ניאספןNiaspan

שם גנרי

Nicotinic Acid

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>חומצה ניקוטינית היא&nbsp;תכשיר לשחרור ארוך טווח של ניאצין (ויטמין B3).&nbsp;מדובר&nbsp;בפיתוח של תרופה ותיקה -&nbsp;ניאצין - שיש לה תופעת לוואי קשה של הסמקה עורית מפושטת, שלא איפשרה לחולים להשלים טיפול.&nbsp;חומצה ניקוטינית מפחיתה&nbsp;את הסיכון לתופעת הלוואי הזאת.<br/><br>B3 שייך לקבוצת ויטמיני B המסיסים במים.<br><br>שתי מולקולות דומות נקראות ויטמין B3:&nbsp;ניאצין (חומצה ניקוטינית) וניאצינאמיד (ניקוטינאמיד). רק&nbsp;לניאצין יש יעילות&nbsp;מוכחת&nbsp;לשנות את משק שומני הדם&nbsp;באמצעות מנגנוני פעולה שונים. ניאצין&nbsp;ניתן בדרך כלל&nbsp;יחד עם&nbsp;סטטינים&nbsp;למניעה ראשונית ומשנית של תחלואה טרשתית.<br><br>קיימת חשיבות לאיזון הדיסליפדמיה המורכבת הן מ־LDL (הכולסטרול הרע) והן מ־HDL (הכולסטרול הטוב). המחקרים מוכיחים שגם כאשר יש רמות אופטימליות של LDL, עדיין שיעור גדול מאוד יחסית של מטופלים שמקבלים&nbsp;טיפול מיטבי של סטטינים נמצאים&nbsp;ברמות סיכון גבוהות לאירועי לב. התברר שהורדה נוספת של LDL תהיה&nbsp;בעלת השפעה שולית, ולכן יעד הטיפול&nbsp;יכול להיות דווקא העלאת ה־HDL.<br><br>פעילות גופנית&nbsp;מעלה את ה־HDL, אך יש לעשות פעילות אינטנסיבית, וגם אז התוספת צנועה למדי. לכן למרבית המטופלים ההמלצה הנכונה והחשובה&nbsp;הזאת לא תספיק.&nbsp;לניאצין&nbsp;יש יכולת מוכחת להעלות את&nbsp;רמות&nbsp;ה־HDL באמצעות&nbsp;מנגנון פעולה שעדיין אינו ברור&nbsp;לגמרי. הניאצין מעלה את רמות ה־HDL, מפחית את רמות ה־LDL&nbsp;וגם מפחית טריגליצרידים ואת ה־LPA (ליפופרוטאין אתרוגני).<br><br>ניאצין היא&nbsp;תרופה משלימה&nbsp;לסטטינים ומביאה לשיפור נוסף בפרופיל הליפידים ובהרכב השומנים.&nbsp;שילוב הניאצין עם סטטין בטיפול בדיסליפדמיה - בעיקר במטופלים בעלי&nbsp;HDL נמוך -עשוי להיות פתרון משלים מתאים המוביל לנסיגה או להאטה של טרשת עורקים ולהפחתת הסיכון ללב.<br><br>התכשיר הזה ניתן בדרך כלל לפני השינה במנה אחת והוא מצטיין בהפחתת הסומק (Flushing) והחום האופייניים לניאצין במינונים הגבוהים (של כמה גרמים ביום). האפקט תלוי מינון ודומה בטיבו לתכשיר הוותיק לשחרור מיידי.<br><br>חומצה ניקוטינית משמשת אפוא בעיקר&nbsp;לטיפול בשומני הדם:<br><br>1. להעלאת ה־HDL.<br><br>2. להורדת רמות הטריגליצרידים במטופלים שערכי הטריגליצרידים שלהם&nbsp;מעל 500-450&nbsp;מיליגרם ושאינם מגיבים לטיפולים אחרים.<br><br>3. הורדת LDL בחולים שאינם יכולים לקבל סטטינים או שלא נעזרים במידה מספקת בסטטינים וזקוקים לשילוב.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

<p>התרופה היא ללא&nbsp;קו חציה.</p>

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">1</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1. חומצה ניקוטינית אינה יכולה להחליף את היתרונות של אורח חיים בריא ונכון. יש לשמור על דיאטה מאוזנת ודלה בשומנים, להתעמל באופן קבוע ולהימנע לחלוטין מעישון.</p>

אחסון

<p>אסור לאחסן את התרופה בטמפרטורה העולה על 25 מעלות צלזיוס. יש לוודא&nbsp;שהאריזה נשארת כל הזמן סגורה היטב כדי להגן מפני לחות.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>הריון</strong>:<strong> </strong>אין מידע בנוגע להשפעות של חומצה ניקוטינית בזמן ההריון. לנשים הרות שסובלות מיתר שומנים בדם מומלץ להתמודד עם התופעה באמצעות&nbsp;דיאטה בלבד ולא&nbsp;באמצעות תרופות. יש להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל.<br/><br><strong>הנקה</strong>:<strong> </strong>אין מידע בנוגע להשפעות של חומצה ניקוטינית על היילוד היונק. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: אסור לשתות אלכוהול או משקאות חמים בסמוך&nbsp;לנטילת חומצה ניקוטינית כיוון שהם עלולים להעלות את הסיכון לתופעות לוואי כמו הסמקה וגרד. שתייה מרובה של אלכוהול בכל זמן במהלך השימוש בחומצה ניקוטינית עלולה להעלות את הסיכון לפגיעה בכבד או בשריר.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p><strong>במקרים הבאים אסור להשתמש בתרופה</strong>:<br/>1. רגישות־יתר לחומצה ניקוטינית.<br><br>2. אי־ספיקת כבד.<br><br>3. כיב בקיבה או במעיים.<br><br>4. דימום עורקי (דימום רציני מכלי דם מרכזי).<br><br>5. חומצה ניקוטינית אינה מיועדת לילדים ולמתבגרים.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. יש לעקוב אחר רמות הסוכר, אך סוכרת אינה התוויית־נגד לחומצה ניקוטינית במינונים שנמוכים מ־2000&nbsp;מיליגרם ביום.<br/><br>2. יש לעקוב אחרי ערכי החומצה האורית.<br><br>3. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד לפני תחילת הטיפול וכל&nbsp;12-6 שבועות במשך השנה הראשונה לטיפול.&nbsp;אחר כך יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד&nbsp;בתדירות של אחת ל־6 חודשים.&nbsp;אם הערכים של&nbsp;אנזימי הכבד עולים מעל פי&nbsp;3 מהערכים הנורמליים או מלוּוים בבחילה, בחום ובחולשה - יש להפסיק את הטיפול בתרופה.<br><br>4. הבעיה הקשה ביותר היא ההסמקה, אך בניאצין ER (ארוך טווח) שיעורי ההסמקה&nbsp;נמוכים יותר, ונטילה נכונה באמצעות טיפול הדרגתי, לפני השינה, ובליווי חטיף מאפשרת שליטה על תופעת הלוואי הזאת.</p>

תופעות לוואי

<p>באופן כללי תופעות הלוואי של חומצה ניקוטינית מתרחשות יותר בנשים מאשר בגברים.<br/><br><strong>תופעות לוואי בשכיחות גבוהה</strong>: הסמקה, היפרגליקמיה (יתר סוכר בדם), היפראוריצמיה (יתר חומצה אורית בדם) ושיגדון (גאוט), תופעות במערכת העיכול,&nbsp;רעילות בכבד,&nbsp;דופק מהיר וגלי חום.<br><br>הסכנה לרעילות בכבד, ליתר סוכר בדם וליתר חומצה אורית או לשיגדון עולה במינונים העולים על 2,000&nbsp;מיליגרם ביום.<br><br><strong>הסמקה (flushing)</strong>:&nbsp;זוהי תופעת לוואי מאוד נפוצה. לרוב היא מתרחשת מיד אחרי התחלת השימוש בחומצה ניקוטינית או כאשר המינון עולה. ההסמקה כוללת תחושת חמימות, אדמומיות, עקצוץ או גירוד. לרוב היא מופיעה בפנים, בצוואר, בחזה ובגב. במרבית המטופלים ההסמקה&nbsp;מורגשת פחות אחרי&nbsp;כמה שבועות שבהם משתמשים בתרופה בצורה עקבית.<br><br><strong>צעדים להפחתת ההסמקה</strong>: נטילת חומצה ניקוטינית לפני השינה, רצוי עם חטיף דל שומן.&nbsp;ההסמקה תופיע אז בזמן השינה. אולם אם מתעוררים בלילה בעקבות התופעה, יש לקום באיטיות - במיוחד אם להסמקה מתלווה תחושה של סחרחורת או של עילפון או אם&nbsp;ניטלו תרופות להורדת לחץ דם לפני השינה.<br><br>בתקופה הראשונה לנטילת חומצה ניקוטינית ניתן לקחת אספירין במינון של 325 מיליגרם כ־30 דקות לפני נטילת התרופה. בדרך הזאת ניתן להפחית את&nbsp;תופעת ההסמקה.<br><br>סמוך לנטילת התרופה יש להימנע ממקלחות חמות, מאוכל מטובל או חריף ומשתיית משקאות חמים או אלכוהול.<br><br>השימוש בחומצה ניקוטינית יחד עם סטטין מעלה את הסיכון לפגיעה בשריר.<br><br><strong>תגובות אלרגיות</strong>: תגובות של רגישות־יתר הן מאוד נדירות ויכולות לכלול: הסמקה, פריחה בעור, פריחה עם שלפוחיות, נפיחות של הפנים או של הגרון עם קשיי נשימה, קוצר נשימה, ירידה בלחץ הדם או התמוטטות. אם מופיעה&nbsp;אחת התופעות האלה, יש להפסיק את הטיפול בחומצה ניקוטינית&nbsp;ולפנות מיד לרופא.<br><br><strong>תופעות לוואי נוספות</strong>: כאבי ראש, כאבים, כאבי בטן, שלשול, קשיי עיכול, בחילה, הקאה, נזלת, גרד, פריחה.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p><strong>תרופות לטיפול בסוכרת</strong>: כיוון שחומצה ניקוטינית עלולה להגביר תנגודת לאינסולין (התנגודת עולה ככל שהמינון גדל), יש לעקוב אחרי מדדי סוכרת ובמידת הצורך יש להעלות את מינון התרופות לטיפול בסוכרת.<br/><br><strong>סטטינים</strong>: הסיכון לפגיעה בשריר גובר בשילוב של סטטין ושל חומצה ניקוטינית. יש להזהיר את המטופלים מפני התופעות האלה. כמו כן יש לדווח לרופא המטפל על כאבי שרירים, על חולשת שרירים&nbsp;ועל שתן אדום.<br><br><strong>ניקוטין</strong>: קיים דיווח&nbsp;ששימוש במדבקה המכילה ניקוטין יחד עם חומצה ניקוטינית גרם לתגובת הסמקה.<br><br><strong>קומדין</strong>: חומצה ניקוטינית עלולה להגביר דימום בשילוב עם קומדין. אם מוסיפים או גורעים את אחת התרופות יש לנטר INR בתכיפות גבוהה.<br><br><strong>תוספי תזונה שמכילים ניאצין</strong>: יש להיזהר מפני כפילויות מחשש להגברת השכיחות והעוצמה של&nbsp;תופעות הלוואי.</p>

שילוב עם מזון

יש ליטול חומצה ניקוטינית עם אוכל&nbsp;כדי להפחית את שכיחותן של&nbsp;תופעות הלוואי במערכת העיכול.