חיפוש

dsdsdsd
ריפלוקס קיבתי ושטי - צרבת

ריפלוקס קיבתי־ושטי (צרבת), דלקת בוושט

מהו ריפלוקס קיבתי־ושטי? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים שלו? כמה זמן הוא נמשך? איך מאבחנים? איך מטפלים? זו תופעה חד־פעמית? היא תחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

ד"ר עזמי שחברי, ד"ר קובי כהן

שם האבחנה בעברית:
ריפלוקס קיבתי־ושטי, דלקת בוושט.
שם האבחנה באנגלית:
Reflux Esophagitis
שם האבחנה או קיצורה במערכת קליקס:
Reflux Esophagitis

מה זה?

זוהי הפרעה שבה תוכן חומצי עולה מהקיבה לוושט וגורם נזק לו ולעיתים גם לאיברים סמוכים כמו הפה, הלוע, הסינוסים והריאות. לנזקים האלה יש סימפטומים שפוגעים באיכות החיים של המטופלים.

ממה נגרמים ריפלוקס קיבתי ושטי ודלקות בוושט?

ריפלוקס, המכונה בשפת העם "צרבת", נגרם ממעבר של חומצה מהקיבה אל הוושט. הסיבה השכיחה ביותר למעבר הזה של החומצה היא תפקוד לקוי של הסוגר שמפריד בין הקיבה לוושט.

וישנן סיבות נוספות להפרעה הזאת, ובהן: קיומו של בקע סרעפתי, עלייה בלחץ התוך־בטני, למשל כתוצאה מהשמנה או בגלל הריון, עיכוב בפינוי המזון מהקיבה כתוצאה ממחלה כמו סוכרת, עיכוב בפינוי התוכן מהוושט כתוצאה מתנועתיות (פריסטלטיקה) חלשה שלו או בגלל הפחתה בכמות הריר (מוקוס) שמפריש הוושט, ירידה בכמות הרוק שמגיעה לוושט.

סיבות משמעותיות נוספות לריפלוקס קיבתי־ושטי הן עישון והפרזה בשתיית משקאות אלכוהוליים. עישון ואלכוהול הם שני גורמי סיכון שמחלישים את הסוגר הקיבתי־ושטי, מגרים ישירות את רירית הוושט והקיבה ומעודדים הפרשת מוגברת של חומצה בקיבה.

את הריפלוקס הקיבתי־ושטי עלולים להחריף מזונות שונים ובהם קפה, שוקולד, מיצים של פירות הדר, שום, בצל וכן מזון חריף, מתובל, מטוגן ושומני.

תיתכן גם השפעה של תרופות מסוימות על ההתפתחות של ריפלוקס קיבתי־ושטי ועל החמרתו, ובהן תרופות לטיפול בכאבים ובדלקת ממשפחת ה־NSAID (כמו איבופרופן ודיקלופנק), תרופות ממשפחת הביספוספונטים לטיפול באוסטאופורוזיס  (כמו אלנדרונט), תרופות ממשפחת הניטרטים לטיפול במחלות לב כמו איזוסורביד מונוניטרט, תאופילין (תרופה לטיפול באסתמה ובמחלת ריאות חסימתית כרונית), תרופות ממשפחת חוסמי תעלות סידן (לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב) כמו ניפדיפין, תכשירי ברזל ותכשירי אשלגן. מי שסובלים מריפלוקס קיבתי־ושטי צריכים להתייעץ עם הרוקח או עם הרופא המטפל בנוגע להשפעת התרופות שנוטלים - במיוחד אם מדובר בתרופות שנוטלים במשך זמן רב. 

צריכים רופאים או מרפאות? פשוט לחפש
רוצים לקבוע תור? עושים את זה בקליק

מהם התסמינים?

התוכן הקיבתי עלול להזיק לוושט וכן לאיברים סמוכים כמו הריאות, הלוע והפה. העובדה שתסמיני הריפלוקס אינם מוגבלים לוושט מקשה לעיתים על אבחון התופעה.

הסימפטומים האופייניים בוושט הם צרבת ורגורגיטציה (עלייה של תוכן הקיבה לוושט). אל אלה עלולה להתלוות דלקת של הוושט. הצרבת יכולה להיות קלה (ובמקרה כזה היא תוקפת עד פעמיים בשבוע), בינונית (ואז היא תוקפת יותר מפעמיים בשבוע) או קשה (ובמקרה כזה היא תוקפת מדי יום או מתלווים אליה סיבוכים).

הסימפטומים החוץ־ושטיים האופייניים הם צרידות, שיעול, אסתמה, פגיעה בשיניים, ריח רע מהפה וכאבים בחזה (שמקורם אינו בלב). יש לציין שאצל 30% מהמטופלים שעוברים צנתור לב עקב כאבים בחזה התוצאות הן תקינות. לרוב, הסיבה לכאבים בחזה שנחשבו בטעות לבעיה לבבית היא ריפלוקס קיבתי־ושטי.

איך אני לעומת האחרים?

מסקר שערכה חברת המחקר גאלופ בארצות־הברית עולה ש־43% מהאוכלוסייה סובלים לפחות פעם בחודש מצרבת, שהיא הסימפטום העיקרי של ריפלוקס קיבתי־ושטי. 13% מהאוכלוסייה - כך עולה מאותו הסקר - נוטלים תרופות לצרבת לפחות פעמיים בשבוע.

בישראל נערך סקר דומה ב־2006 בקרב 2,033 איש. אלה התבקשו להשיב על השאלה: "האם אתה או את סובלים מדי פעם מצרבת או מתחושת צריבה באזור החזה?" מניתוח התשובות עולה ש־30% מהתושבים בישראל סובלים מצרבת. 7% סובלים מצרבות יותר מארבע פעמים בשבוע, 7% - פחות מפעמיים בשבוע, וכל האחרים - פעם בחודש ופחות מכך.

כמה זמן זה נמשך?

הריפלוקס אינו חולף מעצמו: הוא בדרך כלל בעיה כרונית - עד שמטפלים בה באמצעות שינוי אורח החיים או באמצעות תרופות.

איך מאבחנים?

רופא משפחה יכול לאבחן ריפלוקס קיבתי־ושטי באמצעות הערכת הסימפטומים האופייניים והבלתי אופייניים של התופעה ובעזרת בדיקה גופנית. אמצעי נוסף שעומד לרשותו הוא מתן ניסיוני של תרופות מסוג מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) כמו אומפרזול (השמות המסחריים: לוסק, אומפרדקס, אומפרזול, אומזול) או לנסופרזול (השמות המסחריים: לנטון, לנסופרזול־טבע) או אסומפרזול (השם המסחרי: נקסיום). אם התרופות מביאות לשיפור בתסמינים, זוהי הוכחה שאכן מדובר קרוב לוודאי בריפלוקס קיבתי־ושטי.

במקרים שבהם הסימפטומים הם מחוץ לוושט - כמו כאבים בחזה ושיעול - מומלץ לעבור בדיקה מקיפה אצל רופא אף־אוזן־גרון ולעשות צילום חזה. עם זאת, הבדיקה העיקרית שמסייעת לאבחן ריפלוקס קיבתי־ושטי היא גסטרוסקופיה. בבדיקה הזאת נעשה שימוש בסיב אופטי שמאפשר הסתכלות ישירה על הרירית של מערכת העיכול העליונה. הבדיקה נעשית בהרדמה חלקית בעזרת זריקת טשטוש ונמשכת כעשר דקות.

כמו כן עושים גסטרוסקופיה במקרים הבאים:

1. אם נכשל הטיפול הניסיוני בתרופות מהמשפחה של מעכבי משאבות פרוטונים.

2. אם מדובר במטופל שסובל מתסמונת הוושט על שם בארט (מצב שבו תאים של הוושט הופכים לתאי מעי בעקבות חשיפה ממושכת לחומצה שמקורה בקיבה. זהו מצב שנחשב לטרום־סרטני).

3. לקראת ניתוח בחלק העליון של מערכת העיכול.

4. אם מופיעים סימפטומים חדשים במטופל מבוגר שסובל מריפלוקס קיבתי־ושטי.

5. אם סובלים במשך זמן רב מסימפטומים קשים ותכופים.

6. אם מדובר במטופל בן 45 שנים ויותר הנזקק לטיפול כרוני בריפלוקס קיבתי־ושטי.

במקרים מיוחדים ניתן לנטר את חומציות הוושט במשך 24 שעות.

כל מה שצריך לדעת על גסטרוסקופיה - צפו עכשיו:

איך מטפלים?

במקרים רבים ניתן להיפטר מריפלוקס קיבתי־ושטי ללא תרופות אלא רק באמצעות שינוי אורחות החיים. מדובר בראש ובראשונה בפעולות הבאות שיש לנקוט:

1. הקפדה על פעילות גופנית סדירה.

2. הימנעות מעישון.

3. הקפדה על משקל גוף תקין.

4. הימנעות ממאכלים חריפים, מטוגנים ומתובלים וכן הימנעות ממאכלים עתירי שומן, מקפאין ומאלכוהול.

5. הימנעות מארוחות גדולות.

6. הימנעות משכיבה מיד לאחר ארוחה. שעתיים־שלוש לפני שהולכים לישון יש להימנע לחלוטין מאכילה.

7. רצוי לישון על כרית גבוהה (כדי שהראש יהיה גבוה משאר הגוף).

במקרים רבים יבחר הרופא גם בטיפול תרופתי כדי להקל על תסמיני הריפלוקס הקיבתי־ושטי. מקובל לטפל בריפלוקס קיבתי־ושטי באחת או יותר משלוש קבוצות התרופות הבאות:

1. סותרי חומצה.

2. תרופות מהמשפחה של חוסמי הקולטן להיסטמין H2.

3. תרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הפרוטונים (PPI).

סותרי חומצה הם תכשירים שמכילים מלחים שסותרים חומצות (כמו מלחי מגנזיום, אלומיניום, סידן ונתרן), וניתן לרכוש אותם ללא מרשם. מדובר בתכשירים כמו מאלוקס, טאמס, רני וגביסקון. לעיתים מכילים התכשירים האלה גם רכיבים מאצות ים (אלגינט) שמצפים את הקיבה ומנטרלים את החומציות (כפי שעושה התרופה גביסקון). סותרי חומצה מבסיסים את מיצי הקיבה ומקילים על התסמינים של צרבת ושל ריפלוקס בדרגה קלה עד בינונית. משך הפעולה שלהם הוא קצר, תחילת ההשפעה היא מהירה ולכן ניתנים כמה פעמים ביום או לפי הצורך. הם קיימים הן בטבליות ללעיסה והן בתרחיף. סותרי חומצה אינם מונעים הפרשת חומצה ולכן הם אינם יעילים במקרים של ריפלוקס בדרגה קשה.

המשפחה של חוסמי הקולטן להיסטמין H2 כוללת תרופות כמו פמוטידין (השמות המסחריים: גסטרו, פמו ופמוטידין־טבע) ורניטידין (השמות המסחריים: זנטק וזרידקס). התרופות האלה מונעות הפרשה של חומצה מתאי הקיבה ויעילות יותר מסותרי חומצה, בין היתר משום שזמן הפעולה שלהן  ממושך יותר. תחילת ההשפעה שלהן איננה מהירה כמו של סותרי חומצה, ובמרבית המקרים יש ליטול אותם במשך זמן רב. הן ניתנות פעם או פעמיים ביום.

המשפחה של חוסמי תעלות הפרוטונים (PPI) כוללת את התרופות היעילות ביותר לטיפול בריפלוקס קיבתי־ושטי. התרופות האלה פועלות על תעלות בתאי הקיבה (תעלות הפרוטונים) ומונעות הפרשת חומצה לקיבה. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות: אומפרזול, לנסופרזול, אסומפרזול, פנטופרזול (השם המסחרי: קונטרולוק) ודקסלנסופרזול (השם המסחרי: דקסילנט).

רופאים רושמים תרופות ממשפחת ה־PPI במקרים של ריפלוקס קיבתי־ושטי בדרגה בינונית עד קשה. בדרך כלל השימוש בתרופות האלה מיועד לפרק זמן של כמה שבועות, אך במקרים מסוימים הן ניתנות באופן קבוע, בהתאם לשיקולו של הרופא המטפל. בשימוש ממושך יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ואצל רופא גסטרו ולעשות בדיקות בהתאם להנחיותיהם.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

• לרוב ניתן להיפטר מצרבת - אם מצליחים לשנות את אורח החיים. אולם מאחר שבני אדם מתקשים בדרך כלל לעשות את השינוי המתבקש באורח החיים, נוטה הבעיה הזאת להיות כרונית.

עלולים להיות סיבוכים?

ריפלוקס ממושך שאינו מטופל עלול לגרום לכיבים ולהיצרויות בוושט ואף לתסמונת בארט (שנקראת גם "ושט על שם בארט"). זהו, כפי שכבר צוין, שינוי טרום סרטני ברקמת הוושט שעלול - לעיתים נדירות - להפוך לגידול ממאיר בוושט.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

1. ירידה לא רצונית במשקל.

2. כאבים וקשיים בבליעה.

3. הקאות ממושכות.

4. דימום בהקאה או בצואה.

5. אנמיה ותלונות על כאב אפיגסטרי (כאב באזור הבטן העליונה).

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

הטיפול התרופתי מקל בתוך זמן קצר הן על תחושת הצרבת והן על הכאבים הנובעים מדלקות בוושט.

איך לומדים לחיות עם ריפלוקס כרוני או עם דלקת כרונית של מערכת העיכול?

חשוב לאמץ אורח חיים בריא הכולל, בין היתר, שמירה על משקל תקין, תזונה דלת שומן, פעילות גופנית והימנעות מעישון. אלה מקילים על תחושת הצרבת ועשויים למנוע צרבת כרונית. לשמירה על אורח חיים בריא יש, כמובן, יתרונות רבים נוספים ובהם מניעה של מחלות לב ושל סוכרת.

את הטיפול התרופתי ניתן לקחת לפי הצורך. את התרופות לטיפול בריפלוקס קיבתי־ושטי אומנם מותר לקחת זמן ממושך, אך אופציה עדיפה היא למנוע את הצורך בהן באמצעות שינוי אורח החיים. כאשר מרגישים טוב יותר, ניתן לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי בשיתוף עם הרופא המטפל.

ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרפאת עומר בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון. בעבר היה סגן המנהל של המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת כללית

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש