פורסם בראשונה: 04.07.2011
עדכון אחרון: 04.07.2011
  • דוקטור ירון בוקר ד"ר ירון בוקר

ואיך זה אצל הדתיים?

לקריאה נוחה
בעיות בתפקוד המיני קיימות בכל חברה ובכל תרבות. עם זאת, בתרבויות מסוימות ניתן לזהות בעיות ספציפיות בשכיחות גבוהה יותר - והחברה הדתית אינה יוצאת דופן. סקירה מיוחדת של הרופא והסקסולוג ד"ר ירון בוקר
זוג דתיים מביטים זה בזו

בקיצור

1.

מהן הבעיות השכיחות בתפקודי המיני אצל האישה? כאבים בזמן קיום יחסי מין. בדרך כלל נובעים הכאבים מווגיניזמוס - כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק.

2.

מהן הבעיות השכיחות בתפקודי המיני אצל הגבר? חרדת ביצוע ושפיכה מעוכבת. הקושי טמון במעבר מאיסור ביחסי מין לבין החיוב והמצווה בהם לאחר החתונה.

3.

מה ההבדל בין חילונים לדתיים בטיפול? לטיפולים בציבור הדתי שיעורי ההצלחה גבוהים יותר, והם קצרים יותר. הסיבה: מוטיווציה רבה של בני הזוג להצליח.

האם ניתן לזהות בעיות בתפקוד מיני שמאפיינות תרבויות מסוימות ושאינן קיימת אצל תרבויות אחרות? התשובה לכך מורכבת: בעיות בסיסיות במיניות קיימות בכל חברה ותרבות, אבל בכל חברה ישנן בעיות שהן שכיחות יותר או מופיעות באופן מעט שונה - בהתאם לכללי התרבות, הדת והפתיחות האופיניים לאותה החברה. גם בחברה הדתית ישנן בעיות במיניות שהן אופייניות ושכיחות יותר באותה החברה.

מיהו הציבור הדתי?

לפני שדנים בבעיות צריך לוודא על איזו חברה אנחנו מדברים. הקבוצה בחברה הנקראת "דתית" נחלקת להרבה תת־קבוצות השונות זו מזו במובנים רבים, כולל הגישה למיניות. יש הבדלים בין אשכנזים לספרדים, חסידים ומתנגדים, חובשי כיפה שחורה או סרוגה, חוזרים בתשובה ודתיים מלידה. גם בתוך חובשי הכיפה הסרוגה וגם בקרב המסורתיים ישנם הבדלים בתוך הקבוצות עצמן. לכן ההכללה של "ציבור דתי" בעייתית בקשר לבעיות במיניות, והדיון בכתבה הוא כללי.

איך משפיעה הדת על המיניות?

בציבור הדתי מדובר רק על יחסי מין בין איש לאשתו. בתוך הזוגיות הזאת ההלכה מאוד ליברלית ומאפשרת לבצע כמעט כל דבר. עם זאת, לעיתים הרצון והצורך בהריון חזקים יותר מהצורך בהנאה המינית. ההתנהלות מושפעת מהחינוך, מהידע ומהרקע התרבותי־דתי של בני הזוג בשילוב האישיות הבסיסית של הגבר ושל האישה - וכאן נכנסת לתמונה גם תת־הקבוצה בתוך הציבור הדתי וגם המשפחה הגרעינית.

אצל  משפחות דתיות רבות יש פתיחות לדבר על נושאי מין, והאמא מכינה את בתה לחיי הנישואין. בדרך כלל ההכנה היא באמצעות מדריכי חתנים ומדריכות כלות - לחתן ולכלה בנפרד.

לפי ההלכה, הגבר "חייב בעונתה" של אשתו. בכתובה הוא בעצם מתחייב לענג אותה ביחסי מין, ואם הוא אינו עושה זאת, זו עילה קבילה לגירושין בעיני בית דין רבני.

מהן בעיות השכיחות בתפקוד המיני של האישה?

הבעיה השכיחה ביותר היא כאבים בקיום יחסי המין. בדרך כלל נובעים הכאבים האלה מווגיניזמוס - כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק כתוצאה מפחד מפני הכאב. זוהי אחת הבעיות הגורמת למה שנקרא בשפה המקצועית - אי־מימוש הנישואין.

מהן הבעיות השכיחות בתפקוד הגבר?

הבעיה השכיחה ביותר בגברים היא חרדת ביצוע היכולה לכלול: שפיכה מהירה, בעיות בזקפה ושפיכה מעוכבת או שילוב של
הבעיות האלה.

חרדת ביצוע

חרדת ביצוע מעידה על קשיים בתפקוד המיני על רקע רגשי. בתרבות המערבית יש משקל רב למושג הגבריות. הגבריות מתקשרת גם לתפקוד המיני, והזקפה היא החלק הבולט בתפקוד המיני הגברי. הזקפה משקפת תחומים מרכזיים באישיות הנוגעים לביטחון עצמי, לכוחניות ולהצלחה.

כל גבר חווה במוקדם או במאוחר כשל מלא או חלקי בתפקודו המיני, אך כאשר זה קורה בתחילת חיי הנישואין, הבעיה קשה מאוד. הבעיה קשה עוד יותר בחברה הדתית שבה לחלק מהזוגות אין די מידע על אופי המיניות התקינה. עקב החשש הראשוני מזינה החרדה את הסיכוי להצלחת הזקפה, וכשל נוסף מגביר את החרדה. נוצר מעין כדור שלג ההולך וגדל עד לחרדת ביצוע שאינה מאפשרת חדירה כלל. הבעיה מופיעה אצל גברים בתחילת חיי הנישואין - בעיקר אם לא קיבלו הכנה מספקת לפני החתונה.

שפיכה מעוכבת

שפיכה מעוכבת היא חוסר הצלחה להגיע לשפיכה בנרתיק במהלך יחסי המין למרות זקפה תקינה. הגבר מרגיש בעצם זקפה פיזית, אך לא רגשית.

ממה נובעת הבעיה?

הבסיס לבעיה הוא הקושי במעבר מאיסור מוחלט בכל הקשור ביחסי מין לפני הנישואין לבין החיוב ואפילו המצווה שבקיום יחסי המין לאחר החתונה. לעיתים זה נובע ממעין "האשמה עצמית"  (הרבה פעמים בתת־מודע) של הגבר מאירועים הקשורים למיניות מהעבר כגון: אוננות (האסורה לפי ההלכה), מגע גופני לפני החתונה, מגע אינטימי עם גברים בעבר ובעיקר - התרגלות למניעת יציאת הזרע עקב האיסור לאונן.

איך מטפלים בשפיכה מעוכבת?

אופן הטיפול הוא מאוד אישי ותלוי בגורם לבעיה. לרוב הוא כולל: הרגעה בדרך של הסברים ושיחות, הדרכה כיצד לקיים יחסי מין באמצעות מגע וגירוי חזק באיבר המין או שימוש בשמן. מאוד חשוב לקבל אישור הלכתי לא לחשוש מפליטת זרע.

מתי מדברים על "אי־מימוש הנישואין"?

אי מימוש הנישואין הוא אי־קיום יחסי מין הכוללים חדירה. כאמור, זה יכול לנבוע מווגיניזמוס באישה ו/או חרדת ביצוע של הגבר. טיפול מתאים יגרום להיפוכו של התהליך הפתולוגי וכאילו יריץ אחורה את התסריט הפתולוגי.

הטיפול ההתנהגותי מבוסס על השגת חוויה מתקנת: משיגים תפקוד מוצלח בתנאי רגיעה. זה נעשה בשיתוף בת הזוג ובטכניקות להרפיה ולהדחקת הבעיה - ויצירת אינטימיות גופנית ללא חדירה לתקופה מסוימת עד לירידת החרדה (מעין "תכנות מחדש של המוח").

כשיש וגיניזמוס משתמשים גם במאמני נרתיק. בסיום התהליך הטיפולי מתוקנות המיומנויות המיניות ובאופן משני מתאושש הביטחון העצמי, החרדה יורדת, ומתאפשרת חדירה ללא כאבים במצב של זקפה טובה.

ממה נובעות הבעיות?

אצל רוב הזוגות הדתיים אין כל בעיה, והם מתרגלים זה לזה במהירות ומקיימים יחסי מין מהנים. כאשר הבעיות מופיעות, הן יכולות לנבוע משילוב של כמה גורמים:

• מעבר חד מאיסור מוחלט לצורך בעשיית המצווה.
• חששות רבים של שני בני הזוג מהבלתי נודע.
• חוסר הכנה לקראת החלק המעשי של הנישואין.
•חוסר בשלות או חוסר רצון להריון.
• אי־קבלת מידע בנוגע לקשיים האפשריים והמאוד שכיחים ביחסי האישות בתחילת הנישואין.
• חוסר כניסה מהיר להריון ולחץ של הסביבה בהקשר לכך.
• חשש של הגבר שאי־התפקוד המיני שלו קשור לאיכות הזרע.

האם יש טיפול מיני שמותאם במיוחד לזוגות דתיים?

הטיפול המיני מיוחד בכך שהוא נתפר על פי צורכי הזוג. באוכלוסיה הדתית זה חשוב עוד יותר, כיוון שצריך להיות מודע לקשייה - ובמיוחד להגבלות ההלכתיות - ובהתאם לכך לתפור את הטיפול לזוג הספציפי.

בהשוואה לציבור הכללי, לטיפולים בציבור הדתי יש שיעורי הצלחה גבוהים יותר, והם קצרים יותר. הסיבה לכך היא מוטיווציה רבה של בני הזוג להצליח (לפעמים עקב הרצון להריון) - ולכן המטלות נעשות בצורה טובה ויעילה. הטיפול כולל בעיקר הדרכה לזוג ולעיתים גם שימוש במאמני נרתיק או טיפול תרופתי.

מתי ממליצים על נטילת גלולות במסגרת הטיפול המיני?

נושא ההריון הוא מרכזי בהקשר ליחסי המין. מצד אחד ייתכן רצון עז להריון המכניס את בני הזוג ללחץ. מצד אחר תיתכן הרגשה של חוסר בשלות או של חוסר רצון בהריון מול הלחץ הסביבתי ה"דורש" הריון - ומהר. זוגות דתיים שומרים על תקופת הנידה - שבה יש איסור למגע בין בני הזוג בזמן הווסת ובשבוע שלאחר מכן. בסיום תקופת הנידה טובלת האישה במקווה, ורק אז מותר לקיים יחסי מין. לכן בכל חודש יש רק כשבועיים שבהם ניתן לקיים יחסי מין.

כדי לקצר את משך הטיפול הכללי ניתן להאריך את התקופה המותרת באמצעות מתן גלולות ברצף. לזוגות רבים זה נותן גם "שקט נפשי" שאין הריון עקב הגלולות ולא עקב ה"בעיה שלהם". לעיתים הבעיה המינית נובעת מחוסר בשלות או מחוסר רצון להריון, ואז מטפלים בבעיית התפקוד המיני בלי חשש שיהיה הריון - ורק אחר כך מחליטים מה לעשות בנוגע להריון.

מה אומרים הרבנים?

בני הזוג מקושרים בדרך כלל למדריך חתנים או לרב שאיתו הם מתייעצים. באופן טבעי הם מחוברים יותר לרב המוכר להם מאשר למטפל המיני, ולכן חשוב לשתף את הרב או את היועץ בטיפול. חשיבות רבה במיוחד יש להכנה טובה לפני הנישואין, כי כמו בכל נושא - טיפול מונע עדיף על השלב שבו צריך לטפל בבעיה עצמה. הכנה נאותה תכלול דברי הרגעה ש"הבעיות שכיחות מאוד ובסופו של דבר באות על פתרונן".

במהלך הטיפול צריך להשתדל לתת הקלות הלכתיות (כגון אישור שימוש בגלולות) שיקלו על בני הזוג את מהלך הטיפול המיני ויביאו בזמן קצר לתוצאות טובות.

ד"ר ירון בוקר הוא רופא נשים וסקסלוג בקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל