זלבורףZelboraf

שם גנרי

<p align="right">Vemurafenib</p>

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>ומורפניב&nbsp;היא תרופה אנטי־סרטנית&nbsp;המשמשת לטיפול במבוגרים שחולים&nbsp;במלנומה גרורתית (שהתפשטה למקומות אחרים בגוף) או שאינה&nbsp;ניתנת להסרה&nbsp;בניתוח.&nbsp;ומורפניב מיועדת&nbsp;רק&nbsp;למטופלים בעלי מוטציה בגן BRAF. ייתכן שהשינוי הזה הוביל&nbsp;להתפתחות המלנומה.<br/><br>התרופה&nbsp;תוקפת חלבונים שאותם מייצר הגן שעבר מוטציה ובכך מאיטה ואף עוצרת את התפתחות הסרטן.<br><br><strong>הערה</strong>: במהלך מחלתו זכאי המטופל&nbsp;לטיפול בתרופה אחת בלבד מהתרופות ומורפניב <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8087" target="_blank">ואיפילימומב</a>.<br><br><strong>הערה</strong>: בדיקת המוטציה ל־BRAF נעשית במעבדה הארצית לרפואה מותאמת אישית של כללית.</p>

כיצד ניתנת התרופה?

טבליות מצופות.

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

מהי תדירות הנטילה?

מהו המינון השכיח?

מידע נוסף

<p>1. ומורפניב היא תרופה אנטי־סרטנית המשמשת לטיפול במבוגרים שחולים במלנומה גרורתית (שהתפשטה למקומות אחרים בגוף) או שאינה ניתנת להסרה בניתוח. ומורפניב מיועדת רק למטופלים בעלי מוטציה בגן BRAF. ייתכן שהשינוי הזה הוביל להתפתחות המלנומה.<br/><br>2. אסור לתת ומורפניב למי שסובלים מרגישות־יתר לאחד או יותר&nbsp;ממרכיבי התרופה.&nbsp;ומורפניב אינה מומלצת לילדים ולמתבגרים. לא ידוע מהי השפעת התרופה על מי שטרם מלאו להם 18 שנים.<br><br>3. בעת שמטופלים&nbsp;בתרופה&nbsp;עלולות להתפתח תגובות אלרגיות ותגובות עוריות חמורות. יש לעשות בדיקות&nbsp;לב לפני הטיפול בתרופה ובמהלכו. כמו כן יש לעשות בדיקות עיניים במהלך הטיפול בתרופה.&nbsp;אם מופיע שינוי כלשהו בעור במהלך הטיפול&nbsp;יש לפנות בהקדם&nbsp;לרופא.&nbsp;בעיות בכליות או בכבד עלולות להשפיע על פעילות התרופה.&nbsp;במהלך הטיפול בוומורפניב עלול&nbsp;העור&nbsp;להיות רגיש יותר לאור השמש, ועלולות להופיע&nbsp;כוויות, ואפילו כוויות חמורות, כתוצאה מהחשיפה לשמש.<br><br>4. תופעות לוואי שכיחות של התרופה: כאבי מפרקים, ארתריטיס (דלקת מפרקים שגרונית), כאבי שרירים, כאבי גב, פריחה ותופעות עוריות כמו אקטיניק קרטוזיס (נגעי עור קדם־סרטניים), היפרקרטוזיס (התקרנות יתר), אריתמה נודוזום (מחלה חריפה, המופיעה בעיקר בנשים צעירות והמאופיינת בהופעת קשריות תת־עוריות חמות, אדומות ורגישות בקדמת השוקיים), פוליקוליטיס (דלקת של זקיקי השערות), תסמונת יד־רגל, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, כאבי ראש, פגיעה בחוש הטעם, פגיעה בעצב הקרניאלי השביעי, אובאיטיס (מחלה דלקתית תוך־עינית), שיעול, שלשול, בחילות, הקאות, עצירות, גרד, נשירת שיער, יובש בעור, רגישות בעור, חולשה, חום, בצקת פריפרית ועלייה בתפקודי הכבד.<br><br>5.&nbsp;המינון המקובל הוא&nbsp;4 טבליות בבוקר ו־4 טבליות בערב, ובסך הכול&nbsp;1,920 מיליגרם ביום.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

לא

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<p><strong>הריון</strong>: לא ידוע אם ומורפניב פוגעת בעובר. אישה בגיל הפוריות חייבת&nbsp;להשתמש באמצעי מניעה&nbsp;בעת שהיא מטופלת&nbsp;בוומורפניב&nbsp;וכן במשך&nbsp;ששת החודשים&nbsp;שלאחר סיום הטיפול.&nbsp;התרופה עלולה להפחית&nbsp;מיעילותן של חלק מהגלולות למניעת הריון, ולכן יש&nbsp;להתייעץ עם הרופא המטפל&nbsp;בנוגע לאמצעי המניעה המועדף שבו יש להשתמש.<br/><br><strong>הנקה</strong>: לא ידוע אם ומורפניב עוברת&nbsp;לחלב האם.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2.&nbsp;לפני גיל 18 שנים.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>תגובות אלרגיות</strong>. במהלך הטיפול בוומורפניב עלולות להתפתח תגובות אלרגיות, וייתכנו אף תגובות חמורות.&nbsp;אם מופיעים תסמינים של תגובה אלרגית - כמו נפיחות בפנים, בשפתיים או בלשון, קשיי נשימה, פריחה או תחושת עילפון - יש להפסיק לקחת את התרופה ולפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.<br/><br>2. <strong>תגובות עוריות חמורות</strong>. במהלך הטיפול בוומורפניב עלולות להתפתח תגובות עוריות חמורות. אסור להשתמש בתרופה&nbsp;אם מופיעה פריחה בעור המלוּוה בלפחות אחד מהתסמינים הבאים: שלפוחיות בעור, שלפוחיות או פצעים בפה, קילוף העור, חום, אדמומיות או נפיחות בפנים, בידיים או בכפות הרגליים. יש לא רק להפסיק את השימוש בתרופה, אלא גם לפנות מיד&nbsp;לרופא.<br><br>3. <strong>הפרעות בלב</strong>.&nbsp;יש לדווח לרופא&nbsp;המטפל אם קיימת הפרעה בלב כמו אי־סדירות בפעילות החשמלית של הלב הקרויה הארכת מרווח Q-T.&nbsp;יש לערוך&nbsp;בדיקות לתקינות הלב לפני שמתחילים לקבל טיפול בוומורפניב&nbsp;וכן במהלך הטיפול.&nbsp;הרופא יחליט אם יש צורך&nbsp;להפסיק את הטיפול באופן&nbsp;זמני או באופן קבוע.<br><br>4. <strong>בעיות בעיניים</strong>. יש לעשות בדיקות עיניים בעת שמטופלים בוומורפניב.&nbsp;אם מופיעים בעיניים במהלך הטיפול כאבים, נפיחות או&nbsp;אדמומיות, או אם סובלים מראייה מטושטשת או משינוי כלשהו בראייה - יש לפנות מיד לרופא.<br><br>5. <strong>בדיקות של העור לפני הטיפול, במהלכו ולאחריו</strong>. אם מופיע שינוי כלשהו בעור בעת שמטופלים&nbsp;בוומורפניב, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל. כל עוד מטופלים בוומורפניב וכן&nbsp;בששת החודשים שלאחר הפסקת הטיפול בתרופה יש ללכת באופן שגרתי לרופא עור כדי שיבדוק אם התפתח סרטן עור&nbsp;מסוג קרצינומה של תאי קשקש.&nbsp;מדובר בנגעים שהם&nbsp;לרוב מקומיים המופיעים על עור שניזוק כתוצאה מחשיפה לשמש וניתן לטפל&nbsp;בהם באמצעות ניתוח להסרתם. נוסף על כך ישלח רופא העור את המטופל לבדיקות הדמיה (CT)&nbsp;כדי לאתר נגעים של קצינומה של תאי הקשקש&nbsp;בתוך הגוף.&nbsp;בדיקות גינקולוגיות לנשים וכן בדיקות אנאליות מומלצות אף הן לפני הטיפול ובסופו. במהלך הטיפול בוומורפניב&nbsp;עלולים להתפתח נגעים חדשים של מלנומה. הנגעים האלה ניתנים בדרך כלל&nbsp;להסרה באמצעות ניתוח, ולאחר הסרתם ניתן להמשיך את הטיפול בתרופה.<br><br>6. <strong>בעיות בכליות או בכבד</strong>.<strong> </strong>בעיות בכליות או בכבד עלולות להשפיע על פעילות התרופה.&nbsp;אם ידוע על בעיות כאלה,&nbsp;יש לדווח&nbsp;עליהן&nbsp;לרופא המטפל. יש לערוך&nbsp;בדיקות דם שגרתיות כדי לעקוב אחר&nbsp;תפקוד הכבד.<br><br>7. <strong>התגוננות מפני השמש במהלך הטיפול</strong>.<strong> </strong>בעת שמטופלים&nbsp;בוומורפניב עלול&nbsp;העור להיות&nbsp;רגיש&nbsp;במיוחד לאור השמש. לכן צריכים המטופלים להשתמש באמצעי הגנה לפני כל&nbsp;חשיפה לשמש: לבוש ארוך, כובע, משקפי שמש, קרם הגנה בעל מקדם גבוה&nbsp;לחלקי העור החשופים.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong>: כאבי מפרקים, ארתריטיס (דלקת מפרקים שגרונית), כאבי שרירים, כאבי גב, פריחה ותופעות עוריות כמו אקטיניק קרטוזיס (נגעי עור קדם־סרטניים), היפרקרטוזיס (התקרנות יתר), אריתמה נודוזום (מחלה חריפה, המופיעה בעיקר בנשים צעירות והמאופיינת בהופעת קשריות תת־עוריות, חמות, אדומות ורגישות בקדמת השוקיים), פוליקוליטיס (דלקת של זקיקי השערות), תסמונת יד־רגל (תגובה עורית קשה לכימותרפיה שכוללת אדמומיות, קילוף, שלפוחיות וכאב עז בכפות הידיים ובכפות הרגליים), ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, כאבי ראש, פגיעה בחוש הטעם, פגיעה בעצב הקרניאלי השביעי, אובאיטיס (מחלה דלקתית תוך־עינית), שיעול, שלשול, בחילות, הקאות, עצירות, גרד, נשירת שיער, יובש בעור, רגישות בעור, חולשה, חום, בצקת פריפרית ועלייה בתפקודי הכבד.<br/><br>כמו כן נצפתה עלייה בשכיחות של גידולי עור. עם זאת,&nbsp;כל הגידולים&nbsp;היו מקומיים ולא דרשו טיפול מעבר לכריתה מקומית והמשך מעקב, וברוב המקרים יכלו המטופלים להמשיך בטיפול.<br><br>בעת שמטופלים בתרופה&nbsp;מומלץ להימנע מחשיפה לשמש, ואם אי־אפשר להימנע מכך, יש להשתמש באמצעי הגנה מפני השמש (לבוש מתאים וקרם הגנה בעל מקדם גבוה).</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>יש לדווח לרופא המטפל&nbsp;על כל תרופה נוספת שנוטלים. במיוחד יש לדווח לו על התרופות הבאות:<br/><br>1. תרופות המשפיעות על קצב הלב כמו&nbsp;קווינידין ואמיודרון, תרופות לטיפול בדיכאון כמו אמיטריפטילין ואימיפרמין, תרופות אנטיביוטיות כמו&nbsp;אזיתרומיצין וקלריתרומיצין ותרופות נגד בחילות והקאות כמו אונדנסטרון ודומפרידון.<br><br>2. תרופות שמפונות בעיקר&nbsp;באמצעות אנזימים מסוג CYP1A2&nbsp;(כמו קפאין, אולנזפין ותיאופילין) או&nbsp;מסוג CYP3A4 (כמו חלק מהגלולות למניעת הריון).<br><br>3. תרופות המשפיעות על החלבון Pgp כמו&nbsp;וורפמיל, קלריתרומיצין, ציקלוספורין, ריטונביר, קווינידין, דרונדרון, אמיודרון, איטרקונזול, רנולזין, אמיטריפטילין, ציספלטין.<br><br>4. תרופות המשפעלות אנזימים מסוג CYP3A4 או מחישות גלוקורונידציה (תהליך שבו הופכים&nbsp;חומרים שונים - כמו תרופות - למסיסים במים להחשת פינוים מההגוף) כמו&nbsp;ריפמפיצין, ריפבוטין, קרבמזפין, פניטואין והיפריקום.<br><br>5. וורפרין (קומדין) - למניעת קרישיות יתר.</p>

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

אסור ללעוס או לכתוש את הטבלייה.

איך לאחסן את התרופה?

<p>יש לאחסן&nbsp;את התרופה&nbsp;באריזה המקורית - כדי להגן עליה מלחות - בטמפרטורה שמתחת ל־30&nbsp;מעלות צלזיוס.</p>