פורסם בראשונה: 22.07.2007
עדכון אחרון: 19.12.2012

אנורקסיה ובולימיה: להוציא את השלדים מהארון

לקריאה נוחה
בתקופת האבן העריצו נשים מלאות בעלות ירכיים עבות. התרבות המודרנית סוגדת לנשים רזות שרגליהן דקיקות. תוצאת הלוואי של המהפך מתבטאת בשתי הפרעות אכילה קשות: אנורקסיה ובולימיה
הכל על אנורקסיה ובולמיה - שתי הפרעות האכילה הקשות והנפוצות

הפרעות אכילה נפוצות מאוד בגיל ההתבגרות, בעיקר בקרב בנות, והן נובעות, בין השאר, מתרבות שמקדשת מראה של דוגמנית עם מידות של בובת ברבי על גבול האנורקסיה. בקרב בנות כאלה הופכים חישובי קלוריות אובססיביים להיות למרכז החיים. גם פעילות גופנית, שנחשבת לרצויה כשלעצמה, עלולה להפוך לאובססיה. במילים אחרות: הגורמים לאנורקסיה הם לרוב פסיכולוגיים, משפחתיים וחברתיים.

אפשר למות מהפרעות אכילה?

כן. ההפרעה מסוכנת ויכולה להסתיים אף במוות. הטיפול באנורקסיה מאוד קשה, ולעתים קרובות הנערות הסובלות מהתופעה מתנגדות לטיפול. ככל שמתמודדים עם הבעיה מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה טובים יותר. הטיפול כרוך לעיתים באשפוז ומשלב פסיכותרפיה פרטנית ומשפחתית.

מה הקשר בין אנורקסיה לבולימיה?

הפרעות האכילה העיקריות הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה​: בכמחצית מהמקרים שכיחה הפרעת התנהגות שכוללת אכילה התקפית והתנהגות "היטהרותית" המלווה בהקאה יזומה או בשימוש לרעה במשלשלים. מקרים כאלה מכונים בולימיה נרבוזה.

האם אנורקסיה היא מחלת נפש?

אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה קשה, המתפתחת בדרך כלל לא לפני גיל 14, ברוב המקרים אצל בנות. מאז 1976 מוגדרת האנורקסיה מחלת נפש ואף נחשבת לאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר. היא עלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים. אולם גם אם האנורקסיה אינה מסתיימת במוות היא גורמת לנזקים כבדים ובהם הפסקת הווסת, פגיעוּת מוגברת של המערכת החיסונית, הגדלת הסיכון להתקפי לב ולאוסטאופורוזיס (בריחת סידן).

האם מדובר במחלה שכיחה?

אצל 0.5%-1% מנשות העולם המערבי אובחנה אנורקסיה נרבוזה.

מה קורה בישראל?

סקר שנערך בקרב בני נוער העלה כי 27% מהבנות ו־11% מהבנים נמצאים בדיאטה למטרות הרזיה. כמו כן התברר כי שכיחות דיאטות ההרזיה בקרב בני הנוער בישראל היא הגבוהה ביותר מבין כל מדינות העולם המערבי.

נוסף על כך, התברר ש־4% מהבנות היהודיות משתמשות בתרופות משלשלות, ו־2% מהבנות משתמשות בתרופות אחרות למטרות הרזיה.

מסקר נוסף עולה ש־18% מתלמידות התיכון דיווחו על אכילה לא תקינה שעלולה להוביל בהמשך להתפתחותה של הפרעת אכילה.

איך מבדילים בין אנורקסיה לסתם דיאטה?

הבנות הסובלות אף פעם לא יתלוננו על ירידה במשקל - מבחינתן זוהי הרי המטרה ולא בעיה. התלונות השכיחות יכולות להיות על רקע מצבים נלווים לתת־משקל, לצום ולהרעבה עצמית: חולשה​ ותשישות, כאבי ראש, עצבנות, הפרעות שינה, עצירות, כאבי בטן, השתנה מרובה, ואי־סדירות במחזור.

איך מאבחנים אנורקסיה?

על פי הקריטריונים הבאים:
1. ירידת משקל אל מתחת ל־85% מהמשקל האידאלי על פי נתוני גיל וגובה.
2. פחד מעליית משקל.
3. עיוות דימוי הגוף והכחשת הרזון. כלומר, הבחורה האנורקטית בטוחה שהיא שמנה אף שלמעשה היא בתת־משקל.
4. הפסקת הווסת במשך במשך שלושה חודשים ברציפות.
5. סימנים גופניים: רזון בולט, דלדול שרירים, היפראקטיביות, דופק איטי, לחץ דם נמוך, עור יבש, שיער וציפורניים שבורים, שיער קרקפת מידלדל, עור צהבהב, שיעור יתר עדין על פני העור, בצקת בקרסוליים.
6. מצב רוח ירוד.
7. לבוש ארוך גם באמצע הקיץ (לבנות האנורקטיות תמיד קר).
8. בגדים הגדולים ממידת הנערה בכמה מידות.

איך מטפלים באנורקסיה נרבוזה?

הטיפול נעשה בדרך כלל במסגרת של מרפאה להפרעות אכילה.
מטרת הטיפול אינה רק עלייה במשקל, אלא הבראה נפשית וגופנית, ולכן את הטיפול נותן צוות רב־תחומי שכולל רופא, דיאטנית ואיש בריאות הנפש - פסיכיאטר או פסיכולוג. ככל שפונים לטיפול מוקדם יותר, כך סיכויי ההצלחה טובים יותר. מומלץ לגייס אנשים משמעותיים מחיי הנערה החולה באנורקסיה לטיפול, אנשים שהנערה סומכת עליהם ותקשיב לדבריהם.

