פורסם בראשונה: 19.02.2012
עדכון אחרון: 19.02.2012
  • יעל אהרון יעל אהרון

חתך אחד, שתי לחיצות.. והיא בחוץ

לקריאה נוחה
בחדר הלידה, הרבה לאחר הזירוז ורגע לפני הקיסרי, החליטה המיילדת לעשות חתך... אבל ברגע שהניחו את שקד על אמא שלה, נשכחו כל הכאבים

ביום רביעי, 9.6 בשעה 21:45 (שבוע 38+1) נולדה בתנו הבכורה, שקד אהרון, במשקל 2.820 קילוגרמים בבית חולים "מאיר" בכפר סבא.

בשעה 05:30 בבוקר קמתי עם ירידת מים. לאחר התארגנות קצרה יצאנו לדרך, ובשעה 06:40 כבר התחלתי מוניטור במיון יולדות.

לאחר שעתיים עם פתיחה של 2 וצוואר 90% מחוק, הוחלט על זירוז של פיטוצין ואפידורל, ויאללה לחדר לידה.

לחדר הלידה נכנסנו בשעה 10:40 בבוקר. לאחר שעה החלו האטות בדופק התינוקת, שבעקבותן הופסק הפיטוצין. המיילדת נלחמה שלא יעשו ניתוח קיסרי, כי הרופאים כבר היו בלחץ. היא העמידה אותי בעמידת שש ודאגה שאזיז את האגן על מנת שהדופק יחזור לסדרו. וכך הלידה התקדמה מעצמה לאיטה, כשאני על אפידורל ומפטפטת עם בעלי.

בערך בשעה 20:00 בערב הרגשתי לחצים מטורפים, והתחלתי לבכות שהאפידורל הפסיק להשפיע. המרדים הגיע, נתן בוסט, ועדיין הלחץ לא פסק.

המיילדת הגיעה ואמרה שאני בפתיחה של 9, כשרק 45 דקות קודם לכן הייתי בפתיחה של 6... אחרי פחות מעשר דקות המיילדת בישרה על פתיחה של 10, ואמרה: "תתכונני, בשעה הקרובה בטח תרגישי צורך לדחוף", ואני השבתי: "לא, עכשיו אני רוצה לדחוף".

אז התחלתי לדחוף - משימה לא פשוטה. לאחר 15 דקות של לחיצות המיילדת אמרה שלצערה שמן השקדים שהבאתי ועיסוי הפרינאום שעשיתי לא מספיק, ועוד רגע אני נקרעת להמוני קרעים. היא הודיעה שהיא חותכת חתך אחד שלאחריו, היא מבטיחה, שתי לחיצות והיא בחוץ.

אגב, זה עובר ברגע שהפיצקית עלייך, את שוכחת מכל הכאבים (וגם היו סך הכל שלושה תפרים שנתפרו תוך עשר דקות). חתך אחד, שתי לחיצות והנסיכה המהממת בחוץ... אין אושר גדול יותר מזה.

כל הצוות בבית החולים "מאיר" - מהמיילדת המדהימה ראיסה ועד לכל אחות במחלקה היו מדהימות!​

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

סדנאות הכנה ללידה - לחצי כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל