חיפוש

dsdsdsd
תת פעילות של בלוטת התריס

תת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם)

מהי תת־פעילות של בלוטת התריס? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

פרופ' דניה הירש קולרמן, ד"ר רות גופן, ד"ר אברהם ישי

בקיצור

01

תת־פעילות של בלוטת התריס היא מצב שבו הבלוטה לא מייצרת מספיק הורמוני תריס

02

התסמינים כוללים חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, עלייה במשקל ועוד

03

הטיפול הוא לרוב באמצעות תירוקסין סינתטי. בארץ קיימות מספר תרופות שמכילות אותו

תת־פעילות של בלוטת התריס (באנגלית: Hypothyroidism, היפותירואידיזם) היא מצב שבו בלוטת התריס לא מייצרת כמות מספקת של הורמוני תריס. כתוצאה מכך ישנה האטה בחילוף החומרים ופגיעה במערכות שונות של הגוף. ההפרעה הזאת נפוצה יותר בקרב נשים ושכיחותה עולה עם הגיל. 

תור לאנדוקרינולוג קובעים באינטרנט

1. היכנסו לאזור זימון תורים בכללית און־ליין.

2. בחרו ב"רופאים יועצים".

3. בשדה "תחום ייעוץ" בחרו "אנדוקרינולוג".

4. בחרו את שם היישוב שבו תרצו לקבוע תור. ניתן גם לחפש את שם הרופא או הרופאה אליהם תרצו לפנות.

5. לחצו על "חיפוש".

6. מתחת לשם הרופא או הרופאה שבחרתם לחצו על "לכל התורים".

7. קבעו את המועד שנוח לכם.

שימו לב: חובה שתהיה לכם הפניה בתוקף כדי שתוכלו לקבוע תור באתר.

1. דלקת על שם השימוטו - זוהי מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הבלוטה ומפריעה לתפקודה. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לתת־פעילות של בלוטת התריס בארץ.

2. מצב שיכול להיגרם לאחר שימוש ביוד רדיואקטיבי (אחד הטיפולים לעודף פעילות של בלוטת התריס) הגורם להרס הבלוטה.

3. תירואידיטיס תת־חריפה - דלקת של הבלוטה בעקבות מחלה ויראלית. זה מצב שמביא להפרעה זמנית בתפקוד הבלוטה המלווה לעיתים בכאבים בבלוטת התריס. במקרה זה מופיעה קודם פעילות יתר של בלוטת התריס ובהמשך תת-פעילות שנמשכת בדרך כלל מספר שבועות וחולפת בעצמה. מצב דומה אך ללא כאבים עלול להופיע בנשים בשנה הראשונה לאחר הלידה. 

4. ניתוחים - שבהם נאלצים לכרות חלק מבלוטת התריס או את כולה (למשל, אם מגלים בה גידול). בניתוח חלקי בו מוסרת רק אונה אחת של בלוטת התריס, ב־50% עד 70% מהמטופלים לא תתפתח תת־פעילות מכיוון שהאונה הנותרת של הבלוטה תפריש כמות מספקת של הורמונים.

5. תרופות מסוימות כמו ליתיום, אמיודרון (procor) או אינטרפרון עלולות לפגוע בפעילות הבלוטה.

6. סיבות נוספות כוללות פגיעה באזורים במוח שאחראים להפעלתה של בלוטת התריס (יותרת המוח וההיפותלמוס). אלה סיבות נדירות ביותר והן מכונות היפותירואידיזם שניוני, משום שלא מדובר בפגיעה ישירה (ראשונית) בבלוטה.

7. תת־פעילות של בלוטת התריס יכולה להיות מולדת: לעיתים אנשים נולדים ללא בלוטת התריס, או שהם נולדים עם בלוטת תריס שאינה נמצאת במקומה הרגיל - מה שפוגע בתפקודה. החל משנות ה־70 כל תינוק שנולד בארץ עובר בגיל יום בדיקה לאיתור מצב זה כדי לאפשר טיפול מתאים בהקדם.

תת־פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לתסמינים רבים בשל ההשפעה שיש לה על מערכות רבות בגוף. התסמינים מתפתחים בדרך כלל בהדרגה, ולכן לעיתים קשה מאוד להבחין בהם.

ברוב האנשים שאצלם מתגלה תת־פעילות של בלוטת התריס, מדובר בהפרעה קלה בתפקוד הבלוטה. הפרעה כזאת לרוב אינה מלווה בתסמינים ולעיתים אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד. 

כאשר מופיעים תסמינים, הם כוללים: חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, שיבוש המחזור החודשי, עלייה במשקל ואי־סבילות לקור. בהמשך יכולים להופיע צרידות, שינויים בשיער, דיכאון וירידה קוגניטיבית כגון הפרעות בזיכרון וחשיבה איטית.

תת־פעילות של בלוטת התריס עלולה גם לפגוע בפוריות האישה. במרפאות פוריות מתבצעת תמיד בדיקת TSH כדי לוודא תפקוד תקין של בלוטת התריס או להמליץ על טיפול במידת הצורך. כמו כן, יש חשיבות רבה באיזון תפקודי בלוטת התריס במהלך הריונות. חוסר איזון עלול לפגוע בהתפתחות העובר ואף להיות כרוך בהפלות ובסיבוכי היריון. 

במקרים נדירים שבהם ישנה תת־פעילות קיצונית לא מטופלת וממושכת של בלוטת התריס, אך זו אינה מאובחנת, עלולים להופיע תסמינים קשים (כמו פגיעה בלב ובעצבים) שדורשים טיפול באשפוז.

תת־פעילות של בלוטת התריס היא בדרך כלל מצב כרוני הנמשך כל החיים, אולם ישנם מקרים שבהם היא זמנית בלבד. למשל, אם היא נגרמת בעקבות דלקת תת־חריפה על רקע ויראלי או לאחר לידה, היא בדרך כלל תחלוף גם ללא טיפול תוך כמה שבועות עד חודשים ספורים.

האבחנה נעשית על סמך בדיקת דם. לעיתים קרובות מאד תת־הפעילות מתגלה באופן מקרי בבדיקת דם שגרתית, בלי שהמטופל הבחין בתסמינים כלשהם. במקרים אחרים נעשה האבחון על סמך בדיקת דם שנלקחה במסגרת בירור של תסמינים מתאימים כמו עייפות, חולשה ודיכאון.

טיפול הוא באמצעות לבותירוקסין (Levothyroxine) - תירוקסין סינתטי. בארץ קיימות כיום מספר תרופות שמכילות לבותירוקסין, ובעיקר אלטרוקסין, יוטירוקס וסינטרואיד

לאחר האבחנה מתחילים בדרך כלל במינון שנע בין 50 ל־100 מיקרוגרם ביום. לאחר ארבעה עד שישה שבועות חוזרים על בדיקת הדם ומחליטים על המינון המתאים. חשוב מאוד ליטול את התרופה באופן סדיר - רצוי בבוקר לאחר צום הלילה, שכן אסור לשתות קפה או לאכול בחצי השעה שלפני נטילת התרופה ולאחריה.

חשוב, במיוחד אצל חולים מבוגרים, להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה כדי למנוע תופעות לוואי בלתי רצויות כמו דפיקות לב, עצבנות ורעד. בדרך כלל מושג איזון בתוך כשלושה חודשים. 

לאחר השגת האיזון יש להמשיך במעקב הרפואי. מומלץ לעשות בדיקת דם לרמת TSH אחת לחצי שנה עד שנה כדי לוודא שהאיזון נשמר.

אצל נשים שסובלות מתת־פעילות של בלוטת התריס ורוצות להיכנס להיריון חשוב לאזן את רמת ההורמון בדם לפני הכניסה להיריון. עם הכניסה להיריון צריך בדרך כלל להעלות את מינון הטיפול. לכן בנשים עם תת־פעילות של בלוטת התריס המתכננות היריון בקרוב, יש לבצע בדיקת TSH עוד לפני הכניסה להיריון מתוכנן לצורך התאמת המינון. בנשים הרות עם הפרעה ידועה או חדשה בתפקוד בלוטת התריס, יש חשיבות לקבלת ייעוץ לגבי איזון הבלוטה במהלך ההיריון.

סיבוכים כתוצאה מתת־פעילות של בלוטת התריס נובעים בדרך כלל מהפרעה ממושכת ומשמעותית בפעילות הבלוטה שלא טופלה באמצעות התרופות המתאימות. סיבוכים קשים הם נדירים ולעיתים מצריכים אשפוז או מתגלים באשפוז.

דוגמאות לסיבוכים קשים:

1. פגיעה בתפקוד הלב ובקצב הלב.

2. פגיעה נפשית – ירידה במצב הרוח, דיכאון

3. פגיעה קוגניטיבית- ירידה בזיכרון ובחדות.

4. פגיעה עצבית.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

ברגע שמאובחנת תת־פעילות משמעותית של בלוטת התריס, מתחילים מיד בטיפול. האיזון בתפקוד בלוטת התריס מושג בדרך כלל בתוך פרק זמן שנע בין שבועות בודדים לשלושה חודשים.

חשוב להתמיד בטיפול באופן מסודר. מומלץ להיות במעקב רפואי ולעשות בדיקת דם לרמת TSH אחת לשישה חודשים עד שנה. כמו כן חשוב להכיר את התסמינים, ואם הם מופיעים - לפנות לרופא המשפחה ולעשות בדיקת דם כדי לבדוק אם הייתה יציאה מהאיזון.

לנשים שסובלות מתת־פעילות של בלוטת התריס ומתכננות היריון מומלץ לפנות לביקור אצל רופא או רופאת המשפחה או אצל אנדוקרינולוג כדי לקבל ייעוץ וליווי לפני ההיריון ובמהלכו.

פרופסור דניה הירש היא מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ורופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי בילינסון

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה 

ד"ר אברהם ישי הוא רופא בכיר במכון האנדוקרינולוגי של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש