חיפוש

dsdsdsd
מעי רגיז

תסמונת המעי הרגיש (הרגיז)

מהי תסמונת המעי הרגיש? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? איך חיים עם תסמונת המעי הרגיש? מדריך

ד"ר מתן סיטרמן

​שם האבחנה בעברית: תסמונת המעי הרגיש (הרגיז)

שם האבחנה באנגלית: Irritable Bowel Syndrome - IBS

שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Irritable Bowel Syndrome - IBS

מהי תסמונת המעי הרגיש?

תסמונת המעי הרגיש היא השם שניתן למכלול של תסמינים במערכת העיכול שהעיקריים שבהם הם עצירות ושלשולים לסירוגין, כאבי בטן ונפיחות של הבטן. במרבית המקרים של תסמונת המעי הרגיש מופיעים כל התסמינים האלה ביחד.

יש להדגיש כי התסמונת אינה מסוכנת ואינה מרמזת על מחלה קשה. עם זאת, במקרים רבים התסמינים פוגמים באיכות החיים ומקשים על התפקוד היומיומי. במרבית המקרים מטפלים בתסמונת באמצעות שילוב של אמצעים: התאמת דיאטה נכונה, פעילות גופנית סדירה, הפחתה של גורמי לחץ בחיי היומיום ובמידת הצורך מתן טיפול תרופתי להקלה על התסמינים.

ממה נגרמת תסמונת המעי הרגיש?

הסיבה להתפתחות התסמונת אינה ידועה, אך קיימות כמה השערות בנוגע לסיבותיה. ההשערות המובילות הן שינויים בדפוס הפעילות של שרירי דופן המעי, תקשורת לקויה בין מערכת העצבים המרכזית לבין עצבי מערכת העיכול ואף שינויים הורמונליים היכולים להשפיע על תפקוד המעיים.

סיבות שכיחות נוספות להתפתחות התסמינים כוללים שינוי בהרכב החיידקים "הטובים" במעי הגס - שינוי שיכול להופיע לאחר טיפול אנטיביוטי או לאחר זיהום חולף במערכת העיכול.

הקשר הגנטי אינו חד־משמעי, אך סביר להניח שהוא קיים. נראה שהסיכון לסבול מהתסמונת גדל במעט אם יש קרובי משפחה שסובלים ממנה.  

מהם התסמינים?

התסמינים מגוונים ויכולים להופיע יחדיו או לחוד. התסמינים העיקריים הם כאבי בטן המוקלים לאחר יציאה, שלשולים, יציאות מרובות, עצירות, שילוב של שלשולים ושל עצירות, הפרשת ריר בצואה, נפיחות של הבטן וגזים מרובים.

איך אני לעומת האחרים?

ההערכה היא  שבין 5% ל־25% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלים מתסמיני המעי הרגיש. נשים סובלות מהתסמונת פי שלושה מאשר גברים.

פרט מעניין: מי שסובלים מתסמונת המעי הרגיש מפסידים ימי עבודה בשיעור הגדול פי שלושה מאנשים בריאים.

כמה זמן זה נמשך?

תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני המתאפיין בפרקי זמן ממושכים שבהם סובלים מהתסמינים, אך גם בתקופות משמעותיות שמתאפיינות בשקט ובהיעדר תסמינים. יש לציין שהחמרה בתסמינים קשורה לעיתים למצבי לחץ שונים. עם זאת, ניתן לקבל טיפול ובכך להקל על התסמינים באופן משמעותי.

איך מאבחנים?

תסמונת המעי הרגיש מאובחנת בעיקר על פי האנמנזה (תיאור התסמינים) שמוסר המטופל לרופא ועל סמך בדיקה גופנית. דיווח על תסמינים טיפוסיים מספיק בדרך כלל כדי לאבחן את התסמונת באופן כמעט ודאי. עם זאת לעיתים נעזר הרופא בכמה בדיקות נוספות כמו בדיקות דם וצואה.

קריטריוני רומא (Rome Criteria) מאפשרים לרופא המטפל לקבוע מהי ההפרעה העיקרית בתפקוד המעי הרגיש ובכך להתאים את הטיפול היעיל ביותר למטופל.

לאחר ריאיון רפואי ובדיקה גופנית עשוי הרופא להפנות את המטופל לבדיקות דם ולבדיקות צואה כדי לוודא שמדדי הדלקת אינם מוגברים באופן שמחשיד כי מדובר במחלת מעי דלקתית (כמו קרוהן או קוליטיס כיבית) או בזיהום במערכת העיכול.

במקרים מסוימים עשוי הרופא  להנחות את המטופל לעשות בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) כדי לשלול את קיומן של מחלות מעי דלקתיות או של סרטן המעי הגס או כדי לברר את מקורה של אנמיה (חסר ברזל) שסיבתה אינה ידועה.

במקרים אחרים ינחה הרופא לעשות בדיקת דם למחלת הצליאק (רגישות לגלוטן)  ובדיקות נשיפה לאבחון אי־סבילות לסוכרים מסוימים הנמצאים בפירות (פרוקטוז) או במוצרי חלב שונים (לקטוז).

נוסף על כך ניתן לעשות בדיקת צואה ייחודית לגילוי קלפרוטקטין (שהוא תוצר לוואי של תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים). הבדיקה הזאת עוזרת לנבא באופן יעיל אם ישנו תהליך דלקתי במעיים - דבר שאינו טיפוסי לתסמונת המעי הרגיש ומצריך בירור נוסף.

איך מטפלים?

מכיוון שהגורם לתסמונת אינו ידוע, הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ולא בריפוי. מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות ומזינות בזמנים קבועים במהלך היום, לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, ירידה במשקל (אם סובלים מעודף משקל), הקפדה על שתיית מים נאותה והפחתת לחץ בחיי היומיום ככל הניתן. מניסיון שהצטבר ידוע כי קיימות טכניקות שונות שיעילות להפחתת לחץ כמו פעילות גופנית סדירה, יוגה, מדיטציה ואף טיפול פסיכותרפי.  נוסף על כך ניתן להיעזר בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה.

אם יש צורך בטיפול תרופתי, על הרופא להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי ומבוקר. מי שסובלים מיציאות שלשוליות רבות יכולים להיעזר בתרופות ממצקות צואה כמו אימודיום או סוגים מסוימים של סיבים לא מסיסים. מי שסובלים מתסמיני עצירות יכולים להסתייע בהעשרת הדיאטה בסיבים תזונתיים ואף במרככי צואה כגון נורמלקס. למטופלים הסובלים מגזים מרובים מומלץ להימנע ממזונות בעלי ריכוז סוכרים גבוה המגבירים היווצרות גזים במעי הגס. מדובר במזונות כמו מיצים ממותקים וקטניות. גם צריכה מוגברת של פירות וירקות עלולה לעודד ייצור גזים במעי הגס.

פן נוסף וחשוב בטיפול הוא שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (כמו ציפרלקס ואלטרולט) במינונים נמוכים. מהניסיון שהצטבר עולה שהטיפול הזה יעיל - בייחוד למטופלים הנוטים לסבול מכאבי בטן. מתברר שהתרופות האלה מאזנות את מנגנוני הכאב העצבי ומפחיתות את תשדורות הכאב מהמעי לאזורים מסוימים במוח.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

תסמונת המעי הרגיש היא מחלה כרונית המתאפיינת בתקופות של החמרה בתסמינים ובתקופות ממושכות ללא תסמינים. באמצעות טיפול עקבי ויעיל ניתן להיות חופשיים מתסמינים למשך תקופות ממושכות.

עלולים להיות סיבוכים?

תסמונת המעי הרגיש היא הפרעה תפקודית בעיקרה ולא מחלה דלקתית או מחלה ממאירה. התסמינים נובעים מתפקוד לקוי של אחד ממנגנוני המעי, ולכן ברוב המוחלט של המקרים אין סיבוכים משמעותיים במהלך החיים (כמו ניתוחים, טיפולים ביולוגיים או טיפולים בממאירות).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

תסמונת המעי הרגיש עלולה לגרום אי־נוחות ניכרת, אך בדרך כלל אינה מובילה למצב חירום רפואי.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

תסמונת המעי הרגיש היא מחלה כרונית, ולכן יש לצפות להופעה חוזרת ונשנית של התסמינים שלה - במיוחד בזמן אירועים הגורמים ללחץ משמעותי - נפשי וגופני. כאמור, ניתן להשיג תקופות ממושכות של הפוגה בתסמינים, בדרך כלל בעזרת שינוי פשוט באורח החיים וכן בעזרת נטילה מינימלית של תרופות.

איך לומדים לחיות עם תסמונת המעי הרגיש?

בראש ובראשונה יש להבין כי מדובר בתסמונת כרונית, לא מסוכנת, שלתסמינים שלה יש נטייה להחמיר בתקופות של לחץ גופני ונפשי.

לאחר מכן יש לדעת כי ישנה חשיבות רבה לשמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין ותזונה מאוזנת ובריאה.

חשוב לפתח עיסוקים שביכולתם להפחית את רמת הלחץ הנפשי והגופני בחיי היומיום כמו פעילות גופנית מבוקרת, יוגה, פילאטיס ופסיכותרפיה. כמו כן ניתן להיעזר ברפואה משלימה. במקרה הצורך ניתן להיעזר בטיפול תרופתי כדי להפחית את חומרת התסמינים.

ד"ר מתן סיטרמן הוא גסטרואנטרולוג במכון הגסטרו במרכז הרפואי רבין ובמכון הגסטרו במרפאת בתימון מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש