פורסם בראשונה: 14.06.2010
עדכון אחרון: 31.05.2011
  • קטי קמחי קטי קמחי

זוגיות: למה אנחנו רוצים לשנות את בני הזוג שלנו?

לקריאה נוחה
עם יד על הלב, כמה פעמים רצית לשנות את החצי השני שלך? מתי ההרגלים של האהבה הגדולה שלך עיצבנו אותך או הפריעו לך - למשל, הלבוש או ההתנהגות או אופן הדיבור ליד אנשים אחרים? זה קורה הרבה? לא נורא, אתם לא לבד. למה זה קורה לנו ומה זה אומר עלינו?
בחור ובחורה מניחים יד על הסנטר ומביטים לכיוונים מנוגדים

ההנחה היא שבדרך כלל אלו הן הנשים שמנסות לשנות את הגברים שאיתן, אבל כמו הרבה דברים, גם פה מדובר בעניין נטול מגדר רשמי. כולם מנסים לכוונן את כולם ובעצם, ככה זה בתוך זוגיות, כולנו זזים קצת, לפעמים מרצון ולפעמים כפשרה.

מאיפה הבאתי את זה, אתם שואלים את עצמכם? ובכן, יכול להיות שלא הייתי חושבת על זה בכלל, אלמלא תומר צץ לי בצ'אט לאחרונה. על מה דיברנו? תקראו בעצמכם.

אני: מה העניינים? מלא זמן...

תומר: היה יכול להיות יותר טוב.

אני: מה קורה, אתה עוד עם ההיא, החמודה?

תומר: לא ממש.

אני: ???

תומר: נפרדנו כידידים.

אני: מה הפעם?

תומר: ההרגשה היתה שמנסים לשנות אותי, וזה לא עובד לי.

אני: כולם מנסים לשנות את כולם, תמיד, לא?

תומר: אני חולק עלייך. מסקירה שעשיתי למערכות היחסים שלי הסתבר שאלה ששרדו היו ללא נסיונות שינויים. בנות (ובנים) שמקבלים אותי בדיוק איך שאני.

אני: ‫טוב, אולי הגזמתי, אבל, אני מוכרחה להודות שהקשר שלי ושל א' לא היה עובד אם הוא לא היה זז לקראתי ואני לקראתו. פשוט, לא קוראים לזה ניסיון לשנות אלא אהבה. ‫אני מקבלת אותו כמו שהוא והוא אותי. ‫ובכל זאת, חייבים לזוז קצת.

תומר: אבל התנאי הבסיסי הוא קודם כל קבלה של מי שאני.

אני: חומר למחשבה. ‫בדיוק חיפשתי נושאים לכתבות...

תומר: אז הנה לך נושא. אני לא מבין למה נשים מנסות לשנות את מושא אהבתן כשהן מתאהבות במישהו. הרי אנחנו מתאהבים במשהו טהור ואמיתי ומיד מנסים לשנות אותו.

אני: נכון.

תומר: זה הובן לי כשתהיתי על המשמעות שיש לחברים בשבילי. ופתאום זה היכה בי. כמה נוח לי עם אותם  אנשים למרות השוני העצום בינינו.

אני: אבל זה שונה כשמדובר בחברים. ‫עם חברים לא צריך לחיות 24 שעות ביממה, לעשות חשבון משותף וילדים. חוץ מזה שחברים הם גברים.

תומר: לא מסכים. את חברה שלי גם.

אני: נכון, ‫אבל אם היינו חיים יחד ‫אני מאמינה שהיית מוצא בי כמה דברים שהיית שמח לשנות.

תומר: בטוח.

אני: ואם אני הייתי מאוהבת בך הייתי מנסה לשנות אותם בשבילך.

תומר: אבל הייתי רוצה להאמין על עצמי שאנסה באופן מודע לראות קודם כל את מי שפגשתי ולקבל אותה, ומשם אשתנה למענה והיא למעני וזה לא תנאי הכרחי.

אני: ‫לא, אבל זאת החוכמה במערכת יחסים: להשתלב ולא להתערבב.

תומר: כן. לקבל חיים אחד לצד השני ולא אחד שאושרו תלוי בטיבו של השני.

אני: ‫נכון.

תומר: זה ההבדל בין לראות את החיובי שבשני קודם כל ולא את הטעון תיקון.

זוגיות היא כמו בית. רוצים לשפץ?

אז אחרי שתומר ואני סיימנו את השיחה שלנו תהיתי ארוכות בעניין. למה מיד אחרי שמצאנו מישהו אנחנו מתעסקים בלשנות אותו? האם הוא באמת יהיה מושלם אם יפסיק לנעול סנדלים וישנה תספורת? ועד כמה באמת משמעותית לי העובדה שהיא מדברת שלוש פעמים ביום עם החברה הטובה שלה? 

הרצון "לעגל את הפינות" אצל האחר הוא משמעותי אצל כולנו. רובנו מאמינים באמת ובתמים שאם הרגלים או התנהגויות מסוימות ישתנו אצל הזולת, החיים שלנו יהיו טובים יותר.

אבל, העניין המרכזי פה הוא לא מה לא בסדר אצל השני, אלא למה זה בעצם מפריע לי כל כך. האם באמת חיי יהפכו טובים יותר אם הגבר שלי יפסיק לדבר בצורה מסוימת אל הפקידה בבנק? או שאולי, חיי יהפכו טובים יותר אם דרך הדיבור שלו אל הפקידה תעצבן אותי פחות?

נכון, ישנם הרגלים מסוימים אצל האחר שיכולים להפוך את חיינו לפשוטים או נעימים יותר. בכל זאת, הרי אנחנו נמצאים יחד שעות רבות ביום, חולקים בית, מיטה ואלפי פרטים קטנים מתערבבים בינינו מדי יום, אבל החלק הזה שלנו שרוצה לשנות אותו למען הרווחה האישית שלנו, יש להודות, הוא קצת קטנוני.

נניח שקניתם בית. שקלתם ארוכות את הסגנון, השכונה ומספר החדרים, חשבתם על הקומה הנכונה והעלויות אבל אז לא נשאר תקציב להחליף את הכיור המיושן שבאמבטיה.

מה הייתם עושים? יש כאלה שבימים הראשונים מצחצחים שיניים בזעזוע, אבל בהמשך מתרגלים ושוכחים מכל העניין ויש כאלה שלא ינוחו עד שימצאו תקציב להחלפת הכיור המכוער. בחנו את עצמכם: למי אתם דומים יותר?

זוגיות היא כמו הבית שתמיד חלמתם עליו. ההתאהבות באחר מונחית בכך שבאופן בסיסי מצאתם את מי שמתאים לכם בדיוק: הבסיס, האופי מתחבר למקומות הנכונים אצלכם ומשם כל מה שאפשר לעשות זה לעוף לעתיד משותף.

אבל לעתים אנחנו מתרגלים מהר מאוד לכל הטוב שטומן בחובו העתיד הזה, ומתחילים לתהות אם אנחנו באמת יכולים לחיות כל חיינו עם כיור משונה שכזה (שעכשיו, כשמתקרבים אליו, שמים לב שגם הברז שלו לא משהו).

אז מה עושים?

הסקסולוגית שרי לביא: "באהבה בוגרת ומודעת, אפשר לשנות ולעדן את ההתנהגות למען בן או בת הזוג, אבל אני לא חושבת שניתן לשנות את הבסיס, את האופי. הרי מה שחיבר אותנו מלכתחילה הוא הבסיס של אותו אדם, האופי שלו. אהבה מודעת עניינה היכולת לראות את האחר ולהבין שההתנהגויות שלו, מטרתן לא להרגיז באופן אישי".

מה זה אומר? שכמו הבית בו בחרתם, גם האדם שהתאהבתם בו לא ישתנה. אבל זה לא אומר שלנצח תיאלצו לבלוע התנהגויות או הרגלים שלא נעימים לכם. במקרה של הצורך לשנות את בן או בת הזוג יש שני מקומות חשובים שיש לשים לב אליהם: הצד שלכם והצד שמנגד.

איך לשנות את בן או בת הזוג שלי?

חשוב מאוד שהצד שמבקש שינוי יתחיל "להתעמל", כלומר להגמיש ולהגדיל את שריר הסבלנות וההכלה כלפי בן הזוג. "חשוב ללמוד להיות מקבלים ומכילים יותר ולקוות שבן או בת הזוג יעשו כלפינו את אותו הדבר ולא יקצצו לנו את הכנפיים", אומרת שרי לביא. "יש המון דרכים לנהל בית ואין נכון או לא נכון, כל אחד בא עם הרגלים ותפיסות משלו וחייבים לגלות גמישות כדי לחיות יחד. היכולת להגמיש את השריר הזה זו עבודה שאדם עושה עם עצמו, אם מבחינה נפשית ואם מבחינה רוחנית. וכשאנו מצליחים - התחושה של היכולת להכיל היא מאוד נעימה ומתגמלת. חשוב לזכור שבסופו של דבר - זה תלוי רק בנו". 

איך עושים את זה?

קודם כל לזכור שזה האדם בו בחרתם, והיו לכם סיבות מצוינות לבחור בו. אבל כמו שזוגות רבים מגלים אחרי ירח הדבש, זוגיות היא עניין מורכב המחייב כוחות נפש רבים וסובלנות לשונות של האחר.

נכון, אתם לא אמורים לסבול מהרגלים, התמכרויות או התנהגויות שמפריעות לכם מאוד אבל אתם כן יכולים לבחור ולסנן את אלה שמפריעות לכם ביותר ולהתמקד בהן.

אפשר דוגמה?

כן. למשל: האשה שאיתכם מעשנת, נוהגת איום ונורא, מדברת שעות בטלפון, בשלנית בינונית ובעלת צחוק קולני במיוחד. אם תבחרו להתעצבן מכל אלה ביחד רוב הסיכויים שהזוגיות שלכם לא תחזיק עוד שנים רבות אבל אם תנסו לבחור שניים או שלושה דברים שמפריעים לכם במיוחד ולנסות להתמקד בהם, יש סיכוי שתצליחו.

שרי לביא מוסיפה: "יש דברים שאנחנו מסוגלים להכיל ויש דברים שלא ובכל נקודה או צומת אנחנו יכולים לבחור איך להתמודד עם הדברים".

שימו לב מה קשור לבסיס ההתנהגותי של האחר, ומה מושרש אצלו פחות, מה משפיע ישירות עליכם ומה רק בעקיפין, ולכו רק על מה שבאמת אקוטי מבחינתכם. את היתר שחררו בשלב הזה.

מה לעשות אם בן או בת הזוג שלי מנסה לשנות אותי?

אם אתה בצד שחש שמנסים לשנות אותו, נחזור ונאמר שזוגיות בוגרת היא היכולת לתקשר. קל להתבצר בעמדה שלכם מאחורי התווית של "כזה אני", או "כזאת אני", אבל אם חשובה לכם טובת האחר - הקשיבו לו. אולי מדובר במשהו קטן בעזרתו תוכלו לבוא לקראת השני. אולי יש פתרון ביניים או דרך אמצע שתשאיר את שניכם מרוצים?

נסו לזכור את הפעמים בהם הייתם אתם בצד השני ובדקו האם מדובר ב"עיגול פינות" מבחינתכם או ב"ויתור עקרוני" ודברו על זה. אפשרו לעצמכם לדבוק בהתנהגויות שמבחינתכם מושרשות ב"אני" שלכם, אבל נסו לשחרר הרגלים קטנים שעלולים להפריע לאחר. זכרו תמיד שמדובר בנגזרות שנובעות מהדבר לו ייחלתם כל כך - זוגיות ואהבה - ואל תמעיטו בערכו של שלום בית. לא מצליחים? תמיד אפשר לפנות לטיפול זוגי.

דבר הסקסולוגית (לסיום):
הבחירה שלנו בבן או בבת הזוג שלנו איננה מקרית. מה מסתתר מאחוריה?

"מאחורי המשיכה הפיזית והרגשית כלפי בן או בת הזוג, מונח צורך בסיסי ולא מודע", אומרת שרי לביא. "במקרה הטוב הצורך הוא לרפא את פצעי הילדות שלנו, ובמקרה הפחות טוב, אך השכיח יותר - הצורך הוא לשחזר אותם...

"כולנו מגיעים לקשר עם מטען משלנו והיסטוריה שיכולה להיות מורכבת יותר או מורכבת פחות. במסגרת של יחסים זוגיים עולים וצפים רגשות וזכרונות שחשבנו שכבר שכחנו, ואנו מתפלאים בכל פעם מחדש איך בני הזוג שלנו יודעים ללחוץ לנו בדיוק על הכפתורים הנכונים ולהפעיל אצלנו רגשות לא פשוטים.

"במסגרת של יחסים זוגיים לא מודעים – ימצאו בני הזוג את עצמם במעגל הרסני בו הם דורכים שוב ושוב האחד על הנקודות הכואבות של השני ומפעילים את בני זוגם באופן הרסני. במצב כזה הסבלנות שלנו כלפי התנהגויות מסוימות של בני הזוג היא נמוכה מאוד. אנו מתרגזים בקלות, מעוניינים לשנות את בן או בת הזוג ולהתאים את התנהגותם לעצמנו, ואז אנו מתפלאים בכל פעם מחדש שזה לא ממש הולך...

"אך כאשר אנו הופכים להיות מודעים לעצמנו ומסוגלים לראות את בן או בת הזוג שלנו כאדם שלם, שגם לו יש היסטוריה משלו, צרכים משלו ונקודות רגישות שהן שלו – אנו מסוגלים לגלות כלפיו יותר חמלה, להפסיק לרצות לשנות אותו (משום שאנו יודעים לזהות שההתנהגויות שלו, גם אם אינן מוצאות חן בעינינו – הן חלק ממנו ומטרתן אינה לעצבן אותנו באופן אישי).

"אנו מסוגלים לגלות יותר סבלנות ואורך רוח ולא להתפוצץ  - ובכך ליצור ואף ולשמר אווירה תומכת ומקבלת. היכולת שלנו להיות אמפתיים, סבלניים וחומלים כלפי בן או בת הזוג שלנו, היא חוויה של גדילה וצמיחה ורווחיה באים לידי ביטוי הן בזוגיות מכבדת וטובה יותר והן בתחושה אישית של סיפוק ושלמות".​

קטי קמחי היא כתבת הסקס והזוגיות של " 20 פלוס"

שרי לביא היא סקסולוגית ונמנית עם מנהלי פורום הסקס הגדול של מגזין "20 פלוס" באתר הכללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל