פורסם בראשונה: 23.02.2011
עדכון אחרון: 23.02.2011
  • יעל דרור יעל דרור

נתקעת בדיאטה? אולי כדאי שתעשי בדיקות דם!

לקריאה נוחה
מתי יודעים שיש בעיה? אם שמרת על כל כללי הדיאטה ועדיין לא רואים שינוי במשקל במשך זמן ממושך. מה עושים? בדיקות דם שיבחנו את המדדים המשפיעים על קצב חילוף החומרים, יעילות שריפת שומן, בניית השרירים ואת המצב הבריאותי באופן כללי

​כל מי שעשה דיאטה מכיר את התסריט הבא: מתחילים דיאטה, יורדים במשקל ואז פתאום יש עצירה. המחוג מסרב לרדת למטה, ונתקע עקשן על המשקל. כל הנסיונות לשנות את התפריט, להגביר את הפעילות הגופנית או לגוון אותה נתקלים בחומה בצורה. המשקל לא זז. למה זה קורה?​

כל עצירה מעידה על בעיה?

עצירה בירידה במשקל בזמן דיאטה יכולה להיות דבר תקין ונורמלי המעיד על הקצב הנכון של הגוף לרדת במשקל (ירידה, עצירה ושוב ירידה). החשד שיש בעיה עלול לעלות כאשר העצירה נמשכת זמן ממושך (חודש או יותר) ואתם יודעים שאתם מקפידים על כל הכללים שבתיאוריה היו אמורים לאפשר לכם לרדת במשקל.

ואני לא מדברת על סיבות הגיוניות לכך שאתם לא יורדים יותר במשקל, כמו חטאים עתירי קלוריות או צמצום את הפעילות הגופנית. אם אכן שיניתם את התזונה והפעילות הגופנית, זה יכול להסביר את העצירה, והדרך לחזור חזרה למסלול היא פשוט לשמור היטב על התפריט ולחזור לבצע פעילות גופנית בצורה רצינית.​

מתי זה כן יכול להעיד על בעיה?

החשש לגבי בעיה בריאותית או חסרים תזונתיים העלולים לגרום לבעיה בקצב חילוף החומרים, צריך להתעורר כשאתם שומרים היטב על כל הכללים ועדיין לא רואים שינוי במשקל במשך זמן ארוך.

יכול להיות שהשינוי יהיה איטי, כלומר ירידה ממוצעת של 200-400 גרם בשבוע, אך כל עוד יש מגמה קבועה של ירידה במשקל, זה תקין ורק צריך למצוא מדוע החסר הקלורי היומי איננו כה משמעותי, שגורם לגוף לרדת לאט. או שאולי זה קצב הירידה הטבעי של הגוף וצריך לקבל את זה ופשוט להמשיך לשמור.

שינויים קלים במשקל עדיין לא מעידים על בעיה בריאותית. החשש לבעיה בריאותית או תזונתית הוא כבר דבר אחר ודורש בירור יותר מקיף.

השלב הראשון הוא לבצע בדיקות דם המתמקדות בארבעה מדדים שיכולים להשפיע מאוד על קצב חילוף החומרים, יעילות שריפת שומן, בניית השרירים ובכלל על המצב הבריאותי.

מהן בדיקות הדם שכדאי לבצע כשהמשקל תקוע לאורך זמן?​

TSH - בלוטת התריס

מדובר על בדיקה שמטרתה לבחון את קצב הפעילות של בלוטת התירס (המגן). בלוטה זו ממוקמת באזור הצוואר מתחת לסנטר. תפקידה של הבלוטה הוא לשלוט/לווסת את חילוף החומרים בגוף.

סליחה, הסבר בבקשה.

ה־TSH הוא בפועל הורמון המופרש מבלוטה במוח שמבקרת את פעילות בלוטת התריס. כאשר הבלוטה עובדת לאט מדי, כל חילוף החומרים ושריפת הקלוריות בגוף יהיה איטי מדי והערך של ה־TSH יהיה גבוה. כאשר הבלוטה עובדת מהר מדי, הערך של ה־TSH בבדיקות הדם יהיה נמוך מדי.​

כלומר, הערך של ה־TSH הינו הפוך לפעילות הבלוטה.​

מה קורה כשסובלים מפעילות נמוכה של בלוטת התריס?

תופעות לוואי כמו: עצירות ובעיות במערכת העיכול, עור יבש, נשירת שיער, מצב רוח ירוד ועד דיכאון, עייפות ועוד.

במחקר (לחץ/י כאן לקריאת המחקר) שהתפרסם בשנת 2008 השתתפו 2407 אנשים שלא קיבלו טיפול תרופתי לבלוטת התריס. המחקר נמשך כשלוש וחצי שנים, ובו בדקו החוקרים את הקשר בין משקל המשתתפים לבין ריכוז ה־TSH בדם.

בתחילת המחקר נכללו משתתפים שערכי ה־TSH שלהם היו בטווח הייחוס התקין mu/l 0.5-5.0, ובסוף המחקר נכללו כל המשתתפים שערכי ה־TSH שלהם mu/l 0.5-10.0 (כלומר, גם אנשים שהערכים שלהם יצאו כבר מהטווח התקין אך עדיין לא קבלו טיפול תרופתי לאיזון תפקוד הבלוטה).​

מה היו תוצאות המחקר?

התברר שעלייה בריכוז ה־TSH השפיעה באופן מובהק על משקל הגוף בקרב גברים ונשים. בנשים, ככל שריכוז ה־TSH עלה, חלה עלייה מובהקת של 0.5-2.3 קילוגרמים במשקל. גם בקרב הגברים חלה עלייה דומה במשקל של 0.4-1.3 קילוגרמים כאשר חלה עלייה בריכוז ה־TSH.​

כלומר?

לפי מסקנות המחקר, תפקוד בלוטת התריס (כפי שהוערך על פי רמות ריכוז ה־TSH בדם) בטווח ערכי הייחוס, משפיע על משקל הגוף בשני המינים. ממצאי מחקר מעלים את האפשרות שגם עלייה מתונה בריכוז ה־TSH בדם בתוך טווח ערכי הייחוס התקין עלול להיות קשור בעליית משקל.​

ויטמין D

ויטמין D נוצר ברובו בעת חשיפה לשמש (קרני UV). כמות מועטה (כ־10% בלבד) מתקבלת מהמזון שאנו אוכלים. בעיקר מזונות שמנים מן החי כמו ביצים, שמנת, חמאה, דגים שמנים, חלב שמן. ויטמין D חשוב מאוד לבניית העצמות, תפקוד מערכת החיסון, מניעה של סוגים שונים של סרטן, הורדת הסיכון לסוכרת ומחלות לב. ​

נשמע רציני.

כן, מחקרים בשנים האחרונות הראו כי חוסר ויטמין D גורם להרס חלק מסיבי השרירים. הכוונה היא לסיבי הכוח (סיבים לבנים) החשובים מאוד לשמירה על שיווי משקל ומניעת פציעות חמורות (שברים) בעת נפילות. ויש עוד תופעות לוואי.​

מהן תופעות הלוואי הנוספות?

חוסר ויטמין D עלול לגרום לחולשה כללית, לבעיות יציבות ושיווי משקל, לסיכון מוגבר למחלות בגלל ירידה בתפקוד מערכת החיסון,ל אוסטיאופורוזיס ועוד. 

מחקר שהתפרסם בינואר 2010 (לחץ/י כאן לקריאת המחקר) הראה כי קיים קשר בין צבירת שומן בגוף לבין חוסר ויטמין D. תוצאת המחקר הראו כי לאנשים הסובלים מחוסר ויטמין D יש סיכוי של פי שלושה יותר לסבול מהשמנה ביטנית (היקף מותניים רחב מהנורמה). כלומר, חוסר ויטמין D​ פוגע במקביל ביכולת לבנות שרירים ואף מעלה צבירת שומן בכל הגוף ובמיוחד באוזר הבטן. 

בעבר חשבו שמכיוון שאנו גרים בארץ בה שטופת שמש כמעט כל השנה, לא צריכה להיות בעיה של חוסר ויטמין D. עם זאת, בשנים האחרונות התגלה כי גם בישראל יש חסר גבוה מאוד של ויטמין D בקרב כלל האוכלוסייה, במיוחד בקרב קשישים, חולים כרוניים, חרדים, בדואים, ילדים ועובדי משרדים. ​

ואיך בודקים אם חסר ויטמין D?

ניתן לבדוק את ערכי הוויטמין D בבדיקת דם פשוטה. ​

ויטמין B12

ויטמין B12 ​הוא ויטמין חשוב מאוד המשפיע על תפקוד המוח, מערכת העצבים ועל בניית ההמוגלובין המוביל חמצן לכל רקמות הגוף. בנוסף לכך, לוויטמין B12 יש תפקיד מפתח בתהליך שריפת השומן וחוסר שלו יגרום לפגיעה ביעילות פירוק חומצות השומן.​

מהן תופעות הלוואי הנוספות כשיש חוסר B12?

חולשה, עייפות, תחושת נמלול בקצות הגפיים (ידיים ורגליים), בעיות בזיכרון, בריכוז ובחשיבה (יכול להשפיע על ציונים בלימודים), נשירת שיער, שינויי מצב רוח, קושי בהתאוששות אחרי אימונים, תחושה שהשרירים כבדים בזמן הספורט ולאחריו, יכול להיות מלווה בדופק גבוה בזמן הפעילות.​

באילו מזונות קיים הוויטמין?

בעיקר במזון מן החי ובמיוחד בבשר בקר ואיברים פנימיים (למשל כבד).

כמות נמוכה בלבד של הוויטמין תהיה בביצה, עוף, הודו, דגים, חלב ומוצריו. מזון מן הצומח איננו נחשב למקור טוב לוויטמין זה, ולכן צמחונים ואנשים הנמנעים ממבשר בקר, עלולים להיות בסיכון גבוה לחוסר של הוויטמין.

עם זאת, חסר של הוויטמין לא מתרחש תוך חודש או חודשיים כאשר מורידים את כמות הבשר בתפריט. בדרך כלל מדובר על תקופה של שנים (בין ארבע לחמש שנים) עד שנוצר חסר של הוויטמין כאשר התזונה דלה בו. בנוסף, עלול להיות קושי בספיגת הוויטמין בגוף בשל סיבות גנטיות משפחתיות.

מחקר שנערך באחד מבתי החולים בארץ והתפרסם בשנת 2001 (לחץ/י כאן ​של המחקר) מצא כי בקרב הישראלים מכל העדות (אשכנזים, מרוקאים, טוניסאים, עיראקיים, תימנים ועוד) יש חוסר B12 גדול מאוד (22-23 אחוזים) בהשוואה למצב בעולם (12-14 אחוזים בלבד). 

הסיבות לכך יכולות להיות בשל בעיות ספיגה העוברות במשפחות ואף בשל ערכים יחסית נמוכים של ויטמין B12 בבשר בישראל בהשוואה לכלל העולם (בשל השחיטה הכשרה המחייבת ניקוז מרבי של הדם מן הבשר). גם תרופות למניעת צרבות המשנות את חומציות הקיבה יפגעו בספיגת הוויטמין ואף שינויים עם הגיל הגורמים לשינויים בחומציות הקיבה (מעל גיל 50) יפגעו מספיגת הוויטמין בגוף.

מכאן, שחסר של הוויטמין הנובע מבעית ספיגה גנטית, שינויים של התפריט לאורך שנים והימנעות מבשר, נטילה של תרופות מסוימות ואף שינויים טבעיים של הגיל, יכולים לגרום להיווצרות חסר של הוויטמין שעלול לגרום לפגיעה ביעילות שריפת השומן בגוף.​

טריגליצרידים (TG) - שומני דם

שומנים בדם היא בדיקה דם חשובה מאוד. למרות שמדובר בבדיקה של השומנים בדם, היא מעידה באופן ישיר דווקא על אכילה מופרזת של סוכרים ופחמימות פשוטות. אין הכוונה בבדיקה למדוד את "מאגרי השומן", אלא את כמות השומן הנמצאת ברגע נתון בתוך נוזל הדם.

שומן זה נוצר ברובו בשל אכילה או שתייה מופרזת בבת אחת של סוכרים פשוטים, ההופכים במהרה בכבד לשומן ויוצאים חזרה לזרם הדם בדרכם להיאגר ברקמות הגוף.

ערך גבוה של TG בבדיקת דם (מעל 150) יכול להעיד על כך שאולי אנו אוכלים תפריט דל קלוריות, אך הוא איננו דל מספיק בפחמימות, ובמיוחד פחמימות פשוטות כמו מיצים (גם מיץ פרי וגם מיץ תוסס אחר ממותק), פירות, ממתקים, לחמים מקמח לבן, עוגות, עוגיות, סוכריות וכו'.  ​

מה צריך לעשות? מה לשנות בדיאטה?

לעבור לאכילה של פחמימות מורכבות כמו אורז מלא, לחם מלא, פסטה מלאה, דגני בוקר מלאים עשירים בסיבים תזונתיים, הרבה ירקות עם הקליפה, להפחית מאוד את הפחמימות הפשוטות בתפריט.

כמו כן, לשים לב לכמות של הפחמימות האוכלים בכל ארוחה ולהימנע ממצב בו אוכלים כמות גדולה מדי של פחמימות גם אם הן מורכבות. ההמלצה היא לאוכל מנה עד שתיים של פחמימה בכל ארוחה (מנת פחמימה = 75 קלוריות ו־15 גרם פחמימות) וליצור סדר יום של יותר ארוחות קטנות ולא מנה או שתיים גדולות ביום.

בנוסף כדאי להימנע לחלוטין משתייה של מיצים מתוקים ואלכוהול. לגבי הפירות - רק שתי מנות פרי ביום ולא אחד אחרי השני.​

על מה זה עוד יכול להעיד? מה עוד צריך לבדוק?

כאשר יש רמה גבוהה של TG בדם חשוב לבדוק גם את בלוטת התריס (TSH) כיוון שפעמים רבות, האטת הפעילות של הבלוטה, תגרום ישירות לעלייה בייצור ה־TG בדם. בנוסף צריך לעשות בירור הורמונלי כי גם שינויים בהורמוני המין (ואף גלולות למניעת הריון) יכולים לעיתים לגרום לעליה ביצור ה־TG. כמו כן לבצע בדיקת דם של תפקודי הכבד (אנזימי הכבד) על מנת לבדוק האם אין התחלה של "כבד שומני".

יעל דרור היא דיאטנית קלינית וספורט בקבוצת כללית. היא האשה שמאחורי ערוץ תזונת כושר והיא גם מנהלת הפורום כושר ותזונת כושר ב"20 פלוס"

ייעוץ מקצועי: ד"ר דנה פלורנטין

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל