Elotuzumab
המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.
1. אלוטוזומב היא תרופה ביולוגית חדשה למיאלומה נפוצה המשמשת קו טיפול מתקדם במיאלומה בשילוב עם התרופות לנלידומיד (רבלימיד) והסטרואיד <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4755" target="_blank">דקסמתזון</a> לחולים שקיבלו בעבר 1 עד 3 טיפולים קודמים.<br/><br>2. אלוטוזומב היא נוגדן חד־שבטי ממקור אנושי שנקשר לחלבון ייחודי על תאי המיאלומה שמסומן באותיות CS1 אך מוכר גם בשם SLAMF7. החלבון SLAMF7 מצוי על פני תאי המיאלומה וגם על פני תאי דם לבנים הנקראים "תאי הרג טבעיים". לאחר שאלוטוזומב נקשרת לחלבון היא הורסת את תאי המיאלומה וכן מעודדת את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להיאבק בגידול הסרטני.
כן
<p>1. לאחר המסת התרופה יש להעביר מיד את התמיסה מהבקבוקון לשקית העירוי.<br/><br>2. ניתן לשמור תמיסת אלוטוזומב במשך 24 שעות במקרר (בטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות צלזיוס. אסור להקפיא את התמיסה). יש להגן עליה מפני אור.<br><br>3. ניתן להשתמש בתמיסה בתוך 8 שעות (כולל משך ההזלפה) בטמפרטורה של 20 עד 25 מעלות צלזיוס.</p>
המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.
<p><strong>נהיגה</strong>: אלוטוזומב אינה משפיעה על יכולת הנהיגה. עם זאת, למטופלים שסובלים מתופעות לוואי לאחר העירוי מומלץ לא לנהוג לפני שהתסמינים חולפים.<br/><br><strong>הריון</strong>: אלוטוזומב ניתנת עם לנלידומיד ועם דקסמתזון, והשילוב הזה עלול לגרום למומים מולדים בעובר. אישה בגיל הפוריות שמקבלת את הטיפול הזה חייבת להשתמש באמצעי מניעה יעיל. גם גברים שמטופלים בשילוב התרופות הזה צריכים להשתמש באמצעי מניעה יעיל כיוון שלנלידומיד חודרת לזרע ועלולה לגרום להיווצרותו של עובר פגום.<br><br><strong>הנקה</strong>: לא ידוע אם אלוטוזומב וכן שתי התרופות שניתנות יחד איתה, לנלידומיד ודקסמתזון, מופרשות לחלב האם. ליתר ביטחון נקבע שאסור להניק בעת שמטופלים בתרופות האלה.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: לא נבדקה ההשפעה של אלכוהול על אלוטוזומב.</p>
אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.
<p>1. כדי למנוע תגובות של אלרגיה (כמו חום, צמרמורת, לחץ דם גבוה או לחץ דם נמוך והאטת קצב הלב) נהוג לתת פרמדיקציה (טיפול מונע). פירוט של הפרמדיקציה מובא בסעיף "מינון שכיח". יש לציין שהתגובות האלה של אלרגיה שכיחות יותר לאחר העירוי הראשון ושכיחות פחות לאחר עירויי ההמשך.<br/><br>2. יש לעקוב אחרי תסמינים של זיהומים. במקרה של חום - שהוא אחד התסמינים המובהקים של זיהום - על המטופל לפנות מיד לרופא המטפל.<br><br>3. תיתכן שכיחות מוגברת של ממאירויות משניות בקרב מי שמטופלים בתרופה.<br><br>4. בעת שמטופלים בתרופה יש לבדוק את תפקודי הכבד. אם ישנם סימנים להרעלת כבד, יש לשקול את האפשרות להפסיק את טיפול.</p>
<p><strong>שכיחות גבוהה</strong>: עייפות, שלשולים, חום, עצירות, שיעול, כאב ממקור עצבי (נוירופתיה) שבא לידי ביטוי בעיקר בחולשה ובקהות חושים בידיים וברגליים, דלקות אף וגרון וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, דלקת ריאות ואובדן תיאבון.<br/><br><strong>נדיר</strong>: תופעות לוואי במקום ההזרקה, לחץ דם נמוך, כיווץ סימפונות, תופעות לוואי בלב, אלרגיה חמורה כולל הלם אנפילקטי. אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים האלה, יש להאט את קצב ההזלפה ואולי אף להפסיק אותה לחלוטין. כדי למנוע את תופעות האלרגיה ניתן לתת טיפול מונע שכולל תרופות להורדת חום, אנטי־היסטמינים וקורטיקוסטרואידים. תופעות לוואי נדירות נוספות: ממאירויות משניות ופגיעה בכבד. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד בעת שמטופלים בתרופה. אם הרמה של אנזימי הכבד גבוהה פי 3 ויותר מהנורמה, יש לשקול את האפשרות להפסיק את הטיפול. ניתן לשקול את האפשרות לחדש את הטיפול אם הרמה של אנזימי הכבד חוזרת לנורמה.</p>
<p>1. בעת שמטופלים באלוטוזומב אסור להתחסן בחיסונים חיים־מוחלשים מחשש להתפרצות זיהום.<br/><br>2. אסור לערבב תמיסת אלוטוזומב עם תרופות אחרות הניתנות בעירוי דרך הווריד.</p>
אין הגבלות.
הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם
