פרוטיןParotin

שם גנרי

<p align=right>P<span style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" dir=ltr>aroxetine</span><span style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin" lang=HE><?xml:namespace prefix = "o" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></span> </p>

הערה כללית

<font face="Times New Roman" size="3"> </font><p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="RTL"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif";'>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font>

מה היא עושה?

<p><strong>התרופה משמשת לטיפול במצבים הבאים</strong>:<br/>1. <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/General/medical_diagnosis/psychiatric_diagnoses/articles/depression.htm " target=_blank>דיכאון</a>.<br><br>2. מצבי מצוקה לאחר טראומה.<br><br>3.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/General/medical_diagnosis/psychiatric_diagnoses/articles/anxiety.htm" target=_blank>חרדה. </a><br><br>4. הפרעת פאניקה, עם או בלי אגורפוביה (פחד מיציאה מחוץ לבית, פחד ממרחבים גדולים ופתוחים).<br><br>4. חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים).<br><br>5. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).<br><br>פרוקסטין&nbsp;שייכת למשפחת התרופות נוגדות הדיכאון מסוג מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבים&nbsp;(SSRI's).&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/Antidepressants.aspx" target="_blank">לחצו כאן</a> למידע על סוגים שונים של תרופות לטיפול בדיכאון.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

תדירות הנטילה

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1. תחילת ההשפעה של פרוקסטין היא רק&nbsp;4-2 שבועות מתחילת הטיפול.<br/><br>2. אסור להפסיק את הטיפול בתרופה בבת אחת<strong> </strong>וללא התייעצות עם הרופא. אם הוחלט להפסיק את&nbsp;הטיפול, יש להפחית את מינון התרופה בהדרגה במשך שבוע עד שבועיים&nbsp;כדי להימנע מתסמיני גמילה.<br><br>3. ניתן לחצות את הטבליות.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. פרוקסטין היא תרופה נוגדת דיכאון הניתנת גם לטיפול במצבי&nbsp;פאניקה, במצבי מצוקה לאחר טראומה, במצבי חרדה כללית וחברתית ובמקרה של&nbsp;תסמונת כפייתית טורדנית.<br/><br>2. אסור ליטול את התרופה&nbsp;במקרה של רגישות־יתר לפרוקסטין ובמקביל לטיפול בתיורידזין או בפימוזיד.<br><br>3.&nbsp;בשבועות הראשונים לטיפול עלולות להופיע מחשבות אובדניות. התרופה אינה מיועדת לצעירים מתחת לגיל 18 שנים. לפירוט כל האזהרות ראו בפסקה "אזהרות חשובות"<br><br>4. בין תופעות הלוואי השכיחות: כאבי ראש,&nbsp;יובש בפה ובחילה. לפירוט כל תופעות הלוואי ראו בפסקה "תופעות לוואי שכיחות".<br><br>5.&nbsp;המינון לטיפול בדיכאון: 20 מיליגרם ביום. לפירוט המינון לפי התוויה ראו בפסקה "מינון שכיח".</p>

אחסון

יש לאחסן את התרופה במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

לא

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>:<strong> </strong>פרוקסטין עלולה לפגוע בערנות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעת הלוואי הזאת.</p> <p><strong>הריון</strong>: פרוקסטין היא תרופה&nbsp;ממשפחת ה־SSRI&nbsp;- התרופות המועדפות לטיפול בדיכאון בזמן ההריון. עם זאת,&nbsp;מומלץ&nbsp;לא להתחיל טיפול בדיכאון בפרוקסטין בשליש הראשון להריון&nbsp;(ניתן להתחיל טיפול&nbsp;ביתר התרופות ממשפחת ה־SSRI). ממחקרים עולה כי ישנה עלייה של פי&nbsp;שניים&nbsp;במומי לב עובריים אחרי שהאם טופלה בפרוקסטין. מדובר&nbsp;בדרך כלל&nbsp;במומים קלים שלרוב מסתדרים מעצמם. יש&nbsp;לעשות סקירת מערכות מאוחרת מדויקת בשבוע ה־22 או ה־23 להריון ולהתמקד בלב העובר&nbsp;(באמצעות אקו לב עוברי), אם האם נטלה את התרופה. בחדר הלידה יש ליידע את הצוות הרפואי שהאם נטלה פרוקסטין&nbsp;כדי לוודא שלתינוק אין תסמיני גמילה.</p> <p><strong>הנקה</strong>:<strong> </strong>התרופות המועדפות מקבוצת ה־SSRI לטיפול בדיכאון בזמן הנקה הן פרוקסטין או <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=6787" target="_blank">לוסטרל</a>, שרק שיעור קטן מהן מופרש לחלב האם. בעת נטילת התרופה יש לעקוב אחרי תופעות לוואי בתינוק. כמו כן יש לערוך מעקב אחר משקל התינוק כל שבוע בתחילת הטיפול ולהקפיד על מעקב של רופא ילדים.</p> <p><strong>אלכוהול</strong>:<strong> </strong>שילוב&nbsp; של אלכוהול עם התרופה עלול להגביר את תופעות הלוואי של פרוקסטין במערכת העצבים המרכזית.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1.&nbsp;אם קיימת רגישות־יתר לפרוקסטין.<br/><br>2. במקביל לטיפול <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=5595" target=_blank>בפימוזיד</a>.<br><br>3.&nbsp;במקביל לטיפול&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=5598" target="_blank">בתיורידזין</a>. פרוקסטין עלולה להעלות את רמות התיורידזין בדם ובכך לגרום&nbsp;להפרעות קצב חמורות ואף למוות פתאומי.<br><br>4. אנשים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידז (חוסמי MAO, כולל לינזוליד ומתילן בלו) חייבים להמתין שבועיים מסיום הטיפול ועד תחילת הטיפול בפרוקסטין. אסור להתחיל טיפול בחוסמי MAO במשך שבועיים אחרי סיום הטיפול בפרוקסטין.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>נטיות אובדניות</strong>: דיכאון לעיתים מלווה במחשבות אובדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית, שעלולות להימשך&nbsp;עד לשיפור משמעותי במצב. כיוון שלפרוקסטין לוקח בין שבועיים לחודש להקל על תסמיני דיכאון, הרי בשבועות הראשונים לטיפול וכן בעקבות שינויי מינון עלולות להופיע מחשבות אובדניות.&nbsp;יש להשגיח בצמידות על חולים כאלה.<br/><br>2. <strong>ילדים ומתבגרים</strong>: התרופה אינה מיועדת לצעירים בני פחות מ־18 שנים. בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עד גיל 24 שלקחו תרופות נגד דיכאון נצפתה עלייה בניסיונות התאבדות, במחשבות אובדניות, בעוינות, בהתנהגות מרדנית, בזעם ובמיוחד בתוקפנות.<br><br>למרות זאת, רופא יכול לרשום&nbsp;פרוקסטין למטופלים שטרם מלאו להם&nbsp;18 שנים, אם הוא סבור שהדבר לטובתם.&nbsp;יש לדווח לרופא&nbsp;המטפל&nbsp;אם הופיעו או הוחמרו חלק מתופעות הלוואי שפורטו.<br><br>ההמלצה לעקוב אחר שינויי התנהגות ואחר מחשבות אובדניות בעת נטילת התרופה חשובה אף יותר בקרב מטופלים בני 24-18. הסיכוי להופעת מחשבות אובדניות גבוה יותר אם למטופל היו בעבר מחשבות על פגיעה עצמית וכן אם הוא מתחת לגיל 24. ממחקרים עולה&nbsp;שקיים סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית&nbsp;אצל מבוגרים מתחת לגיל&nbsp;24 במצב פסיכיאטרי שטופל בנוגדי דיכאון.<br><br>3. <strong>ירידה ברמות הנתרן בדם</strong>:&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hyponatremia.aspx" target=_blank>היפונתרמיה</a> היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. יש להיזהר בעיקר בקשישים, בחולים&nbsp;שסובלים מפגיעה בכבד ובחולים הנוטלים תרופות המגבירות את התופעה הזאת. היפונתרמיה&nbsp;באה לידי ביטוי בתסמינים הבאים: בלבול, בחילות, חולשה, כאבי ראש, ישנוניות, התכווצויות שרירים וחוסר שקט. במקרים חמורים ייתכנו גם&nbsp;פרכוסים, תרדמת וכשל נשימתי.<br><br>גורמי הסיכון להיפונתרמיה בעת שימוש בתרופות ממשפחת ה־SSRI הם: גיל (מעל 65), שימוש בתרופות משתנות, מין (נשים), דלקת ריאות שהתפרצה באחרונה, מינון גבוה של תרופות ממשפחת ה־SSRI, משקל נמוך ורמות נתרן נמוכות.<br><br>במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו להיות תקינות כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול. אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אחר רמות נתרן לכלל המטופלים בתרופות ממשפחת ה־SSRI's, אך בהחלט מומלץ לעשות זאת בעת טיפול בקשישים ובמטופלים הנוטלים תרופות משתנות.<br><br>במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את המשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעת הלוואי. במקרים רבים מומלץ לשקול הפסקת טיפול או ירידה במינון.<br><br>4. <strong>פרכוסים</strong>: יש להפסיק את הטיפול אם&nbsp;מופיעים פרכוסים או מתגברת תכיפות הפרכוסים אצל חולה <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target=_blank>אפילפסיה</a>. יש להימנע ממתן התרופה לחולי אפילפסיה שאינם מאוזנים. חולי אפילפסיה צריכים להיות במעקב קבוע אחר תדירות הפרכוסים שלהם.<br><br>5. <strong>מניה</strong>: אנשים עם עבר של מניה או היפומניה צריכים להיזהר בעת נטילת התרופה ולהפסיק את הטיפול אם הם נכנסים&nbsp;למצב של מניה.<br><br>6. <strong>דימומים</strong>: תרופות ממשפחת ה־SSRI עלולות להגביר את הנטייה לדימומים אצל אנשים עם נטייה ידועה לדימומים. הנטייה לדיממומים עלולה לעלות גם&nbsp;בשילוב&nbsp;עם תרופות נוגדות קרישה, עם תרופות המפחיתות צימות טסיות, עם אנטיפסיכוטיים א־טיפיים, עם פנותיאזינים, עם מרבית נוגדי הדיכאון הטריציקליים, עם אספירין ועם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.<br><br>7. <strong>אקטיזיה ואי־שקט פסיכומוטורי</strong>:<strong> </strong>שימוש בפרוקסטין עלול לגרום לעיתים נדירות לאקטיזיה&nbsp;המתבטאת באי־שקט ובצורך עז להיות כל הזמן בתנועה. התופעה&nbsp;הזאת עלולה להופיע בשבועות הראשונים לטיפול. יש לפנות לרופא אם מופיעים תסמינים כאלה.<br><br>8. <strong>סוכרת</strong>: התרופה עלולה לגרום לשינויים ברמות הסוכר והאינסולין בדם, ולכן ייתכן שיהיה צורך בשינוי המינון של התרופות לטיפול בסוכרת.<br><br>9. <strong>השפעות אנטיכולינרגיות</strong>: לפרוקסטין יש תכונות אנטיכולינרגיות יותר משמעותיות מלשאר התרופות ממשפחת ה־SSRIs, אך התכונות האלה פחותות בהשוואה לנוגדי דיכאון טריציקליים. התרופה עלולה להחמיר תסמיני דמנציה וירידה קוגניטיבית בקשישים.<br><br>10.<strong> מחלת לב</strong>: חולי לב צריכים להיזהר בעת נטילת התרופה.<br><br>11.<strong> גלאוקומה</strong>: פרוקסטין עלול להחמיר&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/General/eys+health/glaucoma/articles/glaucoma.htm" target="_blank">גלאוקומה</a> מסוג זווית צרה.</p>

תופעות לוואי

<p><strong>שכיחות גבוהה</strong>: ישנוניות, נדודי שינה, כאבי ראש, סחרחורת, ירידה בחשק המיני, בעיות זקפה, בחילה, יובש בפה, עצירות, שלשול, חולשה, רעד, הזעה.&nbsp;הבחילה והסחרחורת נעלמות בדרך כלל אחרי&nbsp;6-4 חודשי טיפול.<br/><br><strong>שכיחות נמוכה</strong>: כאבים בחזה, דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם, עצבנות, דיכאון, אי־שקט, חלומות בלהות, קושי בריכוז, פיהוקים, צמרמורת, בלבול, פריחה, גרד, ירידה בתיאבון, כאבי בטן, הקאות, עלייה במשקל, תכיפות במתן שתן, דלקות בדרכי השתן, כאבי שרירים, כאב גב, כאבי מפרקים, ראייה מטושטשת,&nbsp;צפצופים באוזניים, כאבי גרון, נזלת, דלקת בסינוסים.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. אנשים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת חוסמי MAO (כולל לינזוליד) חייבים להמתין שבועיים מסיום הטיפול ועד תחילת הטיפול&nbsp;בפרוקסטין.&nbsp;ניתן להתחיל טיפול ב־MAO שבועיים מרגע הפסקת פרוקסטין.<br/><br>2. שימוש <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=4906" target=_blank>בסומטריפטן</a>, בתרופות אנטידופמינרגיות (אנטיפסיכוטיים)&nbsp;ובטריפטופאן במקביל לשימוש בפרוקסטין עלול להגביר את הסיכון להופעת סינדרום סרטונין. סינדרום סרטונין מתבטא בחוסר שקט, רעד, בלבול, פרכוסים, עלייה בלחץ הדם, דופק מהיר, הזעה, עלייה בחום ואובדן הכרה.<br><br>3.&nbsp;פרוקסטין עלולה להגביר את ההשפעה נוגדת הקרישה של <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=4723" target=_blank>קומדין</a>&nbsp;ושל&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=5279" target=_blank>סינטרום</a>.<br><br>4. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=4574" target=_blank>אספירין</a>) מעלות את הסיכון לדימום מוגבר, בעיקר ממערכת העיכול.<br><br>5. אסור להשתמש בפרוקסטין בעת נטילת פימוזיד ותיורידזין.<br><br>6. אסור ליטול <a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=7952" target=_blank>סנט ג'ון וורט</a> במקביל לנטילת פרוקסטין.<br><br>7. פרוקסטין עלול להפחית את היעילות התרופתית של&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/HE-IL/Guides/medicines.htm?id=5928" target="_blank">טמוקסיפן</a> (תרופה לטיפול בסרטן השד). אם יש צורך בטיפול אנטי־דיכאוני בזמן הטיפול בטמוקסיפן, יש לשקול&nbsp;נוגד דיכאון אחר. </p>

שילוב עם מזון

<p>עדיף ליטול את התרופה בבוקר. ניתן ליטול פרוקסטין עם&nbsp;אוכל או בלעדיו.</p>