<p>Ofloxacin</p>
אופלוקסצין היא אנטיביוטיקה רחבת טווח ממשפחת הקווינולונים. היא משמשת לטיפול בזיהומים במערכת הנשימה, באוזן, באף או בגרון, בכליות, בדרכי השתן ובמערכת המין (כולל מחלת המין <a href="/he/lifestyle/sex/Pages/gonorrhea.aspx" target="_blank">זיבה</a>), במערכת העיכול (כולל דלקת מעיים חיידקית), ברקמות רכות, בעצמות ובעור.
כן
<p>1. אסור ללעוס את התרופה או לכתוש אותה. ניתן לחצות את הטבלייה בקו החציה. </p> <p>2. יש לבלוע את הטבליות עם הרבה מים.</p>
<p>1. אסור ליטול סותרי חומצה יחד עם אופלוקסצין. ניתן לקחת סותר חומצה רק 4 שעות לאחר נטילת אופלוקסצין.<br/><br>2. בזמן שמטופלים באופלוקסצין יש להקפיד על שתייה מרובה (3-2 ליטרים ביום), ויש להימנע מצריכת קפאין. מי שצורך קפאין בזמן הטיפול בתרופה עלול לסבול מעצבנות, מנדודי שינה, מדיכאון ומדופק מהיר.</p>
<p>יש לשמור את התרופה במכל סגור, במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.</p>
לא
<p><strong>נהיגה:</strong> אופלוקסצין עלולה לגרום לסחרחורת. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעת הלוואי הזאת.<br/><br><strong>הריון:</strong> אופלוקסצין אינה אנטיביוטיקת הבחירה בזמן ההריון. כאשר יש צורך בטיפול אנטיביוטי, מומלץ להתייעץ עם מרכז מידע טרטולוגי בנוגע לאפשרויות הטיפול.<br><br><strong>הנקה:</strong> אופלוקסצין אינה אנטיביוטיקת הבחירה בזמן ההנקה. עם זאת, אם הרופא מגיע למסקנה שיש צורך בטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים, עדיף לתת אופלוקסצין ולא ציפרופלוקסצין.</p>
<p>1. אם קיימת רגישות לאופלוקסצין או לתרופות אנטיביוטיות אחרות ממשפחת הקווינולונים.<br/><br>2. לפני גיל 18 שנים. <br><br>3. אם סובלים מפרכוסים או קיים סיכון ללקות בפרכוסים. לחולים האלה עדיף לתת טיפול אנטיביוטי אחר.<br><br>4. אם התפתחו בעבר דלקת או קרע בגיד בעקבות שימוש בקווינולונים.</p>
<p><strong>1</strong>. <strong>פגיעה בהולכה בלב</strong>: פלורוקווינולונים עלולים להאריך את מרווח Q-T ולגרום לבעיות בקצב הלב. אסור לתת את התרופה למי שסובלים מהפרעת קצב או שמצויים בסיכון לפתח הפרעת קצב, ובהם חולים שסובלים מתת־אשלגן בדם או מתת־מגנזיום בדם, חולים באי־ספיקת לב, חולים אחרי התקף לב או מי שסובלים מדופק איטי. כמו כן יש להימנע ממתן אופלוקסצין בו־זמנית עם תרופות שידוע כי הן מאריכות את מרווח Q-T כמו תרופות אנטי־אריתמיות, ציספריד, אריתרומיצין, תרופות אנטי־פסיכוטיות ונוגדי דיכאון טריציקליים.<br/><br><strong>2. השפעות על מערכת העצבים המרכזית:</strong> התרופה עלולה לגרום לרעד, לבלבול ולעיתים נדירות להזיות. ייתכנו עלייה בלחץ התוך־גולגולתי או פרכוסים. יש להיזהר במתן התרופה למטופלים שידוע כי יש להם בעיה במערכת העצבים המרכזית. תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית עלולות להופיע אפילו אחרי נטילת טבלייה אחת. מי שמפתחים תופעות לוואי משמעותיות במערכת העצבים המרכזית (כמו סחרחורת, הזיות, תופעות פסיכוטיות, מחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים) חייבים להפסיק את הטיפול בתרופה ולפנות מיד לרופא המטפל.<br><br><strong>3. קריסטלוריה (שקיעה של קריסטלים בכליות):</strong> הפיכת השתן לבסיסי מגבירה את הסיכון לתופעת הלוואי הזאת. יש להקפיד על שתייה מספקת בזמן הטיפול.<br><br><strong>4. השפעה על רמות סוכר בדם:</strong> פלורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם. בחולי סוכרת יש לנטר את רמות הסוכר בסמוך להתחלת הטיפול בתרופה.<br><br><strong>5. פגיעה בכבד:</strong> התקבלו דיווחים על פגיעות בכבד - עד כדי סיכון חיים. הפגיעות המסוכנות ביותר אירעו לבני 55 שנים ויותר. יש להפסיק מיד את הטיפול בתרופה אם מופיעים תסמינים של צהבת (בטן קשה, שתן כהה, צהבת, גרד). תיתכן עלייה זמנית באנזימי הכבד.<br><br><strong>6. תופעות של רגישות־יתר:</strong> התקבלו דיווחים על תופעות של רגישות־יתר לתרופה - עד כדי הלם אנפילקטי. יש לדווח מיד לרופא המטפל על כל מקרה של רגישות־יתר ובמקביל להפסיק את הטיפול בתרופה.<br><br><strong>7. נוירופתיה היקפית:</strong> התקבלו דיווחים מעטים על נזק שנגרם למערכת העצבים הפריפרית בעקבות השימוש בתרופה. נזק כזה יכול להופיע כבר בתחילת הטיפול ועלול להיות בלתי הפיך. יש להפסיק מיד את הטיפול בתרופה אם נתקלים בתופעה כזאת.<br><br><strong>8. פוטוסנסטיביות (רגישות לאור):</strong> יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לאור שמש. לפני היציאה לאור השמש מומלץ למרוח על כל פיסת עור חשוף קרם בעל מקדם הגנה גבוה.<br><br><strong>9. זיהום־על:</strong> טיפול ממושך באופלוקסצין עלול לגרום לזיהום־על פטרייתי או חיידקי, כולל זיהום בקלוסטרידיום דיפיציל העלול לגרום לדלקת קשה במעי שנקראת פסאודוממברנוס קוליטיס. הדלקת הזאת עלולה להופיע עד חודשיים לאחר תום הטיפול בתרופה.<br><br><strong>10. דלקת או קרע בגיד:</strong> התקבלו דיווחים על הופעת דלקת או קרע בגיד בכל הגילאים. הסיכון לתופעת הלוואי הזאת גובר בטיפול משולב עם קורטיקוסטרואידים במושתלי איברים. דלקת או קרע בגיד מתרחשים לעיתים בשתי הגפיים בו־זמנית. התקבלו דיווחים על הופעת התופעה הזאת בתוך 48 שעות מהתחלת הטיפול ואפילו כמה חודשים לאחר תום הטיפול בתרופה. יש להפסיק את הטיפול בתרופה עם הופעת דלקת או כאב בגיד. יש להיזהר בחולים שסבלו בעבר מבעיות בגידים. פעילות גופנית מאומצת יכולה להשפיע על הופעת דלקת בגיד.<br><br><strong>11. מייסטניה גרביס:</strong> אופלוקסצין עלולה להגביר מאוד את חולשת השרירים בחולים האלה. יש להימנע ממתן התרופה לחולים במחלה הזאת.<br><br><strong>12. פגיעה בכליות: </strong>יש להתאים את המינון לחולים באי־ספיקת כליות. חולים כאלה מצויים בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br><strong>13. דלקת מפרקים:</strong> יש להיזהר במתן התרופה למי שסובלים מדלקת מפרקים שכן הם מצויים בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br><strong>14. פרכוסים:</strong> יש להיזהר במתן התרופה למי שמצויים בסיכון לפרכוסים. לחולים כאלה עדיף לתת טיפול אנטיביוטי אחר. יש להפסיק את הטיפול בתרופה אם מופיעים פרכוסים. הסיכון לפרכוסים גדל בטיפול משולב של אופלוקסצין עם NSAIDS - תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.</p>
<p><strong>שכיחות נמוכה:</strong> סחרחורת, נדודי שינה, עצבנות, ישנוניות, חום, כאבי ראש. במתן תוך־ורידי: פריחה, בחילות, שלשולים, הקאות, כאבי בטן, עלייה באנזימי כבד, נזלת.<br/><br>פלורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם. בחולי סוכרת המטופלים בתרופות יש לנטר את רמות הסוכר בסמוך להתחלת הטיפול בתרופה.<br><br><strong>נדיר:</strong> פגיעה בכליות, פגיעה ביציבה, עצבנות, תגובה אלרגית - עד כדי הלם אנפילקטי, אנמיה, תעוקת חזה, חוסר תיאבון, כאבי מפרקים.</p>
<p>1. יש להימנע ממתן בו־זמני של אופלוקסצין ושל תרופות שידוע כי הן מאריכות את מרווח Q-T כמו תרופות אנטי־אריתמיות, אסטמיזול, טרפנדין, אריתרומיצין, תרופות אנטי־פסיכוטיות ונוגדי דיכאון טריציקליים.<br/><br>2. הסיכון לפרכוסים גדל בטיפול משולב של אופלוקסצין עם NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים) או במתן בו־זמני עם תיאופילין (אף שרמות התיאופילין אינן מושפעות באופן משמעותי מאופלוקסצין).<br><br>3. נוגדי חומצה, ברזל, סידן, אבץ וסוקרלפט (תרופה המופקת, בין היתר, מאלומיניום ומשמשת לטיפול בכיב קיבה ובכיב תריסריון) מקטינים באופן משמעותי את הספיגה של אופלוקסצין. יש ליטול אופלוקסצין שעתיים לפני נטילת התכשירים האלה או שש שעות אחרי נטילתם.<br><br>4. קומדין: נטילת קומדין יחד עם אופלוקסצין עלולה להגביר דימומים במקרה של פציעה.</p>
<p>יש ליטול אופלוקסצין שעה לפני האוכל או שעתיים אחריו. במיוחד יש להקפיד על מרווח הזמן הזה בין נטילת אופלוקסצין לבין צריכה של מוצרי חלב ושל מזונות המכילים אבץ, מגנזיום או אלומיניום.</p>
הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם
