רמסימהRemsima

שם גנרי

Infliximab

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

למה היא מיועדת?

• אינפליקסימב היא תרופה ביולוגית המשוּוקת בישראל בשלושה שמות מסחריים: רמיקייד, רמסימה ואיקסיפי. אף ששלושת התכשירים האלה מכילים את החומר הפעיל אינפליקסימב, הרי שאם הרופא רשם את אחד מהם, אסור להשתמש בתכשיר אחר בלי לקבל את אישור הרופא לכך.<br><br>• אינפליקסימב היא נוגדן ביולוגי ממקור אנושי ועכברי הנוגד את הפעילות של חלבון בשם TNF alpha שיש לו חלק חשוב ביצירת תהליכים דלקתיים בכמה מחלות אוטואימוניות.<br><br>•&nbsp;אינפליקסימב מיועדת לטיפול במצבים הבאים:<br><br>א.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/crohns_disease.aspx" target="_blank">מחלת קרוהן</a>.<br><br>ב.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ulcerative_colitis.aspx" target="_blank">קוליטיס כיבית</a>.<br><br>ג.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/rheumatoid_arthritis.aspx" target="_blank">דלקת מפרקים שגרונית</a>&nbsp;(RA).<br><br>ד. דלקת חוליות מקשחת (AS).<br><br>ה.&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psoriasis_guide.aspx" target="_blank">פסוריאזיס</a>.<br><br>ו. דלקת מפרקים פסוריאטית.<br><br>•&nbsp;התכשירים רמסימה ואיקסיפי מיועדים לטיפול בבני 18 שנים ויותר. הם אינם מיועדים לטיפול בילדים.<br><br>•&nbsp;התכשיר רמיקייד מיועד גם לבני 6 שנים ויותר שסובלים ממחלת קרוהן או מקוליטיס כיבית.<br>

התרופה אסורה לילדים עד גיל

תיאור מורחב לא לילדים

בתוך כמה זמן מתחילה התרופה להשפיע?

התחלת ההשפעה של התרופה משתנה בהתאם לסיבה שבגללה מקבלים אותה. ברוב המקרים השפעה מלאה נצפית לאחר כמה שבועות מתחילת הטיפול.

מהו משך ההשפעה של התרופה?

התרופה משפיעה כל עוד משתמשים בה. יש להקפיד על תדירות הטיפול כפי שהורה הרופא המטפל. בעת שמשתמשים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.

הנחיות בטיחות של משרד הבריאות

מצורפים כאן כרטיסי מידע למטופלים המכילים מידע בטיחותי חשוב על:<br><br>רמסימה, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/remsima_safety_instructions_Intravenous_heb.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">כרטיס בעברית למתן תוך־ורידי</a> וכן <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/remsima_safety_instructions_subcutaneous_heb.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">למתן תת־עורי</a>&nbsp;וגם <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/remsima_safety_instructions_Intravenous_arab.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">כרטיס בערבית למתן תוך־ורידי</a> וכן <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/remsima_safety_instructions_subcutaneous_arab.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">למתן תת־עורי</a>.<br><br>רמיקייד <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/remicade_safety_instructions_heb_arab.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">כרטיס בעברית ובערבית</a>.<br><br>איקסיפיי <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Documents/ixifi_safety_instructions_heb_arab.pdf" class="" classname="" target="_blank" name="">כרטיס בעברית ובערבית</a>.

כיצד ניתנת התרופה?

אבקה להכנת תמיסה לעירוי.

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

התרופה ניתנת לפי המלצה של רופא מומחה באחד התחומים הבאים: ראומטולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, מחלות עור ומין.

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<p>• המינון של התרופה ותדירות המתן&nbsp;נקבעים לפי פרוטוקול הטיפול במחלה.<br><br>•&nbsp;התרופה ניתנת בעירוי. האחות או הרופא&nbsp;מכינים את העירוי בהתאם להוראות היצרן.<br><br>•&nbsp;על המטופל להיות במעקב של האחות ושל הרופא הן במהלך העירוי והן לאחר סיומו.<br><br>•&nbsp;במהלך הטיפול יש להקפיד על הנחיות הרופא והאחות.</p>

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

למזון אין שום השפעה על התרופה משום שהיא ניתנת בעירוי.

הערה לסעיפי היריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

האם התרופה מותרת בהיריון?

• מותר לתת אינפליקסימב בזמן ההיריון, בתנאי שהאישה ההרה אינה נוטלת את התרופה מתוטרקסט ובכפוף למגבלה הבאה:&nbsp;רק רופא מומחה בתחום הטיפול במחלה יאשר את מתן התרופה בהיריון ויקיים מעקב צמוד אחרי האישה ההרה.<br><br>• נשים בגיל הפוריות חייבות להשתמש באמצעי מניעה יעיל בעת שהן מטופלות בתרופה וגם בחצי השנה שלאחר תום הטיפול. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאמצעי המניעה היעיל ביותר.<br><br>• אם התרופה ניתנה במהלך ההיריון, יש סיכוי גבוה שהתינוק יהיה רגיש לזיהומים בעקבות קבלת חיסונים במהלך חצי השנה לאחר הלידה. מדובר בעיקר בחיסונים חיים כמו חיסון BCG לשחפת. מומלץ לדחות את החיסונים לפחות עד הגעת התינוק לגיל חצי שנה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ובטיפת חלב בנוגע לגיל המתאים למתן החיסונים לתינוק.<br>

האם התרופה מותרת בהנקה?

ניתן לתת אינפליקסימב לנשים מיניקות - אם הרופא המומחה בתחום הטיפול מאשר זאת ועוקב אחר המטופלת.<br>

האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

אין מידע&nbsp;בנוגע להשפעת אלכוהול על התרופה. עם זאת, אלכוהול עלול להחמיר תסמינים של מחלות כמו קרוהן, קוליטיס כיבית, דלקת מפרקים ופסוריאזיס. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

מותר לנהוג באישור הרופא המטפל. עם זאת, השימוש בתרופה עלול לגרום לסחרחורות. אם סובלים מהתופעה הזאת, יש להימנע מנהיגה.<br>

מתי אסור להשתמש?

<p>• אם קיימת&nbsp;רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br><br>•&nbsp;אם קיימת&nbsp;רגישות־יתר לחלבון אחר ממקור עכברי.<br><br>•&nbsp;אם סובלים&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/tuberculosis.aspx" target="_blank">משחפת</a> פעילה.<br><br>•&nbsp;אם סובלים מזיהומים חמורים, למשל&nbsp;בדם (ספסיס).<br><br>•&nbsp;אם סובלים <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target="_blank">מאי־ספיקת לב</a> בינונית או קשה.</p>

אזהרות חשובות

<p>•<strong>ההיסטוריה הרפואית</strong>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר וכן תרופות נוספות שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br><br>•&nbsp;<strong>תכשירים דומים</strong>. אינפליקסימב משוּוקת בישראל בשלושה שמות מסחריים: רמסימה, רמיקייד ואיקסיפי. הרופא ממליץ על התכשיר המתאים למטופל על פי שיקול דעתו המקצועי. אסור להחליף בין התכשירים בלי לקבל את אישור הרופא לכך, משום שהם אינם זהים לחלוטין.<br><br>•&nbsp;<strong>הפסקה בטיפול</strong>. מי שטופל בעבר באינפליקסימב חייב&nbsp;לדווח על כך לרופא המטפל. מי שעשה&nbsp;הפסקה של 16 שבועות ויותר בנטילת התרופה ולאחר מכן שוב משתמש בה&nbsp;מצוי בסיכון מוגבר לסבול מרגישות־יתר.<br><br>•&nbsp;<strong>רגישות־יתר</strong>. השימוש בתרופה&nbsp;עלול לגרום לתסמינים של רגישות־יתר. אלה יכולים להופיע גם&nbsp;12 ימים לאחר תום השימוש בתרופה.&nbsp;תסמינים של רגישות־יתר עלולים לכלול לעיתים נדירות גם תופעות&nbsp;מסוכנות בעור כמו&nbsp;תסמונת סטיבנס־ג'ונסון ותסמונת TEN. <br><br>•&nbsp;<strong>ילדים ומתבגרים</strong>. התכשירים איקסיפי ורמסימה אינם מיועדים לטיפול במי שטרם מלאו להם 18 שנים. ניתן לתת רמיקייד לבני 6 שנים ויותר - אך רק לטיפול במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית. לכל התוויה אחרת של רמיקייד אסור לתת את התרופה למי שטרם מלאו להם 18 שנים.<br><br>•&nbsp;<strong>מעקב רופא</strong>. בעת שמטופלים&nbsp;בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות בהתאם להוראותיו.<br><br>•&nbsp;<strong>דיווח לרופא המטפל</strong>. בעת שמטופלים בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב הבריאות ועל כל תופעת לוואי שמתפתחת. תופעות לוואי שמחייבות דיווח מיידי לרופא מפורטות בסעיף "תופעות לוואי שכיחות".<br><br>•&nbsp;<strong>זיהומים</strong>. מאחר שהתרופה מדכאת את&nbsp;מערכת החיסון, היא מגדילה את הסיכון להופעת זיהומים. לכן לפני שמתחילים להשתמש בה יש לדווח לרופא המטפל על כל זיהום שהיה בעבר הקרוב או שמתפתח במהלך הטיפול.&nbsp;כמו כן יש לדווח לרופא המטפל על שהות באזורים שבהם יש שכיחות גבוהה של זיהומים פטרייתיים. מטופלים&nbsp;בני 65 שנים ויותר חשופים יותר להתפתחות&nbsp;זיהומים וצריכים להיות&nbsp;במעקב צמוד יותר.<br><br>•&nbsp;<strong>שחפת</strong>. מי שחלו בעבר בשחפת או שהו במחיצת חולי שחפת צריכים לדווח על כך לרופא המטפל לפני התחלת הטיפול. הסיבה: התרופה עלולה לעורר שחפת רדומה. נוסף על כך,&nbsp;לפני שמתחילים את הטיפול יש לשלול שחפת או נשאות של שחפת. אם מתגלים חיידקי שחפת,&nbsp;צפוי הרופא להורות&nbsp;על טיפול נוגד שחפת לפני שמתחילים להשתמש&nbsp;בתרופה. כמו יש לדווח מייד לרופא המטפל אם מתפתחים תסמיני שחפת כמו שיעול ממושך, חולשה, עייפות, חום גבוה, הזעות ליליות וירידה במשקל.<br><br>•&nbsp;<strong>הפטיטיס B</strong>.&nbsp;שימוש בתרופה עלול לשפעל נגיפי&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_b.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="">הפטיטיס B</a> רדומים. לכן לפני שמתחילים להשתמש בה יש לדווח לרופא המטפל על תחלואה בעבר בהפטיטיס B. נוסף על כך יש לעשות בדיקה&nbsp;כדי לשלול נשאות של נגיף ההפטיטיס B.<br><br>•&nbsp;<strong>מחלות לב</strong>. התרופה עלול להחמיר אי־ספיקת לב. אסור להשתמש בה&nbsp;במקרה של אי־ספיקת לב&nbsp;בינונית וחמורה. במקרה של אי־ספיקת לב בדרגה קלה יקיים הרופא המטפל&nbsp;מעקב צמוד אחרי המטופל.<br><br>•&nbsp;<strong>סרטן</strong>. התקבלו דיווחים שלפיהם מטופלים בתרופה חלו בסוגים שונים של סרטן ובהם לימפומה,&nbsp;סרטן העור וסרטן צוואר הרחם (אצל נשים שסבלו מדלקת מפרקים שגרונית). לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית כוללת סרטן בהווה או בעבר. כן יש לדווח לו על כל תופעת לוואי של התרופה שעלולה להעיד על סרטן כמו הופעת שומות.<br><br>•&nbsp;<strong>מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD)</strong>. יש לדווח לרופא המטפל אם&nbsp;סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/copd.aspx" target="_blank">מ־COPD</a>, שכן מדובר במחלה שמגדילה את הסיכון לתופעות לוואי של התרופה ובהן סוגים שונים של סרטן.<br><br>•&nbsp;<strong>עישון</strong>. מי שמעשנים צריכים לדווח על כך לרופא המטפל שכן התרופה מגדילה מאוד את הסיכון שלהם לחלות בסרטן.<br><br>•&nbsp;<strong>מחלות במערכת העצבים</strong>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל מחלה של מערכת העצבים שממנה סובלים כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/multiple_sclerosis.aspx" target="_blank">טרשת נפוצה</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" target="_blank">אפילפסיה</a>,&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/optic_neuritis.aspx" target="_blank">דלקת בעצב הראייה</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/neurological_diseases.aspx" target="_blank">ותסמונת גיליאן־ברה</a>.<br><br>•&nbsp;<strong>פיסטולות</strong> (חיבור לא תקין בין שני איברי פנים או בין איבר&nbsp;פנים לשטח פני הגוף). יש לדווח לרופא המטפל אם ידוע על קיומן של פיסטולות כלשהן.<br><br>•&nbsp;<strong>חיסונים</strong>. בעת שמטופלים בתרופה אסור לקבל חיסון מסוג חי־מוחלש. קבלת כל חיסון אחר מחייבת התייעצות עם הרופא המטפל. אם צריך לקבל חיסונים, יש להשלים אותם לפני התחלת השימוש בתרופה. תינוק שנולד לאישה שטופלה בתרופה בזמן ההיריון רגיש במיוחד לזיהומים במשך ששת החודשים הראשונים לחייו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאפשרות לדחות את תוכנית החיסונים של התינוק. ייתכן שהרופא ימליץ לדחות חלק מהחיסונים או את כולם עד שהתינוק יגיע לגיל חצי שנה.<br><br>•&nbsp;<b>חיסון BCG</b> הוא חיסון חי נגד שחפת, ולפעמים נותנים אותו לטיפול במחלות אחרות ובהן סוגים מסוימים של סרטן. אסור לתת את החיסון הזה בעת שמטופלים באינפליקסימב. יש לדווח לרופא המטפל אם אמורים לקבל טיפול בחומרים גורמי דלקת כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6700" class="" classname="" target="_blank" name="">חיסון BCG</a>.<br><br>•&nbsp;<strong>טיפולים בפה ובשיניים</strong>. אם אמורים לעבור טיפולי שיניים או ניתוחים בחניכיים ובשיניים, יש לדווח לרופא השיניים על כל תרופה שנוטלים ובכלל זה על אינפליקסימב.<br><br>•&nbsp;<strong>נשים בגיל הפוריות</strong>.&nbsp;נשים בגיל הפוריות צריכות להשתמש באמצעי מניעה יעיל בעת שהן מטופלות בתרופה וכן בחצי השנה שלאחר תום השימוש בתרופה. במקרים מסוימים יכול הרופא לאשר את מתן התרופה בתקופת ההיריון. תינוק שנולד לאם שטופלה בתרופה בזמן ההיריון רגיש במיוחד לזיהומים בחצי השנה הראשונה לחייו, ומומלץ לדחות חלק מתוכנית החיסונים שלו עד להגיעו לגיל חצי שנה. יש להתייעץ בנושא הזה עם הרופא המטפל. אישה בהיריון שמשתמשת בתרופה הזאת באישור הרופא חייבת ליידע את הצוות בחדר הלידה על כך שטופלה באינפליקסימב. מהמידע שהצטבר על התרופה בהנקה עולה שניתן להיניק בעת שמטופלים בה - אך רק אם הרופא מאשר זאת.</p>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

בעת שמטופלים באינפליקסימב יש לדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב הרפואי, שכן השינוי עלול להעיד על תופעות לוואי או על החמרה במצב המחלה.<br><br><strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מייד לרופא</strong><br>• תסמיני אלרגיה: תסמינים בעור (כמו פריחה, גרד, אדמומיות, פצעים, קילוף), קוצר נשימה, קשיי נשימה, קושי לבלוע, נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון. ישנם תסמיני אלרגיה נוספים שיכולים להופיע עד 12 ימים לאחר קבלת הטיפול, ובהם: כאבי שרירים, חום גבוה, כאבים בלסת ובמפרקים, כאבי גרון, כאבי ראש.<br><br>•&nbsp;תסמינים של פגיעה בכבד: עלייה באנזימי הכבד, חולשה ניכרת, חוסר תיאבון, כאבי בטן, בחילות והקאות, שתן כהה, צואה בהירה, הצהבה של העור (צהבת) או של החלק הלבן בעיניים.<br><br>•&nbsp;תסמיני שחפת כמו שיעול ממושך, עייפות ניכרת, חולשה, חום גבוה, ירידה במשקל והזעות ליליות.<br><br>•&nbsp;תסמינים של זיהומים אחרים כמו חום גבוה, עייפות, קוצר נשימה, שיעול, הזעות ליליות, כיבים בחלל הפה, בעיות בשיניים, הופעת פצעים, תחושת צריבה או כאב בעת מתן שתן וצורך להטיל שתן לעיתים קרובות.<br><br>•&nbsp;תסמינים של אי־ספיקת לב כמו אי־נוחות וכאבים בחזה, כאבים בזרוע, עלייה במשקל, צבירת נוזלים בגוף, הופעת בצקות בגפיים, סחרחורות, תחושת עילפון, דפיקות לב מהירות, שינויים בקצב הלב.<br><br>•&nbsp;תסמינים במערכת העצבים כמו חולשה בצד אחד של הגוף, קושי לדבר ולהגות מילים, קושי לחשוב, קושי לשמור על שיווי משקל, פרכוסים, הפרעות בראייה, ראייה כפולה ובעיות אחרות בעיניים.<br><br>•&nbsp;תסמיני זאבת כמו פריחה על הלחיים (בצורת פרפר), פריחה על העור, רגישות העור לשמש, כאבי מפרקים, קוצר נשימה, הופעת בצקות בגפיים.<br><br>•&nbsp;תגובות קשות בעור כמו תסמונת סטיבנס־ג'ונסון ותסמונת TEN. התסמינים כוללים עור אדמומי, מגורה ונפוח, הופעת שלפוחיות על העור, קילוף של העור, חום&nbsp;גבוה, אדמומיות וגירוי בעיניים, הופעת כיבים בחלל הפה, האף, הגרון, העיניים.<br><br>•&nbsp;החמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). ביטויי ההחמרה הם שיעול ממושך וטורדני, קושי לנשום, קוצר נשימה, קושי&nbsp;לעשות פעולות פשוטות, כאבים בחזה.<br><br>•&nbsp;תסמינים של מחסור בתאי דם כמו עייפות, חולשה, חיוורון, הופעת חבורות וסימנים כחולים על העור, הופעת זיהומים.<br><br>•&nbsp;תסמינים של לחץ דם נמוך או גבוה כמו כאבי ראש, סחרחורות, תחושת עילפון, עילפון, שינויים בראייה.<br><br>•&nbsp;שינויים בעור כמו הופעת שומות וגושים.<br><br>•&nbsp;בלוטות לימפה נפוחות.<br><br>•&nbsp;קשיי נשימה.<br><br>•&nbsp;עילפון וסחרחורות.<br><br>•&nbsp;הזעות ליליות.<br><br>•&nbsp;צואה שחורה או&nbsp;דמית.<br><br>•&nbsp;שינויים בראייה: ראייה כפולה או כאבים בעיניים.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות מאוד<br></strong>כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, הופעת זיהומים&nbsp;כמו שפעת או הרפס, דלקת בסינוסים, דלקת בדרכי הנשימה העליונות ורגישות־יתר כתוצאה ממתן העירוי.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות<br></strong>דלקת ריאות, דלקת בסימפונות, קשיי נשימה, קוצר נשימה, כאבים בחזה, הפרעות בתפקודי הכבד, עלייה ברמות של אנזימי הכבד בדם, דימומים ממערכת העיכול, פריחה מגרדת, סרפדת (אורטיקריה), הופעת פצעים על העור, פריחה, גרד בעור, יובש בעור, נשירת שיער, החמרה של פסוריאזיס, הסמקה של העור, שינויים בלחץ הדם, דופק מהיר, בצקות, סחרחורות, תחושה של אי־יציבות, הזעה מוגברת, עלייה בחום הגוף, נפיחות בבלוטות הלימפה, ספירות דם לקויות, הפרעות במצב הרוח, דיכאון, הפרעות שינה, זיהומים בעיניים, גירוי בעיניים, זיהום בדרכי השתן, כאבים במפרקים ובשרירים, צמרמורות ותחושת עקצוץ או נימול בעור.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות<br></strong>נפיחות של הוורידים, בעיות בהספקת דם למקומות שונים בגוף, שינויים בצבע העור, הופעת שלפוחיות על העור, יבלות, נפיחות של השפתיים, לופוס (זאבת), תגובה אלרגית חמורה הכוללת עילפון, קושי בריפוי של פצעים בעור, מחלת כבד, מחלה בכיס המרה, עצבנות, רגזנות, בלבול, ראייה מטושטשת, ירידה בראייה, אי־ספיקת לב, החמרה של אי־ספיקת לב קיימת, עילפון, הופעת נקב במעיים, חסימת מעיים, דלקת בלבלב, זיהומים פטרייתיים, הצטברות נוזלים סביב הריאה, זיהומים בכליות, זיהומים בנרתיק, ספירה נמוכה של טסיות הדם (שבאה לעיתים לידי ביטוי בהופעת סימנים כחולים או חבורות על העור), עלייה במספרם של תאי הדם הלבנים.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות<br></strong>לימפומה, סרטן העור (מלנומה), סרטן צוואר הרחם,&nbsp;סוגי סרטן אחרים, דלקת קרום המוח, הפטיטיס B, דלקת בכלי דם קטנים (וסקוליטיס), תסמונת סטיבנס־ג'ונסון, תגובה עורית חמורה מסוג TEN, בעיות עור קשות אחרות, מחלה דמוית טרשת נפוצה, תסמונת גיליאן־ברה, נוזלים בקרום הלב, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, אובדן זמני של הראיייה (למשך כשעתיים)&nbsp;עם תום קבלת העירוי.

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל&nbsp;תוספי תזונה. כמו כן יש לדווח לרופא המטפל אם אמורים לקבל חיסונים.<br><br><strong>תרופות שאסור לקחת יחד עם אינפליקסימב</strong><br>• אנקינרה (השם המסחרי: קינרט), תרופה ביולוגית לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ובמחלות&nbsp;אוטואימוניות נוספות.<br><br>•&nbsp;אבטספט (השם המסחרי: אורנסיה), תרופה ביולוגית לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.<br><br>•&nbsp;טיפול באמצעות גורמי דלקת כמו חיסון BCG לטיפול בסרטן.<br><br>•&nbsp;תרופות אחרות שמכילות אינפליקסימב.<br><br><strong>תרופות שלא מומלץ לשלב עם אינפליקסימב<br></strong>•&nbsp;תרופות ביולוגיות אחרות.<br><br>•&nbsp;תרופות המדכאות את מערכת החיסון. השילוב עלול להעלות את הסיכון לזיהומים. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, אך במקרה כזה הוא יקיים&nbsp;מעקב צמוד אחרי המטופל.<br><br>•&nbsp;אכינצאה, צמח מרפא שנמצא בתוספי תזונה. השילוב עלול לפגוע ביעילות של אינפליקסימב.<br><br><strong>חיסונים</strong><br>•&nbsp; אסור לתת חיסונים מסוג חי מוחלש. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לחיסונים אחרים.<br><br>•&nbsp;יש להימנע ממתן חיסונים לתינוק שנחשף לאינפליקסימב במהלך ההיריון של האם, ובעיקר יש להימנע מלתת לו חיסונים חיים עד הגיעו לגיל חצי שנה לפחות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למתן חיסונים לתינוק, אם אמו קיבלה את התרופה במהלך ההיריון.

איך לאחסן את התרופה?

•&nbsp;יש להקפיד על תנאי האחסון הספציפיים של כל אחד מהתכשירים של אינפליקסימב - רמיקייד, רמסימה ואיקסיפי - כפי שמופיעים בעלון.<br><br>•&nbsp;יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית במקרר (בטמפרטורה של 2 עד 8&nbsp;מעלות צלזיוס).<br><br>•&nbsp;האחות תיתן את העירוי מייד לאחר הכנתו.