פורסם בראשונה: 10.11.2015
עדכון אחרון: 10.11.2015
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

הפתעה! זורקים אותך מהזוגיות

לקריאה נוחה
אין דבר כזה פרידה כיפית, לא באמת, וזה נהיה עוד יותר גרוע כשאת או אתה ממש מופתעים ולא מבינים מאיפה זה בא. אם הייתם בטוחים שהכול הלך ממש טוב ולא ראיתם שום סימן מקדים, יכול מאוד להיות שחלק מהבעיה אצלכם
שירותי בריאות כללית בודקים למה הופתעת מהפרידה

בקיצור

1.

פרידה לא אמורה להיות מפתיעה בדרך כלל. אם היא כן יכול להיות שהייתם שקועים בעצמכם מסיבות שונות או שחייתם בהכחשה מסוימת.

2.

פרידה פתאומית מתרחשת כשהזוגיות במצב מאוד לא טוב, בעיקר מבחינת התקשורת בין בני הזוג, עד כדי כך שלא שמתם לב שמשהו תקול.

3.

אם משהו קשה לכם - דברו. אל תחכו. ואם כבר נזרקתם - זה הזמן לשאול אם עוד יש מה לתקן, או שזה באמת נגמר ואז תיאלצו לעבד ולהתגבר.

​אתה מקבל וואטס אפ באמצע היום ששואל מתי אתה חוזר הערב. מבסוט מתשומת הלב אתה עונה לה, ושואל אם להביא משהו בדרך כשאתה חוזר.

היא אומרת שאולי משהו לשתות, ואתה כבר תוהה מה היא מתכננת. אולי שכחת איזה תאריך מיוחד, אבל יש לך תזכורות בגוגל קלנדר לכולם: היום שבו הכרתם, היום שבו עברתם לגור ביחד, יום ההולדת שלה, יום ההולדת של ההורים שלה. אתה מסודר.

אתה עוצר בדרך וקונה בירה וגם גלידה, שיהיה קינוח, למה לא.

אתה נכנס הביתה ומוצא אותו לא מאוד מואר. תאורה רומנטית? אז למה העיניים שלה אדומות?

אתה מתחיל לחשוב על כל התרחישים האפשריים. מישהו נפטר במפתיע? פיטרו אותה? היא בהריון? זורקים אתכם מהדירה?

בינגו.

זורקים אותך מהדירה. כלומר, זורקים אותך. תתחיל לארוז.

פרידה זה כואב, אבל פרידה בהפתעה גם כואבת וגם מייצרת עוד בליל של תחושות ואף אחת מהן לא נעימה במיוחד. היא ההפך המוחלט של בן או בת זוג שיבינו, עם כל הצער שבדבר, שהקשר נגרר וכבר היה כמעט מת מזמן.

פרידה מפתיעה תופסת את מי שנפרדים ממנו בהלם של ממש, שיכול להתבטא בכעס, בשתיקה המומה, או במלמול ש"איך זה יכול להיות? הכול היה כל כך בסדר?"

​חוששים שזה הסוף?

תחשבו טוב טוב קודם

 

מופתעים מהפרידה? חלק מהבעיה אצלכם

המטפלת הזוגית והמינית מירי קרייזמן מתקשה להאמין שיש מקרים רבים שבהם צד אחד בזוגיות מאושר והאחר אומלל. בהתאמה, פרידה לא אמורה ליפול על ראשו של אף אחד כרעם ביום בהיר. בדרך כלל אלה תהליכים שמתבשלים, גם אם לא תמיד ניתן להם ביטוי מילולי מפורש.

לדבריה ברוב המקרים אדם שנדהם מכך שבן או בת זוגו מבקשים להיפרד פשוט לא קרא את הסימנים שסימן האחר: ריחוק, חוסר חשק (מיני, או כללי), התחמקות מבילוי זמן משותף וביטויים נוספים של אי שביעות רצון. כשיש לך מערכת חיישנים בריאה, סימנים כאלה לא חומקים מהרדאר שלך.

למה בכל זאת יש אנשים שלא מבינים מאיפה הפרידה הגיעה? האם יש מי שמועד לפורענות בנושא הזה? המומחית מעלה כמה אפשרויות. יש מצד אחד אנשים עם ביטחון עצמי רב, רב מדי כנראה, שלא מאמינים ביכולתו של בן הזוג לקום וללכת. במקרה כזה גם אם יהיו אינספור סימנים מהצד השני, הן יתקבלו בביטול.

יש גם את אלו ששקועים בעצמם ולא מקדישים מספיק תשומת לב לנעשה סביבם. וגם אם הם ישימו לב, כנראה שהם לא יעניקו לו את הפרשנות ההולמת.

גברים ונשים שמרוכזים כל כולם בעולמם המקצועי למשל יכולים להיכלל בקבוצה הזו, אבל יכולים להיות צירים מרכזיים אחרים, כולל קשיים שנובעים דווקא ממצוקה, מחוסר ביטחון גדול שמקשה עליהם לראות מעבר למגבלות שלהם עצמם.

האחרונים הם המדחיקים והמתכחשים, אלה שנמנעים מלהתמודד עם הבעיה גם אם היא תבוא ותצעק עליהם שמשהו רקוב ביחסים. המשותף לכל המופתעים הוא שהתגובה שלהם לרוב אמיתית. הם נדהמים בכנות מההתפתחות, שבעיניים אחרות הייתה צפויה לחלוטין.

האהבה מתה, או שהיא עברה למישהו אחר?

פרידה מפתיעה תתרחש בדרך כלל בזוגיות "שאין לה חיים" כהגדרתה של קרייזמן. כי איזו חיות יכולה להיות בקשר שבו אחד מבני הזוג אומלל והאחר לא מבחין בכך?

זה המקום להזכיר שתקשורת היא לא מטרה. תקשורת היא אמצעי לקיום קשר. על כל אחד מבני הזוג מוטלת אחריות, ואם מישהו מהם חש שקיימים בקשר דברים בעייתיים, הוא או היא צריכים לדבר.

ראוי ורצוי להביע את חוסר שביעות הרצון בפני בן או בת הזוג, להסביר, להתריע - לפני שמנחיתים את גרזן הפרידה. ועדיין, בזוגיות תקינה מצופה מהצד האחר לחוש שבן הזוג לא מרוצה, גם אם לא התלונן על כך מפורשות. וכשחשים שמשהו השתנה לרעה ביחסים, חשוב לשאול.

שיתוף בקשיים יקרה במצב שבו האדם רוצה להציל את הקשר. מי שמבחינתו זה נגמר לא ירגיש צורך לעשות ניתוח הדדי של הדברים, הוא יעדיף להתיר את הקשר.

המטפלת מעירה שיש מקרים של סיום קשר פתאומי שבהם קיים בסיפור צד ג', שממתין לפרידה. רומן שהופך לבעל משמעות בפני עצמו יכול להאיץ מאוד את תהליך הפרידה. 

​צרות של עשירים

בן הזוג שלך כזה מוצלח, אז למה את בפאניקה?

 

האם הכול אבוד?

פרידה פתאומית קשה וטראומתית יותר מפרידה "רגילה". היא משאירה את האדם חסר אונים, בתחושה שהוא לא יכול לעשות שום דבר כדי לשנות את דעתו של האחר. הוא אפילו לא יכול להתנחם בידיעה שעשה כל מה שהוא יכול כדי לא להגיע למקום הזה.

האם יש בכל זאת שאפשר לעשות? אפשר לשאול אם היו דברים שפספס, שלא הבין כראוי, או שאמר או לא אמר. זה לא יהיה קל, כי האינסטינקט המיידי הוא כעס, עלבון ושבירת כלים. 

אם אדם רוצה להציל את מערכת היחסים שלו, מסבירה קרייזמן, עליו לא ללכת לכיוון האוטומטי הפגוע אלא להתעלות ולבדוק אם נשאר מה לתקן. לפעמים, הצד הנפרד לא רוצה לעזוב באמת אלא רק לנער ולזעזע. במקרים כאלו יש קצת מקום לתקווה.

גם ההתאוששות מפרידה מפתיעה קשה יותר. הנעזב נשאר עם סימני שאלה וכעסים כלפי בן הזוג הנוטש וכלפי עצמו: איך לא ראיתי ולא עשיתי שום דבר. ההחלמה תהיה מפרכת וממושכת יותר בגלל ההלם. לוקח זמן לעבד את כל התהליכים הקשים והבלתי נמנעים.

קרייזמן כן מבקשת לנחם מעט ומסבירה שכל פרידה לוקחת זמן עד שמתגברים. תאפשרו לכם לעבד את מה שהיה, להרהר אבל לא לשקוע אם זה באמת נגמר. ועדיין, אם מסיבה זו או אחרת הכאב קשה מנשוא, או שסימני השאלה לא מרפים, אפשר בהחלט להיעזר באיש מקצוע שיסייע לעבד את החוויה הקשה ולאבד חלק מהכאב.

ייעוץ מקצועי: מירי קרייזמן

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל