אבחנות
פורסם בראשונה: 22.04.2014
עדכון אחרון: 23.04.2018
  • ד"ר רות גופן ד"ר רות גופן
  • ד"ר אמיר קריבוי ד"ר אמיר קריבוי

מאניה דיפרסיה: איך מתמודדים עם הפרעה דו־קוטבית?

לקריאה נוחה
איך מאבחנים מאניה־דיפרסיה? במה היא שונה משינויים רגילים במצב הרוח? באיזה גיל היא צפויה להתפרץ? ממה היא נגרמת? איך אפשר ללמוד לחיות איתה? מדריך מרגיע
הפרעה דו־קוטבית (מאניה־דפרסיה)

זה זמן מה את או אתה על גג העולם, מדברים ללא הפסקה, לא ישנים בלילה מרוב פעילות, מתכננים תוכניות גדולות, עוזבים את העבודה, רוצים לעבור לגור בארץ אחרת, לפתוח בחמישה פרויקטים חדשים בו־זמנית ומסוגלים לריב עם כל מי שיגיד לכם שזה עלול להיות קשה ואף בלתי אפשרי. 

שבוע או חודש אחר כך אתם נכנסים לדיכאון כל כך עמוק, שאפילו יציאה מהמיטה הופכת למשימה בלתי אפשרית. מחשבות קשות ותחושת אובדן שליטה אופפות אתכם. אם תרחיש כזה או דומה קרה לך או לקרובים אליך וחזר על עצמו, יכול להיות שמדובר בהפרעה שכדאי לשים אליה לב ולטפל בה.

וזה יכול לקרות גם למוצלחים ביותר.

מריה קארי: חייתי בהכחשה ובבידוד, אבל לא עוד

בצעד אמיץ וחשוב חשפה מריה קארי, אחת הזמרות המפורסמות והמצליחות בכל הזמנים, שהיא מתמודדת עם הפרעה דו־קוטבית, המוכרת יותר בשמה הקודם - מאניה־דיפרסיה.

קארי בת ה־48 סיפרה בראיון למגזין פיפל כי ההפרעה אובחנה אצלה ב־2001, כשפונתה לבית חולים בעקבות התמוטטות פיזית ונפשית שחוותה: "במשך זמן רב חשבתי שיש לי הפרעת שינה חמורה, אבל אלה לא היו נדודי שינה נורמליים, ולא שכבתי ערה וספרתי כבשים. עבדתי ועבדתי ועבדתי... הייתי עצבנית ובחשש מתמיד שאאכזב אנשים. מתברר שחוויתי סוג של מאניה. לבסוף נתקעתי בקיר. אני מניחה שהאירועים הדיכאוניים שלי התאפיינו באנרגיה נמוכה מאוד. הרגשתי כל כך בודדה ועצובה, אפילו אשמה על שלא הצלחתי לעשות את מה שהייתי צריכה לעשות בשביל הקריירה שלי".

ההכרה במחלה לא הייתה קלה לקארי: "לא רציתי להאמין לזה. לא רציתי להסתובב עם סטיגמה של מחלה שתגדיר אותי ובסופו של דבר תחסל את הקריירה שלי... פחדתי לאבד את הכול, שיכנעתי את עצמי שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא לא להתמודד עם זה.

"עד לאחרונה חייתי בהכחשה ובבידוד ובפחד מתמיד שמישהו יחשוף אותי. זו הייתה מעמסה גדולה מדי, ופשוט לא הייתי יכולה לעשות את זה יותר. חיפשתי טיפול ומצאתי, הקפתי את עצמי באנשים חיוביים וחזרתי לעשות מה שאני אוהבת - לכתוב ולשיר".

קארי, שמטופלת בפסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ובתרופות, סיפרה כי החליטה לספר על המאבק שלה כדי "שנוכל להגיע למצב שבו לא תהיה סטיגמה על אנשים כדי שהם לא יצטרכו לעבור דברים כאלה לבד. זה יכול להיות מבודד מאוד. המחלה לא חייבת להגדיר אותך, ואני מסרבת לאפשר לה להגדיר אותי או לשלוט בי".

​מה זו בכלל מחלת נפש?

תשובות לכל השאלות החשובות

625738262.jpg

​​שם האבחנה בעברית: הפרעה דו־קוטבית, מאניה־דפרסיה, הפרעה ביפולרית

שם האבחנה באנגלית: Bipolar Affective Disorder

שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):

Bipolar Affective Disorder

מה זה?

הפרעה דו־קוטבית, המוכרת יותר בשמה הקודם מאניה־דיפרסיה, מתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה: מצד אחד תקופות של דיכאון, המתאפיינות במצב רוח ירוד, בעצבות, בשינוי בתיאבון ובפגיעה בשינה, בהיעדר אנרגיה, באובדן הנאה מהחיים, בייאוש ובחוסר תקווה ואף במחשבות על מוות; ומצד אחר תקופות של מאניה, המתאפיינות במצב רוח מרומם, בתחושה של אנרגיה רבה ושל מסוגלות להוציא אל הפועל כמעט כל רעיון וכל תוכנית, בפעלתנות יתר, במתירנות מינית, בפיזור כספים ובתחושה של היעדר צורך בשינה.

להפרעה יש טיפול יעיל שמאפשר לרבים מהסובלים ממנה לנהל אורח חיים תקין לגמרי.

כמו ברבות מההפרעות הפסיכיאטריות, עדיין רב הנסתר על הגלוי בנוגע לגורמיה של ההפרעה הדו־קוטבית. ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים.

גורמים ביולוגיים שעלולים לגרום להפרעה דו־קוטבית הם, למשל, שינויים במבנה ובתפקוד של המוח ושל השעונים הביולוגיים, כולל שינויים בנוירוטרנסמיטורים (החומרים הכימיים במוחנו שמעבירים את המסרים מתא עצב אחד לאחר), שינויים הורמונליים (כמו אלה שמתרחשים לאחר לידה ושעלולים לגרום לאפיזודה של מאניה או של דיכאון) וגורמים גנטיים (הסיכון ללקות בהפרעה דו־קוטבית גדל במשפחות שבהן אחד מבני המשפחה סובל מההפרעה).

גורמים פסיכולוגיים־חברתיים שעלולים לגרום להפרעה דו־קוטבית הם, למשל, חשיפה למתח (סטרס) רב ולאירועי חיים טראומתיים, שיבוש בשעונים הביולוגיים (שמשפיעים על השינה, על התיאבון ועל העייפות) ושימוש לרעה בחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים או תרופות הרגעה במרשם (למשל, בנזודיאזפינים).

מהם התסמינים?

התסמינים ומידת חומרתם משתנים מאדם לאדם ומקבוצת גיל אחת לאחרת. להפרעה דו־קוטבית אצל ילדים ובני נוער ואצל קשישים יכולים להיות תסמינים מגוונים ששונים מהתסמינים המוכרים, למשל, אצל בני 30 ו־40. לכן בעת אבחון יש לתת את מרב תשומת הלב לשינוי שהתחולל לעומת המצב הבסיסי. כמו כן יש לבחון את הפגיעה בתפקוד.

בתקופה של מאניה (או היפומאניה - כאשר עוצמת התסמינים קלה יותר ו/או נמשכת תקופה קצרה יותר) יכולים להופיע חלק מדפוסי ההתנהגות הבאים:

• מצב רוח מרומם.

• דימוי עצמי גבוה מאוד.

• תחושת עליונות.

• תחושה של התחזקות רוחנית.

• פעלתנות יתר.

• חוסר סבלנות כלפי אחרים.

• רגזנות.

• התנהגות אגרסיבית.

• אי־שקט.

• חשיבה מהירה ודיבור מהיר עד כדי כך שהוא הופך להיות לא מאורגן ולא קוהרנטי.

• נטייה לקחת סיכונים (בגלל תחושת המסוגלות המופרזת), למשל להתפטר ממקום העבודה או לוותר על הזוגיות.

• נטייה לבזבז כספים באופן בלתי מבוקר.

• יצר מיני מוגבר והתנהגות מינית חסרת שיפוט.

• תחושת עודף אנרגיה וירידה בצורך בשינה.

• נטייה להשתמש בחומרים ממכרים כמו סמים, אלכוהול ובנזודיאזפינים.

תקופת הדיפרסיה (דיכאון) היא תמונת הראי של תקופת המאניה ובחלק גדול מהמקרים מגיעה לאחר תקופת המאניה. לתקופת הדיפרסיה יכולים להיות המאפיינים הבאים:

• מצב רוח ירוד.

• עצבות.

• תחושת ייאוש וחוסר תקווה.

• מחשבות על מוות.

• ירידה בעניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.

• קושי להתרכז.

חרדה.

• רגשות אשם.

• קשיים בשינה ובעיקר יקיצה מוקדמת.

• ירידה או עלייה בתיאבון שלעיתים מלוּוים בשינויים במשקל (לרוב ירידה במשקל).

• עייפות וחוסר אנרגיה.

• אי־שקט ופגיעה בתפקוד כמו הזנחה עצמית.

• חוסר רצון לקום מהמיטה והיעדרויות מהעבודה.

גם בתקופה של מאניה וגם בתקופה של דיכאון עלולות להופיע מחשבות שווא והזיות. זהו מצב פסיכוטי שבו נפגעת היכולת להיות מחוברים למציאות (בלשון הפסיכיאטרים: נפגע בוחן המציאות). הן הופעת התסמינים של מאניה והן הופעת התסמינים של דיפרסיה מחייבות התערבות רפואית מיידית משום שהאדם עלול לסכן את עצמו ואת הקרובים לו.​​

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה, בפורום חרדות וסיוע נפשי ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

שכיחות ההפרעה הדו־קוטבית בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעולם נעה בין 1% ל־3%. שיעור הגברים הלוקים בהפרעה זהה לשיעור הנשים, אם כי גברים נוטים יותר לסבול ממאניה, ואילו נשים - מדיכאון. הגיל הממוצע שבו פורצת ההפרעה הוא 19.

הפרעה דו־קוטבית מוגדרת הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים, אך יש לה טיפול יעיל ביותר המאפשר לרבים מהסובלים ממנה לנהל אורח חיים רגיל לגמרי.

את האבחנה קובע רופא פסיכיאטר. ישנם תת־סוגים שונים של הפרעה דו־קוטבית, וחשוב מאוד להיבדק על ידי פסיכיאטר מומחה כדי לקבל אבחנה מקצועית ולהתאים לה את הטיפול הנדרש. לעיתים עלולות להתלוות להפרעה דו־קוטבית הפרעות נפשיות נוספות - מה שמדגיש עוד יותר את חיוניותו של האבחון המקצועי.

נוסף על הבדיקה הפסיכיאטרית יש צורך לעבור גם בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה לפי הצורך כדי לשלול מצבים גופניים שעלולים לגרום לתסמינים שדומים לתסמיניה של ההפרעה הדו־קוטבית. הכוונה היא, למשל, להפרעה בתפקוד של בלוטת התריס.

​איך מוצאים רופאים ומרפאות בבריאות הנפש?

המדריך שיסביר לכם הכול
רופאים ומרפאות בבריאות הנפש בכללית

המרכיב החשוב ביותר בטיפול הוא התרופות שאותן יש ליטול באופן סדיר הן בתקופות הסוערות והן בתקופות שבהן מרגישים טוב יותר.

נוסף על הטיפול התרופתי ניתן להיעזר גם בטיפול פסיכותרפי, בטיפול משפחתי ובקבוצות תמיכה. לעיתים יש צורך בטיפול במסגרת אשפוז, בעיקר בעת החמרות שעלולות לסכן את חיי המטופל (למשל, בגלל דיכאון חמור שמלוּוה במחשבות אובדניות) או שהן עלולות לסכן את סביבתו (למשל, בגלל פרצי אלימות).

אלה הן כמה מהתרופות לטיפול בהפרעה דו־קוטבית הן בעיתות של הפוגה ("טיפול אחזקה") והן בעת התקף חריף:

1. מייצב מצב רוח כמו ליתיום.

2. תרופות נוגדות פרכוס כמו דפלפט, טגרטול ולמיקטל המשמשות גם לייצוב מצב הרוח.

3. תרופות נוגדות פסיכוזה כמו ריספרדל, אביליפיי, הלדול, זיפרקסה, סרוקוול, ספריס. כמה מהן יעילות לא רק במקרה של התקף פסיכוטי אלא ממתנות את תסמיני ההפרעה הדו־קוטבית במסגרת טיפול אחזקה שוטף.

4. תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו קלונקס ולוריבן. בשל היותן ממכרות הן מומלצות בעיקר לשם טיפול בעת החמרה ובעת הופעה של התקף חריף.

5. חולים תסמיניים שאינם מגיבים לשום טיפול תרופתי מועמדים לעבור טיפול בנזעי חשמל (ECT).

6. תרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל. אלה עשויות לסייע בשלב הדיכאון של ההפרעה הדו־קוטבית, אולם יש ליטול אותן בזהירות ולהיות בעת נטילתן במעקב סדיר של פסיכיאטר משום שהן עלולות לגרום להיפוך מצב: מדיכאון למאניה.

7. בחלק גדול מהמקרים על הסובלים מההפרעה ליטול במקביל סוגים שונים של תרופות.

8. במצבים מיוחדים כמו תכנון הריון והנקה יש להתייעץ עם הפסיכיאטר כדי להתאים את הטיפול ואת המינון.

לידיעתך - במקרים רבים טיפולים בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י כאן

הפרעה דו־קוטבית מוגדרת הפרעה כרונית והיא מלווה את הסובל ממנה במשך כל חייו, אך הקפדה על נטילת הטיפול התרופתי ועל מעקב סדיר עשויה להפחית ואף למנוע התפרצויות של ההפרעה ולאפשר קיומו של אורח חיים תקין לגמרי.

כן. במיוחד כאשר ההפרעה אינה מטופלת בצורה יעילה ייתכנו סיבוכים בתחומים שונים של החיים: התמכרות לסמים, לאלכוהול ולחומרים אחרים, קשיים כלכליים, הסתבכויות עם החוק, קשיים במקום העבודה ובמערכות יחסים, בידוד חברתי ואף אובדנות.

דיכאון קשה או תקופה של מאניה מחייבים פנייה מיידית לקבלת עזרה רפואית. לפעמים האדם עצמו אינו מודע לקשיים הרגשיים שהוא חווה ולמידת חומרתם, ובמקרים כאלה דרושה התערבות של בן משפחה או של אדם קרוב.

ההפרעה עצמה נמשכת כל החיים, אך משכם של פרקי הדיכאון והמאניה משתנה מאדם לאדם. לעיתים הם חולפים בתוך כמה ימים ולעיתים רק לאחר שבועות ואף חודשים. הקפדה על הטיפול התרופתי עשויה לקצר את פרקי הדיכאון והמאניה.

למרבה הצער, עדיין קיימת סטיגמה חברתית בנוגע למחלות נפש. אולם יש לדעת שבזכות הטיפול היעיל מצליחים אנשים רבים הסובלים מהפרעה דו־קוטבית לנהל אורח חיים רגיל לגמרי.

כדאי ללמוד על ההפרעה, וכדאי להכיר אנשים נוספים הסובלים ממנה וללמוד מהם על דרכי ההתמודדות.

נוסף על כך מומלץ להיעזר בטיפול פסיכותרפי שעשוי לסייע מאוד בהתמודדות עם ההפרעה.

מובן שמומלץ מאוד ליטול את התרופות באופן סדיר ולהיות במעקב רפואי רציף אצל רופא המשפחה ואצל הפסיכיאטר המטפל להשגת איכות חיים מרבית.

סטיבן פריי הוא שחקן בריטי ידוע הסובל מהפרעה דו־קוטבית. הוא אף יצר סרט דוקומנטרי על הפרעתו. מומלץ מאוד לצפות בו.

השחקן הבריטי סטיבן פריי מספר על התקפי המאניה שלו

 

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה במרפאות של כללית בתל־אביב

ד"ר אמיר קריבוי הוא מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל