פולידין Polydine

שם גנרי

Povidone Iodine

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

פובידון יודין היא פולימר המכיל יוד. היא קוטלת חיידקים, נגיפים, פטריות, יצורים חד־תאיים (כמו פרוטוזואות), נבגים של פטריות ושמרים, ומשמשת לטיפול בזיהומי עור או למניעת זיהומים כאלה. היא מיועדת אפוא לשימוש חיצוני בלבד. <br><br>משתמשים בה כדי למנוע הזדהמות של כוויות, של חתכים ושל שריטות וכן למניעת הזדהמות של פצעי ניתוח או לאחר הסרת תפרים.<br><br>התרופה משוּוקת בישראל בכמה סוגי תכשירים ובכמה שמות מסחריים. השם המסחרי המוכר ביותר הוא פולידין, אבל היא משוּוקת בשמות נוספים ובהם בטאדין, יודו־ויט ויודיפלור.

האם היא בסל הבריאות?

כן

כיצד ניתנת התרופה

משחה, תמיסה, תרחיץ, תרסיס.

האם נדרש מרשם?

לא

מהי תדירות הנטילה?

<p align="center"><span class="BigBlue">1 - 4</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<b>תמיסה (פולידין, יודי־ויט, יודיפלור, יודיקר, פוליספט, בטאדין)<br></b>1. התכשיר מיועד לשימוש חיצוני בלבד. אסור לבלוע אותו. אסור שהוא יבוא במגע עם העיניים או עם חלל הפה.<br><br>2. לפני שמשתמשים בתכשיר יש לשטוף את הידיים במים ובסבון.<br><br>3. יש לטפטף את התמיסה ישירות על הפצע ולהמתין עד שהיא מתייבשת לגמרי.<br><br>4. ניתן לחבוש את האזור המטופל בגזה, אם הרופא או הרוקח מאשרים זאת. אסור להשתמש בחבישה אוטמת.<br><br>5. לאחר השימוש יש לשטוף את הידיים במים ובסבון, אלא אם האזור המטופל הוא בכפות הידיים.<br><br><b>משחה (פולידין, יודי־ויט, יודיפלור, יודיקר)<br></b>1. התכשיר מיועד לשימוש חיצוני בלבד. אסור לבלוע אותו. אסור שהוא יבוא במגע עם העיניים או עם חלל הפה.<br><br>2. לפני שמשתמשים בתכשיר יש לשטוף את הידיים במים ובסבון.<br><br>3. יש למרוח את המשחה על העור הנגוע 1 עד 4 פעמים ביום, לפי הצורך.<br><br>4. ניתן לחבוש את האזור המטופל בגזה, אם הרופא או הרוקח מאשרים זאת. אסור להשתמש בחבישה אוטמת.<br><br>5. לאחר השימוש יש לשטוף את הידיים במים ובסבון, אלא אם האזור המטופל הוא בכפות הידיים.<br><br><b>תרסיס (בטאדין, יודיספריי)<br></b>1. התכשיר מיועד לשימוש חיצוני בלבד. אסור לבלוע אותו. אסור שהוא יבוא במגע עם העיניים או עם חלל הפה.<br><br>2. יש לנער את התרסיס לפני השימוש.<br><br>3. יש להחזיק את התרסיס בצורה אנכית לפצע ולרסס ממרחק של כ־15 סנטימטרים ממנו.<br><br>4. התרסיס יוצר שכבה על הפצע. יש להמתין עד שהשכבה מתייבשת.<br><br>5. תדירות השימוש: 1 עד 4 פעמים ביום, לפי הצורך.<br><br>6. ניתן לחבוש את האזור המטופל בגזה, אם הרופא או הרוקח מאשרים זאת. אסור להשתמש בחבישה אוטמת.<br><br>7. לאחר השימוש יש לשטוף את הידיים במים ובסבון, אלא אם האזור המטופל הוא בכפות הידיים.<br><br><b>תרחיץ (פולידין, יודיפלור)<br></b>1. התכשיר מיועד לשימוש חיצוני בלבד. אסור לבלוע אותו. אסור שהוא יבוא במגע עם העיניים או עם חלל הפה.<br><br>2. יש להשתמש בתרחיץ כמו בסבון, כלומר יש להשתמש בו על עור רטוב ולאחר מכן לשטוף אותו.<br><br>3. יש להרטיב במים את האזור המטופל (עור או שיער).<br><br>4. יש לשים מעט מהתרחיץ על האזור המטופל ולהקציף אותו במשך 2 עד 3 דקות. לאחר מכן יש לשטוף היטב את האזור המטופל במים כדי להסיר את שאריות התכשיר מהעור.

האם יש ליטול עם מזון?

התרופה מיועדת לשימוש חיצוני בלבד. מזון אינו משפיע עליה.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<b>נהיגה</b>: התרופה מיועדת לשימוש חיצוני ולכן אינה אמורה להשפיע על יכולת הנהיגה.<br><br><b>הריון</b>: ניתן להשתמש בתרופה בהריון, אך רק אם הרופא מאשר זאת. השימוש בתרופה בהריון צריך להיות לתקופה קצרה בלבד. אם הרופא מאשר לאישה הרה להשתמש בתרופה, עליה לעשות בדיקות דם לניטור בלוטת התריס.<br><br><b>הנקה</b>: ניתן להשתמש בתרופה בתקופת ההנקה, אך רק אם הרופא מאשר זאת. השימוש בתרופה בתקופת ההנקה צריך להיות לזמן קצר בלבד.&nbsp;אסור למרוח את התרופה על הפטמות או באזורים בעור שבהם צפוי מגע עם התינוק היונק.<br><br><b>אלכוהול</b>: התרופה מיועדת לשימוש חיצוני בלבד. לא ידוע על השפעה כלשהי שיש לאלכוהול עליה.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.<br><br>2. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/thyroid_gland.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מפעילות־יתר של בלוטת התריס</a> (היפרתירואידיזם) שמתבטאת בדופק מהיר ובאי־שקט.<br><br>3. אם סובלים ממחלת דורינג (מחלה אוטואימונית שנגרמת מרגישות לגלוטן. היא באה לידי ביטוי בהופעת שלפוחיות מגרדות על העור ולעיתים גם באדמומיות של העור).<br><br>4. בשילוב עם תכשירים המכילים כספית או בשילוב עם חומר חיטוי אחר בשם אוקטנידין או בשילוב עם תכשירים המכילים טאורולידין (חומר כימותרפי המשמש לטיפול בזיהומים חיידקיים ופטרייתיים).<br><br>5. במקרים שבהם בודקים את בלוטת התריס או מטפלים בה באמצעות יוד רדיואקטיבי.

אזהרות חשובות

1. <b>היסטוריה רפואית</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא או לרוקח על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>2. <b>שימוש חיצוני בלבד</b>. התרופה מיועדת לשימוש חיצוני בלבד. אסור לבלוע אותה, ואסור שתבוא במגע עם העיניים או עם חלל הפה.<br><br>3. <b>תכשירים שונים</b>. בישראל משוּוקת התרופה בכמה שמות מסחריים ובכמה תכשירים: משחה, תמיסה, תרחיץ ותרסיס. התרחיץ משמש סבון לחיטוי, ואילו המשחה, התרסיס והתמיסה מיועדים למריחה, להתזה או לטפטוף על העור. את התרסיס אסור לחשוף למקור אש או לטמפרטורות גבוהות, משום שהוא דליק ועלול להתפוצץ.<br><br>4. <b>בלוטת התריס</b>. התרופה מכילה יוד ועלולה להיספג במחזור הדם (במיוחד אם מורחים אותה על עור פצוע או על שטחים נרחבים). אם סובלים מבעיות בבלוטת התריס יש להתייעץ עם רופא או עם רוקח לפני שמשתמשים בתרופה. <br><br>אסור להשתמש בה אם סובלים מפעילות־יתר של בלוטת התריס המלוּוה <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בהפרעות קצב</a> ובאי־שקט; אסור להשתמש בה אם עומדים לפני בדיקה של בלוטת התריס או לפני טיפול בבלוטת התריס באמצעות יוד רדיואקטיבי.<br><br>5. <b>אי־ספיקת כליות</b>. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאי־ספיקת כליות</a>, יש לדווח על כך לרופא המטפל לפני שמשתמשים בתרופה. שימוש בתרופה על פני שטחי עור נרחבים עלול לגרום לספיגה של החומר מהעור למחזור הדם, לשינויים ברמות המלחים בדם ולפגיעה בתפקוד הכליות.<br><br>6. <strong>טיפול בילדים</strong>. ניתן להשתמש בתרופה לטיפול בתינוקות ובילדים קטנים, אך כאשר מדובר בתינוק שטרם מלאו לו 6 חודשים יש לקבל אישור מרופא. אסור למרוח את התרופה על שטחי עור נרחבים של ילדים קטנים ושל תינוקות.<br><br>7. <b>טיפול בקשישים</b>. קשישים יכולים להשתמש בתרופה, אך עליהם להתייעץ עם רופא או עם רוקח - במיוחד אם הם סובלים ממחלה בבלוטת התריס.<br><br>8. <b>נשים בגיל הפוריות</b>. אישה הרה יכולה להשתמש בתרופה רק אם הרופא מאשר זאת. בתקופת ההריון יש להגביל את השימוש בתרופה לתקופה קצרה. אם הרופא מאשר להשתמש בתרופה בהריון, יש לעשות בדיקות דם לניטור בלוטת התריס. <br><br>אשר לתקופת ההנקה - ניתן להשתמש במהלכה בתרופה, אך רק אם הרופא מאשר זאת. בתקופת ההנקה יש להגביל את השימוש בתרופה לתקופה קצרה. אסור למרוח את התרופה על הפטמות או על אזורים בעור שבהם צפוי מגע עם התינוק היונק.<br><br>9. <b>בדיקות מעקב</b>. באופן כללי השימוש בתרופה אינו מחייב בדיקות מעקב, אך ייתכנו מקרים מסוימים שבהם ימליץ הרופא לעשות בדיקות דם לניטור תפקודה של בלוטת התריס. יש לשים לב: התרופה עלולה לשבש את תוצאותיהן של בדיקות שונות כמו בדיקות של רמות הגלוקוז וההמוגלובין בצואה ובשתן.<br><br>10. <b>שימוש ממושך או נרחב</b>. שימוש ממושך על שטחי עור פגועים נרחבים עלול לגרום לספיגה של החומר הפעיל למחזור הדם ובכך לגרום לבעיות בבלוטת התריס, לחוסר איזון במלחים ולליקויים בתפקוד הכליות. יש להימנע משימוש ממושך או נרחב, אלא אם הרופא ממליץ על כך מפורשות.<br><br>11. <b>פצעי לחץ או פצעים ממושכים אחרים</b>. התרופה אינה מיועדת לשימוש על פצעי לחץ או על פצעים ממושכים אחרים (שנגרמים כתוצאה ממחלה בכלי הדם או <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מסוכרת</a> או מסיבות אחרות), אלא אם הרופא המטפל הורה אחרת. תכשירים אחרים לשימוש בפצעי לחץ (כמו תכשירים חיצוניים המכילים מי חמצן או יוני כסף) עלולים להפחית מיעילות התרופה.<br><br>12. <b>טיפול בכוויות או בעור פגום</b>. ניתן להשתמש בתרופה על כוויות ועל חתכים, אם מדובר באזור קטן של העור. יש להימנע מלהשתמש בתרופה על פני שטחים נרחבים של כוויות או של עור פגום. תכשירים אחרים לשימוש בכוויות (כמו תכשירים חיצוניים המכילים מי חמצן או יוני כסף) עלולים להפחית מיעילות התרופה.<br><br>13. <b>חבישה</b>. את התרופה ניתן למרוח או לטפטף על העור. את האזור שטופל באמצעות התרופה אפשר לחבוש בגזה - אם הרופא או הרוקח ממליצים על כך. אסור להשתמש בחבישה אוטמת.<br><br>14. <b>הכתמת בגדים</b>. החומר הפעיל הוא בעל צבע חום כתמתם ועלול להכתים בגדים, בדים, מצעים ומגבות אם הוא בא איתם במגע.<strong></strong>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<b>תופעות לוואי שמחייבות לפנות לרופא המטפל<br></b>תופעות הלוואי האלה הן לרוב לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:<br><br>1. תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, לחץ בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.<br><br>2. תסמינים של פעילות־יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) כמו דופק מהיר, דפיקות לב, אי־שקט, עור חם ולח, זיעה מוגברת.<br><br>3. עילפון, סחרחורות.<br><br><b>תופעות לוואי שכיחות<br></b>גירוי מקומי בעור.<br><br><b>תופעות לוואי נדירות<br></b>פעילות־יתר של בלוטת התריס, הפרעות במלחים בדם, אי־ספיקת כליות, חמצת בדם או הפרעות אחרות בדם. תופעות הלוואי האלה עלולות להתרחש אם משתמשים בתכשיר באופן ממושך ועל פני שטחי עור נרחבים.<br><br><b>תופעות לוואי נדירות נוספות<br></b>רגישות־יתר, נפיחות של העור, אנגיואדמה ותגובה אנפילקטית (המתבטאת בעילפון).

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. <br><br><b>אסור להשתמש בתרופה בשילוב עם התרופות הבאות</b><br>1. תכשירים המכילים כספית. השילוב עלול לגרום ליצירת חומר צורב בעור.<br><br>2. תכשירים המכילים את חומר החיטוי אוקטנידין. השילוב עלול לגרום להכתמה זמנית של העור.<br><br>3. תכשירים המכילים טאורולידין (חומר כימותרפי המשמש לטיפול בזיהומים חיידקיים ופטרייתיים): השילוב עלול לגרום ליצירת חומצה פורמית שעלולה לגרום לצריבה נרחבת של העור.<br><br>4. יוד רדיואקטיבי לטיפול בפעילות־יתר של בלוטת התריס או לבדיקה של בלוטת התריס. השילוב עלול להגביר את תופעות הלוואי של הטיפול ביוד רדיואקטיבי.<br><br><strong>תרופות ותכשירים ששילובם עם פובידון יודין חייב להיעשות בזהירות</strong><br>1. תכשירים אחרים לשימוש חיצוני על העור. יש להתייעץ עם רופא או עם רוקח אם מותר להשתמש בו־זמנית באותם התכשירים.<br><br>2. מי חמצן, חומרים מחטאים או תכשירים ומוצרי חבישה לטיפול בפצעים המכילים יוני כסף, אנזימים או טאורולידין: שימוש במקביל עלול להפחית את ההשפעה של התכשירים האלה.<br><br>3. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4969" class="" classname="" target="_blank" name="">ליתיום</a>, תרופה לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בהפרעה דו־קוטבית (מאניה־דיפרסיה)</a>. אם נוטלים ליתיום, ניתן להשתמש בפובידון יודין לתקופה קצרה בלבד ועל שטחי עור קטנים.<br>

איך לאחסן את התרופה?

1. יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית&nbsp;בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס.<br><br>2. אסור לחשוף את התרופה למקור של חום או לאש, משום שכמה מהתצורות שלה הן דליקות. תרסיסים של פובידון יודין עלולים להתפוצץ במגע עם אש או עם חום גבוה.<br><br>3. לאחר פתיחת האריזה בפעם הראשונה עלול תוקף התרופה להתקצר. יש לעיין בעלון לצרכן של התרופה בנוגע לתוקף שלה לאחר פתיחת האריזה בפעם הראשונה (המידע מופיע בסעיף 5 של העלון לצרכן).