פורסם בראשונה: 05.02.2018
עדכון אחרון: 11.02.2018
  • ד"ר אסי סיקורל ד"ר אסי סיקורל
  • ד"ר קובי כהן ד"ר קובי כהן

מדריך התרופות השלם לסוכרת מסוג 2

לקריאה נוחה
לרשות חולי סוכרת מסוג 2 עומד מגוון גדול מאוד של תרופות שמסייעות להם לאזן את מחלתם ולנהל אורח חיים רגיל. מהם היתרונות והחסרונות של כל תרופה? רופא משפחה ורוקח קליני עושים לכם סדר
תרופות לטיפול בסוכרת סוג 2

בקיצור

1.

ככל שמתקדם חקר הסוכרת, כך יוצאות לשוק עוד ועוד תרופות חדשות שפועלות על המנגנונים השונים של המחלה.

2.

מטרת הטיפול היא לאזן את רמות הסוכר בדם ולמנוע את סיבוכי הסוכרת שנובעים מפגיעה מתמשכת של הסוכר בכלי הדם.

3.

המדריך עוסק בקבוצות המרכזיות של התרופות לסוכרת מסוג 2 וכולל קישורים למידע פרטני על כל תרופה בנפרד.

בשנים האחרונות עובר המחקר בנושא הסוכרת מהפכה של ממש: התגלו מנגנונים שונים שקשורים לאיזון הסוכר בדם, להפרשת האינסולין ולניצול האינסולין בתאים. ככל שמתקדם המחקר, כך יוצאות לשוק עוד ועוד תרופות חדשות שפועלות על המנגנונים השונים של המחלה.

מטרת הטיפול היא לאזן את רמות הסוכר בדם ולמנוע את סיבוכי הסוכרת. יש לזכור שרוב סיבוכי המחלה נובעים מפגיעה מתמשכת של הסוכר בכלי הדם, ולכן מניעת נזק לכלי הדם - באמצעות איזון הסוכר בדם, הפסקת עישון, איזון לחץ הדם, איזון הפרופיל של שומני הדם, הקפדה על תזונה מתאימה לחולי סוכרת והקפדה על פעילות גופנית - היא חלק חיוני מהטיפול הכולל בסוכרת.

המדריך הזה עוסק בתרופות לאיזון הסוכר בדם בחולי סוכרת מסוג 2. הוא מסביר מהן דרכי הפעולה שלהן ומהו המקום שלהן במסגרת הטיפולים הקיימים היום לסוכרת מסוג 2. המדריך עוסק בקבוצות המרכזיות של התרופות וכולל קישורים למידע פרטני על כל תרופה בנפרד: אופן השימוש בה, תופעות הלוואי שלה, ההשפעות של תרופות אחרות עליה וההשפעה שלה על תרופות אחרות ועוד מידע רב שרלוונטי למי שמקבל מרשם לתרופה המיועדת לטפל בסוכרת.

המדריך מחולק לתרופות שנלקחות דרך הפה ולתרופות שניתנות בזריקה תת־עורית. תרופות הניתנות בהזרקה הן כיום טיפול מקובל בסוכרת. הודות לטכנולוגיות מתקדמות הפך הטיפול באמצעות הזרקה עצמית לקל מאוד - לאחר קבלת הדרכה מסודרת מאחות. יש גם זריקות מסוימות שהמחטים שלהן דקות במיוחד - מה שמפחית כאבים בעת ההזרקה.

תשובות לכל השאלות החשובות
סוכרת

• מטפורמין משפרת את היכולת של התאים לקלוט סוכר לתוכם ואף עשויה לעיתים לסייע בהפחתת המשקל. ממחקרים עולה שמטפורמין מסייעת להפחית את סיבוכי הסוכרת כמו התקפי לב, ולכן במקרים רבים היא תרופת הבחירה הראשונה לטיפול בסוכרת. מטפורמין משפרת את הרגישות של תאי הגוף, ובהם הכבד והשרירים, לאינסולין, מפחיתה ייצור גלוקוז בכבד ומונעת ספיגת סוכר ממערכת העיכול ובכך מאזנת את רמות הסוכר בדם. התרופה אומנם מסייעת למנוע את סיבוכי הסוכרת, אך אינה מומלצת במקרים של ירידה בתפקוד הכליות. מטפורמין קיימת גם בתכשירים משולבים עם תרופות אחרות לטיפול בסוכרת.

• המשפחה של מעכבי DPP4. אלה הן תרופות שמעכבות את פירוק האינקרטינים (סוג של הורמונים). הסבר קצר: כשמזון עובר במעיים, האינקרטינים, ובהם GLP1, פועלים על הלבלב וגורמים לו להגביר את הפרשת האינסולין. GLP1 מתפרק מהר מאוד בגוף, ורמתו נמוכה אצל חולי סוכרת. התרופות מהמשפחה של מעכבי DPP4 מעכבות את הפירוק של GLP1 הטבעי, ובכך מאריכות את זמן פעילותו. התוצאה היא כמות מוגדלת של אינסולין שמופרשת מהלבלב בתגובה להימצאות מזון במעיים.

יש להדגיש: התרופות מהמשפחה של מעכבי DPP4 גורמות ללבלב להפריש אינסולין רק בתגובה להימצאות מזון במעי ועקב כך אינן גורמות לנפילות סוכר. הן גם אינן גורמות לעלייה במשקל, ולכן נחשבות לבטוחות ולנוחות לשימוש. יש לציין כי ניתן להשתמש בתרופות האלה גם כאשר סובלים מאי־ספיקת כליות, אם כי הרופא עשוי להורות במקרה כזה על מינון מופחת של חלק מהתרופות האלה. תרופות מהמשפחה הזאת המשוּוקות בישראל הן וילדגליפטין (השם המסחרי: גלבוס), סיטגליפטין (ג'נוביה), לינגליפטין (טרג'נטה) וסקסגליפטין (אונגלייזה). ישנם היום תכשירים המשלבים תרופות מהמשפחה של מעכבי DPP4 יחד עם מטפורמין ובכך הם חוסכים את מספר הכדורים שצריך ליטול.שמות התכשירים המשולבים עם מטפורמין הם יוקריאס (שילוב של וילדגליפטין ושל מטפורמין), ג'נואט וג'נואט XR (שילוב של סיטגליפטין ושל מטפורמין), טרג'נטה דואו (שילוב של לינגליפטין ושל מטפורמין) וקומביגלייז (שילוב של סקסגליפטין ושל מטפורמין). קיים גם תכשיר המשלב לינגליפטין ואמפגליפלוזין שהשם המסחרי שלו הוא גליקסמבי. 

• המשפחה של מעכבי SGLT2. זוהי משפחה חדשה של תרופות הגורמות להפרשת סוכר בשתן ופועלות ללא תלות באינסולין. התרופות האלה מעכבות חלבון־נשא שאחראי לספיגה מחדש של סוכר מהשתן, וכתוצאה מכך ישנה הפרשה מוגברת של סוכר בשתן. תרופות מהמשפחה הזאת עוזרות גם להפחית את משקל הגוף ולאזן את ערכי לחץ הדם. קיימים גם תכשירים משולבים: תרופה מהמשפחה של מעכבי SGLT2 עם מטפורמין או עם תרופה מהמשפחה של מעכבי DPP4. תרופות מהמשפחה הזאת המשוּוקות בישראל הן אמפגליפלוזין (ג'רדיאנס) ודפגליפלוזין (פורקסיגה). התכשירים המשולבים הם ג'רדיאנס דואו (שילוב של אמפגליפלוזין ושל מטפורמין), קסיגדואו (שילוב של דפגליפלוזין ושל מטפורמין) וגליקסמבי (שילוב של אמפגליפלוזין ושל לינגליפטין). ממחקר שנעשה באחרונה עולה שאמפגליפלוזין מפחיתה באופן משמעותי סיבוכים ותמותה ממחלות לב.

• אקרבוז (השמות המסחריים: פרנדז, אקרוז) מונעת את פירוק הסוכרים המורכבים במעי (כמו לחם, פסטה, תפוחי אדמה ואורז) ובכך מפחיתה ספיגה של סוכר מהמעיים למחזור הדם. באופן הזה מפחיתה אקרבוז את רמות הסוכר בדם. עם זאת יש לציין שהשפעתה של אקרבוז על איזון הסוכרת היא בדרך כלל מזערית, ולכן היא ניתנת כמעט תמיד בשילוב עם תרופות אחרות. תופעות הלוואי השכיחות שלה כוללות שלשולים, כאבי בטן וגזים במערכת העיכול.

• משפחת הגליטזונים - שהנציגה היחידה שלה בישראל היא פיוגליטזון (אקטוס) - מגבירה את תגובת התאים לאינסולין ומפחיתה את ייצור הסוכר בכבד. התרופות מהמשפחה הזאת אינן מסייעות להפחתת המשקל, והשימוש בהן נפוץ כיום פחות מבעבר בגלל תופעות הלוואי שלהן כמו עלייה במשקל, בצקות, החמרה של אי־ספיקת לב ועלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס אצל נשים לאחר הפסקת הווסת.

• משפחת הסולפנילאוראה היא מהוותיקות ביותר שקיימות לטיפול בסוכרת. התרופות האלה פועלות על הלבלב וממריצות אותו להפריש אינסולין. התרופות מהמשפחה הזאת מתאפיינות בפעילות ממושכת, ולכן הן עלולות לגרום לעיתים לירידת סוכר גם מתחת לרמה הרצויה (היפוגליקמיה). נוסף על כך עלולות תרופות מהמשפחה הזאת לגרום לעלייה במשקל. בעת שמטופלים בתרופות מהמשפחה הזאת יש לעקוב אחרי סימנים של היפוגליקמיה. למשפחה הזאת שייכות, בין היתר, התרופות גליבנקלמיד (גלובן), גליפיזיד (גלוקו־רייט) וגלימפיריד (אמריל).

• משפחת המגליטינידים. זוהי משפחה נוספת של תרופות שניטלות דרך הפה. בישראל משוּוקת תרופה אחת מהמשפחה הזאת - רפגליניד (נובונורם). רפגליניד פועלת כמו סולפונילאוראה בכך שהיא גורמת להפרשת אינסולין מהלבלב. עם זאת, בניגוד לתרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה, הפעילות של רפגליניד היא קצרה מאוד, ולכן נוטלים אותה רק בסמוך לארוחה. העובדה שלוקחים אותה רק עם מזון הופכת אותה לנוחה מאוד לשימוש: אם אוכלים - לוקחים אותה, אם לא אוכלים - לא לוקחים אותה. יתרון נוסף של התרופה הוא שניתן ליטול אותה גם אם סובלים מהפרעה בתפקודי הכליות. גם רפגליניד עלולה לגרום לירידה משמעותית בסוכר (היפוגליקמיה). במקרים כאלה יש לדווח על כך לרופא המטפל, והוא עשוי להפחית את מינון התרופה כדי למנוע את הסיכון הזה.

אם מקבלים מרשם לתרופה שמגבירה את הפרשת האינסולין מהלבלב, חשוב לקבל גם מכשיר ביתי למדידת הסוכר בדם ולקבל הדרכה למדידה עצמית של רמות הסוכר בדם. כמו כן חשוב לרכוש צמיד סוכרת (צמיד שעליו כתוב באותיות גדולות וברורות: סוכרת) או אמצעי סימון אחר כדי שמטפלים יוכלו לדעת שמטופל מחוסר הכרה או מעורפל שמגיע אליהם הוא חולה סוכרת, ושהתסמינים שמהם הוא סובל עלולים להעיד על היפרגליקמיה (עודף סוכר בדם) או על היפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם).

כמה מילים על היפוגליקמיה. כפי שכבר צוין, תכשירים שמעלים את רמות האינסולין שמייצר הלבלב וכן אינסולין חיצוני (שמוכנס לגוף מבחוץ) עלולים לגרום להיפוגליקמיה. הגוף שלנו אינו יכול לתפקד היטב ללא אנרגיה (סוכר), ולכן חשוב לזהות את סימני האזהרה המעידים על רמות נמוכות מדי של סוכר בדם ולטפל בהם. אם תוך כדי שימוש בתרופות כאלה מרגישים פתאום באחד או יותר מהתסמינים הבאים - הזעה, רעידות, תחושת רעב קיצונית, תחושת פחד וחרדה ובלבול - חשוב מאוד למדוד את רמת הסוכר בדם, ואם היא אכן נמוכה, יש לאכול מיד מזון עתיר סוכר כדי להעלות את רמות הסוכר בדם. לעיתים נדירות גורמת היפוגליקמיה להתעלפות, ובדיוק בשביל מצב כזה ישנם מזרקי גלוקגון שמעלים במהירות את רמות הסוכר בדם. צמידי סוכרת שמומלץ לסוכרתיים לענוד עוזרים לרופא לזהות שמטופל מחוסר הכרה הוא סוכרתי, והוא יידע מיד - בלי לבזבז זמן על בירורים מיותרים - כיצד לפעול במקרה של היפוגליקמיה חמורה.

משפחה של תרופות שמחקות את ההורמונים שמופרשים מהמעיים בתגובה למזון. שמן הרפואי של התרופות האלה הוא אנלוגים של ההורמון GLP1. למשפחה הזאת שייכות התרופות אקסנטיד (ביידוריון), לירגלוטיד (ויקטוזה), דולגלוטיד (טרוליסיטי) וליקסיסנטיד (ליקסומיה). להורמון GLP1 יש תפקידים רבים: הוא גורם להפרשת אינסולין מהלבלב, הוא מפחית את רמות הגלוקגון (הורמון שמגביר את ייצור הסוכר), הוא מאט את התרוקנות המעי וגורם לתחושת שובע אחרי אכילה באמצעות השפעתו על מרכז השובע במוח. התרופות האלה, הניתנות בהזרקה, עושות בדיוק את כל מה שההורמון עושה - אך באופן יעיל יותר ובכך מסייעות להפחית את המשקל ואת התיאבון ולאזן את רמות הסוכר בדם. לעיתים הן עלולות לגרום לבחילות ולהקאות, בעיקר בתחילת הטיפול. יש תרופה מהמשפחה הזאת שניתנת מדי יום (לירגלוטיד, ויקטוזה), ויש תרופות שניתנות אחת לשבוע (אקסנטיד [ביידוריון] ודולגלוטיד [טרוליסיטי]).

ליקסיסנטיד (ליקסומיה) ניתנת אף היא פעם ביום ויעילה בעיקר בהורדת רמות הסוכר בדם לאחר ארוחות, ואילו התרופות האחרות מאזנות את רמות הסוכר הן בצום והן לאחר ארוחות. ממחקר גדול שנעשה על לירגלוטיד עולה שהיא גם מונעת מחלות לב.

בקרוב ישוּוקו בישראל תכשירים המשלבים תרופות ממשפחת האנלוגים של ההורמון GLP-1 יחד עם אינסולין ארוך טווח. התכשירים האלה יפחיתו את מספר הזריקות הניתנות מדי יום.

אינסולין. בעבר היה מקובל לתת אינסולין לטיפול בסוכרת מסוג 2 רק כאשר תרופות אחרות נכשלו, אולם היום נחשב אינסולין לטיפול מקובל ויעיל כבר עם אבחון המחלה. כמו כן נותנים טיפול באינסולין בסוכרת ותיקה, שקיימת כבר כמה שנים, במקרים שבהם פעילות הלבלב נחלשת וכתוצאה מכך הפרשת האינסולין מהלבלב פוחתת. סיבה נוספת למתן אינסולין בסוכרת מסוג 2 היא רמות גבוהות של סוכר בדם על אף ניסיון לאזן את רמות הסוכר באמצעות כמה תרופות אחרות לסוכרת. גם אינסולין נותנים בהזרקה תת־עורית. קיימים סוגים שונים של אינסולין שאותם נהוג לסווג בהתאם למשך פעילותם. אינסולין בעל השפעה ארוכת טווח ניתן להזריק פעם ביום, ואילו אינסולין קצר טווח מזריקים בסמוך לארוחות או באמצעות משאבת אינסולין המזריקה את האינסולין לגוף באופן רציף. יש גם סוג של אינסולין המכונה אינסולין מיקס המורכב מתערובת של אינסולין מהיר ושל אינסולין ארוך טווח.

סרטון: איך מזריקים אינסולין

איך משתמשים במשאבת אינסולין


ד"ר אסי סיקורל הוא מומחה ברפואת המשפחה, בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון, בעל תואר שני בניהול מערכות בריאות ובוגר התוכנית לרפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת טוסון, אריזונה

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל