פרבנר 13Prevenar 13

שם גנרי

Pneumococcal Vaccine Conjugate

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

פרבנר 13 היא חיסון נגד 13 זנים של החיידק "סטרפטוקוקוס פנאומוניה", הידוע גם בשם המקוצר פנאומוקוק.&nbsp;חיידקי פנאומוקוק גורמים&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/pneumonia.aspx" target="_blank">לדלקת ריאות</a>&nbsp;ועלולים לגרום גם&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/otitis_media.aspx" target="_blank">לדלקת באוזן התיכונה</a>&nbsp;ולזיהום פולשני (שהוא זיהום שחדר למערכת הדם וגרם לאלח דם או חדר לקרום המוח וגרם&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/childs/Pages/meningitis.aspx" target="_blank">לדלקת קרום המוח</a>).<div><br>קיימים זנים רבים של חיידקי פנאומוקוק. החיסון פרבנר 13 מחסן נגד 13 מהם. החיסון ניתן לאוכלוסיות הבאות:<br><br>1. לתינוקות, לילדים ולבני נוער מגיל 6 שבועות ועד גיל 17 שנים - כדי למנוע דלקת ריאות, דלקת באוזן התיכונה וזיהום פולשני של פנאומוקוק. לתינוקות ניתן החיסון במסגרת&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/baby/Pages/Vaccines_for_kids.aspx" target="_blank">חיסוני השגרה לילדים</a>&nbsp;הניתנים בטיפת חלב.</div><div><br>2. למבוגרים בני 18 שנים ויותר ולקשישים ניתן החיסון כדי למנוע דלקת ריאות וזיהום פולשני מפנאומוקוק.<br>&nbsp;<br>החיסון מכיל רכיבים פעילים של החיידק שאותם מזהה ותוקפת מערכת החיסון. הרכיבים האלה שמעוררים את התגובה החיסונית נקראים אנטיגנים. בחיסון פרבנר האנטיגנים שמוזרקים לגוף כדי לעורר את התגובה החיסונית הם פוליסכרידים (רב־סוכרים) שהחיידק מייצר במעטפת שלו. האנטיגנים האלה מצומדים לחלבון שמשמש להם נשא, ולכן פרבנר 13 נקרא חיסון מצומד.<br>&nbsp;</div><div>כאמור, החיסון פרבנר 13 מגן מפני 13 זנים של החיידק (הזנים 23F ,19F ,19A ,18C ,14 ,9V ,7F ,6A ,5 ,4 ,3 ,1 ו־6B). בעבר היה בשימוש חיסון שנקרא פרבנר 7 ושהגן מפני 7 זנים של החיידק. החיסון הזה יצא משימוש, וכיום משתמשים רק בחיסון פרבנר 13.<br><br>המידע שמופיע במדריך הזה מתייחס לחיסון פרבנר 13 ומתבסס על העלון לרופא של החיסון ועל תדריך החיסונים של משרד הבריאות הישראלי ומתאים לאוכלוסייה בישראל.<br><br>יש לציין כי קיים חיסון נוסף נגד דלקת ריאות בשם <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6716" class="" classname="" target="_blank" name="">פנוימובקס (או פנוימו־23)</a>. החיסון הזה אינו חלופה לפרבנר 13, ובמקרים מסוימים יש לתת אותו נוסף על פרבנר. אסור לתת את שני החיסונים האלה בו־זמנית, אלא יש צורך לשמור על פרק זמן מינימלי בין חיסון לחיסון, בהתאם להמלצות המקובלות.</div>

כיצד ניתנת התרופה?

תמיסה להזרקה.

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן, החיסון נכלל בסל הבריאות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו. מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים האלה יכולים לרכוש את החיסון באמצעות הביטוח המושלם.

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

1. החיסון ניתן למבוגרים במרפאה בקופת החולים ולתינוקות בטיפת חלב.<br><br>2. החיסון ניתן בזריקה לתוך השריר. למתחסנים עד גיל 3 שנים הוא ניתן לתוך השריר באזור הקדמי־צידי של הירך. לבני 3 שנים ויותר הוא ניתן לתוך שריר הדלטואיד (הממוקם בכתף, בצד העליון של הזרוע).<br><br>3. כשמדובר במטופלים שסובלים מדימומים בגלל בעיות במערכת הקרישה (כמו חולי המופיליה וחולים שסובלים ממחסור בטסיות דם) ישקול הרופא את האפשרות לתת להם חיסון תת־עורי במקום חיסון תוך־שרירי.<br><br>4. אסור לתת את החיסון לתוך הווריד.<br><br>5. מנה אחת של החיסון היא בכמות של 0.5 מיליליטר.<br><br>6. יש להקפיד על ההנחיות שנותנת האחות המחסנת.

מידע נוסף

1. פרבנר 13 הוא חיסון שמגן מפני 13 זנים של חיידקי פנאומוקוק.<br><br>2. חיידקי פנאומוקוק גורמים לדלקת ריאות וכן עלולים לגרום לדלקת באוזן התיכונה ולזיהום פולשני (זיהום שעלול לחדור למערכת הדם ולגרום לאלח דם או שהוא עלול לחדור לקרום המוח ולגרום לדלקת קרום המוח).<br><br>3. קיימים זנים רבים של חיידקי פנאומוקוק. החיסון פרבנר 13 מחסן מפני 13 מהם.<br><br>4. חיסון פרבנר 13 ניתן לתינוקות מגיל חודשיים ויותר במסגרת חיסוני השגרה בטיפת חלב.<br><br>5. ניתן לתת את החיסון גם לילדים, למתבגרים, למבוגרים ולקשישים המשתייכים לקבוצות סיכון, וזאת בהתאם להנחיות של משרד הבריאות.<br><br>6. לפני שמתחסנים יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר וכן תרופות שנוטלים, כולל תוספי תזונה. כמו כן יש לדווח לרופא אם בעבר התגלתה רגישות־יתר לחיסון נגד דלקת ריאות או לכל חיסון אחר.<br><br>7. את המינון קובע הרופא בהתאם להמלצות הכלולות בתדריך החיסונים של משרד הבריאות.<br><br>8. יש להקפיד על המלצות הרופא המטפל ועל הנחיות האחות שנותנת את החיסון.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<b>נהיגה</b>: ככלל, החיסון אינו אמור להשפיע על יכולת הנהיגה. עם זאת, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי שעלולות לפגוע בכושר הריכוז כמו כאבי ראש, חולשה, חום גבוה וישנוניות. לאחר קבלת החיסון מותר לנהוג רק אם לא סובלים מתופעות הלוואי האלה או מתופעות לוואי אחרות שפוגעות בכושר הריכוז.<br><br><b>הריון</b>: אין מידע בנוגע לבטיחות החיסון בהריון, ולכן לא מומלץ לתת אותו לנשים הרות. אישה הרה ששייכת לקבוצת סיכון צריכה להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל.<br><br><b>הנקה</b>: אין מידע בנוגע לבטיחות החיסון בתקופת ההנקה. אישה מיניקה שאמורה לקבל את החיסון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br><b>אלכוהול</b>: לא ידוע אם אלכוהול משפיע על החיסון.<br>

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי החיסון.<br><br>2. אם קיימת רגישות־יתר <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/childs/Pages/diphtheria.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">לחיסון נגד דיפתריה</a>.<br><br>3. אם בעבר הייתה תגובה חמורה, כמו שוק אנפילקטי, לאחר קבלת חיסון פרבנר.<br><br>4. אם סובלים ממחלה חריפה המלוּוה בחום גבוה (יותר מ־38 מעלות צלזיוס). יש לדחות את מתן החיסון עד להשגתה של החלמה מלאה (לפירוט ראו בסעיף "אזהרות חשובות").

אזהרות חשובות

1. <b>ההיסטוריה הרפואית</b>. לפני שמקבלים את החיסון יש לדווח לרופא על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה&nbsp;ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>2. <b>מחלת חריפה המלוּוה בחום</b>. אם סובלים ממחלה המלוּוה בחום גבוה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. במרבית המקרים מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל־38 מעלות), כמו זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, מחלה נגיפית קלה במערכת העיכול או זיהום מקומי קל, אינה סיבה לדחיית החיסון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>3. <b>אופן מתן החיסון</b>. חיסון נגד דלקת ריאות ניתן במרפאה, שכן לאחר מתן החיסון צריך המתחסן להיות&nbsp;בהשגחתו של צוות הסיעוד או של צוות הרופאים במרפאה. לתינוקות ניתן החיסון בטיפת חלב. את החיסון נותנים בהזרקה לתוך השריר. המקום המומלץ להזרקה בתינוקות ובפעוטות עד גיל 3 שנים: השריר הקדמי־צדדי של הירך. המקום המומלץ להזרקה בילדים בני 3 שנים ויותר ובמבוגרים: שריר הדלטואיד (בכתף, בצד העליון של הזרוע). כשמדובר במטופלים שסובלים מדימומים בגלל בעיות במערכת הקרישה (כמו חולי המופיליה וחולים שסובלים ממחסור בטסיות בדם), ישקול הרופא את הסיכון לדימומים כתוצאה מהחיסון. במצבים כאלה ייתכן שהוא יעדיף שהחיסון יינתן מתחת לעור ולא בשריר. בכל מקרה, אסור לתת את החיסון לתוך הווריד.<br><br>4. <b>זני פנאומוקוק</b>. קיימים זנים רבים של חיידקי פנאומוקוק שעלולים לגרום לדלקת ריאות, לדלקת באוזן התיכונה ולזיהום פולשני (כלומר לזיהום שחודר למערכת הדם וגורם לאלח דם או שחודר לקרום המוח וגורם לדלקת קרום המוח). חיסון פרבנר 13 מספק הגנה מפני 13 זנים, אך אינו מקנה הגנה מפני זנים של פנאומוקוק שאינם כלולים בו.<br><br>5. <b>חולים בעלי מערכת חיסון חלשה</b>. מטופלים שסובלים ממערכת חיסון חלשה (בגלל בעיה תורשתית, בגלל <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">HIV</a> או בגלל טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון) עלולים שלא לפתח תגובה חיסונית מספקת או מלאה לחיסון הזה.<br><br>6. <b>אנמיה חרמשית</b>. ככל הידוע, ניתן לתת את החיסון למטופלים שסובלים מאנמיה חרמשית. עם זאת ייתכן שהם יסבלו יותר מתופעות הלוואי של החיסון כמו כאבי ראש, בחילות, הקאות, שלשולים, חום גבוה, עייפות וכאבים בשרירים ובמפרקים.<br><br>7. <b>נשאי HIV</b>&nbsp;עלולים בחלקם לסבול ממערכת חיסון חלשה יותר בהשוואה לאנשים שאינם נשאים של הנגיף, ולכן ייתכן שהתגובה החיסונית של הגוף לחיסון תהיה פחות טובה. עם זאת, ניתן לתת את החיסון לנשאי HIV - בהמלצת הרופא המטפל. ייתכן שלאחר קבלת החיסון יסבלו נשאי HIV במידה רבה יותר מתופעות הלוואי של החיסון המפורטות בסעיף "תופעות לוואי".<br><br>8. <b>מטופלים מבוגרים לאחר השתלת מוח עצם</b>&nbsp;צריכים לקבל 4 מנות של החיסון פרבנר 13 כדי שיהיה פעיל. גם תינוקות וילדים שעברו השתלת מוח עצם צריכים לקבל כמה מנות חיסון, בהתאם להנחיות הרופא המטפל. יתר על כן, מטופלים שעברו השתלת מוח עצם נוטים במידה רבה יותר לסבול מתופעות הלוואי של החיסון, המפורטות בסעיף "תופעות לוואי".<br><br>9. <b>חיסונים נוספים לדלקת ריאות</b>. נוסף על פרבנר 13 קיים חיסון נוסף לדלקת ריאות שנקרא פנוימובקס (נקרא גם פנוימו 23). למבוגרים עשוי הרופא להמליץ לקבל את שני החיסונים האלה. אם הרופא ממליץ לקבל את שני החיסונים, אסור לתת אותם ביחד. במרבית המקרים מומלץ לתת קודם את החיסון פרבנר 13 ואז להמתין לפחות 8 שבועות לפני שנותנים את הפנוימובקס. אם ניתן קודם הפנוימובקס, יש להמתין לפחות שנה עד שניתן לתת את החיסון פרבנר 13. יש לדווח לרופא או לאחות אם ניתן בעבר חיסון לדלקת ריאות. מומלץ לשמור את פנקס החיסונים ולהציגו לרופא או לאחות לפני קבלת חיסונים.<br><br>10. <b>רכיבים לא פעילים</b>. החיסון מכיל כמות קטנה מאוד של נתרן ומוגדר נטול נתרן (sodium free). החיסון מכיל כמות קטנה של אלומיניום (0.125 מיליגרם) משום שהוא משפר את התגובה החיסונית של הגוף לחיסון.<br><br>11. <b>נשים בגיל הפוריות</b>. אין מידע בנוגע ליעילות ולבטיחות של החיסון כשהוא ניתן לנשים הרות ומיניקות, ולכן לא מומלץ לתת להן אותו. אישה הרה, אישה שמתכננת הריון או אישה שמיניקה צריכות לדווח על כך לרופא המטפל לפני קבלת החיסון.

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<b>תופעות לוואי המחייבות לפנות לרופא</b><br>תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:<br><br>תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, לחץ בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.<br><br><b>תופעות לוואי שדוּוחו בתינוקות ובילדים (מגיל 6 חודשים ועד גיל 5 שנים)</b><br>המתחסנים בגילים האלה - ברובם - אינם סובלים מתופעות לוואי, וגם אם מופיעות תופעות לוואי, הן מעטות וחולפות בתוך ימים ספורים לאחר קבלת החיסון.<br><br><u>תופעות לוואי שכיחות</u>: חום גבוה, אי־שקט, ירידה בתיאבון, ישנוניות, הפרעות שינה, תגובות במקום ההזרקה (כמו אדמומיות, רגישות או כאבים).<br><br><u>תופעות לוואי לא שכיחות</u>: סרפדת (אורטיקריה, תגובה אלרגית בעור המלוּוה בנפיחות של העור), בכי מוגבר, פרכוסים (כולל פרכוסי חום).<br><br><u>תופעות לוואי נדירות</u>: רגישות־יתר, תגובה אנפילקטית, בצקת בפנים, קוצר נשימה, דלקת בעור באזור ההזרקה, נפיחות של בלוטות הלימפה באזור ההזרקה.<br><br><b>תופעות לוואי שדוּוחו בילדים ובמתבגרים (מגיל 6 שנים ועד גיל 17 שנים)</b><br>המתחסנים בגילים האלה - ברובם - אינם סובלים מתופעות לוואי, וגם אם מופיעות תופעות לוואי, הן מעטות וחולפות בתוך ימים ספורים לאחר קבלת החיסון.<br><br><u>תופעות לוואי שכיחות</u>: כאבי ראש, ירידה בתיאבון, בחילות, הקאות, פריחה, סרפדת (אורטיקריה, תגובה אלרגית בעור המלוּוה&nbsp;בנפיחות של העור), תופעות לוואי במקום ההזרקה (כמו אדמומיות, רגישות או כאב), ישנוניות, חוסר שינה, חום גבוה.<br><br><u>תופעות לוואי נדירות</u>: רגישות־יתר לחיסון, תגובה אנפילקטית.<br><br><b>תופעות לוואי שדוּוחו בילדים שסובלים מאנמיה חרמשית או שהם נשאי HIV או לאחר השתלת מוח עצם</b><br>ילדים שמשתייכים לקבוצות האלה סבלו באופן קשה יותר מתופעות הלוואי הבאות: כאבי ראש, הקאות, שלשולים, חום גבוה, חולשה כללית, כאבי מפרקים, כאבי שרירים.<br>&nbsp;<br><b>תופעות לוואי במבוגרים (בני 18 שנים ויותר)</b><br>המתחסנים בגילים האלה - ברובם - אינם סובלים מתופעות לוואי, וגם אם מופיעות תופעות לוואי, הן מעטות וחולפות בתוך ימים ספורים לאחר קבלת החיסון.<br><br><u>תופעות לוואי שכיחות</u>: ירידה בתיאבון, כאבי ראש, שלשולים, הקאות, פריחה, חום גבוה, חולשה, צמרמורות.<br><br><u>תופעות לוואי במקום ההזרקה</u>: אדמומיות, רגישות, כאבים, קושי להניע את הזרוע שבה ניתן החיסון, כאבי מפרקים, כאבי שרירים.<br><br><u>תופעות לוואי לא שכיחות</u>: בחילות, נפיחות בבלוטות הלימפה באזור ההזרקה.<br><br><u>תופעות לוואי נדירות</u>: רגישות־יתר, בצקת בפנים, הפרעות נשימה, קוצר נשימה.<br><br><strong>תופעות לוואי שדוּוחו במבוגרים שהם נשאי HIV</strong><br>מבוגרים שהם נשאים של HIV עלולים לפתח תופעות לוואי בדומה למבוגרים שאינם נשאי HIV. אולם בהשוואה למטופלים שאינם נשאי HIV התקבלו דיווחים על יותר מקרים של חום גבוה, של בחילות ושל הקאות בקרב נשאי HIV.<br><br><strong>תופעות לוואי שדוּוחו במבוגרים שעברו השתלת מוח עצם</strong><br>מבוגרים שעברו השתלת מוח עצם זקוקים ל־4 מנות חיסון כדי שיהיה פעיל.&nbsp;הם עלולים לסבול מתופעות לוואי בדומה למבוגרים שלא עברו השתלת מוח עצם.&nbsp;בהשוואה למטופלים שלא עברו השתלת מוח עצם, בקרב מטופלים שעברו השתלת מוח עצם התקבלו דיווחים על יותר תופעות לוואי של חום גבוה ושל הקאות.<br>

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחסנים יש לדווח לרופא על כל תרופה שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br><b>מתן חיסון פנוימובקס (פנוימו 23)</b><br>אם הרופא ממליץ לקבל חיסון פרבנר 13 וכן חיסון נוסף לדלקת ריאות שנקרא פנוימובקס (או פנוימו 23), אסור לתת את החיסונים האלה בו־זמנית.&nbsp;יש להקפיד על מרווחי זמן בין החיסונים בהתאם להנחיות הבאות: אם החיסון הראשון שמקבלים הוא פרבנר 13, יש להמתין לפחות 8 שבועות עד שמקבלים את החיסון פנוימובקס (פנוימו 23). אם החיסון הראשון שמקבלים הוא פנוימובקס (פנוימו 23), יש להמתין לפחות שנה עד לקבלת החיסון פרבנר 13.<br><br><b>מתן חיסונים אחרים במקביל</b><br>אם אמורים לקבל חיסונים נוספים במקביל לפרבנר 13, יש לברר עם הרופא המטפל אם מותר לשלב את החיסונים.&nbsp;על פי תדריך החיסונים של משרד הבריאות ניתן להזריק את החיסון פרבנר 13 בו־זמנית עם תרכיבים מומתים או חיים־מוחלשים במקומות שונים בגוף.&nbsp;אסור לערבב את התרכיב עם תרכיבים אחרים באותו המזרק. לא צריך לשמור על מרווח זמן בין מתן פרבנר 13 לבין מתן חיסונים אחרים, אלא אם מדובר בחיסון פנוימובקס (פנוימו 23) נגד דלקת ריאות. במקרה כזה יש להקפיד על מרווח זמן כפי שהוסבר בפסקה הקודמת.<br><br><b>אינטראקציות עם תרופות&nbsp;</b><br>1. אם מקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון, יש להתייעץ עם הרופא המטפל. ייתכן שהוא יאשר את מתן החיסון במקרים כאלה, אך התגובה החיסונית של הגוף לחיסון עלולה להיות מופחתת.<br><br>2. ממחקרים שנעשו עולה שמתן <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4515" class="" classname="" target="_blank" name="">פרצטמול</a> לתינוקות ביום שבו הם קיבלו את החיסון פרבנר 13 עלול להחליש את התגובה של מערכת החיסון לחיסון. עם זאת, התגובה למנת הדחף של החיסון לא הושפעה כתוצאה ממתן פרצטמול. לכן אם יש צורך לתת לתינוק פרצטמול לאחר שחוסן בפרבנר 13, יש להתייעץ עם האחות בטיפת חלב או עם הרופא המטפל.<br>

איך לאחסן את התרופה?

1. יש לאחסן את החיסון באריזה המקורית במקרר (בטמפרטורה שבין 2 ל־8 מעלות צלזיוס). אסור להקפיא את החיסון.<br><br>2. יש לרכוש את החיסון מבית המרקחת ביום שבו אמורים לקבל אותו. מיד לאחר הרכישה יש לגשת לאחות כדי שתזריק אותו.