חיפוש

dsdsdsd
ריפלוקס קיבתי־ושטי

מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס)

מהו החזר קיבתי־ושטי? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים שלו? איך מאבחנים? איך מטפלים? זו תופעה חד־פעמית? היא תחזור? עלולים להיות סיבוכים? מתי צריך ניתוח? מדריך

ד"ר אורי קפלן, ד"ר קובי כהן

שם האבחנה בעברית:
מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס)
שם האבחנה באנגלית:
Gastro-Esophageal Reflux Disease (GERD), Esophageal Reflux
שם האבחנה בשפת העם:
ריפלוקס

מהי מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי?

מדובר בהפרעה שבה תוכן חומצי, אשר בדרך כלל נשאר בקיבה, עולה מהקיבה לוושט וגורם לכווייה במעטפת הפנימית של הוושט. הוושט הוא צינור המחבר בין הפה לקיבה. העלייה של התוכן החומצי במעלה הוושט גורמת לתסמינים שונים הפוגעים באיכות החיים של המטופל, ובהן צרבת. נוסף על כך הכווייה שנגרמת מהתוכן החומצי עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח.

ממה נגרמת המחלה?

הסיבה השכיחה ביותר למעבר של החומצה מהקיבה לוושט היא תפקוד לקוי של הסוגר שמפריד בין הקיבה לוושט, אך ישנן סיבות נוספות להפרעה הזאת, ובהן: קיומו של בקע סרעפתי, עלייה בלחץ התוך־בטני, למשל כתוצאה מהשמנה או בגלל הריון, עיכוב בפינוי המזון מהקיבה כתוצאה ממחלות כמו סוכרת, עיכוב בפינוי התוכן מהוושט כתוצאה מתנועתיות (פריסטלטיקה) חלשה שלו או בגלל הפחתה בכמות הריר (מוקוס) שמפריש הוושט או בגלל ירידה בכמות הרוק שמגיעה לוושט.

ההשפעה של סוגי מזון שונים על תסמיני ההחזר הקיבתי־ושטי נבדקה בכמה וכמה מחקרים, אולם המסקנות שהתקבלו מהם אינן חד־משמעיות. אף על פי כן מקובל כיום להמליץ למי שסובל מהתופעה להימנע מהמזונות הבאים: קפה, שוקולד, מיצים של פירות הדר, שום, בצל וכן מזון חריף, מתובל, מטוגן ושומני.

תרופות מסוימות עלולות לגרות את הוושט ולגרום לתחושת צרבת: אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים (כמו דוקסילין), ביפוספונטים (כמו אלנדרונט) לטיפול באוסטאופורוזיס, תוספי ברזל, משככי כאבים ממשפחת ה־NSAIDS (כמו איבופרופן) ותוספי אשלגן.

תרופות אחרות מגבירות את תנועת החומצה אל הוושט. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות: תרופות אנטיכולינרגיות, תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקלים, חוסמי תעלות סידן (לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב) כמו ניפדיפין, תרופות ממשפחת הניטרטים לטיפול במחלות לב כמו איזוסורביד מונוניטרט.

מטופלים הסובלים ממחלת ההחזר הקיבתי־ושטי צריכים להתייעץ עם הרוקח או עם הרופא המטפל בנוגע להשפעת התרופות שהם נוטלים - במיוחד אם מדובר בתרופות שהם נוטלים במשך זמן רב. 

צריכים רופאים או מרפאות? פשוט לחפש
רוצים לקבוע תור? עושים את זה בקליק

מהם התסמינים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי?

התוכן הקיבתי עלול להזיק לוושט וכן לאיברים סמוכים כמו הריאות, הלוע והפה. העובדה שתסמיני הריפלוקס אינם מוגבלים לוושט מקשה לעיתים על אבחון התופעה.

אלה הם הסימפטומים הנפוצים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי:

1. צרבת - תחושת שריפה מאחורי עצם החזה (סטרנום) היכולה לעלות עד לפה. יש לזכור כי כמעט כל אדם חווה צרבת מדי פעם, אולם כשהיא מופיעה פעמיים או יותר בשבוע ו/או גורמת לתסמינים הפוגעים באיכות חייו של המטופל, היא נחשבת לפתולוגית.

2. רגורגיטציה - מעבר של חומצה או של מזון לא מעוכל אל הפה.

אלה הם הסימפטומים הפחות נפוצים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי:

1. כאבים ברום הבטן או בחזה.

2. קושי לבלוע (דיספגיה).

3. כאבים בגרון, תחושת גוש בגרון, צרידות ושיעול.

4. דלקת ריאות.

5. בחילות והקאות.

יש לציין שאצל 30% מהמטופלים שעוברים צנתור לב עקב כאבים בחזה התוצאות הן תקינות. לרוב, הסיבה לכאבים בחזה, שנחשבו בטעות לבעיית לב, היא מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

איך אני לעומת האחרים?

מסקר שערכה חברת המחקר גאלופ בארצות־הברית עולה ש־43% מהאוכלוסייה סובלים לפחות פעם בחודש מצרבת, שהיא הסימפטום העיקרי של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי. 13% מהאוכלוסייה - כך עולה מאותו הסקר - נוטלים תרופות לצרבת לפחות פעמיים בשבוע.

בישראל נערך סקר דומה ב־2006 בקרב 2,033 איש. אלה התבקשו להשיב על השאלה: "האם אתה או את סובלים מדי פעם מצרבת או מתחושת צריבה באזור החזה?" מניתוח התשובות עולה ש־30% מהתושבים בישראל סובלים מצרבת. 7% סובלים מצרבות יותר מארבע פעמים בשבוע, 7% - פחות מפעמיים בשבוע, וכל האחרים - פעם בחודש ופחות מכך.

כמה זמן זה נמשך?

המחלה אינה חולפת מעצמה: מדובר במחלה כרונית שמחייבת טיפול קבוע. הטיפול כולל שינוי של אורח החיים, נטילת תרופות ולעיתים אף ניתוח.

איך מאבחנים?

רופא משפחה יכול לאבחן את מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי באמצעות הערכת הסימפטומים האופייניים והבלתי אופייניים של התופעה ובעזרת בדיקה גופנית. אמצעי נוסף שעומד לרשותו הוא מתן ניסיוני של תרופות מסוג מעכבי משאבות המימן (PPI) כמו אומפרזול (השמות המסחריים: לוסק, אומפרדקס, אומפרזול, אומזול) או לנסופרזול (השמות המסחריים: לנטון, לנסופרזול־טבע) או אסומפרזול (השם המסחרי: נקסיום). אם התרופות מביאות לשיפור בתסמינים, זהו סימן שמדובר, קרוב לוודאי, במחלת ההחזר הקיבתי־ושטי. עם זאת יש לציין כי ממחקרים עדכניים עולה כי יעילות השיטה הזאת נמוכה ממה שהעריכו בעבר, וייתכן שההקלה בתסמינים אינה נובעת בהכרח מהשימוש בתרופות ממשפחת ה־PPI.

למי שמטופלים בתרופות האלה כדי להתמודד עם מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי מומלץ לנסות פעם בשנה להפחית את המינון של התרופות מהמשפחה הזאת ולבחון אם יש לכך השפעה על תסמיני המחלה.

במקרים שבהם הסימפטומים הם מחוץ לוושט - כמו כאבים בחזה ושיעול - מומלץ לעבור בדיקה מקיפה אצל רופא אף־אוזן־גרון ולעשות צילום חזה. עם זאת, הבדיקה העיקרית שמסייעת לאבחן את מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי היא אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה. בבדיקה הזאת נעשה שימוש בסיב אופטי שמאפשר הסתכלות ישירה על הרירית של מערכת העיכול העליונה. הבדיקה נעשית בהרדמה חלקית בעזרת זריקת טשטוש ונמשכת כעשר דקות.

במקרים הבאים מקובל לעשות בדיקת אנדוסקופיה:

1. אם נכשל הטיפול הניסיוני בתרופות מהמשפחה של מעכבי משאבות המימן.

2. אם מדובר במטופל שסובל מתסמונת הוושט על שם בארט (מצב שבו תאים של הוושט הופכים לתאי מעי בעקבות חשיפה ממושכת לחומצה שמקורה בקיבה. זהו מצב שנחשב לטרום־סרטני).

3. לקראת ניתוח בחלק העליון של מערכת העיכול.

4. אם מופיעים סימפטומים חדשים במטופל מבוגר שסובל מממחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

5. אם סובלים במשך זמן רב מסימפטומים קשים ותכופים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

6. אם מדובר במטופל כבן 50 שנים שמגיע לרופא המשפחה בגלל תסמינים שכמותם מעולם לא חווה בעבר ואשר מתאימים למחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

במקרים מיוחדים ניתן לנטר את חומציות הוושט במשך 24 שעות. הבדיקה הזאת נקראת ניטור ממושך של חומציות הוושט (Esophageal pHmetry) ונחשבת לבדיקת הבחירה לאבחון מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי. השימוש בה נעשה במקרים שבהם התסמינים אינם ברורים או לקראת ניתוח.

כל מה שצריך לדעת על גסטרוסקופיה - צפו עכשיו:

איך מטפלים?

רוב המטופלים הסובלים ממחלת ההחזר הקיבתי־ושטי יזדקקו לטיפול תרופתי בתסמיני המחלה. עם זאת, בשלב הראשון יומלץ להם בדרך כלל לשנות את אורח חייהם. שינוי כזה כולל, בין היתר, את הפעולות הבאות:

1. הקפדה על פעילות גופנית סדירה.

2. הימנעות מעישון.

3. הקפדה על משקל גוף תקין.

4. הימנעות ממאכלים חריפים, מטוגנים ומתובלים וכן הימנעות ממאכלים עתירי שומן, מקפאין ומאלכוהול.

5. הימנעות מארוחות גדולות.

6. הימנעות משכיבה מיד לאחר ארוחה. שעתיים־שלוש לפני שהולכים לישון יש להימנע לחלוטין מאכילה.

7. רצוי לישון על כרית גבוהה (כדי שהראש יהיה גבוה משאר הגוף).

במקרים רבים יבחר הרופא גם בטיפול תרופתי כדי להקל על תסמיני ההחזר הקיבתי־ושטי. מקובל לטפל במחלת ההחזר הקיבתי־ושטי באחת או יותר משלוש קבוצות התרופות הבאות:

1. סותרי חומצה.

2. תרופות מהמשפחה של חוסמי הקולטן להיסטמין H2.

3. תרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות המימן (PPI).

סותרי חומצה הם תכשירים שמכילים מלחים שסותרים חומצות (כמו מלחי מגנזיום, אלומיניום, סידן ונתרן), וניתן לרכוש אותם ללא מרשם. מדובר בתכשירים כמו מאלוקס, טאמס, רני וגביסקון. לעיתים מכילים התכשירים האלה גם רכיבים מאצות ים (אלגינט) שמצפים את הקיבה ומנטרלים את החומציות (כפי שעושה התרופה גביסקון). סותרי חומצה מבסיסים את מיצי הקיבה ומקילים על התסמינים של צרבת ושל החזר קיבתי־ושטי בדרגה קלה עד בינונית. משך הפעולה שלהם הוא קצר, תחילת ההשפעה היא מהירה ולכן הם ניתנים כמה פעמים ביום או לפי הצורך. הם קיימים הן בטבליות ללעיסה והן בתרחיף. סותרי חומצה אינם מונעים הפרשת חומצה ולכן הם אינם יעילים במקרים של החזר קיבתי־ושטי בדרגה קשה.

המשפחה של חוסמי הקולטן להיסטמין H2 כוללת תרופות כמו פמוטידין (השמות המסחריים: גסטרו, פמו ופמוטידין־טבע) ורניטידין (השמות המסחריים: זנטק וזרידקס). התרופות האלה מונעות הפרשה של חומצה מתאי הקיבה ויעילות יותר מסותרי חומצה, בין היתר משום שזמן הפעולה שלהן ממושך יותר. תחילת ההשפעה שלהן אינה מהירה כמו של סותרי חומצה, ובמרבית המקרים יש ליטול אותן במשך זמן רב. הן ניתנות פעם או פעמיים ביום.

המשפחה של חוסמי תעלות המימן (PPI) כוללת את התרופות היעילות ביותר לטיפול במחלת ההחזר הקיבתי־ושטי. התרופות האלה פועלות על תעלות בתאי הקיבה (תעלות מימן הקרויות גם תעלות הפרוטונים) ומונעות הפרשת חומצה לקיבה. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות: אומפרזול, לנסופרזול, אסומפרזול, פנטופרזול (השם המסחרי: קונטרולוק) ודקסלנסופרזול (השם המסחרי: דקסילנט).

רופאים רושמים תרופות ממשפחת ה־PPI במקרים של החזר קיבתי־ושטי בדרגה בינונית עד קשה. בדרך כלל השימוש בתרופות האלה מיועד לפרק זמן של כמה שבועות, אך במקרים מסוימים הן ניתנות באופן קבוע, בהתאם לשיקולו של הרופא המטפל. בשימוש ממושך יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ואצל רופא גסטרו ולעשות בדיקות בהתאם להנחיותיהם.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

מי שאובחנה אצלו מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי יסבול ממנה כל חייו. עם זאת, שינוי באורח חיים המלוּוה לעיתים בטיפול תרופתי ואף בניתוח יכול להעלים את תסמיני המחלה הזאת.

עלולים להיות סיבוכים?

מחלת החזר קיבתי־ושטי ממושכת שאינה מטופלת עלולה לגרום לכיבים, לדלקות ולהיצרויות בוושט ואף לתסמונת בארט (שנקראת גם "ושט על שם בארט"). זהו, כפי שכבר צוין, שינוי טרום סרטני ברקמת הוושט שעלול - לעיתים נדירות - להפוך לגידול ממאיר בוושט.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

1. ירידה לא רצונית במשקל.

2. כאבים וקשיים בבליעה.

3. הקאות ממושכות.

4. דימום בהקאה או בצואה.

5. אנמיה ותלונות על כאב אפיגסטרי (כאב באזור הבטן העליונה).

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

הטיפול התרופתי מקל בתוך זמן קצר על התסמינים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי ובהם צרבת.

איך לומדים לחיות עם מחלת החזר קיבתי־ושטי כרונית או עם דלקת כרונית של מערכת העיכול?

חשוב לאמץ אורח חיים בריא הכולל, בין היתר, שמירה על משקל תקין, תזונה דלת שומן, פעילות גופנית והימנעות מעישון. אלה מקילים על תחושת הצרבת ועשויים למנוע צרבת כרונית. לשמירה על אורח חיים בריא יש, כמובן, יתרונות רבים נוספים ובהם מניעה של מחלות לב ושל סוכרת.

את הטיפול התרופתי ניתן לקחת לפי הצורך. את התרופות לטיפול בהחזר הקיבתי־ושטי אומנם מותר לקחת זמן ממושך, אך אופציה עדיפה היא למנוע את הצורך בהן באמצעות שינוי אורח החיים. כאשר מרגישים טוב יותר, ניתן לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי בשיתוף עם הרופא המטפל.

מהם הסימנים שיש צורך בניתוח?

1. קושי ליטול תרופות באופן קבוע.

2. חוסר רצון לקחת תרופות באופן קבוע.

3. תגובה חלקית לטיפול תרופתי, בעיקר ברגורגיטציה.

4. הופעת סיבוכים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

מה עושים בניתוח?

הניתוח נעשה בגישה זעיר־פולשנית. במהלכו מתקנים בקע סרעפתי - אם קיים - ונוסף על כך מחזקים את אזור השוער באמצעות כריכת חלק מהקיבה סביב הוושט הרחיקני. הפעולה הזאת נקראת פונדופליקציה.

ד"ר אורי קפלן הוא כירורג המתמחה במחלות מעבר ושט־קיבה. הוא מנהל השירות הכירורגי למחלות מעבר ושט־קיבה במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש