פורסם בראשונה: 16.03.2015
עדכון אחרון: 16.03.2015
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

איך להתמודד עם זוגות שעושים סצנות?

לקריאה נוחה
אחד מהם או שניהם חברים טובים שלך, אבל כמעט כל ערב איתם נגמר במבוכה נוראית, שלך. הם פשוט לא מסוגלים להנמיך את הקול ולהפסיק להתכתש עד שאת או אתה מתחבאים מתחת לשטיח. האם כדאי להתערב, ומה זה אומר על הזוגיות והאהבה שלהם?
מדריך על זוגות שעושים סצנות, שירותי בריאות כללית

בקיצור

1.

לבלות עם זוג שעושה סצנות ומתכתש לפני כולם זה לא נעים. לא לזוג, ולא לחברים שלו. בן הזוג שעליו מתפרצים יכול להרגיש מוקטן ומובך מאוד.

2.

בתור חברים כדאי לרוב שלא תנקטו צד ולא תתערבו, אלא אם כן אתם חברים ממש קרובים שמכירים את התמונה השלמה.

3.

כבני זוג, אפשר ורצוי לעצור ריב פומבי כשהוא עוד קטן, ואפילו לנסות למנוע אותו מראש ולהבהיר שלעשות את זה לפני כולם זה לא לעניין.

​הייתם שם, ברור שהייתם שם. גם אם עשיתם כל מאמץ כדי להיכנס מתחת לשולחן מרוב מבוכה, לא יכולתם להתעלם מה​ם: בני הזוג שאחד מהם מנהל ריבים דרמטיים בחברה. זה כולל פרצופים, שתיקות, רטינות, צעקות ובמקרים קשים במיוחד אתם נתקעים בערב שבו שניהם לוקחים חלק בחגיגה.

זוגות שמביעים יותר מדי חיבה וגם טינה

גם המטפלת הזוגית והמינית שרי אופיר־לביא מכירה אותם ומכירה את התופעה. מי שנוטים לעשות סצנות בפרהסיה הם אנשים מוחצנים יותר וגם אימפולסיביים יותר. הם מבטאים רגשות - של חיבה וגם גילויי מחאה - מהר יותר ובקול חזק יותר מאחרים. הגבולות שלהם עם הסביבה גמישים יותר, לטוב ולרע.

למה הם עושים לכם את זה? אצל חלקם אין לזה שום קשר אליכם, הם לא כל כך לוקחים בחשבון את הסביבה ולא ממש מתחשבים בה. זו אותה סיבה שבגללה הם לא מתביישים לחבק את בן הזוג ולהרעיף עליו דביקות בנוכחות אחרים, וגם לא נמנעים מלהיכנס בו.

בקצה השני יש את מי שמקפידים להימנע ממריבות זוגיות לפני קהל. הם אנשים פרטיים ושקולים יותר, ולפעמים אפילו עצורים. מבחינתם רגשות וההתמודדות איתם​ מתקיימים רק בינם לבין הקרובים להם ביותר, וגם שם זה לא תמיד קורה בקלות.

הנטייה לעשות או לא לעשות סצנות ברשות הרבים היא גם עניין תלוי תרבות. יש חברות שבהן איפוק נחשב לסגולה חיובית, לנימוס ולקוד חברתי שצריך לנהוג לפיו בכל זמן.

רבים בחוץ? כולם מפסידים

אבל בואו נחזור לאלו שעושים המון רעש. הכיבוס הקולני של הכביסה המלוכלכת באמת בעייתי, בכמה רמות. קודם כל, זה מביך לסביבה הקרובה. "זה מאוד לא נוח למשתמש", אומרת המטפלת ומסבירה שכשאחרים נחשפים לסיטואציות פרטיות שבין אדם לבן או בת זוגו, הם לא יודעים איך להגיב לסיטואציה, אם בכלל.

בנוסף, בן הזוג שכלפיו נעשה המיצג מוצב במקום בעייתי: בריב שמתרחש לעיני אחרים, מה שנפגע יותר מכל הוא האגו. כשאדם עושה לבן זוגו דבר כזה, כבר לא משנה מה גרם למחלוקת. התגובה הפומבית תיתפס כחמורה יותר מהמעשה.

עובדה: כשהריב עובר מהמסגרת הזוגית אל הזירה הציבורית קשה הרבה יותר לפתור אותו. כל זוג צריך לזכור ולהזכיר זה לזה שוויכוח יכול להיסגר בקלות יחסית ביניהם אבל כשהוא יוצא החוצה, הוא יוצא משליטה ומאבד פרופורציות. ככה זה כשיש קהל, אוטומטית מעלים מופע.

לכן, האיש או האישה שעשה את הסצנה פגע גם בעצמו. רוב הסיכויים שברגע שבחר להתנהג ככה הוא לא יזכה לאמפתיה ותמיכה על הנושא, לא מבן הזוג ולא מהעדים בעל כורחם. 

זה בכל מקרה מצב לא נוח, אבל הוא יהיה אפילו יותר גרוע בשביל אלו שחשוב להם מאוד מה הסביבה חושבת עליהם. כשאנשים כאלו מותקפים בפומבי הם ירגישו ש"ההופעה" תמוטט את הדעה החיובית שיש לאנשים עליהם.

הם נשענים במידה רבה על הדרך בה תופסת אותם החברה ולכן ייפגעו קשות מסצנה של בן הזוג. הם יחושו מושפלים ומוקטנים ויתקשו מאוד לסלוח לבן הזוג שהלבין את פניהם ברבים.

אז מה עושים הזוגות המוחצנים?

1. החדשות הטובות הן שאפשר לשלוט בנטייה להפקת סצנות. מסרים יכולים לעבור בין בני זוג בלי שהסביבה תדע, ובטח בלי שתהיה שותפה לכך. כשברור שלהתנהגויות מסוימות יש מחיר כבד אותו משלמים גם הזוגיות וכל אחד מבני הזוג באופן אישי, ניתן וכדאי לעדן אותן.

תתאפקו, תנשמו עמוק ותספרו עד עשר, אם צריך. אין שום סיבה לנהל ריב לא מכבד בציבור.

2. אם בכל זאת כבר פרצה סצנה, אפשר ורצוי להתמודד איתה בזמן אמת. המטרה המרכזית והמיידית היא להנמיך את הלהבות - וזה עובד אצל כל אחד בצורה אחרת.

יש אדם שאם תגידו לו בשקט "די, אתה נורא פוגע בי", או "בוא נדבר על זה אחר כך", זה ירגיע אותו ויגרום לו להפסיק. על מישהו אחר צריך להניח יד רוגעת או להביט במבט מסוים כדי לצנן את הרוחות.

אתם כבר במערכת יחסים, ואמורים לדעת איפה כפתור הכיבוי אצל האיש או האישה שאיתכם.

3. והכי טוב למנוע מראש את המיצג. אופיר־לביא אומרת שזה אפשרי - גם אם לא באופן מוחלט. אין דרך להבטיח שזה לא יקרה אף פעם, אבל כן אפשר לצמצם את התופעה ולדאוג שתהיה בוטה פחות.

קודם כל מומלץ להימנע מלשים את בן הזוג בעמדה שאינה נוחה לו בפומבי. אתם מכירים את החולשות והרגישיות שלו, וכדאי לא ללחוץ עליהן.

עוד משהו שאפשר לעשות הוא לבקש ממנו בשיחה רגועה ולא בשעת ריב, לא לשתף את הסביבה בחילוקי הדעות הזוגיים. תבהירו עד כמה זה מביך ולא נעים, ותציעו שהעניינים שלכם יישארו בכל מקרה בתוך הזוגיות.

ואם אחד מבני הזוג דרמה קווין, והשני מופנם?

המומחית אומרת שזוגיות כזו דווקא אפשרית, כי שני אנשים שעושים דרמות יתקשו להסתדר זה עם זה. וכך יש לא מעט זוגות שמורכבים מבן זוג מוחצן ובן זוג מופנם. ועוד יותר, בן הזוג המוחצן פחות יתחבר אל המוחצן יותר דווקא בגלל שהוא רגשני ומבטא. הרבה פעמים אנחנו מוצאים בבן הזוג את מה שאין בנו.

מצד שני, זוגיות כזו כן יכולה לשמש בסיס לחיכוכים. במהלך עימותים בן הזוג המוחצן פחות עשוי "להחזיר" בהתנהלות פסיבית-אגרסיבית, מה שייצור פיצוצים. אפשר לצאת מזה בשלום, אם מנהלים משא ומתן זוגי, שבו כל אחד לוקח אחריות על ההתנהלות שלו, לומד ומנסה לא לפגוע באחר.

ומה החברים אשמים?

החברים חווים שלא באשמתם מבוכה רבה מהמלחמה הזוגית שאליה נקלעו. היכולת להתמודד עם המצב הכפוי מוגבלת מאוד. ברוב המקרים הפעולה המומלצת היא התעלמות אלגנטית. לבחור צד בסכסוך הוא טעות חמורה.

למה? כי רוב הסיכויים שאתם לא יודעים מה בדיוק הרקע לעימות, ואתם מקבלים רק חלק מהתמונה השלמה ובחירת צד תסבך אתכם מייד עם הצד השני.

אם בכל זאת תחליטו לומר משהו, כי הטונים נהיו בלתי נסבלים, כדאי שזו תהיה הערה שמתייחסת לשני הרבים, משהו כמו "יאללה, צאו מזה".

חבר טוב ממש יכול להעז קצת יותר, אולי ללחוש בשקט למחולל הסצנה "לא נעים, היא כאן. בוא נפסיק את זה עכשיו". כאדם קרוב, יש לו סיכויים רבים יותר לסייע בהשקטת הזירה. נאחל לו המון בהצלחה.

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל