פורסם בראשונה: 03.06.2013
עדכון אחרון: 03.06.2013
  • פרופ' כהן זהבי פרופ' כהן זהבי

ניתוח אשך טמיר בילדים

לקריאה נוחה
מהו אשך טמיר? מדוע יש צורך לנתח אותו? מהן ההכנות לניתוח? מה קורה בניתוח? מהם הסיבוכים האפשריים? איך ירגיש הילד אחרי הניתוח? מדריך

​​​מהו אשך טמיר?

אשך טמיר הוא פגם מולד המתבטא באי־הימצאות אשך בתוך שק האשכים. (במקרים נדירים - שני האשכים אינם נמצאים בתוך שק האשכים).

בתקופה העוברית מתפתחים האשכים בתוך חלל הבטן ובהמשך נודדים לכיוון המפשעה. לקראת סוף ההריון הם מתמקמים בתוך שק האשכים. לעיתים קורה שהנדידה של אשך אחד (או של שניהם) נעצרת, והוא אינו מגיע ליעדו. לרוב הוא מתמקם באזור המפשעה ולעיתים נדירות יותר - בתוך חלל הבטן התחתונה.

זוהי תופעה שכיחה למדי: על פי הספרות הרפואית 3%-6% מהיילודים סובלים ממנה. בפגים שכיחות התופעה הזאת גבוהה הרבה יותר ומגיעה לכ־30%.

האבחנה נעשית לרוב מיד לאחר הלידה, בעת הבדיקה הראשונית של רופא התינוקות או בבדיקה החוזרת לקראת השחרור ממחלקת התינוקות. לעיתים נדירות יותר נעשית האבחנה מאוחר יותר - בבדיקה של רופא ילדים, כשהתינוק הוא כבר בן כמה חודשים.

לאחר האבחנה יש להפנות את היילוד למעקב של כירורג ילדים (או של אורולוג ילדים). המעקב נמשך עד גיל שנה בערך, ואם התופעה עדיין קיימת עד אז, יש צורך בניתוח כדי למצוא את האשך ולקבע אותו במקומו הטבעי (שק האשכים).

​​

מדוע צריך לנתח אשך טמיר?

יש לפחות שש סיבות מצוינות שבגללן יש לנתח אשך תמיר ולקבע אותו בשק האשכים:

1. כדי שיוכל להתפתח ולתפקד בעתיד כראוי (לייצר זרע) זקוק האשך לסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה יותר מאשר חום הגוף. התנאי הזה מתקיים בשק האשכים, ולכן חשוב לקבע את האשך בשק ולא להשאירו במקום אחר.

2. במרבית המקרים אשך טמיר מלווה בבקע מפשעתי, כך שבניתוח לקיבוע האשך בשק האשכים מטפלים גם בבקע המפשעתי.

3. ממחקרים שנעשו בעולם עולה שהסיכון ללקות בגידול ממאיר באשך טמיר גדול עד פי 10 מאשר באשך לא טמיר. מאותם המחקרים גם עולה שלאחר הניתוח וקיבוע האשך בשק האשכים השכיחות של הגידולים הממאירים אינה יורדת, אך כשהאשך מצוי במקומו הטבעי, קל יותר להבחין בשינויים מבניים שמעלים את החשד לממאירות.

4. הסיכון לתסביב אשך טמיר כנראה גבוה יותר מאשר הסיכון לתסביב של אשך שמצוי בשק האשכים. תסביב הוא מצב שבו האשך מסתובב סביב עצמו, וכתוצאה מכך נחסמת הספקת הדם - דבר שעלול לגרום לנמק ולאובדן האשך.

5. הסיכון שייגרם נזק לאשך במקרה של חבלה גבוה הרבה יותר אם הוא נמצא במפשעה מאשר אם הוא נמצא בשק האשכים.

6. כמובן קיים גם הצד האסתטי והפסיכולוגי של הימצאות אשך אחד בלבד בשק האשכים - אם מחליטים שלא לנתח את האשך הטמיר.

איך מתכוננים לניתוח?

ההכנות לניתוח כוללות את הפעולות הבאות:

• בדיקת רופא הילדים במרפאה. בסיום הבדיקה כותב רופא הילדים דו"ח שבו הוא מפרט את מצבו הרפואי של הילד. הדו"ח כולל פירוט של הנקודות הבאות: האבחנות הרלוונטיות, התרופות שמקבל הילד, פירוט של אשפוזים קודמים ושל אלרגיות שמהן הוא סובל - במיוחד למזון ולתרופות.

• לפני הניתוח בודקים את הילד הרופא המנתח והרופא המרדים במרפאת טרום ניתוח.

• ביום הניתוח מגיע הילד לבית החולים בליווי הוריו לאחר צום מוחלט של 6-4 שעות בהתאם להנחיות הרופא המרדים. ההורים מתבקשים לא לשכוח להביא עימם את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.

סרטון: איך להכין את הילד לניתוח

איך להכין את הילד לניתוח


מה קורה בניתוח?

הניתוח נעשה לרוב בסביבות גיל שנה בהרדמה כללית. בדרך כלל ניתן לאתר את האשך באמצעות מישוש באזור המפשעה. במקרים כאלה נעשה הניתוח במסגרת אשפוז יום. המנתח עושה חתך קטן מעל המפשעה, מזהה את האשך, מעביר אותו דרך תעלת המפשעה לתוך שק האשכים ומקבע אותו שם. לשם הקיבוע הוא עושה חתך קטן גם בשק האשכים. הן החתך במפשעה והן החתך בשק האשכים נסגרים בתפר מסיס או באמצעות דבק מיוחד.

הילד נשאר באשפוז כמה שעות ולאחר מכן משוחרר לביתו. עם שחרורו מקבלים הוריו המלצות טיפול והוראות להמשך מעקב במרפאות.

לעיתים לא ניתן למשש את האשך במפשעה, ואז בסבירות גבוהה הוא מצוי בתוך חלל הבטן. במקרים כאלה מחדיר המנתח מצלמה זעירה דרך חתך בטבור, ואם מתברר שהאשך אכן נמצא בתוך הבטן, הוא מחלץ אותו משם. לפי שיקול דעתו של המנתח ניתן לקבע את האשך בשק האשכים בשלב אחד או בשני שלבים. השלב השני נעשה לרוב כחודשיים־שלושה אחרי הניתוח הראשון. את ההחלטה אם לקבע את האשך בשק האשכים בניתוח אחד או בשני ניתוחים נפרדים מקבל המנתח בהתאם לנתונים שונים שמתקבלים תוך כדי הניתוח כמו מצבם של האשך, של כלי הדם ושל צינור הזרע.

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

סיבוכי הניתוח הזה הם מעטים ונדירים מאוד, אך חשוב להכירם:

זיהום בפצע הניתוחי: מתבטא בנפיחות ובאודם באזור הצלקת, ולעיתים מלוּוה בחום גבוה. סימני הזיהום מופיעים לרוב יומיים-שלושה אחרי הניתוח. במקרה שהם מופיעים יש להתייעץ עם רופא הילדים ובמקרה הצורך לפנות לבדיקת רופא כירורג. הטיפול בזיהום הוא באמצעות מתן אנטיביוטיקה. רק לעיתים רחוקות יש צורך בפתיחת הפצע ובניקוז המוגלה.

נפיחות בשק האשכים (בצד המנותח): זוהי תופעה שכיחה יחסית שחולפת ללא צורך בטיפול מיוחד.

אם מופיעים לאחר הניתוח אודם והפרשה מוגלתית במקום הניתוח או אם עולה החום, יש לפנות לרופא הילדים ובמידת הצורך יופנה הילד לכירורג ילדים.

מה קורה אחרי הניתוח?

בסיום הניתוח מועבר הילד לחדר התאוששות, והוא שוהה שם זמן קצר. לאחר מכן הוא מועבר להמשך השגחה במחלקת אשפוז יום. כשעה אחרי הניתוח הוא יכול להתחיל לשתות, וכעבור זמן קצר - גם לאכול.

בתוך כמה זמן הולך הילד הביתה?

לרוב משחררים את הילד לביתו שעות ספורות אחרי הניתוח.

איך ירגיש הילד אחרי הניתוח?

ברוב המקרים הכאב אחרי ניתוח לתיקון אשך טמיר הוא חלש ונסבל, ואפשר לטפל בו באמצעות משככי כאבים כמו אקמול או נורופן - בהתאם להנחיות הרופא המנתח.

אם מופיעות אחרי הניתוח תופעות חריגות - כמו חום גבוה, נפיחות או אודם באזור החתך הניתוחי - יש לפנות לרופא המטפל. במקרה הצורך הוא יפנה את הילד לבדיקה של כירורג ילדים.

מהן השלכות האשך הטמיר לטווח הרחוק?

לטווח הרחוק יש לזכור את שתי הנקודות החשובות הבאות:

1. אשך טמיר הוא לרוב קטן יותר מאשר מהאשך האחר שנמצא מלכתחילה בתוך שק האשכים. גם לאחר הניתוח יישאר לרוב האשך הטמיר קטן יותר. לעיתים רחוקות אף עלול האשך המנותח - לאחר שהמנתח קיבע אותו בשק האשכים - לעבור תהליך ניווני. עם זאת יש לזכור שהאשך האחר, שנמצא מלכתחילה בשק האשכים, מספק את כל הצרכים הנדרשים, כולל פעילות הורמונלית ויצירת זרע.

2. לא תמיד ניתן להוריד את האשך הטמיר עד לחלק התחתון של שק האשכים, ולכן מקבע אותו המנתח בחלקו העליון של השק. יש לזכור שאין זה משנה היכן ממוקם האשך בתוך שק האשכים. מה שחשוב הוא שהאשך יימצא בתוך שק האשכים.

פרופ' זהבי כהן הוא מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים בבית החולים סורוקה

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל