פורסם בראשונה: 13.01.2010
עדכון אחרון: 31.05.2011
  • קטי קמחי קטי קמחי

כל הדברים שאף אחד לא מדבר עליהם בקשר לסקס

לקריאה נוחה
אם נדמה לך שכולם מדברים על סקס, כותבים על סקס ועושים סקס, מתברר שיש המון דברים שקשורים לסקס שאנחנו פשוט לא מדברים עליהם. איזה? או... בשביל זה אנחנו פה

נדמה לנו שהדיבור על סקס ומיניות הפך שגור מאי־פעם, נכון? כולם כותבים סקס, מדברים סקס, מצטלמים סקס ולפעמים אפילו עושים סקס. אבל למרות הבוטות בה אנחנו עוסקים בחיי המיטה שלנו, ישנם עדיין נושאים שנשארו מושתקים, נושאים שעליהם כולנו נמנעים מלשוחח.

בכנס "מדסקסים יחסים" שנערך בדצמבר 2009 על־ידי האגודה הישראלית לתכנון משפחה, בחסות היחידה למיניות, זוגיות ומשפחה במשרד החינוך, היו הרבה מאוד מטפלים ואנשי חינוך שנהנו לדון בנושאים כמו אמצעי מניעה, סייבר סקס וחינוך מיני, אבל היתה הרצאה אחת שהצליחה להפתיע את כולם. היתה זו הרצאתו של הפסיכולוג הקליני דוד בנאי, שהפיג את הנמנום האקדמי ששרר באולם והעיר את הנוכחים בנושאים שרחוקים מלהיות טריוויאליים.

בנאי פתח ואמר שלמרות המשמעות העמוקה שיש לסקס בקרב המין האנושי, קשה למצוא לאורך ההיסטוריה שלנו טקסטים גלויים או דיון פתוח בנושא. "המין האנושי מעולם לא דיבר על המיניות שלו", אמר. "המיניות נעשתה אך לא נידונה באופן גלוי".

מכאן, שההשתקה סביב הנושא קיימת לאורך דורות בתת־המודע הקולקטיבי שלנו. אפילו כיום, למרות ההחצנה לכאורה שעבר הנושא, אין מספיק ערוצים של דיון פתוח, שבעזרתם ניתן לעסוק במורכבות הנושא, לשאול עליו ולקבל תשובות.

אז על מה מדובר בעצם?

1. השליטה של נשים במיניות שלהן

רוב הנערות פשוט צונחות אל עולם חיי המין שלהן ללא הדרכה, ורובן עושות בו את דרכן בלי לתת דין וחשבון על צעדיהן ולא בונות את "האתיקה המינית" שלהן.

למה הכוונה ב"אתיקה מינית"?
הן לא שואלות את עצמן מתי להתחיל לקיים יחסי־מין, עם כמה פרטנרים, באיזה צורות, איך יתנהל המין בחיי הנישואים, מהי עמדתן בנושאים כמו נאמנות ומונוגמיה ועוד. קשה למצוא מישהי שבאמת עצרה רגע ותהתה בנוגע לחיי המין שלה.

למה?
"כי החברה לא מעודדת דיון על שאלות אלה, ועד היום, כשנערה מגיעה לפרקה, מתפרץ מתח בתוך המשפחה והשיחה מדרדרת למקומות נמוכים כמו הערות על לבוש ושעת הגעה הביתה", אומר בנאי.

כשרוב הנערות מתחילות להיות פעילות מינית, רובן נעות בין הקוטב השמרני - בו המין נחשב לטמא ומסוכן, לבין הקוטב המרתק - בו המין הוא מסתורי ומושך.

מה ההסבר לכך?
"עם התפתחות החברות החקלאיות והצורך לחיות יחד כקהילה, נוצר מתח בין הזכרים לבין עצמם", נותן בנאי הסבר אבולוציוני. "הטסטוסטרון ועמו הצורך לשלוט ולהכחיד כל זכר בסביבה, איים לפרק את הקהילה. לכן בחרו הזכרים לגדל בנות כנועות, כי כך הם יוכלו להחליף ביניהם נקבות במקום לרצוח זה את זה. מכאן צמחה ההשתקה סביב מיניות האשה, השתקה שנובעת מהפחד הגברי להירצח בגלל הדחף המיני".

ומה קורה עם המעבר לחברה המודרנית?
נוצר מצב בו כל אחד יכול לממש את עצמו. כתוצאה מכך הפך המין למעין שדה התענגות, שכל המרבה בו הרי זה משובח. אבל המחיר שההיסטוריה גבתה לא איחר לבוא, ותוך כמה עשורים החלה התרבות המערבית להיות מוטרדת מנושאים כמו: תביעה לחיי מין לא בשלים, ערעור מוסד הנישואים על־ידי המין ה"חופשי" והגרוע מכל - מכת סטיות מיניות ועבריינות מין שהולכת וגוברת עם הזמן.

2. גרנדיוזיות ואומניפוטנטיות מינית

כאן איבדנו אתכם, הא?

כן.
נסו רגע להישאר איתנו. מדובר בצורך הטבוע בנו עוד משחר האבולוציה, להילחם ולכבוש בשביל להשיג סקס. "כל העניין קשור באופן ישיר למבנה הביולוגיה המינית ממנה אנו סופגים את רוב החרדה המינית שלנו", מסביר בנאי. "אנחנו מובנים גנטית להילחם עבור מין, כך ששני זכרים שחושקים באותה נקבה יילחמו עליה. לעתים, עד המוות – מאבק אותו אנחנו מכירים בדו־הקרבות של סרטי הוליווד או בגרסה המודרנית שלו כ'רצח במועדונים'".

שוב מדובר בדחף קדום?
ברור. אותו דחף קדום לפיו לכל גבר שאיפה ראשונית להשתלט על כל הנקבות באזור ולכל נקבה שאיפה דומה, הופכת את הזירה המינית למאבק. הנשים יעשו הכל בשביל לקבל את תשומת הלב ממיטב הגברים שבסביבה. והגברים, שבבסיס הווייתם הגנטי הטבוע בגזע המוח שלהם, מסוגלים לדו־קרב שבסופו הם עלולים להרוג אחד את השני בשביל נקבה, ייסחפו למאבק.

אז מה זאת הגרנדיוזיות והאומניפוטנטיות הזאת?
המיניות היא זו שדוחפת אותנו לדומיננטיות, לצורך להגשים את עצמנו, לנוכחות. על זה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הגרנדיוזיות והאומניפוטנטיות: תחושה שאני כל־יכול והצורך שכולם יימשכו אלי.

אנחנו לא אמורים להפנים את זה?
העובדה שאנחנו בני־תרבות לא אומרת שהצלחנו להשתלט על האינסטינקט הזה, שטבוע בנו עמוק כל־כך, אבל חשוב להכיר בו ולהיות מודעים אליו. בנאי: "אנחנו לא אמורים לחיות את האינסטינקט והתהליך החינוכי הוא לקחת אנרגיה ולכלוא אותה בתוך צורות. האופציה החינוכית והמוסר המשותף לחברה שלנו, גורסים שמספיק אחד או אחת כדי להיות מאושרים, מתוך הידיעה שאם לא נשתלט על הדחף הראשוני יהיו אסונות בחברה".

וכך, מלבד העובדה שנוכל לחיות במבנה חברתי, ההדחקה של יצר הגרנדיוזיות מזכירה לנו שאם כל אחד מאיתנו יסתפק באחד, יהיו די בני־זוג לכולם. די הגיוני לא?

3. רגשי נחיתות מיניים

בהמשך לצורך הקדום לכך שכולם יחשקו בנו, עולה נושא כאוב נוסף: האמונה שנהיה נחשקים יותר אך ורק אם נזכה בגוף מוצלח יותר. אף אחד מאיתנו לא מושלם, אבל הניסיון להגיע אל הגוף הנשגב מביא להרבה מאוד כאבים. נדמה שהנושא רווח יותר בגיל ההתבגרות, אבל מאחורי כל עלמה המנסה להידחק לג'ינס במידה 26, בין אם היא בת 60 ובין אם היא בת 20, עולה אותו צורך ישן-נושן: הצורך להיות נחשקת.

למרות השיח הציבורי על ניתוחים פלסטיים ובעיות אכילה, ההשתקה סביב הנושא עדיין רווחת. כולנו רוצים בני־זוג נחשקים כדי שכל האחרים יקנאו, וכולנו שואפים להראות סקסיים בלי כל קשר לדעה שלנו על מונוגמיה.

בנאי: "אנו מפטפטים לא הרף על הדרך להיות יפים יותר, אבל אף מילה לא נאמרת על הדרך להשלים עם העובדה שרובנו המכריע לעולם לא יהיה יפה ומושך כמו שהיה רוצה להיות. הפגימות ההכרחית שלנו מוכחשת בעולם שרק למושלמים יש בו זכות קיום. רגשי נחיתות, מורשתו של כל בן־אנוש, מוכחשים ומוצגים כבעיה אישית שיש להצניעה".

4. האיבה בין המינים

אז נכון שעל־פניו הזכרים והנקבות של המין האנושי נמשכים זה אל זה, אבל לא סתם "גברים ממאדים ונשים מנגה" עשה מיליונים.

מה זאת אומרת?
כולם מרגישים את זה, אבל אף אחד לא מדבר על השונות שבין שני המינים: המאמץ שכרוך בשמירה על מערכת יחסים זוגית שפויה, האתגר בלשמור על עניין בזוגיות לאורך שנים.

ואנחנו לא מבינים את זה?
"יש קושי להבין את זה ששמירה על מתח מיני זו עבודה קשה שתובעת בשלות רבה, מאמץ עילאי להבין את האחר וניסיון בלתי פוסק לגשר על הפערים המתהווים בין בני־זוג לאורך כל תקופת הקשר", מסביר בנאי. "זוגות בראשית דרכם לא מבינים את זה. הם לא שמים לב לכך שאין כזה דבר מין ספונטני, הם נוטים לשכוח כי גם כשאצלם המפגש המיני היה 'ספונטני' היתה סביבו הכנה עצומה ושעות של עבודה על המראה".

האגדות והסרטים שמסתיימים בחתונה מסתירים מאיתנו את ההמשך, וההמשך הוא החלק החשוב ביותר של הסרט: החלק בו כל הדמויות הראשיות אמורות להתמודד מול הדחפים העמוקים ביותר שלהם ולרסן ולאפק אותם בשם הצורך לקיים מתח מיני לאורך זמן, ההורות, המשפחה ותחושת הביטחון.

אז הבעיה היא שאין דבר כזה, מושלם?
אין מושלם, לצערנו. אבל כמו שאמרנו, הבעיה היא שאף אחד לא ממש מדבר על זה.

קטי קמחי היא כתבת הסקס והזוגיות של "20 פלוס"

ייעוץ מקצועי:   ד"ר צחי בן־ציון

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל