פורסם בראשונה: 24.11.2010
עדכון אחרון: 24.11.2010
  • דוקטור ירון בוקר ד"ר ירון בוקר

כואב לך? אולי יש לך וסטיבוליטיס

לקריאה נוחה
וסטיבוליטיס היא דלקת באזור שבין הפות לפתח הנרתיק והיא מטרידה בעיקר נשים צעירות. היא מתאפיינת בתחושת כאב או צריבה עזה בניסיון חדירה במהלך יחסי מין, אך גם בניסיון להחדרת טמפון
בחורה בחולצה אדומה ועץ ברקע

וסטיבוליטיס או וולודינה (בעברית, דלקת מבוא העריה) היא רגישות יתר בעור הווסטיבולום (האזור שבין הפות לפתח הנרתיק). מדובר בתופעה מאוד שכיחה והיא אחד הגורמים המשמעותיים לכאבים בעת קיום יחסי מין.

וסטיבוליטיס נפוצה בעיקר בקרב נשים צעירות בשנים הראשונות לחיי המין שלהן. התלונה האופיינית היא תחושת כאב או צריבה עזה בנסיון חדירה במהלך יחסי מין, אך גם בניסיון להחדרת טמפון או בבדיקה גינקולוגית.

הסיומת "טיס" קשורה בדרך כלל לתהליך של דלקת. כאן מדובר בתגובה דלקתית בגוף. כלומר, לא בתהליך זיהומי הנוצר כתוצאה מפעילותו של חיידק או נגיף, אלא בתגובה של הגוף כנגד גורם חיצוני לא לגמרי ידוע. נראה שהאבחנה וסטיבוליטיס היא מעין שק גדול הכולל בתוכו מספר תת אבחנות.

כיצד מאבחנים וסטיבוליטיס?

הסינדרום תואר לראשונה רק בשנת 1984 כחלק מהאבחנה של וולודיניה (כאב בפות). הקריטריונים הראשוניים לאבחנה נקבעו בשנת 1987 על ידי ד"ר פרידריך שתאר את הסינדרום. שלושת הקריטריונים של פרידריך לאבחון וסטיבוליטיס הם:

• כאב חזק במגע בווסטיבולום או בנסיון חדירה לנרתיק.
• רגישות בלחץ על הווסטיבולום.
• בבדיקה רואים בווסטיבולום אריתמה ובצקת.

ישנה חשיבות רבה ללקיחת אנמנזה (קבלת מידע מהאישה המטופלת על תחושותיה והיסטוריה הרפואית שלה), כי חלק חשוב מהאבחנה הוא תאור התלונות. בנוסף חשוב להיבדק אצל  גינקולוג מומחה בטיפול מיני או במחלות העריה. האבחנה היא פשוטה בעבור המומחים, אך רופאים שאינם מיומנים בסינדרום הזה יכולים בקלות לפספס את האבחנה.

האם וסטיבוליטיס היא תופעה נפוצה?

שכיחות המחלה אינה ידועה אך ההערכות הן שבין 10 ל־20 אחוזים מהנשים יסבלו מווסטיבוליטיס בשלב כלשהו של חייהן. הבעיה שכיחה כאמור בנשים צעירות בתחילת חיי המין שלהן ובעיקר בנשים שנוטלות גלולות למניעת הריון (אם כי הקשר לגלולות לא הוכח מדעית). ישנה טענה לא מוכחת שהתופעות חולפות לאחר הלידה הראשונה.

מה גורם לתסמונת וסטיבוליטיס?

הגורם לבעיה אינו ידוע בברור. בעבר חשבו שזה קשור להפרעות נפשיות או לשקיעת מלחי אוקסלאט ברקמה. יש גם מחשבות שהגורם הוא גנטי או אולי הורמונלי. עם זאת ברור שהבסיס העיקרי לסימפטומים קשור בהפעלת מערכת הכאב, הקשורה לתהליך דלקתי עצבי מקומי וכן לסף רגישות עצבית נמוך.

מהם שלבי המחלה?

לא מדובר במחלה, אלא בסינדרום או במצב. בשלב הראשוני ישנו כאב הנגרם מגירוי עצבים ספציפיים מקומיים. בהמשך, בשלב הכרוני של הסינדרום, הכאב הוא נוירופטי ומופעל על ידי מרכזי כאב במערכת העצבים המרכזית. אחד המרכיבים העיקריים של הסינדרום הוא כיווץ שרירים דפנסיבי, הגורם למיאלגיה (כאב שרירים) קשה ובעקבות כך לבעיות בתפקוד המיני.

מה יכול להחמיר את הבעיה?

הסימפטומים מוחמרים עקב תהליכים שונים. למשל, זיהום בפות או בנרתיק כגון זיהומים נרתיקיים חוזרים (בדרך כלל קנדידה כרונית אך לעתים גם זיהומים חיידקיים או נגיפייים). גם דלקות חוזרות בדרכי השתן מחמירות את התופעה וכנראה שיש השפעה גם לשינויים הורמונליים, כמו בתקופת ההריון או בעת שימוש בגלולות למניעת הריון. גם חשיפה לכימיקלים ואלרגנים מקומיים יכולה להחמיר את המצב. הטריגר להפעלה הוא בסופו של דבר נסיון חדירה לנרתיק.

מהם סיבוכי הווסטיבוליטיס?

• וגיניזמוס (כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק עקב חשש מכאב).
• ירידה משנית בחשק המיני אצל האישה.
דיכאון וחרדה שהם משניים להשלכות המיניות והזוגיות.
• הפרעה בתפקוד המיני אצל בן הזוג (בעיקר הפרעה בזקפה עקב החשש להכאיב לבת זוגו).
• חוסר חיי מין סדירים ומהנים.

איך מטפלים בווסטיבוליטיס?

מכיוון שהגורם לווסטיבוליטיס אינו ידוע ויש תאוריות רבות בנושא, גם סוגי הטיפולים הם מרובים. חשוב לתפור לכל אישה את הטיפול המתאים לה מתוך מגוון הטיפולים שנזכיר. השלב הראשון בטיפול הוא פתרון בעית הכאב והשלב השני הוא הניסיון לשפר את חיי המין.

1. מניעת החמרת הבעיה
שימוש בתחתוני כותנה, שימוש בסבונים היפואלרגניים , מניעת שימוש בתחתוניות המכילות בשמים, הפסקה בנטילת גלולות למניעת הריון.

2. טיפול מקומי
טיפול במשחות המכילות סטרואידים, אנטי חידקיים, אנטי פטרייתיים , חומרים נוגדי כאב כגון גבפנטין.

3. טיפול בכאב
הזרקת אינטרפרון מקומי, תרופות (בעיקר אנטידפרסנטיים-טריציקליים.

4. פיזיותרפיה לרצפת האגן
מטרתה היא הורדת הטונוס העצבי הגבוה ולימוד האשה לשלוט על שרירי האגן ע"י כיווץ והרפיה לפי רצונה. לעיתים יש שמוש בביופידבק.

5. טיפול פסיכוסקסואלי
זהו מרכיב חשוב בטיפול. בעבר חשבו שחלק מהאטיולוגיה הוא פסיכולוגי. כיום מקובל שהחלק הפסיכולוגי הוא משני לכאבים. ברוב המקרים ישולב טיפול מיני־קוגניטיבי ועדיף טיפול מיני זוגי. חשוב מאוד לשלב את בן הזוג בטיפול, מכיוון שגם הוא סובל עקב הכאב שהוא "גורם" לבת זוגו. במקרים קשים במיוחד ישולב גם טיפול פסיכותרפי.

6. טיפולי רפואה משלימה
רוב הטיפולים לא הוכחו מדעית, אך לחלק מהם יש הצלחות בשטח. מדובר בעיקר בדיקור סיני, אוסטאופטיה, הומאופטיה, בטיפול נטורופטי ועוד.

7. טיפול ניתוחי
כריתת מוקוזת הווסטיבולום (וסטיבולקטומיה). מדובר בטיפול עם אחוזי הצלחה גבוהים, אך הוא שנוי במחלוקת, כיוון שהניתוח יכול לגרום לפיברוזיס מקומי משני ועקב כך להחמרת הסימפטומים.  מדובר גם בניתוח באזור הגניטליה אצל בחורה צעירה בתחילת חיי המין שלה ולכך יש השלכות פסיכוסקסואליות משמעותיות ביותר. ברוב המרכזים מקובל לבצע וסטיבולקטומיה, רק כשהטיפולים האחרים לא הצליחו.

ד"ר ירון בוקר הוא רופא נשים וסקסלוג בקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל