פורסם בראשונה: 13.05.2019
עדכון אחרון: 13.05.2019
  • לירון אופק דוד
  • דנה קנרש

אנמיה: הנחיות תזונה

לקריאה נוחה
במקרים רבים נובעת אנמיה מחוסרים תזונתיים בברזל או בוויטמין B12 או בחומצה פולית. לא תמיד ניתן להתגבר על החוסרים האלה רק באמצעות תזונה, ויש צורך להיעזר בתוספים

רקע

אנמיה היא מצב שבו קיים חוסר בתאי דם אדומים או שישנה תכולה נמוכה של המוגלובין בתאי הדם - מה שמביא להספקה ירודה של חמצן לתאי הגוף. ישנם מצבים שונים שעלולים לגרום לאנמיה כמו וסת (שהיא, כמובן, תופעה טבעית), טחורים, מחלות כרוניות שונות, מחלות מעי דלקתיות (כמו קרוהן וקוליטיס כיבית שעלולות לגרום לתת־ספיגה), מחלות גנטיות מסוימות, נטילת תרופות כמו מטפורמין וחוסרים תזונתיים כמו חוסר בברזל או בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

אנמיה בגלל חוסר ברזל

אנמיה שנגרמת בגלל מחסור בברזל נקראת אנמיה מיקרוציטית. הטיפול בה הוא לרוב פרמקולוגי: מתן תוספי ברזל במינון שאותו קובע הרופא המטפל. תזונה עשירה בברזל היא דרך טיפול שמתאימה יותר למניעה ראשונית או לשמירה על רמות תקינות לאחר השלמה פרמקולוגית. כמות הברזל היומית המומלצת היא 40 מיליגרם ביום לתינוקות ולילדים ו־45 מיליגרם ביום לגברים ולנשים (כולל בתקופת ההריון וההנקה).

ברזל מצוי הן במזונות מהחי והן במזונות מהצומח:

• מקורות מהחי: מוצרי בשר כמו בקר, כבש, דגים, הודו ועוף.

• מקורות מהצומח: דגנים המועשרים בברזל, טחינה משומשום מלא, גרעיני דלעת ואבטיח, שקדים, קטניות (שעועית לבנה, עדשים, חומוס), קוואקר, סלרי, משמש מיובש ודבלים (תאנים מיובשות). אכילת דגנים מועשרים בברזל או קטניות יחד עם ירקות ופירות העשירים בוויטמין C מסייעת לספיגת הברזל.

אנמיה בגלל חוסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית

אנמיה בגלל חוסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית נקראת אנמיה מגלובלסטית. השינויים בספירת הדם זהים בשני סוגי המחסור. מחסור בחומצה פולית מתבטא ראשון (מאגרי החומצה הפולית מספיקים ל־2 עד 4 חודשים; מאגרי ה־B12 מספיקים לכמה שנים). תוספת של חומצה פולית בלבד ממסכת מחסור בוויטמין B12, ולכן יש צורך לתת קודם כול תוספת של ויטמין B12 ורק אחר כך תוספת של חומצה פולית.

בחלק מהמקרים מחסור בוויטמין B12 הוא משני לחוסר בחומר המופרש בקיבה ושהכרחי לספיגת הוויטמין במעי (קרוי intrinsic factor).

הטיפול במחסור בוויטמין B12 הוא לרוב מתן תוסף של ויטמין B12 - בדרך כלל טבלייה למציצה מתחת ללשון או בזריקה לשריר. את המינון המדויק קובע הרופא המטפל. התזונה המערבית כוללת בדרך כלל 5 עד 30 מיקרוגרם של ויטמין B12 ביום, ומתוכם נספגים בדרך כלל 1 עד 5 מיקרוגרם ביום. הצריכה היומית המומלצת היא 2.4 עד 2.8 מיקרוגרם. אם בוחרים בטיפול תזונתי באנמיה מהסוג הזה - לאחר בירור מקיף - מומלץ להעשיר את התזונה במזונות המכילים ויטמין B12 כמו בשר ומוצריו, דגים, ביצים ומוצרי חלב.

אשר לאנמיה על רקע מחסור בחומצה פולית - כמות החומצה הפולית המומלצת ביום לגברים ולנשים (גם נשים הרות ומיניקות) היא 400 עד 600 מיקרוגרם ביום. משרד הבריאות מנחה נשים בגיל הפוריות ליטול טבלייה של 400 מיקרוגרם חומצה פולית מדי יום כדי להבטיח את התפתחותו הנאותה של העובר במקרה של כניסה להריון. המינון הזה מבטיח מניעת מומים בתעלות העצביות של העובר ומניעת אנמיה אצל האישה ההרה.

חוסר בחומצה פולית הוא נדיר יחסית בישראל בשל זמינותם הגבוהה של פירות ושל ירקות בתזונה היומית. אלה הם המזונות שמכילים שיעור גבוה של חומצה פולית: ירקות עליים ירוקים כמו חסה, כרוב, תרד וברוקולי, קטניות, דגנים מלאים, פירות הדר ומזונות מועשרים כמו דגני בוקר. עם זאת יש להדגיש כי במקרה של חוסר בחומצה פולית אי־אפשר להסתפק בצריכת מזונות שעשירים בחומצה פולית אלא יש ליטול אותה בטבליות, שכן רק באופן הזה מושגת ספיגה מלאה שלה בגוף.

לירון אופק דוד היא מנהלת היחידה לתזונה במחוז הדרום של כללית ומנהלת השירות המקצועי לתזונה און־ליין ול־DayTwo

דנה קנרש היא דיאטנית קלינית וסגנית מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל