קומטןComtan

שם רפואי/גנריEntacapone
שם מסחריקומטן
אופן טיפולמערכת העצבים

שם גנרי

Entacapone

מה היא עושה?

1. אנטקפון היא תרופה לטיפול במחלת <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/parkinsons_disease.aspx" target=_blank>פרקינסון</a> הניתנת בשילוב עם תכשירים המכילים לבודופה וקרבידופה (כמו התרופה <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4786" target=_blank>דופיקר</a>) או עם תכשירים המכילים לבודופה ובנסרזיד (כמו התרופה <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4967" target="_blank">לבופר פלוס</a>). קיים גם תכשיר משולב המכיל לבודופה, קרבידופה ואנטקפון ששמו המסחרי הוא סטלבו. 2. אנטקפון מעכבת אנזים הנקרא COMT ובכך גורמת לעלייה ברמות הלבודופה במוח. אנטקפון אינה יעילה כשלעצמה נגד פרקינסון וחייבת להינתן במשולב עם תכשירי לבודופה.

מגיעה בצורה של

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

אסור ללעוס את הטבליות. אין מידע בנוגע לחציה, לכתישה או לריסוק של הטבליות.

תדירות הנטילה

מינון שכיח

הוראות שימוש

1. יש ליטול טבליות קומטן (אנטקפון) באותו הזמן שבו נוטלים את התכשיר שמכיל לבודופה. 2. יש לבלוע את הטבליה בעזרת כוס מים. יש להקפיד על שתיית כוס מלאה. 3. ניתן לקחת את התרופה עם מזון או בין הארוחות. עם זאת, ארוחה עשירה בחלבונים עלולה להפחית את ספיגת הלבודופה מתכשירי הלבודופה. לכן בעת שנוטלים את התרופה מומלץ להימנע מארוחה עשירה בחלבונים. כמו כן מומלץ לא לאכול את מנת החלבונים היומית בבת אחת אלא לצרוך אותה במנות קטנות במשך היום כולו. 4. אנטקפון עלולה להפחית את ספיגת הברזל, ולכן אם נוטלים תכשירי ברזל, יש להמתין לפחות שעתיים בין הנטילה של תכשיר הברזל לבין נטילת אנטקפון.

דגשים לשימוש

1. אנטקפון היא תרופה לטיפול במחלת פרקינסון. היא ניתנת תמיד בשילוב עם תכשירי לבודופה (כמו דופיקר ולבופר פלוס). אם היא ניתנת לבדה, היא אינה יעילה לטיפול במחלת פרקינסון. 2. בעת שמטופלים באנטקפון יש להיות במעקב רפואי קבוע ולעשות בדיקות בהתאם להנחיות הרופא המטפל. 3. אנטקפון מעלה את רמות הלבודופה בדם ובכך מגבירה את יעילות התרופה. עם זאת, בתחילת הטיפול עשוי הרופא להמליץ על מינונים נמוכים יותר של תכשירי לבודופה כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי. 4. בעת שמטופלים בתרופה יש לעקוב היטב אחרי תופעות הלוואי שלה. תופעות לוואי מסוימות מחייבות לפנות לרופא המטפל. מידע נוסף מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות". 5. יש לעקוב אחרי משקל הגוף בעת שמטופלים בתרופה, שכן חולי פרקינסון עלולים לסבול מירידה במשקל. אם סובלים מירידה משמעותית במשקל, ובמיוחד אם היא מלוּוה בשלשולים, יש לדווח על כך לרופא המטפל. 6. יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול בעת שמטופלים באנטקפון. 7. אסור להפסיק את הטיפול באופן פתאומי. הפסקת הטיפול בבת אחת עלולה לגרום להחמרה בתסמיני המחלה ולהופעת תופעות לוואי מסכנות חיים. אם הרופא מגיע למסקנה שיש להפסיק את הטיפול, הוא ינחה לעשות זאת באופן הדרגתי.

אחסון

1. יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית, בטמפרטורה שאינה עולה על 30 מעלות צלזיוס. 2. לאחר פתיחת האריזה בפעם הראשונה ניתן להשתמש בתרופה במשך 12 חודשים.

תופעות לוואי שכיחות

תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא 1. תסמיני אלרגיה כמו תופעות שונות בעור (פריחה, שלפוחיות, אדמומיות, קילוף), קוצר נשימה, נפיחות באיברי גוף שונים (הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון). לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה. 2. תסמינים של התסמונת הנוירולפטית הממאירה (NMS) כמו קשיי תנועה (נוקשות, רעדים), בלבול, אי־שקט, חום גבוה, דופק לב מוגבר, שינויים בלחץ הדם, עלייה ברמות האנזים CPK בדם (מה שמעיד על בעיה בשרירים). 3. תסמינים המעידים על פגיעה חמורה בשרירים (רבדומיולוזיס). יש לציין שרבדומילוזיס עלולה לפגוע לא רק בשרירים אלא גם בכליות. יש לדווח לרופא המטפל על תופעות לוואי כמו כאבי שרירים, חולשת שרירים, שתן כהה. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה. 4. תסמינים המעידים על מחלת כבד כמו עייפות, חולשה, חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, שינויים בצבע הצואה, שתן כהה, הצהבה של העור או של החלק הלבן בעיניים. 5. תסמינים המעידים על הפרעות שליטה בדחפים: דחף בלתי נשלט להמר, לעסוק במין, לזלול, לקנות. 6. שלשולים ממושכים שאינם חולפים. 7. כאבי בטן עזים. 8. ירידה במשקל. 9. סחרחורות קשות המלוּות בנפילות. 10. לחץ דם נמוך ולחץ דם נמוך בעמידה. 11. בלבול. 12. חום גבוה. 13. החמרה בתסמיני הפרקינסון, למשל החרפת הפגיעה בכושר התנועה. 14. קוצר נשימה. 15. כאבים או לחץ בחזה. 16. הזיות (ראייה, שמיעה, הרחה או חישה של דברים שאינם קיימים במציאות). 17. שינויים בהתנהגות או במצב הרוח. 18. שינויים בעור, למשל שינויים בצבע והופעת שומות. תופעות לוואי שכיחות בחילות, הפרעות בתנועה, שינוי צבע השתן לחום־אדמדם, הזיות, יובש בפה, עצירות, הזעה מוגברת, עייפות, הפרעות בשינה, סיוטי לילה. תופעות לוואי נדירות התקף לב, מחלת כבד, פריחה, דלקת במעי הגס (קוליטיס), ירידה במשקל, אלרגיה ופריחה בעור.

אסור בהנקה

אסור בהריון

אסור עם אלכוהול

מותר לילדים

אסור בנהיגה

הערות לתנאי לקיחה

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לסחרחורות ולישנוניות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה. הריון: לא ידוע אם התרופה פוגעת בעובר. הנקה: לא ידוע אם התרופה מופרשת לחלב האם וכן לא ידוע אם היא פוגעת בתינוק היונק (אם יתברר שהיא מופרשת לחלב האם). אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה. 2. אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אחת או יותר מהמחלות הבאות: מחלת כבד, פאוכרומוציטומה (גידול - לרוב שפיר - בבלוטת יותרת הכליה), התסמונת הנוירולפטית הממאירה (תגובה נדירה לטיפול בתרופות נוגדות <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" target=_blank>פסיכוזה</a>), רבדומיוליזיס (הרס שרירים) שלא בעקבות פציעה. 3. בשילוב עם תרופות מהמשפחה של מעכבי MAO לא סלקטיביים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8319" target="_blank">פנלזין</a>. 4. לפני גיל 18 שנים.

אזהרות חשובות

1. במהלך הטיפול באנטקפון יש להיות במעקב קבוע אצל רופא המשפחה ואצל רופא נוירולוג. 2. אנטקפון ניתנת תמיד יחד עם תרופות לפרקינסון המכילות לבודופה. 3. מאחר שאנטקפון מעלה את רמות הלבודופה בגוף, הרי בתחילת הטיפול עשוי הרופא לרשום מינון נמוך יותר של התכשיר המכיל לבודופה. בהמשך הוא עשוי להעלות את המינון בהדרגה. 4. במהלך הימים או השבועות הראשונים לטיפול עלולה להיות החמרה בתופעות הלוואי כמו בחילות, הקאות, הזיות ותנועות גוף בלתי רצוניות. יש לדווח על כך לרופא המטפל כדי שישנה את מינון הלבודופה בהתאם לחומרת התסמינים. 5. לפני התחלת הטיפול באנטקפון יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה, שכן לאנטקפון יש אינטראקציה עם תרופות רבות. פירוט מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות". 6. חולי לב צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה שכן הם רגישים יותר לתופעות הלוואי שלה כמו שינויים בלחץ הדם. 7. אנטקפון עלולה להעלות את הסיכון שהמטופל יסבול מתופעות הלוואי של לבודופה כמו לחץ דם נמוך בעמידה (לחץ דם אורתוסטטי). לכן כאשר עוברים משכיבה לעמידה, יש לעשות זאת בהדרגה ולא באופן מיידי. יש לציין שגם ללא טיפול תרופתי נוטים חולי פרקינסון לסבול מלחץ דם נמוך בעמידה. הוספת טיפול באנטקפון עלולה להחמיר את התופעה הזאת. 8. אם במהלך הטיפול מופיעים שלשולים, יש לעקוב אחרי משקל הגוף. אם השלשולים ממושכים או אף קבועים, יש להפסיק את הטיפול באנטקפון ולבדוק אם הם נמשכים. ייתכן שלא התרופה גורמת לשלשולים אלא בעיה רפואית כלשהי כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ulcerative_colitis.aspx" target="_blank">דלקת במעי הגס (קוליטיס)</a>. 9. התקבלו דיווחים מעטים על רבדומיוליזיס (פגיעה מסוכנת בשרירים) בעקבות נטילת אנטקפון. יש לעקוב אחרי תופעות לוואי שעלולות להעיד על המצב הזה, ויש לדווח עליהן לרופא המטפל מיד עם הופעתן. מידע נוסף מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות". 10. התקבלו דיווחים מעטים על התפרצותה של התסמונת הנוירולופטית הממאירה (NMS) בעקבות נטילת אנטקפון. יש לעקוב אחרי תופעות הלוואי של התסמונת הזאת ולדווח עליהן לרופא המטפל מיד עם הופעתן. מידע נוסף מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות". 11. אסור להפסיק את נטילת התרופה הזאת ללא מעקב צמוד של נוירולוג. הסיבה: הפסקת הטיפול עלולה לגרום להופעת תסמיני גמילה, להחמרה של תסמיני הפרקינסון או להופעתה של התסמונת הנוירולפטית הממאירה. 12. יש לבדוק את תפקודי הכבד של מטופלים שבעקבות נטילת אנטקפון החלו לסבול מאובדן תיאבון ומירידה של ממש במשקל. 13. יש לתדרך את המטופלים בנוגע לאפשרות שיסבלו מהפרעות שליטה בדחפים בעקבות טיפול בפרקינסון. הפרעות שליטה בדחפים הן שינויים התנהגותיים בלתי נשלטים הכוללים, בין היתר, הימורים כפייתיים, קניות ללא חשבון של פריטים שאין בהם צורך, בולמוס של אכילה, התנהגות מינית שלוחת רסן. כל ביטוי של הפרעת שליטה מחייב דיווח מיידי לרופא המטפל. 14. בעת שמטופלים בתרופה עלול צבע השתן להשתנות לחום־אדמדם. ברוב המקרים מדובר בתסמין שאינו מעורר דאגה. אולם אם לתסמין הזה מתלווים גם כאבי שרירים או חולשת שרירים, יש לדווח על כך במהירות לרופא המטל מחשש שמדובר ברבדומיוליזיס. 15. אם בעת שמטופלים באנטקפון חלה החמרה בתפקוד הגופני או בתסמיני הפרקינסון, יש לדווח על כך לרופא המטפל.

תגובות בין תרופתיות

1. לפני שמתחילים ליטול אנטקפון יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה. 2. אסור ליטול אנטקפון עם מעכבי MAO לא סלקטיביים (נוגדי דיכאון כמו פנלזין). הסיבה: השילוב עלול לגרום ללחץ דם גבוה. 3. ניתן ליטול אנטקפון עם מעכבי MAO סלקטיביים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5265" target=_blank>סלג'ילין</a> (אף היא תרופה לפרקינסון), אך במקרה כזה יש להגביל את המינון של מעכבי ה־MAO. כך, למשל, בעת שמטופלים באנטקפון אסור ליטול יותר מ־10 מיליגרם של סלג'ילין ביום. 4. בעת שמטופלים באנטקפון יש להשתמש בזהירות רבה בתרופות נוגדות דיכאון, שכן שילוב התרופות הזה עלול לגרום לתופעות לוואי כמו בלבול, ישנוניות ועצירות. 5. יש ליטול אנטקפון עם תכשירי לבודופה (כמו דופיקר ולבופר פלוס). עם זאת, בתחילת הטיפול עשוי הרופא להורות על מינון נמוך יותר של תכשירי לבודופה ולעקוב אחרי תגובת המטופל לטיפול. 6. אם נוטלים תרופות נוספות לטיפול בפרקינסון עשוי הרופא להפחית את המינונים של אותן התרופות כדי להקטין את הסיכון לתופעות לוואי. 7. אנטקפון עלולה לעכב פירוק של תרופות כמו אדרנלין, דופמין <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8506" target="_blank">ומתילדופה</a> - מה שמגדיל את הסיכון לתופעות לוואי של אותן התרופות. לכן מי שמטופלים באנטקפון צריכים להשתמש בתרופות האלה בזהירות רבה. 8. השילוב של וורפרין (תרופה נוגדת קרישה) עם אנטקפון עלול להעלות את הסיכון לדימומים. הרופא עשוי לאשר שילוב כזה, אך ידרוש לעשות לעיתים קרובות בדיקות INR (למדידת קרישיות הדם). 9. אנטפקון עלולה להפחית את הספיגה של ברזל ממערכת העיכול. לכן מטופלים באנטקפון שנוטלים גם תכשירי ברזל צריכים להקפיד על מרווח של שעתיים לפחות בין נטילת אנטקפון לבין נטילת תכשירי ברזל.

שילוב עם מזון

1. ניתן ליטול אנטקפון עם ארוחה או בין הארוחות. 2. מאחר שאנטקפון ניטלת יחד עם תכשיר לבודופה, ומאחר שתזונה עשירה בחלבונים עלולה לפגוע בספיגת הלבודופה, יש להימנע מארוחה עשירה בחלבונים בסמוך לנטילת התרופה. ככלל, מומלץ לחלק את צריכת החלבונים באופן שווה על פני היום כולו כדי למנוע תנודתיות בספיגת התרופה.