פורסם בראשונה: 31.05.2006
עדכון אחרון: 12.01.2015
  • סרג' גרדשטיין ד"ר סרג' גרדשטיין

שעלת: אל תוותרו על החיסון גם בהריון

לקריאה נוחה
שעלת היא מחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות עד גיל חצי שנה. הסיכונים: מדלקת ריאות ועד חס וחלילה מוות. מה עושים? מתחסנים, עוד בזמן ההריון. החל ממרץ 2015 נכלל החיסון בסל הבריאות לנשים הרות בלבד
ילדה משתעלת

בקיצור

1.

חיסון האם בהריון מגן על התינוק מפני שעלת בחודשים הראשונים לחייו, לפני שהוא יכול לקבל את החיסון בעצמו.

2.

המחלה קשה במיוחד בתינוקות שמערכות הנשימה שלהם עדיין קטנות, ושיעול קשה במיוחד עלול לגרום להם לסדרה של סיבוכים.

3.

עלולות להיות תופעות לוואי מקומיות אחרי הזרקת החיסון לאם, אבל הן לרוב קלות וחולפות בתוך זמן קצר. מה למשל? אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה.

שעלת, אחת מהמחלות הקטלניות בעולם, מסוכנת במיוחד לתינוקות בתחילת חייהם. בחודשים האחרונים בלבד הגיעו לחדרי המיון של בית חולים הדסה 18 תינוקות מתחת לגיל שנה שחלו בשעלת.

כיום, מחסנים את כל התינוקות החל מגיל חודשיים בסדרה של ארבע מנות: בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה. החסינות נגד המחלה מתפתחת בהדרגה, ולכן תינוקות בחודשי חייהם הראשונים לא מוגנים באופן מלא נגד שעלת.

מתן החיסון לאישה ההרה בסוף ההריון (עדיף בשבועות 36-27, בהתאם להנחיות משרד הבריאות) מגן עליה מפני הידבקות בשעלת, ומאפשר העברה של נוגדנים בכמות מרבית ואופטימלית דרך השליה לעובר. כך מקבל התינוק הנולד הגנה זמנית טובה מפני המחלה, עד לקבלת החיסון במסגרת שגרת חיסוני הילדות.

החיסון נכנס לסל הבריאות של קופות החולים וניתן לכל הנשים ההרות בכללית החל מתאריך 3.1.15 בהשתתפות עצמית.

משרד הבריאות ממליץ לתת את החיסון בכל הריון מחדש, בלי קשר למספר החיסונים שקיבלה האם בעבר, ובכלל זה בהריונות קודמים. את החיסון ניתן לתת גם בכל שבוע אחר של ההריון, אם יש נסיבות מיוחדות כמו נסיעה לחו"ל או פציעה שמחייבת חיסון נגד טטנוס.

איך מתבטאת המחלה בתינוקות?

את השעלת מחולל החיידק Bordetella Pertussis. החיידק פוגע קשות בריריות של דרכי הנשימה, פגיעה שגורמת לשיעול קשה וממושך שעלול להימשך שבועות רבים.

המחלה קשה במיוחד בתינוקות שמערכות הנשימה הצעירות שלהם עדיין קטנות, ושיעול קשה במיוחד עלול לגרום להם לסדרה של סיבוכים ובהם: כשל נשימתי, דלקת מוחית ודימומים מוחיים הנובעים מהלחץ הגבוה הנוצר בכלי הדם עקב השיעול הקשה והממושך. הסיבוכים האלה הם הסיבה לשיעור התמותה הגבוה יחסית מהמחלה בקרב תינוקות - 5%.

שעלת פוגעת גם במבוגרים?

השעלת פוגעת גם בילדים גדולים יותר ואף במבוגרים, למרות החיסון שקיבלו בינקותם, אבל בדרך כלל לא מסוכנת עבורם. החיסון נגד שעלת הומצא ב־1907, בסמוך לגילוי החיידק עצמו. עד מהרה התברר כי אפשר להוריד באופן חד (עד פי 300) את שיעור התחלואה בשעלת בקרב קבוצות שקיבלו את החיסון.

למרות הירידה החדה בתחלואה משעלת, ובמקביל להתפרצויות קטנות המופיעות במחזוריות של אחת לשלוש שנים, הרי שמאז 1976 יש עדויות ברורות לעלייה במספר מקרי השעלת בעולם המערבי. רוב המקרים הם בקרב מתבגרים או ילדים גדולים יחסית.

אז השעלת היא עדיין איום?

השעלת חיה ובועטת כאן כל השנים, אך היא מרימה ראש באופן מחזורי אחת לכמה שנים.

מהי הסיבה לכך?

אין לכך תשובה ברורה, וגם קשה לתת הסבר הגיוני מדוע לא הצלחנו למגר את השעלת בעזרת חיסון, כפי שעשינו בהצלחה בהתמודדות עם הרבה מחלות אחרות.

מהי הסיבה לעלייה במספר החולים בשעלת?

אחת הסיבות לעלייה במספר מקרי השעלת נובעת מהנסיגה ההדרגתית בחסינות המוקנית על ידי החיסון. כתוצאה מהנסיגה הזאת יותר ויותר מתבגרים חשופים למחלה. אומנם המחלה בקרב ילדים גדולים או בקרב מתבגרים אינה מסוכנת (אם כי מטרידה), אך העלייה בשיעור התחלואה בקרבם מסכנת את התינוקות שטרם הספיקו להתחסן או שמסיבות שונות לא חוסנו נגד שעלת.

גורם מטריד שיכול להסביר את העלייה בשיעור התחלואה בשני העשורים האחרונים הוא נטייתם של חוגים מסוימים במדינות המערב לוותר על החיסון בתואנות שונות, גם כאשר אין לכך כל הצדקה רפואית. אותם הורים שקועים באשליה שהשעלת למעשה אינה אורבת להם עוד.

האשליה הזאת מתאפשרת בגלל תופעה המכונה "חיסון העדר": כל עוד קיים שיעור מספיק גדול של בני אדם מחוסנים באוכלוסייה מסוימת, המחלה לא תתפרץ בממדים של מגיפה. אך לכל גמל יש קש שעלול לשבור את גבו, וגם לתופעת חיסון העדר יש גבול: מתחת לסף מסוים, התפרצות של שעלת יכולה גם יכולה להתרחש.

עד כאן התיאוריה. יש גם הוכחות מהשטח?

הדגמה למה שעלול להתרחש קיבלנו במהלך השנים משלוש מדינות מערביות שבהן הפסיקו בשלב מסוים לחסן את התינוקות באופן שגרתי:

טוקיו: שלטונות הבריאות ביפן החליטו ב־1975 להפסיק את תוכנית החיסונים בעקבות ביקורת בקרב האוכלוסייה על החיסון ועל תופעות הלוואי שהוא גורם (בעיקר חום גבוה). כתוצאה מכך חלה עלייה ברורה בתמותת תינוקות משעלת - עד שתוכנית החיסונים חודשה.

לונדון: באנגליה של שנות ה־70 הצביע הציבור ברגליים נגד ההתחסנות, וההורים לא הביאו את ילדיהם הרכים לקבל את החיסון. כתוצאה מכך ירד שיעור ההתחסנות מפני שעלת מ־75% ל־25% בלבד. גם שם התוצאה הייתה דומה: עלייה חדה בתמותת התינוקות.

שטוקהולם: ב־1979 חלה עלייה דרמטית במספר מקרי השעלת בשוודיה למרות תוכנית החיסונים. בעקבות זאת החליט משרד הבריאות המקומי להפסיק את החיסונים, לאחר שגורמים רפואיים העלו חשד שהחיסון אינו יעיל. בעקבות הפסקת החיסון התפרצה השעלת בגדול - פי ארבעה מאשר לפני הפסקת החיסון. עם חידושה של תוכנית החיסונים שוב ירד המספר לקדמותו.

מחוץ לעולמנו המערבי המוגן חולים בכל שנה בשעלת כ־45 מיליון בני־אדם, רובם תינוקות, וכ־400 אלף מהם מתים מהמחלה. במדינות האלה, לצערנו, מערכות הבריאות אינן חזקות דיין כדי להביא ליישומה של תוכנית חיסונים.

אפשר להיות מחוסן בלי לקבל חיסון?

כבר עם המצאת החיסונים היה ברור שניתן למגר מחלות בלי שכל פרטיה של  אוכלוסייה מסוימת  יהיו  מחוסנים, וזאת בזכות התופעה של חסינות העדר. שיעור המחוסנים הדרוש לשם קיום חסינות העדר תלוי בכמה גורמים:

1. יעילות החיסון עצמו בטווח המיידי ולטווח ארוך.
2. מידת ההדבקה של המחלה שנגדה מחסנים.
3. מידת החשיפה של האוכלוסייה המחוסנת למחלה מבחוץ (אוכלוסיות שכנות).

במקרה של שעלת קיימת בעיה של התפוגגות החסינות לטווח הארוך, ולמרות הכיסוי הרחב של האוכלוסייה בגיל הרך נוצרים כיסים של נשאות של החיידק בגילאים הבוגרים יותר. כלומר, כשמדובר בשעלת אין לסמוך יותר מדי על חסינות העדר. ייתכן שחיסון דחף נוסף בגיל בית הספר או בשלב מאוחר יותר יפתור את הבעיה.

האם יש לחיסון תופעות לוואי?

בעבר, תופעות הלוואי של החיסון נגד השעלת היו משמעותיות, אך הן לא הצדיקו  ויתור על החיסון. מדובר בחום גבוה ולעיתים - כמו בכל מקרה של חום - גם פרכוסי חום פשוטים ללא השלכות ארוכות טווח. כן נצפו אירועי אפתיה לאחר החיסון או בכי בלתי ניתן להרגעה במשך שעות. לעתים נדירות היה קשר זמני בין מתן החיסון לבין הופעת דלקת קשה של המוח עם השלכות ארוכות טווח קשות. בכל מקרה, השעלת עצמה היא מחלה קשה הרבה יותר מאותן תופעות לוואי.

החיסון הקלאסי יוצר מ"מרק חיידקי שעלת", כלומר הכיל את רוב המרכיבים של החיידק. ככל שהחומר המוזרק מורכב יותר, הסיכוי לתופעות לוואי גדול יותר. היום מחסנים בחיסון חדש (הנקרא אסלולרי) המורכב רק משלושה חלבונים עיקריים מטוהרים של חיידקי שעלת, ולכן השכיחות של תופעות הלוואי נמוכה יותר בלי שיעילות החיסון נפגעת. בכל מקרה, מדובר בדרך כלל על תופעות קלות החולפות תוך זמן קצר.

תופעות מקומיות - המופיעות זמן קצר לאחר מתן החיסון, בדרך כלל תוך 24 שעות - כוללות: אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה. תופעות כלליות הן בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, סחרחורת, שלשולים, כאבי ראש ועליית חום. תופעות אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית מסוג אנפילקטי, הן נדירות ביותר. 

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל