.

עד מתי צריך לקחת את התרופה?

הפרעת קשב היא בעיה כרונית, לכל החיים - וכך גם הטיפול. אנחנו נוטים להשוות את הטיפול התרופתי לצורך בהרכבת משקפיים: התרופה לא מרפאת את ההפרעה, אלא משפרת את התפקוד בזמן השימוש בה. מדובר בטיפול שמאפשר לאנשים הסובלים מהפרעת קשב להיות ממוקדים יותר, מתפקדים טוב יותר, מאורגנים יותר בחייהם.

וכמו משקפיים אותם מרכיבים קצרי הרואי כשהם יושבים מאחורי ההגה, כך גם התרופות הממריצות הן בעלות משמעות רבה, ואף מצילת חיים, עבור אלו הסובלים מהפרעות קשב.

ומה עם ​טיפול ברפואה משלימה?

קצב החיים התזזיתי והמתח הנלווה להם גורם לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. שילוב של תרגילים לשיפור יכולות הריכוז באמצעות טיפול בביו־פידבק ושינוי תזונתי יכולים לסייע בהתמודדות עם ההפרעה בחיי היום יום. לקריאה נוספת

ד"ר איריס מנור היא פסיכיאטרית לילדים ומנהלת המרכז לקשב וריכוז במרכז במרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל