פורסם בראשונה: 08.11.2016
עדכון אחרון: 08.11.2017
  • צוות אתר כללית צוות אתר כללית

המחקרים החדשים של המרכז הרפואי "מאיר"

לקריאה נוחה
בכל שנה מציינים ב"מאיר" את שבוע המחקר, בו מציגים את כל המחקרים והטכנולוגיות המתקדמות שפותחו באותה שנה. השנה התמקדנו וחידשנו, בין היתר, בתחומים הבאים: מדפסות תלת ממד, רפואת ריאות, רפואה מותאמת אישית, בינה מלאכותית, ועוד
שבוע המחקר במאיר 2017

השבוע נפתח שבוע המחקר החמישי במרכז הרפואי "מאיר". מדובר בחגיגה מדעית בה יוצגו מאות עבודות מחקר הנעשות במהלך השנה על־ידי סגל המרכז הרפואי. בסיום השבוע ייבחרו העבודות המצטיינות של בית החולים. הרצאת האורח במושב הפתיחה שהתקיים ביום א' השבוע (5.11), הועברה על־ידי פרופ' רוג'ר דויד קורנברג, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2006, על מחקריו בפענוח הבסיס המולקולרי של שיעתוק גנים.

ואילו עוד חידושים מעניינים מחכים לנו בשבוע המחקר השנה? אז ככה:

העתיד כבר כאן - על שימוש במדפסות תלת ממד בחדרי הניתוח

לאחרונה החלו במרכז הרפואי "מאיר" להשתמש בתוכנת הדפסה מתקדמת בתלת ממד. התוכנה ממירה את המידע והנתונים הרפואיים מתוך צילומי C.T למודל דיגיטלי תלת ממדי בגודל אמיתי, בהתאם לאנטומיה הספציפית של החולה. כך מסוגל הרופא לתכנן ניתוחים מסובכים ולהתאמן לקראתם, כאילו הוא מבצע את הניתוח על החולה עצמו.

ד"ר ברצ'ילון מסביר על הדפסת תלת ממד בניתוחי כתף. הסרטון הוצג אתמול ביום השידורים החיים מחדרי הניתוח במרכז הרפואי "מאיר"

ראיון עם ד"ר וידאל ברצ'ילון, מנהל יחידת כירורגית כתף במרכז הרפואי "מאיר" בנושא מדפסות תלת ממד:

כיצד מתרחש בפועל השימוש במדפסות תלת ממד?
"אם, למשל, מגיע אלי מטופל עם כתף שבורה, צילום ה־CT שלו מוזן לתוך התוכנה. התוכנה "בונה" מודל וירטואלי של האנטומיה של החולה, הנשלח למדפסת תלת ממד. בסוף תהליך של מספר שעות בלבד מוכן מודל הכתף השבורה בצורה מדויקת - בהתאם לאנטומיה הספציפית של החולה ובגודל אמיתי, אחד לאחד", מסביר ד"ר ברצ'ילון.

ומה זה נותן לך?
"ה־CT התלת ממדי בו אנו משתמשים עד היום, מדמה תלת ממד על גבי מסך המחשב. המודל המודפס לעומתו, הוא דגם תלת ממדי של ממש, אותו ניתן לאחוז. המודל המוחשי מאפשר לי, כמנתח, מספר דברים:

ראשית, חשוב לזכור שמעבר לניתוח נמצא מטופל. דגם הכתף עוזר לי מאד בתקשורת עם המטופל. באמצעותו אני יכול להראות למטופל הלכה למעשה כיצד נראה השבר שלו. כאשר אני מחזיק את הדגם המודפס ומזיז את חלקי השבר זה ביחס לזה, ניתן להבין במדויק כיצד יגביל השבר את התנועה היה והמטופל לא ינותח. זו נקודת פתיחה שונה לחלוטין כשאנחנו יחד מתחילים את הדיון באפשרויות הטיפוליות. 

מעבר לכך, הדגם התלת ממדי מסייע לי להבין את הניתוח ולתכנן אותו. כשאני נכנס לחדר הניתוח אני יודע בדיוק מה עומד לפני, ואין לי הפתעות מיותרות. הטכנולוגיה מקצרת את הזמן שבו שוכב המנותח על מיטת חדר הניתוח, את זמן ההרדמה ואת משך הניתוח עצמו. מה שבעבר היה דמיוני עבורנו - היום זו מציאות".

עוד בשבוע המחקר:

לצד סרטו של ד"ר ברצ'ילון, יוצגו לאורחי הכנס סרטים ושידור חי מחדרי הניתוח והפעולות במרכז הרפואי "מאיר", ביניהם:

1. טיפולים מתקדמים ברפואת ריאות - פרופ' דוד שטרית, מנהל מערך הריאות.

MRI FUSION .2 באורולוגיה אונקולוגית - ד"ר איתי שטרנברג, מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית

3. טיפול כירורגי מתקדם, תוך שימוש במערכת זיהוי צבע לבלוטות לימפה בסרטן הרחם - פרופ' עמי פישמן, מנהל אגף נשים ומיילדות, ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגניקולוגיה אונקולוגית

4. ניתוחים אנדוסקופיים של האוזן הפנימית - פרופ' בני נגריס, מנהל מחלקת אא"ג

5. ניתוחי כלי דם ורדיולוגיה פולשנית - ד"ר סימוני פייר, מנהלת היחידה לכירורגיית כלי דם וד"ר יגאל גריטון, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית.

 ד"ר פייר מסבירה על ניתוחי כלי דם ורדיולוגיה פולשנית בחדר הפעולות ההיברידי במרכז הרפואי "מאיר"

רפואה מותאמת אישית, בינה מלאכותית וטכנולוגיות פורצות דרך ב"מאיר"

השנה יעמדו במרכז שבוע המחקר מגוון מחקרים מתחום המחקר הבסיסי באונקולוגיה, בהמטולוגיה ובמקצועות הפנימיים והכירורגיים. זאת ועוד, במהלך השבוע הקרוב יתפסו מקום מרשים בדיון שני תחומים נוספים: נושא הרפואה המותאמת אישית וכן יישומי הבינה המלאכותית ברפואה. כמו כן, נקיים גם סדנה יוצאת דופן המיועדת להדרכת רופאים מכל הארץ בנושא השימוש במדפסות תלת ממד ברפואה.

נוסף על כך, נקיים יום מיוחד שיוקדש לנושא הטכנולוגיות החדשניות פורצות הדרך ב"מאיר", נארח את האיגוד הישראלי למדעי המעבדה וניתן במה נרחבת למחקר מתחום הסיעוד.

מחדשים כל שנה

קצת משבוע המחקר שהיה לנו בשנה שעברה:

מחקר: במה חשוב לעדכן את הרופא המרדים לפני הניתוח של הילד?

כהורים, אתם בטח יודעים או לפחות יכולים לתאר לעצמכם כמה מלחיץ זה ללוות את הילד לניתוח. במחקר שנעשה לאחרונה במרכז הרפואי "מאיר" התגלה כי לשיחה המקדימה של ההורים עם הרופא המרדים לפני הניתוח יש השפעה מכרעת על התנהלות ההרדמה הכללית בזמן הניתוח.

המחקר בדק 200 ילדים מגיל הלידה ועד גיל 18, ומצא כי ב־40% מהמקרים המידע שסיפק ההורה (ללא קשר למידע שנמצא במערכות הממוחשבות) השפיע על הדרך שבה בוצעה ההרדמה.

וזה עוד לא הכל, המחקר גם הוכיח את מה שהיה כנראה ברור לכולנו: ההורים יותר מעודכנים ברוב התסמינים והמחלות הנשימתיות (בעיקר בחורף) של הילדים שלהם מאשר המערכות הממוחשבות שבהן נעזרים הרופאים. הכוונה היא לצינון, נזלת, קוצר נשימה ולמעשה כל המחלות והתסמינים שהתרחשו בזמן שסמוך לניתוח. והרי זה הגיוני, מציין ד"ר דוד הופנשטיין, מנהל היחידה להרדמת ילדים במרכז הרפואי "מאיר" ויוזם המחקר, לא תמיד הולכים עם צינון או נזלת לרופא, ולכן המידע שמספקים ההורים לרופא המרדים הוא כל כך חשוב.

מה חשוב לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה של הילד?
אם הילד סובל מהתופעות הבאות:
1. שיעול
2. צינון
3. נזלת
4. חרחורים
5. נחירות
6. צרידות
7. בנוסף, חשוב לציין גם אם אחד מההורים או שניהם מעשנים.
8. חשוב גם לעדכן אם יש אלרגיה, רגישות לתרופות, מזון או לחומרים אחרים שלא תמיד זוכרים לציין אותם.

הפרעות הנשימה שצוינו למעלה גורמות לנתיבי האוויר של הילד להיות רגישים יותר, מה שעלול לגרום לחסימה של דרכי האוויר במהלך הניתוח או להתקף אסתמה קשה ולהוביל את הילד לטיפול נמרץ.

יחד עם זאת, במחקר התגלה כי לא ניתן להסתמך רק על המידע הנמסר מההורים וכי המערכות הממוחשבות מספקות מידע חשוב על מחלות כרוניות, הפרעות נשימה שההורים לא תמיד יודעים איך קוראים להן ועוד מידע רפואי חשוב שההורים לעיתים שוכחים לספר לרופא.

עוד בשבוע המחקר:

צפייה בניתוחים בשידור חי
אורחי הכנס צפו בשידור חי בניתוחים של פרופ' אהוד אסיה, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי, ושל פרופ' מאיר ניסקה, מנהל המחלקה האורתופדית.

פרופ' ניסקה ביצע ניתוח של שחזור קרע בגיד האכילס וייצור גיד אכילס חדש.

פרופ' אסיה הציג המצאה פורצת דרך שפיתח, המאפשרת להרחיב אישון צר במהלך ניתוחי קטרקט ולהגיע ביתר קלות לכל חלקי העין.

שיטה חדשה להרחבת אישון צר בניתוח קטרקט

הרחבת אישון צר בניתוח קטרקט

פרופ' אסיה מדגים שיטה חדשה שפיתח להרחבת אישון צר בניתוח קטרקט

שיטה חדשנית לאיתור מהיר של זיהומים וחיידקים
כשחולה מתאשפז בבית החולים חשוב מאד לאתר את מקור המחלה או הזיהום. לעיתים, אבחון זריז של סוג הזיהום או החיידק יכול להציל חיים.

הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחולים במצב קריטי. אין זמן להמתין ימים לתרביות ולתוצאות של בדיקות מעבדה, והמרוץ נגד הזמן קובע מי ינצח - הרפואה או החיידק. בשבוע המחקר תוצג שיטה המשלבת מכשור חדש ומאפשרת אבחון מהיר של הווירוס או של החיידק ואיתור הסוג שלו.

מובילים במחקר ב"מאיר": מחקר העוסק בהתאמת הבדיקות הרפואיות למטופל נבחר להוות מודל לבתי חולים אחרים
במרכז הרפואי "מאיר" מנסים לצמצם עד כמה שניתן את כמות הטיפולים והבדיקות המיותרות שמבוצעות למטופלים בבית החולים. אחד הנושאים שמעניינים במיוחד הוא "בחירה מושכלת של בדיקות וטיפולים ברפואה". הכוונה היא לתת את הטיפול המדויק, הנחוץ, והמועיל ביותר למטופל, כזה שלא חוזר על עצמו או שלא מחמיר את מצבו. המטרה היא לקבוע מדדים לטיפולים או לבדיקות הנחוצים ביותר למטופל ולרופאים.

בנוסף, הוצגו גם הנושאים הבאים:

1. איך מאזנים סוכרת אצל קשישים במהלך האשפוז.
2. איך ממשיכים לעשות ספורט גם 10-5 שנים לאחר ניתוח ברכיים של שחזור רצועה צולבת קדמית.
3. סקירה על עתיד הגנטיקה וסיבות לפניות חוזרות של נשים למיון יולדות.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל