פורסם בראשונה: 25.02.2013
עדכון אחרון: 25.02.2013
  • אמיר שפר אמיר שפר

הילד צריך ניתוח - מה עושים עכשיו?

לקריאה נוחה
כשהילד שלנו נאלץ לעבור הליך רפואי, אנחנו נקרעים בין הרצון להגן עליו מפני הכאב לבין הרצון לטפל בבעיה הרפואית. הפער הזה מעורר חרדות ופחדים אצל כל ההורים (וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הילדים)
הילד צריך ניתוח? אין ממה להילחץ

בקיצור

1.

לפני הניתוח: ספרו לילד מה הולך לקרות, באופן ברור ומרגיע. אם הזריקה עלולה לכאוב, תענו לו בכנות, אבל זיכרו לומר גם שלאחר מכן הוא ירגיש יותר טוב ושתחכו לו כשיתעורר.

2.

בבית החולים: בחרו שיר או סיפור שתספרו לו במהלך או לפני ההרדמה. בידקו אם אפשר להתלוות אליו עד לתחילת הניתוח, וסייעו לו להירגע בעזרת דמיון מודרך, ציורים וכו'.

3.

אחרי הניתוח: זה השלב שבו לא פעם מופיעים החרדות והפחדים שעד עכשיו הדחקתם. אפשר ללכת לטיפול קצר שייקל על ההסתגלות.

​​​​​​​איך מכינים ילדים לניתוח: מדריך מצולם

הניתוח של דני

כשהילד שלנו נאלץ לעבור הליך רפואי, זה תמיד מלווה בבלבול ובפחד. בלבול כי התהליך הרפואי והמושגים הרפואיים לא ברורים לנו, ופחד כי אנחנו דואגים לילד שלנו (וגם כי אנחנו מבולבלים).

הנטייה ההורית הטבעית שלנו היא להגן ולשמור על הילד מכל קושי או כאב. כשהילד שלנו נכנס להליך רפואי - נוצרת דילמה. מצד אחד אנחנו רוצים לטפל בבעיה הרפואית של הילד, ומהצד האחר אנחנו רוצים להגן עליו מפני כל סבל וכאב.

המטרות האלה נראות לכאורה מנוגדות, אבל בפועל ניתן להשיג את שתיהן. הנה כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את ההליך הרפואי של הילד שלכם בשלום ושייסייעו לכם לעזור לו:

לפני ההליך הרפואי:

• מחקרים מראים שמידע ברור ואמיתי מפחית פחדים וחרדות אצל ילדים. לפעמים, לשם הגנה על הילד, אנחנו לא מוסרים לו את כל המידע או מנסים לייפות את המציאות. מידע ברור, כאמור, יסייע לילד. למשל, לא להגיד "זה לא יכאב", אלא "הדקירה תכאב לרגע, ואחר כך תרגיש טוב יותר".

• תארו לילד שלכם את התהליך בצורה ברורה: "קודם נלבש בגדים של בית חולים ואחר כך נפגוש את האחות, והיא תשאל אותנו כמה שאלות, למשל אם אכלת היום, ותרצה לדעת איך אתה מרגיש ותבדוק לך את החום" וכדומה.

• לפני ההגעה לבית החולים חשוב לתת לילד מידע ספציפי ולאפשר לו לשאול שאלות שיפחיתו את אי־הוודאות.

• בדקו עם הצוות הרפואי אם ניתן לבקר בבית החולים ובחדר הניתוח כמה ימים או שעות לפני הניתוח כדי לאפשר לילד להכיר את המקום ולשאול שאלות.

• את השיחה על הפעילות הרפואית חשוב לקיים עם כל בני המשפחה (בהתאם לגיל ולמידת ההבנה).

• רק נכונות של ההורה להקשיב ולקבל מילדו גם חששות וכעסים תאפשר לילד לשאול את כל השאלות שמעסיקות אותו. ילדים קטנים עסוקים בפרידה מההורים ובחשש מהמכשירים השונים ואם זה יהיה כואב. ילדים גדולים יותר עסוקים יותר ברמת הסכנה, בחשש מתוצאות הניתוח (כולל החשש ממוות), בפרק הזמן הנדרש להחלמה ועוד.

​​

בבית החולים:

• בקשו מהצוות הרפואי את כל המידע הרלוונטי. אי־ודאות מייצרת חרדה.

• בקשו מהצוות הרפואי כלים לעזרה להתמודדות עם הילד לקראת הפעילות הרפואית. ברוב המרפאות ובתי החולים יש כלים נגישים לסיוע, כולל סרטונים מונפשים המקילים על החששות ועל הפחדים.

• ברוב המקומות מורשים ההורים ללוות את הילד בתחילת התהליך הרפואי (ההרדמה). יש לוודא את הנושא הזה עם הצוות הרפואי. יש לשתף את הילד ולומר לו כי אתם תלוו אותו (יש לבחור מראש מי ההורה שמלווה).

• בחרו מראש שיר או סיפור קצר שתספרו לילד בכניסה לחדר ההרדמה.

• אמרו לילד שלכם שברגע שיתעורר יראה אתכם לידו.

• מחקרים מראים כי הבאת צעצוע אהוב (כמו דובי) ויצירת משחק שבו על הילד לטפל בדובי החולה מפחיתה משמעותית פחדים של ילדים.

• שימוש בדמיון מודרך ובנשימות הוא כלי עזר מרכזי להפחתת הפחד. בקשו הכוונה מאנשי המקצוע במקום כיצד לעשות את זה (ניתן להקביל את שלב ההרדמה לשינה ולחלום נעים שתוכנו נבחר על ידי הילד).

• מצאו דרך שמתאימה לילדכם לעבד את החוויה (רוב הילדים מעבדים חוויות באמצעות ציור). העיבוד הזה יפחית באופן משמעותי את פחדיו.

• אם רגשותיכם מקשים עליכם, פנו לייעוץ.

אחרי השחרור מבית החולים:

השורות הבאות משמעותיות ביותר כיוון שבזמן הפעילות הרפואית, שהיא מקור של לחץ, אנו עסוקים בלהבריא ובעיקר בלתפקד. אבל אחרי שהלחץ מסתיים - עלולות להתפתח דאגות וחששות שלא הרשינו לעצמנו להרגיש לפני הפרוצדורה הרפואית.

פחדים בימים הראשונים שאחרי ההליך הרפואי הם נורמליים, אבל כדאי לפנות עם הילד לייעוץ במקרים הבאים:

1. אם מסתמנת התגברות של פחדי עבר או התפתחות של פחדים חדשים.

2. במקרה של היצמדות להורה וחיפוש אחריו.

3. במקרה של רגרסיה: הרטבה, מציצת אצבע, שינה עם ההורה ​וגמגום.

4. במקרה של תלונות על כאבים, מתן שתן תכוף, שלשולים, הזעה, דופק מהיר.

5. אם הילד סובל מקשיים בהירדמות, בשינה או מסיוטים.

6. אם הילד מצייר כל הזמן אותו ציור או משחק באותו משחק.

7. במקרה של שינויים בהתנהגות: למשל מעבר לדברנות יתר או להתכנסות ולאפטיה, הפחתת הפעילות החברתית, עצבנות ותוקפנות, חוסר ריכוז.

גם אצל ההורים, דאגה בימים הראשונים היא לגיטימית, אבל כדאי לפנות לייעוץ במקרים הבאים:

1. אם אתם בודקים שוב ושוב את מצבו הפיזי של הילד, גם כשהוא לא מתלונן.

2. אם אתם בודקים את הילד כשהוא ישן.

3. אם אתם ישנים באופן קבוע עם הילד.

4. אם אתם סובלים מאי שקט או מזיכרונות חודרניים.

5. אם אתם סובלים קשיים בהירדמות, בשינה או מסיוטים.

6. אם אתם לא מאפשרים לילד התנהגויות נורמטיביות שהיו מקובלות לפני ההליך הרפואי.

7. אם אתם מפתחים פחדים שונים, ובפרט בנוגע למצבו הבריאותי.

פחדים, חרדה וטראומה עלולים להתפתח לאחר פרוצדורה רפואית. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) הוא שיטת הטיפול המומלצת במקרים כאלה. מדובר בטיפול קצר מועד המתמקד בהחזרת הילד או ההורה לתפקוד תקין בפרק זמן קצר.

אמיר שפר הוא עובד סוציאלי במרכז לבריאות הילד והנוער של כללית בקריית בריאות זבולון ומומחה לטיפול קוגניטיבי־תנהגותי בילדים

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל