אריפלייAriply

שם גנרי

Aripiprazole

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

אריפיפרזול היא תרופה השייכת למשפחת נוגדי הפסיכוזה. היא משמשת לטיפול במצבים הבאים:<br><br>1.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/schizophrenia.aspx" target="_self">סכיזופרניה</a>.<br><br>2. טיפול במאניה ומניעת מאניה במטופלים שסובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx" target="_self">מהפרעה דו־קוטבית (מאניה־דיפרסיה)</a>.<br><br>3.טיפול משולב&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" target="_blank">בדיכאון</a>&nbsp;(נוסף על <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/antidepressants.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">נוגדי דיכאון</a> מקובלים) שלא הגיב לטיפול בתרופה נוגדת דיכאון אחת.<br><br>4. לטיפול באי־שקט הקשור <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/childs/Pages/autism.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">לאוטיזם</a> אצל ילדים ואצל מתבגרים (בני 6 עד 17 שנים).

התרופה אסורה לילדים עד גיל

תיאור מורחב לא לילדים

כיצד ניתנת התרופה

טבליות.

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

התרופה ניתנת בהמלצת רופא מומחה בפסיכיאטריה.

מהי תדירות הנטילה?

<p align="center"><span class="BigBlue">1</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<div>1. את מינון התרופה קובע הרופא המטפל בהתאם לשיקול דעתו הרפואי.<br><br>2. מומלץ ליטול את הטבלייה עם מעט מים, בכל יום בשעה קבועה.<br><br>3. ניתן לבלוע את הטבלייה עם מזון או בין הארוחות.<br><br>4. אם מתקשים לבלוע, ניתן לכתוש את הטבלייה. מייד לאחר הכתישה יש ליטול אותה.<br><br>5. טבליות אריפליי 5 מיליגרם ניתן לחצות - אם הדבר נדרש; טבליות אריפליי במינון 10, 15 או 30 מיליגרם - אסור לחצות.</div>

האם יש ליטול עם מזון?

אפשר ליטול אריפיפרזול עם מזון או בלעדיו.

מידע נוסף

1. אריפיפרזול היא תרופה נוגדת פסיכוזה שמיועדת לטפל בכמה מחלות נפש, ובהן סכיזופרניה, מאניה במטופלים שסובלים ממאניה דיפרסיה (הפרעה דו־קוטבית), דיכאון במבוגרים (במסגרת טיפול משולב), אי־שקט הקשור להפרעה האוטיסטית בילדים ובמתבגרים (בני 6 עד 17 שנים).<br><br>2. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות לפי הנחיותיו.<br><br>3. לפעמים חולפים כמה שבועות עד שמורגשת ההשפעה המיטיבה של התרופה.<br><br>4. בעת שמטופלים בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל שינוי בבריאות הגופנית או הנפשית. במיוחד יש לדווח לו אם מדובר בתופעות לוואי של התרופה כמו החמרה במצב הנפשי (שעלולה לבוא לידי ביטוי במחשבות אובדניות).

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול

<b>נהיגה</b>: אריפיפרזול עלולה לגרום לישנוניות ולטשטוש. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br><br><b>הריון</b>: אישה בגיל הפוריות שמטופלת באריפיפרזול ומתכננת היריון צריכה לדווח על כך לרופא המטפל. לא ידוע עד כמה בטוחה התרופה בהיריון. למטופלת בתרופה שמגלה כי הרתה מומלץ לא להפסיק את הטיפול על דעת עצמה, אלא לדווח לרופא המטפל שהיא בהיריון. הרופא ינחה אותה מהם הטיפול והמעקב המומלצים בתקופת ההיריון. לחלופין היא יכולה להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי.<br><br><b>הנקה</b>:&nbsp;יצרנית התרופה ממליצה שלא להשתמש בתרופה בתקופת ההנקה. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יאשר הרופא למטופלת בתרופה להיניק את התינוק שלה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי.<br><br><b>אלכוהול</b>:&nbsp;אסור לשתות אלכוהול בעת שמטופלים בתרופה. הסיבות: שתיית אלכוהול עלולה להחמיר את המצב הנפשי, לגרום להתנהגות תוקפנית או לשינויים אחרים בהתנהגות. כמו כן עלול אלכוהול להחריף את תופעות הלוואי של התרופה.

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם קיימת רגישות־־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br><br>2. לפני גיל 6 שנים.</p>

אזהרות חשובות

1. <b>ההיסטוריה הרפואית</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>2. <b>מעקב רפואי</b>. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יקיים מעקב קבוע אחרי המצב הנפשי ויורה לעשות באופן קבוע בדיקות דם, בדיקות של לחץ הדם ושל הדופק, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בדיקות אק"ג</a> ומעקב אחרי משקל הגוף.<br><br>3. <b>תחילת ההשפעה של התרופה</b>. אריפיפרזול אינה מתחילה להשפיע מייד, ולעיתים נדרשים כמה שבועות לפני שניכרת השפעתה המקסימלית.<br><br>4. <b>מחשבות אובדניות</b>. בעת שמטופלים בתרופה יש לעקוב אחרי המצב הנפשי ולדווח לרופא הפסיכיאטר על כל שינוי בו, כמו מחשבות אובדניות, דיבורים על התאבדות, הסתגרות, התבודדות וכל שינוי אחר בהתנהגות.<br><br>5. <b>מחלות של הלב ושל כלי הדם</b>. אם סובלים ממחלות של הלב ושל כלי הדם, יש לדווח על כך לרופא המטפל, במיוחד אם ההיסטוריה הרפואית כוללת <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ischemic_heart_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מחלת לב כלילית (איסכמית)</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/myocardial_infraction.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">התקף לב (אוטם בשריר הלב)</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">אירוע מוחי</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/low_Blood_pressure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">לחץ דם נמוך</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">לחץ דם גבוה</a>.<br><br>6. <b>פקקת של הוורידים העמוקים</b>. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/dvt.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מפקקת של הוורידים העמוקים</a> או מגורמי סיכון לכך, יש לומר זאת לרופא המטפל. הסיבה: התקבלו דיווחים על כך שאצל נוטלי תרופות נוגדות פסיכוזה התפתחה פקקת של הוורידים העמוקים, במיוחד אם היו להם גורמי סיכון לכך כמו קרישי דם בהווה או בעבר או היסטוריה משפחתית של קרישי דם.<br><br>7. <b>הפרעות קצב והארכת מקטע QT באק"ג</b>. תרופות נוגדות פסיכוזה עלולות לגרום להארכת מקטע QT. לכן בתחילת הטיפול ובמהלכו עשוי הרופא להורות למטופל לעשות בדיקות אק"ג.<br><br>8. <b>שינויים בלחץ הדם</b>. השימוש בתרופה עלול לגרום לשינויים בלחץ הדם, ובעיקר לירידה בלחץ הדם. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להיזהר בעת מעבר ממצב שכיבה או ישיבה למצב עמידה. מומלץ לקום בהדרגה. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מירידה בלחץ הדם, מנפילות או מעילפון.<br><br>9. <b>דיסקינזיה מאוחרת</b>. זוהי תופעת לוואי שעלולה להיגרם מתרופות נוגדות פסיכוזה. תסמיניה כוללים, בין היתר, תנועות בלתי נשלטות ובלתי סדירות, במיוחד באזור הפנים. דיסקינזיה מאוחרת אינה תופעת לוואי שכיחה של אריפיפרזול. אם היא מתרחשת, יש לדווח עליה לרופא המטפל.<br><br>10. <b>הפרעות תנועה אחרות</b>. לעיתים נדירות עלולה אריפיפרזול לגרום להפרעות תנועה או להחמיר הפרעות תנועה קיימות. יש לדווח לרופא המטפל אם מופיעות הפרעות תנועה כמו נוקשות בשרירים ובצוואר, רעד בתנועות או שינויים אחרים בתנועות.<br><br>11. <b>תסמונת נוירולפטית ממאירה (NMS)</b>. זוהי תופעת לוואי נדירה ומסכנת חיים של תרופות נוגדות פסיכוזה. תסמיניה הם נוקשות בשרירים, חוסר גמישות בשרירים, חום גוף גבוה, הזעת יתר, תחושת אי־שקט, החמרה בתסמינים הנפשיים, דופק מהיר, דופק בלתי סדיר, הפרעות תנועה. על כל אחד מהתסמינים האלה יש לדווח מייד לרופא המטפל ולפנות לקבלת טיפול רפואי.<br><br>12. <b>קושי לבלוע</b>. נטילת תרופות נוגדות פסיכוזה עלולה לגרום לקושי בבליעה ולעלייה של מזון חומצי לוושט. אם ההיסטוריה הרפואית כוללת קשיי בליעה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. מי שסובלים מקשיי בליעה צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה. הסיבה: הם בסיכון ללקות בדלקת ריאות כתוצאה משאיפת מזון (אספירציה).<br><br>13.&nbsp;<b>אפילפסיה או מחלות אחרות המלוות בפרכוסים</b>. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאפילפסיה</a> או ממחלות אחרות המלוּות בפרכוסים, יש לדווח על כך לרופא המטפל ולהשתמש בתרופה בזהירות רבה. הסיבה: לעיתים נדירות עלולה התרופה לגרום לפרכוסים.<br><br>14. <b>סוכרת</b>. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/diabetes.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מסוכרת</a> או <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/pre_diabetes_.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מטרום־סוכרת</a>, יש לדווח על כך לרופא המטפל. כמו כן יש לדווח לו אם סובלים מתסמינים של רמות סוכר גבוהות בדם כמו צמא מוגבר, השתנה מרובה, עלייה בתיאבון וחולשה. הסיבה: לעיתים נדירות עלולה התרופה לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם ולסוכרת. הרופא המטפל צפוי לעקוב אחרי רמות הסוכר בדם.<br><br>15. <b>מחלת פרקינסון</b>. מטופלים שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/parkinsons_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מפרקינסון</a> ונוטלים תרופות נוגדות פסיכוזה עלולים לסבול מהחמרה בתסמיני המחלה. באופן כללי, אריפיפרזול אינה מומלצת לחולי פרקינסון.<br><br>16. <b>קשישים</b>. התרופה אינה מיועדת לטיפול בפסיכוזה שמתלווה&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/dementia.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">לדמנציה</a>. הסיבה: התקבלו דיווחים על מות קשישים שסבלו מדמנציה ונטלו תרופות נוגדות פסיכוזה. קשישים בני 75 שנים ויותר רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופה, ובהן דלקת ריאות כתוצאה משאיפת מזון (אספירציה), ירידה בלחץ הדם ונפילות.<br><br>17. <b>ילדים</b>. אריפיפרזול אינה מיועדת למי שטרם מלאו להם 6 שנים. בני 6 שנים ויותר שמטופלים בתרופה צריכים להיות במעקב, במיוחד בתחילת הטיפול כדי לוודא שאינם סובלים ממחשבות אובדניות או משינויים בהתנהגות בעקבות נטילת התרופה.<br><br>18. <b>נשים בגיל הפוריות</b>. אישה בגיל הפוריות שמטופלת בתרופה צריכה לדווח לרופא המטפל אם היא מתכננת הריון. לא ידוע עד כמה בטוחה התרופה בהיריון. למטופלת בתרופה שמגלה כי הרתה מומלץ לא להפסיק את נטילת התרופה אלא להתייעץ עם הרופא המטפל. זוהי גם ההמלצה למטופלת בתרופה שרוצה להיניק.<br><br>19. <b>עלייה במשקל</b>&nbsp;היא תופעת לוואי אפשרית של נטילת תרופות נוגדות פסיכוזה, אך היא נדירה למדי במקרה של אריפיפרזול. גם מחלות נפש כמו סכיזופרניה והפרעה דו־קוטבית כרוכות לעיתים בעלייה במשקל. בעת שמטופלים בתרופה יעקוב הרופא המטפל אחר משקל הגוף. אם בעת שמטופלים בתרופה עולה המשקל עולה בצורה משמעותית, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>20. <b>הפרעות שליטה בדחפים כמו הימורים כפייתיים</b>. יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה האישית כוללת הפרעות שליטה בדחפים כמו הימורים כפייתיים, חשק מיני מוגבר ובלתי נשלט, קניות כפייתיות, אכילה מוגזמת וכדומה. הסיבה: התקבלו דיווחים על הפרעות שליטה בדחפים בקרב מטופלים בתרופות נוגדות פסיכוזה.<br><br>21. <b>אלכוהול</b>. בעת שמטופלים בתרופה אסור לשתות אלכוהול, שכן שתיית אלכוהול עלולה להחמיר את המצב הנפשי, לגרום להתנהגות תוקפנית ולהגביר את תופעות הלוואי של התרופה.<br><br>22. <b>רכיבים לא פעילים</b>. טבליות אריפליי מכילות לקטוז. עם זאת, במרבית המקרים יכולים מי שסובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/lactose_intolerance.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">מאי־סבילות ללקטוז</a> ליטול את התרופה בלי לסבול מתסמינים במערכת העיכול. אם בכל זאת סובלים מתסמינים כאלה, יש לדווח על כך לרופא המטפל.

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<b>תופעות לוואי שמחייבות לפנות לרופא המטפל</b><br>תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:<br><br>1. תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, לחץ בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גוף גבוה.<br><br>2. מחשבות אובדניות הכוללות מחשבות על מוות ועל פגיעה עצמית, שינויים בהתנהגות, החמרה של דיכאון, הסתגרות, התנהגות אגרסיבית, חוסר יכולת לשלוט בכעסים.<br><br>3. תסמינים של התסמונת הנוירולפטית הממאירה כמו חום גוף גבוה, אי־שקט, הזעת־יתר, נוקשות שרירים, עילפון, לחץ דם גבוה, דופק מוגבר.<br><br>4. תסמינים של ירידה בספירה של תאי הדם הלבנים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/flu.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">שפעת</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/sore_throat.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">כאב גרון</a>, כיבים בפה או כל זיהום אחר בגוף.<br><br>5. קרישי דם בוורידי הרגליים שאליהם מתלווים תסמינים כמו נפיחות, כאב ואדמומיות ברגל.<br><br>6. תסמינים של רמות סוכר גבוהות בדם כמו יובש בפה, צמא מוגבר, מתן שתן מוגבר ותכיפות במתן שתן.<br><br>7. הפרעות שליטה בדחפים כמו דחף בלתי נשלט להימורים, לפעילות מינית, לקניות, לאכילה.<br><br>8. סחרחורות קשות, עילפון.<br><br>9. דופק מהיר, הפרעות בדופק הלב.<br><br>10. נפילות.<br><br>11. קושי לשלוט על תנועות הגוף, רעד בידיים, קישיון בגוף.<br><br>12. חולשה ניכרת.<br><br>13. פרכוסים.<br><br>14. הפרעות בראייה.<br><br><b>תופעות לוואי שכיחות</b><br>כאבי ראש, עייפות, הפרעות במערכת העיכול (כמו בחילות, כאבי בטן ועצירות), הפרשת־יתר של רוק, אי־שקט, עוויתות, תנועות בלתי רצוניות, הפרעות שינה, ישנוניות־יתר, רעד בידיים, ראייה מטושטשת.<br><br><b>תופעות לוואי לא שכיחות<br></b>שינויים בלחץ הדם, ירידה בלחץ הדם, לחץ דם גבוה, דופק לב מהיר, בצקות בגפיים, חום גבוה, תשישות, הפרעות בשרירים, נוקשות בשרירי הצוואר, התכווצות שרירים, עלייה במשקל, עלייה ברמות הסוכר בדם, תסמינים של שפעת, החמרה בדיכאון או הופעת דיכאון, חרדה מוגברת, שינויים בהתנהגות, דלקת ריאות משאיפת מזון, קשיי נשימה, צמא מוגבר.<br><br><b>תופעות לוואי נדירות</b><br>רגישות־יתר לתרופה, עילפון, ירידה בתאי הדם הלבנים, הופעת זיהום, התסמונת הנוירולפטית הממאירה (NMS), מחשבות אובדניות, שינויים בבדיקת אק"ג, ירידה במשקל, אובדן תיאבון, הופעת סוכרת, עלייה ברמות הכולסטרול בדם, פרכוסים, הופעת קרישי דם ברגליים, הפרעות שליטה בדחפים כמו הדחף להמר.

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. לא ניתן לציין כאן את כל התרופות שיש להן אינטראקציה עם אריפיפרזול, אלא רק את העיקריות שבהן:<br><br>1. תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה. השילוב עלול לגרום לירידה משמעותית בלחץ הדם. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא יעקוב אחרי לחץ הדם והדופק.<br><br>2. הארכת מקטע QT בבדיקת אק"ג. תרופות רבות עלולות לגרום להארכת מקטע QT באק"ג (ובכך להעלות את הסיכון להפרעות בקצב הלב) כאשר הן ניתנות עם אריפיפרזול. מדובר, בין היתר,&nbsp;בתרופות נוגדות דיכאון, בתרופות נוגדות פסיכוזה, בתרופות לטיפול בסכיזופרניה, באנטיביוטיקות מסוימות, בתרופות למלריה ובתרופות לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בהפרעות בקצב הלב</a>. יש להתייעץ&nbsp;עם הרופא בנוגע לתרופות שנוטלים כדי לברר אם הן מעלות את הסיכון להארכת מקטע QT כשהן ניטלות עם אריפיפרזול. ייתכן שהרופא יבקש לעשות באופן קבוע בדיקות אק"ג.<br><br>3. תרופות לטיפול באפילפסיה. תרופות מסוימות לטיפול באפילפסיה כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327" class="" classname="" target="_blank" name="">קרבמזפין</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809" class="" classname="" target="_blank" name="">פניטואין</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5669&amp;name=%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9C" target="_blank">ופנוברביטל</a>&nbsp;עלולות לגרום לירידה ברמות האריפיפרזול בדם ובכך להפחית מיעילותה. לעיתים רחוקות עלולה אריפיפרזול&nbsp; לגרום לפרכוסים. אם סובלים מאפילפסיה יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב של אריפיפרזול&nbsp;עם תרופות לאפילפסיה.<br><br>4.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8361&amp;name=%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9F" target="_blank">ריפמפיצין</a>, אנטיביוטיקה לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/tuberculosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">בשחפת</a> ובמחלות זיהומיות אחרות. השילוב עלול לפגוע ביעילות של אריפיפרזול. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב. במקרה כזה הוא עשוי להעלות את המינון של אריפיפרזול.<br><br>5. <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7952" class="" classname="" target="_blank" name="">סנט ג'ונס וורט</a>, תרופה נוגדת דיכאון ממקור טבעי (נקראת גם היפריקום פרפורטום או פרע מחורר). השילוב עלול לגרום לירידה ביעילות של אריפיפרזול. מומלץ להימנע משילוב של שתי התרופות.<br><br>6. תרופות לטיפול בנשאי <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">HIV</a> עלולות לגרום לעלייה או לירידה ברמות האריפיפרזול בדם. לכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב.<br><br>7. תרופות שעלולות להעלות את רמות האריפיפרזול בדם כוללות, בין היתר: <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5508" class="" classname="" target="_blank" name="">כינידין</a> (תרופה לטיפול בהפרעות בקצב הלב), תרופות נוגדות פטריות (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5292" class="" classname="" target="_blank" name="">איטרקונזול</a>), אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8417" class="" classname="" target="_blank" name="">קלריתרומיצין</a>), תרופות נוגדות דיכאון (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5215" class="" classname="" target="_blank" name="">פלואוקסטין</a>&nbsp; <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5270" class="" classname="" target="_blank" name="">ופרוקסטין</a>). יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, ובמקרה כזה הוא יעקוב אחרי תופעות הלוואי של אריפיפרזול או ימליץ להפחית את מינון התרופה.<br><br>8. תרופות שעלולות לגרום לתסמונת סרוטונין, כמו נוגדי דיכאון אחרים, תרופות נוגדות כאב, תרופות לטיפול במיגרנה. תסמונת סרוטונין היא תופעת לוואי נדירה של תרופות נוגדות דיכאון ושל תרופות נוגדות פסיכוזה. הסיבה לתסמונת הזאת היא עלייה משמעותית ברמות הסרוטונין בדם. בדרך כלל אפשר לשלב את התרופות האלה עם אריפיפרזול. במקרה כזה צפוי הרופא המטפל לעקוב אחרי תסמינים של תסמונת סרוטונין. יש לדווח לרופא המטפל אם מזהים תסמינים של תסמונת סרוטונין כמו שלשולים, כאבי בטן, בחילות, אי־שקט, עצבנות, נרגזות, דופק לב מהיר, כאבי שרירים, רעד, חום גבוה והזעה מוגברת.

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

1. ניתן לכתוש טבלייה לשימוש מיידי.<br><br>2. טבליות אריפליי 5 מיליגרם: ניתן לחצות אותן.<br><br>3. טבליות אריפליי 10, 15 ו־30 מיליגרם: אסור לחצות אותן.

איך לאחסן את התרופה?

יש לאחסן את הטבליות במקום סגור וחשוך שאינו חשוף לחום או ללחות, הרחק מהישג ידם של ילדים, בטמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות צלזיוס.