אזהרות חשובות
1.היסטוריה רפואית – לפני התחלת הטיפול בתרופה יש לדווח לרופא על כל מצב רפואי או מחלה מהם אתם סובלים או סבלתם בעבר וכמו כן יש לדווח לרופא על כל תרופה אחרת שאתם נוטלים, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא ותוספי תזונה. מוסיף לסעיף הזה: במיוחד יש לדווח לרופא אם אתם סובלים או סבלתם בעבר, מרמות גבוהות של ויטמין D בדם, רמות גבוהות של סידן או זרחן בדם, מחלות או מצבים בבלוטת הפראתירואיד, הפרעות התפתחות בגדילה או בעצמות, אבנים בכליות ובדרכי השתן ומחלות גנטיות המערבות את העצמות. 2.מעקב רפואי – למרבית האוכלוסיה, אין צורך למדוד את רמות ויטמין D בדם, גם אם הם סובלים מחסר וכל עוד הם מקבלים את המינון המומלץ של ויטמין D ולא חורגים ממנו. מטופלים שמקבלים ויטמין D מסיבות רפואיות שונות (כמו דלדול העצם, מחלות מעי דלקתיות ומחלות נוספות), צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יערוך מעקב אחרי בדיקות דם (כמו רמות ויטמין D, הסידן והזרחן בדם) ובדיקות נוספות במידה ונדרש (כמו צפיפות העצם או סמנים של שחלוף העצם)3.חסר בויטמין D – בישראל קיים מחסור בויטמין D באוכלוסייה הכללית, מסיבות הכוללות שהייה מרובה בבתים או במשרדים, העדר חשיפה לשמש ושימוש במסנני קרינה להגנה מפני נזקי השמש. חסר בויטמין D שכיח גם בקרב אנשים בגיל המבוגר (קשישים), אוכלוסיית החרדים, הבדואים והאתיופים, מטופלים שנמנעים מחשיפה לשמש מסיבות רפואיות שונות, מטופלים שסובלים ממחלות מעי דלקתיות או מחלות במעיים שמתאפיינות בירידה בספיגה של ויטמין D, מטופלים עם אי ספיקת כליות, מחלות כבד, השמנת יתר, לאחר ניתוחים במערכת העיכול (כמו ניתוחים לקיצור קיבה) ואנשים שנוטלים תרופות שעלולות לגרום לאוסטיאופורוזיס. 4.אי ספיקת כליות – אם אתם סובלים מאי ספיקת כליות, עליכם לדווח על כך לרופא המטפל. במטופלים שסובלים מאי ספיקת כליות מתקדמת או מטופלים בדיאליזה, הכליות אינן מסוגלות לשפעל את ויטמין D בכליות ולכן יזדקקו לטיפול בסוג אחר של ויטמין D משופעל. 5.אי ספיקת כבד – אם אתם סובלים מאי ספיקת כבד, עליכם לדווח על כך לרופא המטפל. מטופלים מסויימים הסובלים מאי ספיקת כבד עלולים לסבול מרמות נמוכות של ויטמין D בדם ויהיו בסיכון מוגבר לרככת. 6.מחלות מעי דלקתיות – אם אתם סובלים ממחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן או קוליטיס כיבית עליכם לדווח על כך לרופא המטפל. מטופלים שסובלים מקרוהן או מקוליטיס המערבת גם את החלק האחרון של המעי הדק, עלולים לסבול ממחסור וירידה בספיגה של ויטמין D ממערכת העיכול. ייתכן והרופא ימליץ על מינון מוגבר של ויטמין D לתקופה מסויימת, תוך מעקב אחרי רמות ויטמין D, סידן וזרחן בדם. 7.השמנת יתר – אם אתם סובלים מהשמנת יתר (המוגדרת כאנשים בעלי אינדקס מסת גוף הגדול מ-30 קילוגרם למטר רבוע) ייתכן וידרשו לכם מינונים גבוהים יותר של ויטמין D. היוועצו ברופא המטפל. 8.אוסטיאופורוזיס ושברים – אם אתם סובלים מאוסטיאופורוזיס או שעברתם בעבר שבר שלא נגרם מתאונה, עליכם לדווח על כך לרופא. תרופות מסויימות וגורמי סיכון אחרים עלולים להעלות את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. היוועצו ברופא המטפל, ייתכן והרופא ימליץ על מינון גבוה יותר של ויטמין D וימליץ על מעקב אחרי בדיקות כמו צפיפות עצם, רמות סידן וזרחן בדם וסמנים של שחלוף העצם. 9.שימוש בתינוקות וילדים – תינוקות מיום היוולדם ועד גיל שנה צריכים לקבל מידי יום, 2 טיפות של ויטמין D (כל טיפה מכילה 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין D וסה"כ יקבלו מידי יום 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D). באשר לילדים מעל גיל שנה, אין המלצות לנטילת תוסף תזונה של ויטמין D אך יש להקפיד על תזונה נכונה עבורם. 10.שימוש בגיל הפוריות – נשים הרות ומניקות זקוקות למנה יומית של 600 יחידות בינלאומיות של ויטמין D. במרבית המקרים הרופא ימליץ על תוסף תזונה או על תכשיר של מולטיויטמינים המכיל ויטמין D (כמו פרנטל PRENATAL – יש מונוגרף – אערוך אותו מחדש, כי מופיע ברשימה של ה-250 תרופות). היוועצי ברופא המטפל לגבי ויטמין D והמלצות תזונה נוספות, אם את בהיריון, מתכננת היריון או מניקה. 11.ניתוח לקיצור קיבה – אם עברתם ניתוח לקיצור קיבה, ייתכן ותסבלו מחסר בויטמין D וחסר במרכיבים אחרים בתזונה. היוועצו ברופא או בדיאטנית לגבי המלצות התזונה המומלצות לאנשים לאחר ניתוח לקיצור קיבה. 12.הקפדה על המינון המומלץ – במהלך הטיפול בויטמין D מומלץ להקפיד על המלצות המינון אותן קבע הרופא. מינון יתר של ויטמין D עלול לגרום לתופעות כמו ירידה במשקל, חוסר תיאבון, שתן מוגבר והפרעות בקצב הלב. מטופלים שיש להם רמות גבוהות מידי בדם של ויטמין D עלולים לפתח גם הצטברות של סידן בעורקי הלב או הכליות ולהעלות את הסיכון לאירועי לב או אבנים בכליות. יש להקפיד על המינון שהומלץ על ידי הרופא המטפל.<br>