מתי צריכים לאשפז?

חלק מהנערות יזדקקו לאשפוז בבית חולים. קיימות כמה אינדיקציות לאשפוז המקובלות בעולם במקרים של אנורקסיה נרבוזה:
1. משקל גוף מתחת ל־75% מהמשקל האידיאלי על פי גיל וגובה.
2. איבוד הכרה.
3. לחץ דם נמוך.
4. היפותרמיה.
5. דופק מתחת ל־50.
6. הפרעות בקצב הלב​.
7. הרעבה חריפה - מצב שבו הנערה מפסיקה לאכול במשך 24 עד 48 שעות דורש האכלה במסגרת אשפוז.
8. התייבשות.
9. הפרעות במאזן המלחים בגוף.

איך ניתן הטיפול?

בתחילת הטיפול נעשית הערכה ראשונית שבה מעריכים את חומרת המצב. בהמשך מחליטים אם יש צורך באשפוז או שניתן לטפל באופן אמבולטורי.

הטיפול כולל מעקב שבועי שבו נבדקים הדופק, המשקל, התנהגות הנערה והתפקוד שלה ושל בני משפחתה.

נוסף על כך מתאימים לה דיאטה שתכלול שלוש ארוחות ושניים או שלושה חטיפים ביום. רצוי לבחור מאכלים שאהובים על הנערה כדי למנוע ממנה את התחושה שהאכילה היא עונש.

איך מוודאים שהטיפול מצליח?

אחת ממטרות הטיפול היא שהנערה תוסיף למשקלה חצי קילו לפחות בכל שבוע. אם הנערה אינה עולה במשקל, יש להפסיק את הפעילות הספורטיבית שבה היא עוסקת. אם הנערה ממשיכה לא לעלות במשקל, יבקשו מההורים לפקח על הארוחות. אם גם לאחר מכן המשקל תקוע, ממליצים להשתמש בתוספי מזון נוזליים (מילקשייקים לסוגיהם).

איך מזהים בולימיה נרבוזה?

בולימיה נרבוזה מאופיינת בזלילה חוזרת וחסרת שליטה של כמויות מזון גדולות שלאחריה נעשים "תהליכי טיהור" באמצעים שונים.
בנות שסובלות מבולימיה נרבוזה הן בדרך כלל במשקל גוף תקין ואינן סובלות מהפרעות במחזור. כתוצאה מכך ההפרעה יכולה להישאר סמויה במשך שנים רבות - גם משום שהבנות בדרך כלל מתביישות בהתנהגותן ומסתירות אותה. לא אחת קורה שההורים בבית אינם מודעים למצבן. בדך כלל  ההפרעה מתחילה בשלבים המאוחרים של ההתבגרות; לפעמים היא מתחילה אחרי דיאטה​.

האם מדובר בתופעה נפוצה?

שכיחות הבולימיה בקרב נשים היא 1%-3%. בולימיה, כמו אנורקסיה, מאוד נדירה בקרב גברים: נשים סובלות מהתופעה פי עשרה מאשר גברים.

איך מאבחנים בולימיה נברוזה?

על פי הקריטריונים הבאים:
1. זלילה חוזרת וחסרת שליטה של כמויות מזון גדולות בזמן קצר.
2. ביצוע תהליכי "טיהור" חוזרים ונשנים באמצעות הקאה (הצורה השכיחה ביותר), חוקן, צום, תרופות או פעילות גופנית מוגזמת. התהליך מכונה "טיהור", כיוון שהוא מבטא את את תחושת הנערה - טיהור מחטא אכילה.
3. תהליכי זלילה וטיהור לפחות פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים לפחות.
4. דאגת יתר מהמשקל ומצורת הגוף - הנערה מייחסת חשיבות רבה למראה שלה ושל אחרים ומייחסת משקל רב לקשר שבין צורת הגוף ומשקלו לבין הצלחה בחיים, בדומה מאוד לאנורקטיות.
5. הרס של אמייל השיניים או מחלת חניכיים ועששת הנגרמים מההקאות המרובות.
6. פטריות או כיבים בחלל הפה הנגרמים מהקאות מרובות.

מה מרגישים?

הבנות יכולות להתלונן בעיקר על עניינים שקשורים להקאות: כאבי בטן, נפיחות בבטן, צרבת, כאבי ראש, עצירות, שלשול, כאבי גרון, נפיחות בלחיים (בלוטות הרוק בלחיים מתנפחות בגלל ההקאות המרובות). נוסף על כך, בדומה לאנורקטיות, שכיחות בקרב הבולמיות תלונות על תשישות, על חולשה על כאבים לא ברורים ועל אי־סדירות במחזור.
בקרב הבולמיות יש נטייה מוגברת להתמכרות לסמים או לאלכוהול וכן סובלות רבות מהן מהפרעות פסיכיאטריות, ובהן דיכאון וחרדה.

איך מטפלים בבולימיה?

גם במקרה הזה נעשה הטיפול בדרך כלל במרפאה להפרעות אכילה. הטיפול המומלץ לבולימיה הוא קוגניטיבי־התנהגותי בשילוב עם דיאטה. בדרך כלל מטפלים בהפרעה הזאת במסגרת קבוצתית.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בטיפולי שיניים לילדים עד גיל 18

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל