טרילפטיןTrileptin

שם גנרי

Oxcarbazepine

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

1. אוקסקרבזפין היא תרופה נוגדת פרכוסים המשמשת לטיפול יחיד או בשילוב עם תרופות נוספות למניעת סוגים שונים של <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target=_blank>אפילפסיה</a>:<br/><br>א. אפילפסיה מסוג התקפים טוניים־קלוניים כוללים. זהו סוג של אפילפסיה שבה מעורבת כל מערכת העצבים המרכזית. אלה הם התקפי האפילפסיה השכיחים ביותר.<br><br>ב. אפילפסיה מסוג התקפים חלקיים, שיכולים להיות מוגדרים פשוטים (שבהם ההכרה אינה נפגעת) או מורכבים (שבהם נפגעת ההכרה).<br><br>2. אוקסקרבזפין אינה מרפאת אפילפסיה, אך עוזרת למנוע התקפים כל עוד נוטלים את התרופה. אוקסקרבזפין היא נגזרת של התרופה <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327&name=%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9C" target="_blank">קרבמזפין</a>, שמשמשת אף היא לטיפול באפילפסיה.

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

ניתן לחצות את הטבליות, אך&nbsp;אסור ללעוס אותן. לא ידוע אם ניתן לכתוש או לרסק אותן.

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">2</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>במהלך הטיפול באוקסקרבזפין מומלץ לעשות&nbsp;בדיקות שגרה שכוללות שקילה, מדידת חום, מדידת&nbsp;לחץ דם, ספירת דם ומעקב אחר&nbsp;רמת הנתרן בדם.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. אסור&nbsp;להפסיק את הטיפול באופן פתאומי, אלא אם הרופא הורה&nbsp;באופן מפורש לעשות זאת. הפסקה פתאומית עלולה לגרום להחמרת התקפי האפילפסיה.<br/><br>2. במהלך הטיפול יש לעשות סדרה של&nbsp;בדיקות דם&nbsp;כדי לקבוע את יעילות הטיפול או כדי לאבחן&nbsp;תופעות לוואי.<br><br>3. אם&nbsp;נוטלים תרופות נוספות לאפילפסיה, עשוי הרופא המטפל להורות על בדיקות דם כדי לנטר את רמתן.</p>

אחסון

יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית, במקום סגור, בטמפרטורה שאינה עולה על&nbsp;30 מעלות צלזיוס, הרחק מהישג&nbsp;ידם של ילדים.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>: התרופה עלולה לגרום&nbsp;לעייפות לסחרחורות ולפגיעה בראייה. מותר לנהוג רק&nbsp;לאחר שמוודאים כי התרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה. יתר על כן, חולי אפילפסיה יכולים לקבל רישיון נהיגה רק לאחר שהם עומדים בדרישות הרפואיות של <a href="http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%94" target="_blank">המכון הרפואי לבטיחות בדרכים</a>. הדרישה המרכזית של המכון היא שחלפה שנה ללא התקפים.<br/><br><strong>הריון</strong>: אין די מידע בנוגע להשפעת התרופה על העובר. עם זאת ידוע שהתרופה עוברת את השליה ועלולה לגרום למומים מולדים. יש להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל בנוגע&nbsp;לנטילתה בזמן ההריון.<br><br><strong>הנקה</strong>: התרופה עוברת לחלב האם ועלולה לגרום לתופעות לוואי בתינוק היונק.<br><br><strong>אלכוהול</strong>:&nbsp;שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם קיימת&nbsp;רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. לפני גיל&nbsp;שנתיים.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. לפני התחלת הטיפול באוקסקרבזפין יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה שנוטלים שכן&nbsp;לאוקסקרבזפין יש אינטראקציה&nbsp;עם תרופות רבות. מידע נוסף&nbsp;מצוי בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".<br/><br>2. התרופה עלולה לגרום לתגובות של רגישות־יתר באיברים רבים. בעור היא עלולה לבוא לידי ביטוי בפריחה, בגרד, באנגיואדמה&nbsp;(נפיחות של הפנים,&nbsp;של העיניים, של העפעפיים, של השפתיים, של הלשון ואף של הגרון.&nbsp;נפיחות של הגרון עלולה לגרום&nbsp;לקשיי נשימה). ייתכנו גם&nbsp;תגובות אנפילקטיות&nbsp;המלוות בהתעלפויות ובאובדן הכרה&nbsp;ותגובות של רגישות־יתר בכבד, במערכת הדם והלימפה ובאיברים רבים נוספים. כל תופעה של רגישות־יתר מחייבת&nbsp;לפנות מיד&nbsp;לרופא המטפל.<br><br>3. כ־25% מהמטופלים שרגישים לקרבמזפין עלולים להיות רגישים גם לאוקסקרבזפין. לכן יש לדווח לרופא המטפל על&nbsp;רגישות לקרבמזפין.<br><br>4. התקבלו דיווחים&nbsp;על תופעות לוואי&nbsp;מסכנות חיים&nbsp;בעקבות נטילת&nbsp;אוקסקרבזפין, ובהן&nbsp;תסמונת סטינבנס־ג'ונסון, תסמונת TEN (נמק אפידרמי רעלני) ואריתמה מולטיפורמה (אדמנת רב־צורתית). לתופעות הלוואי האלה חשופים בעיקר מטופלים ממוצא אסייתי. יש לדווח מיד לרופא המטפל על כל תגובה שמתפתחת על העור.<br><br>5. אם חלה החמרה בהתקפי האפילפסיה לאחר התחלת הטיפול באוקסקרבזפין, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>6. יש לדווח לרופא המטפל אם&nbsp;סובלים מרמות נמוכות של נתרן&nbsp;בדם (<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hyponatremia.aspx" target="_blank">היפונתרמיה</a>). הסיבה: אוקסקרבזפין עלולה להחריף את המצב הזה. הסיכון להיפונתרמיה&nbsp;עולה בקרב המטופלים&nbsp;הבאים: בני 65 שנים ויותר, מי שנוטלים&nbsp;&nbsp;תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה (ראו בסעיף "תגובות בין־תרופתיות"),&nbsp;מי שסובלים&nbsp;מהפרעה בתפקוד הכליות ומי שסובלים מתסמונת SIADH&nbsp;(תסמונת ההפרשה הלא תואמת של ההורמון&nbsp;ADH שבאה לידי ביטוי בירידה ברמות הנתרן בדם).<br><br>9. מי שסובלים&nbsp;מבעיות בתפקוד הכליות או הכבד צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה.<br><br>10. לעיתים נדירות עלולה התרופה לגרום לדלקת כבד. אם מתפתחת צהבת (שמתבטאת בהצהבה של העור ו/או של העיניים), יש&nbsp;לדווח על כך מיד לרופא המטפל.<br><br>11. לעיתים נדירות עלולה&nbsp;אוקסקרבזפין לגרום להפרעות בתפקוד של&nbsp;בלוטת התריס.&nbsp;לכן עשוי הרופא להורות למטופלים בתרופה - ובמיוחד לילדים - לעשות&nbsp;באופן שגרתי בדיקות&nbsp;לבחינת התפקוד של בלוטת התריס.<br><br>12. התקבלו דיווחים מעטים על כך שהתרופה עלולה לפגוע בתאי הדם. אם מופיעים&nbsp;תסמינים כמו עייפות, חיוורון, קוצר נשימה במהלך פעילות גופנית, כאבי ראש, צמרמורות, סחרחורות, דלקת בדרכי הנשימה, כאבי גרון, כיבים בפה, דלקת בדרכי השתן, דימומים מהאף, סימנים כחולים לא מוסברים על העור ונטייה להיפצע, יש לדווח על כך&nbsp;לרופא המטפל. זה עשוי להורות למטופל לעשות בדיקות דם.<br><br>13. תרופות נוגדות אפילפסיה עלולות לעיתים נדירות לגרום להופעת&nbsp;מחשבות אובדניות. יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>14. התרופה עלולה להפוך את הגלולות למניעת הריון לחסרות תועלת. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש באמצעי מניעה יעילים יותר.<br><br>15. נשים צריכות לדווח לרופא המטפל על הריון או על כוונה להיכנס להריון. במקרים כאלה עשוי הרופא להורות על החלפת התרופה.<br><br>16. אסור להפסיק&nbsp;את הטיפול בתרופה בבת אחת. הפסקה&nbsp;לא&nbsp;הדרגתית עלולה&nbsp;לגרום להחמרת האפילפסיה ולהופעת פרכוסים.</p>

תופעות לוואי

<p>לאוקסקרבזפין יש תופעות לוואי רבות, ולא את כולן&nbsp;ניתן לציין כאן. לכן יש לדווח לרופא המטפל על כל תופעת לוואי שמתפתחת&nbsp;בעקבות נטילת התרופה.<br/><br><strong>תופעות לוואי שמחייבות פנייה מיידית לרופא</strong><br>1. פריחה, נגעים או שלפוחיות על&nbsp;העור, על השפתיים, על הרקמות הריריות,&nbsp;על איברי המין.<br><br>2.&nbsp;נפיחות של הפנים, של העיניים, של העפעפיים, של השפתיים או של הלשון המלווים בקוצר נשימה או בקושי לבלוע או לדבר.<br><br>3.&nbsp;קוצר נשימה.<br><br>4. חום גבוה, צמרמורת וכאבי מפרקים או שרירים.<br><br>5.&nbsp;עייפות, חיוורון, קוצר נשימה בעת פעילות גופנית.<br><br>6. דלקות חוזרות הגורמות לחום ולכאבי גרון.<br><br>7. דימומים ממקומות שונים בגוף, למשל מהאף, הופעת חבורות או סימנים כחולים או אדומים על העור בלי שתהיה לכך סיבה נראית לעין.<br><br>8.&nbsp;תשישות, בלבול, קושי להתרכז, עוויתות שרירים, כאבי ראש ושינויים בשיווי המשקל. אלה עלולים להעיד על ירידה ברמות הנתרן בדם.<br><br>9.&nbsp;סימנים לפגיעה בכבד: הצהבה של העור או של העיניים, שתן כהה, עייפות, ירידה בתיאבון, גרד בעור, בחילות, הקאות, כאבים בצד ימין של הבטן ונטייה לדימומים ולחבורות על פני העור.<br><br>10.&nbsp;סימנים לדלקת בלבלב&nbsp;- כאבים חזקים וחמורים בבטן, הקאות, תיאבון ירוד.<br><br>11.&nbsp;סימנים לתת־פעילות של בלוטת התריס: עלייה במשקל, עייפות, נשירת שיער, חולשת שרירים, תחושת קור, מצב רוח ירוד, תחושה של היעדר אנרגיה.<br><br>12.&nbsp;אם מדובר&nbsp;בילדים בני פחות מ־4 שנים יש לפנות לרופא המטפל גם אם מתפתחים התסמינים הבאים: ישנוניות, תשישות, ירידה בתיאבון, רגזנות, מפרקים נפוחים וכואבים, חוסר שליטה בשרירים, תנועות עיניים לא רצוניות, הקאות ורעד.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, בעיות בקואורדינציה, רעד, הפרעות ביציבה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שינויים בראייה (כמו ראייה כפולה, ראייה מטושטשת וריצוד עיניים), אקנה ונשירת שיער.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>הפרעות שיווי משקל, עצבנות, שכחה, רגשנות־יתר, נדודי שינה, הפרעות בדיבור, אי־שקט, בלבול, חוסר ריכוז, פרכוסים, שינויים בהתנהגות (כמו התנהגות תוקפנית או התנהגות פסיבית), דיכאון, הפרעות בתנועה, בצקות ברגליים,&nbsp;לחץ דם נמוך, לחץ דם גבוה, דופק&nbsp;איטי, דפיקות לב מהירות, פריחה בעור, סרפדת (שנקראת גם חרלת ואורטיקריה)&nbsp;זיעה מוגברת, אקזמה, פסוריאזיס, גרד באיברי המין, רגישות־יתר לאור השמש, ירידה ברמות הנתרן בדם (היפונתרמיה), עלייה במשקל, תיאבון מוגבר, שינויים בחשק המיני, הפרעות במלחים בדם, עלייה ברמות של אנזימי הכבד, שלשולים, עצירות, גזים, יובש בפה, שינויים בטעם, כיבים בחלל הפה, הפרעות בדרכי המרה, נפיחות־יתר של החניכיים, טחורים, הפרשת שתן מוגברת, כאבים בעת מתן שתן או דם בשתן, זקפה ממושכת חזקה וכואבת, הפרעות בספירות של תאי הדם, תגובות של רגישות־יתר, חולשה, כאבי גב ושרירים, נוקשות שרירים, צפצופים באוזניים, אבנים בדרכי השתן, נזלת, זיהום בדרכי הנשימה, קוצר נשימה, חום גבוה.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, הפרעות בתפקוד של מוח העצם, ירידה בצפיפות העצם, תופעות לוואי מסוכנות בעור כמו תסמונת סטינבנס־ג'ונסון, תסמונת TEN (נמק אפידרמי רעלני) ואריתמה מולטיפורמה (אדמנת רב־צורתית), דלקת בכבד, דלקת בלבלב, מחשבות אובדניות.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. לאוקסקרבזפין יש אינטראקציה&nbsp;עם תרופות רבות. לא ניתן לציין את כל התרופות האלה, ולכן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים.<br/><br>2. השימוש באוקסקרבזפין עלול לנטרל את השפעתן של גלולות למניעת הריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש באמצעי יעיל אחר למניעת הריון.<br><br>3. אוקסקרבזפין עלולה להשפיע על יעילותן של תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5669&name=%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9C" target=_blank>פנוברביטל</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809&amp;name=%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F" target=_blank>פניטואין</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7756&amp;name=%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92%60%D7%99%D7%9F" target=_blank>ולמוטריג'ין</a>. ייתכן שהרופא יורה לשנות את המינון של התרופות האחרות. לעיתים יש צורך בבדיקות מעבדה כדי לעמוד על רמת התרופות בדם.<br><br>4. אחת מתופעות הלוואי של אוקסקרבזפין היא ירידה ברמות הנתרן בדם (היפונתרמיה). יש לשים לב שנטילת תרופות &nbsp;מסוימות עלולה להחריף את תופעת הלוואי הזאת. מדובר, בין היתר,&nbsp;בתרופות משתנות (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4784&amp;name=%D7%93%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%96%D7%99%D7%93" target=_blank>הידרוכלורותיאזיד</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4849&amp;name=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93" target=_blank>פורוסמיד</a>), בתרופות נוגדות דיכאון כמו דסמופרסין ובנוגדי דלקות לא סטרואידיים.<br><br>5. אוקסקרבזפין עלולה להפחית מיעילותן של תרופות לדיכוי מערכת החיסון כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6628&amp;name=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A3" target=_blank>טקרולימוס</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6627&amp;name=%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9F" target=_blank>וציקלוספורין</a>.<br><br>6. שימוש במקביל באוקסקרבזפין&nbsp;ובליתיום עלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית וההיקפית..<br><br>7. לשילוב של אוקסקרבזפין ושל תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי MAO (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319&amp;name=%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9C" target=_blank>פנלזין</a>) עלולות להיות תופעות לוואי מסכנות חיים.<br><br>8. אוקסקרבזפין עלולה להפחית מיעילותן של תרופות לטיפול בנשאי&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx" target=_blank>HIV</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_c.aspx" target=_blank>ובהפטיטיס C</a>. אוקסקרבזפין גם עלולה להיכנס לאינטראקציה עם תרופות לטיפול בסרטן כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7893&amp;name=%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%94" target="_blank">ארלוטיניב</a>. ייתכן שהרופא יורה על שינוי במינון התרופות.</p>

שילוב עם מזון

<p>ניתן ליטול אוקסקרבזפין עם מזון או בין הארוחות.</p>

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

התרופה ניתנת בהמלצת נוירולוג.