פורסם בראשונה: 02.09.2007
עדכון אחרון: 08.11.2012
  • סרג' גרדשטיין ד"ר סרג' גרדשטיין

יש ילדים זיגזג

לקריאה נוחה
הם לא מצליחים להתרכז, לא עומדים במשימות, מתנדנדים בחוסר שקט בכיסא, מתפרצים באופן קבוע לדברי אחרים ורצים ומקפצים מתי שבא להם. כל מה שרציתם לדעת על הפרעת קשב, על היפראקטיביות ועל ריטלין - כולל וידאו לילדים
ילדים חסרי מנוח

רופאי הילדים פוגשים יותר ויותר הורים שמבקשים לברר האם ילדיהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ומהיפראקטיביות (ADHD). הם יודעים שהפרעה כזאת, גם אם היא "נסבלת" בחיי היום־יום, יכולה לפגוע בלימודים ולהשפיע באופן מכריע על עתידו של הילד.

מהם המאפיינים של התופעה?

חוסר ריכוז, פעלתנות יתר ואימפולסיביות חריגים בהשוואה לילדים אחרים באותה קבוצת גיל, ובתנאי שמדובר בתופעה שאינה חולפת ונמשכת יותר משישה חודשים ובתנאי שאין סיבה חולנית אחרת למצב - גופנית או פסיכיאטרית.

להפרעה בריכוז ישנם המאפיינים הבאים:
קושי לעמוד במשימות בגן או בבית הספר.
קושי לתת תשומת לב לפרטים.
קושי להשתתף במשחק.
נטייה לאבד דברים ונטייה להסחת דעת בקלות.

מאפיינים של היפראקטיביות:
הילד מתנועע בעת ישיבה על כיסא.
הוא עוזב את הכיתה בזמן לא מתאים.
הוא אינו מסוגל לחכות לתורו במשחק או בנסיבות אחרות.
הוא מפריע וקוטע אנשים בדבריהם.
הוא רץ, מקפץ ומטפס כאשר הנסיבות אינן מתאימות.

מה עוד יכול לגרום להתנהגות דומה?

סטרס פסיכולוגי וטראומה נפשית יכולים לגרום לילד לשינויי התנהגות, כולל הפרעות ריכוז. הדוגמה הקלאסית היא גירושים של הורים, אך יש מגוון אפשרויות נוספות.

קשיי למידה בגלל מנת משכל נמוכה (IQ) או קושי ממוקד כמו דיסלקציה יכולים לגרום לחוסר ריכוז. גם מנת משכל גבוהה במיוחד יכולה לגרום לילד לאבד עניין ולא להתרכז.

הפרעות אישיות, החל מהפרעה דיכאונית ועד להפרעה אופוזיציונלית (הפרעת אישיות שבאה לידי ביטוי בהתנגדות לכל דבר), יכולות לגרום לשלל התופעות שתוארו.

לפני שמדביקים לילד תווית של הפרעת קשב או של היפראקטיביות, צריך להביא בחשבון גם מצבים גופניים כמו אפילפסיה, פעילות יתר של בלוטת התריס, תופעות לוואי מתרופות והרעלות למיניהן.

לסרטים נוספים היכנסו לאתר בריינפופ www.brainpop.co.il

האם יש אבחונים שגויים?

קיים לחץ רב, בעיקר של אוכלוסיות חזקות המאופיינות בתחרותיות גבוהה, להדביק תווית כזאת לילדים שהתנהגותם אינה תואמת את המצופה מהם או שהישגיהם בלימודים אינם מספקים. הורים כאלה לוחצים על הרופא המטפל להנפיק מרשמים לתרופות כמו ריטלין. ויש גם מקרים שבהם ילדים שסובלים מבעיות אמיתיות יכולים להיראות שקטים ורגילים בחדרו השקט של הרופא, וכתוצאה מכך לא יאבחנו את הבעיה שלהם.

אין שיטות מדויקות לאבחון ADHD?

אפשר לאבחן ADHD באמצעות צפייה בביצועים של הילד בעקבות מתן ריטלין (מבחן  TOVA). על פי אותה הגישה, שהיא מאוד אופנתית כיום, שיפור בביצועים מעיד על ADHD. המומחים בתחום מזהירים שגם ילדים שסובלים מהפרעות ריכוז מסיבות אחרות ולא מ־ADHD, עשויים לשפר ביצועים בעקבות מתן ריטלין. לכן האבחנה אינה צריכה להתבסס אך ורק על מבחן כזה.

שיטת אבחון נוספת נקראת MOXO. בשיטה הזאת בוחנים את תגובת הנבחן לגירויים ויזואליים שאליהם מתלווים גירויים נוספים, מסיחי דעת - קוליים וויזואליים.

מהם הסיבוכים של ADHD?  

באופן  סטטיסטי, ילדי ADHD סובלים יותר מהפרעות רגשיות מאשר ילדים ללא ADHD. אחת ההפרעות הנפוצות היא דיכאון. גם התנהגות אלימה היא תופעת לוואי נפוצה.

מה גורם ל־ADHD?  

ממחקרים, בעיקר בקרב תאומים, עולה שב־50%-80% מהמקרים יש מרכיב גנטי. תאומים, גם אם הם לא חיו באותה המשפחה ובאותה הסביבה, עלולים לסבול שניהם מ־ADHD. ממחקרים אחרים גם עולה שיש הבדלים בין מוח של ילד שסובל מ־ADHD לבין מוח של ילד רגיל. ההבדלים הם במרקם או במבנה של אזורים שונים במוח, אך אין ודאות בנוגע למשמעות של הממצאים האלה. לידות קשות ועישון בהריון קשורים אף הם לסיכון גבוה יותר של הילד לסבול מ־ADHD.

יש קשר בין התופעה לתזונה?

רכיבי מזון שונים ומשונים הואשמו בתופעה: סוכר, שוקולד, חומרי צבע  וטעם  מלאכותיים, ביצים, חלב, חיטה, פירות יער ופירות שונים. אולם שום מחקר לא הצליח להראות קשר ברור בין מזון להופעת ADHD. עם  זאת  מהמחקרים מסתמן קשר בין מחסור בחומצות שומן מסוימות ואבץ בתפריט של תינוקות ושל ילדים לבין הופעת ADHD.

מהי דיאטת פיינגולד?  

בעקבות דיווחים, שכאמור קשה לבססם, על הקשר בין תזונה ל־ADHD, הורכבו דיאטות שונות. המוכרת מביניהן היא דיאטת פיינגולד שאינה מתירה לצרוך חלב, ביצים, חיטה,  שוקולד, חומרי צבע וטעם מלאכותיים, תכשירים המכילים אספירין אך גם פירות המכילים חומצה  סליצילית (המרכיב הפעיל באספירין). מעבר לקושי להוכיח שדיאטה כזאת יעילה, אין ספק שקשה לשמור עליה - בייחוד אצל ילדים שסובלים מ־ADHD, שקשה  מאוד לשלוט על כלכלתם בכל שעות היום. נוסף על כך, הדיאטה הזאת עלולה לגרום לחסרים בחומרים חיוניים כמו ויטמינים שונים ולגרום לתחלואה. מתוך הדיאטה הזאת אפשר בכל זאת לשמור על כמה עצות, למשל להימנע מחומרי צבע וטעם  מלאכותיים, אשר באופן ודאי אינם מוסיפים בריאות. כמו כן הפחתה בכמות הסוכרים מבורכת אף היא - ללא קשר ל־ADHD.  

אז איך מטפלים בילדים האלה?

הטיפול צריך לשלב תרופות יחד עם טיפול התנהגותי שמיועד ללמד את הילד להתמודד עם ריבוי גירויים ועם תסכול. מחקרים הראו שהטיפול התרופתי הוא המכריע, אך השילוב עם טיפול התנהגותי מאפשר שימוש במינונים נמוכים יותר של התרופות. לטיפול  ההתנהגותי  יש חשיבות  גדולה כאשר יש הפרעות רגשיות או התנהגותיות המתלוות לעיתים ל־ADHD. הטיפול התרופתי מבוסס על תכשירים מעוררים  ממשפחת  האמפטמינים, אשר באופן פרדוקסלי מרגיעים את הילד ההיפראקטיבי, כיוון שהוא מצליח להתרכז ולבחור את הגירויים הסביבתיים שבהם הוא רוצה להתמקד.

התרופות הנפוצות הן: ריטלין, ריטלין SR, ריטלין LA וקונסרטה. כולן  מבוססות על אותו חומר פעיל -ETHYLPHENIDATE. ההבדל הוא  בהרכבים שונים המשנים את מהירות השחרור למחזור  הדם. התרופות החדישות יותר, כמו קונסרטה או ריטלין LA, מאפשרות שחרור איטי יותר, ממושך יותר ואחיד לאורך היום של החומר הפעיל. 

כללית משלימה מציעה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז מגיל 8 טיפול בביופידבק. הביופידבק משמש מעין מראה, המציג לילד בזמן אמת את מצבו הנפשי-גופני. הילד יכול להיווכח בפער בין מה שהוא מאמין שהוא מרגיש לבין מה שגופו משדר. לכן, זהו כלי טיפולי בעל עוצמה העולה לעתים על טיפול וורבלי או הרפיה כללית.

איך לטפל בילדים מחוננים שסובלים מהפרעת קשב - צפו עכשיו

יום עיון - הצד השקוף של המחוננות

לתרופות האלה יש תופעות לוואי?

מדובר בתרופות  ממשפחת האמפטמינים, אשר יש מי שמשתמשים בהן לדיכוי תיאבון או כסם מעורר. לכן השימוש בתרופות האלה מעורר דאגה רבה אצל ההורים. אלה חוששים שילדיהם  יתמכרו לתרופות האלה.

תופעות הלוואי קלות ומסתכמות בחוסר תיאבון חולף בשעות שלאחר נטילת התרופה. במקרים נדירים עלולות התרופות להשפיע באופן חריג על מצב הרוח של הילד ולעורר חרדות. לעתים נדירות מאיצה התרופה את קצב הלב ועלולה לגרום ללחץ דם גבוה (אך זהו מצב הפיך). לא נמצא קשר בין התרופות להפרעה  משמעותית בגדילה.

וההתמכרות? 

במינונים המקובלים אין סכנה להתמכרות. ישנה אפילו סברה, המבוססת על מחקרים רציניים, שטיפול במינונים כאלה מפחית  את הסיכון העתידי לשימוש בסמים מעוררים. בכל  מקרה, חשוב  שיהיה פיקוח צמוד אחר עצם הצורך ליטול את התרופה  ואחר המינון שהילד או המתבגר לוקחים.

איך קובעים את המינון?

קשה לנבא  מראש מהו התכשיר והמינון המתאימים. לכן צריך לעבור הליך של ניסוי וטעייה. הורים מסוימים יירתעו מהליך כזה, אך הדבר מקובל בתחומים רבים ברפואה, שהיא לא מדע מדויק אלא אמנות.

ומה מציעה הרפואה המשלימה?

הורים רבים פונים לרפואה המשלימה. רבים מהטיפולים האלה, כמו עיסויים מרגיעים למיניהם, אינם יכולים להזיק, אך יעילותם מעולם לא הוכחה. לעומת זאת טיפולים בצמחי מרפא עלולים להזיק לילד, ולכך יש דווקא הרבה הוכחות. על כן יש לנהוג זהירות רבה בנושא.

מה קורה אצל המבוגרים?

בעקבות המודעות הגוברת ל־ADHD מאובחנים גם יותר ויותר מבוגרים שסובלים מהבעיה הזאת. האבחנה אצלם לעיתים יותר קשה בשל תהליכים קומפנסטוריים שהמבוגר מסגל לעצמו כדי לפצות על הבעיה וגם בשל נסיגה חלקית בתסמינים עם הגיל. עם זאת, אין ספק שמבוגרים רבים סובלים מהפרעות קשב ויכולים ליהנות  מטיפול. חשוב להיזהר משימוש יתר בתרופות: כמה מחבריי הטובים סיימו את הערב בחדר מיון בגלל התקף חרדה בעקבות נטילת ריטלין.

​טיפול ברפואה משלימה יכול לעזור

לא רק גנטיקה. גם קצב החיים התזזיתי והמתח הנלווה להם גורם לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. שילוב של תרגילים לשיפור יכולות הריכוז באמצעות טיפול בביו־פידבק ושינוי תזונתי יכולים לסייע בהתמודדות עם ההפרעה בחיי היום יום. לקריאה נוספת

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית  

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל